JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה אומרים המספרים

תגובה נוספת על התחזיות הדמוגרפיות המדאיגות

מה אומרים המספרים צילום: ציון הלוי he.wikipedia.org
אפריל 30
09:30 2018

במאמר "פצצת זמן מתקתקת" שהתפרסם כאן באתר (18.2.2018) כתב פרופ' אלון ילין על התחזיות הדמוגרפיות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לדעתו התחזיות מדאיגות מאוד. הלמ"ס פרסמה כמה גרסאות של התחזיות – נמוכה, בינונית וגבוהה. לפי אחת מהן, בשנת 2040 תמנה אוכלוסיית ישראל 14 מיליון נפש; לפי תחזית "נמוכה" רק 12.3 מיליון. יתרה מזאת, לפי התחזיות הרכב האוכלוסיה צפוי להשתנות – שיעור החרדים ושיעור הערבים צפויים לגדול ושיעור "האחרים" – כלומר אלה שמשרתים בצבא, עובדים ומשלמים מס הכנסה – צפוי לקטון.

לפי תחזית שפרופ' ילין סבור שהיא ריאלית, בערך בשנת 2050 יותר ממחצית האוכלוסייה תהיה מן המגזרים שלא משרתים בצבא. כפי שכתבתי כאן (14.3.2018), התחזיות הדמוגרפיות האלה אכן מדאיגות ואף מפחידות. הן מפחידות מפני שאינני מבחין שהממשלה פועלת כראוי כדי להתמודד עם התחזיות האלה – לא עם הגידול בסך הכולל של האוכלוסייה ולא עם השינויים הצפויים בהרכב האוכלוסייה.

ד"ר יצחק דגני הציע בתגובתו לא לדאוג מכיוון ש"קיים תהליך מתעצם של גיוס חרדים לצבא ויציאתם לעבודה". בתגובה כתבתי כי מספר החרדים המתגייסים לצה"ל הוא עדיין קטן ביחס לגודל הבעיה וכן כי הנושא מחייב דיון ארוך ומפורט יותר. כדי להתייחס לעניין ביתר רצינות בדקתי, במידת האפשר, מספרים שעשויים להראות לאן מתפתחים הדברים.

מספר החרדים שהתגייסו לצה"ל בשנת 2016, ככל הידוע לי, היה 2,850. את המספר הזה אפשר להשוות למספר התלמידים החרדים בכל שנתון בשנים האחרונות – כ-26,000–30,000. עם זאת, כתבתי גם שבשנים האחרונות יש סימנים של התפתחויות בכיוונים אחרים, כפי שלמדתי מעיון בנתונים של מספר התלמידים בכיתות א בשנים האחרונות (2010–2017). להלן הנתונים:

תלמידים בכיתות א לפי זרם

שנה ממלכתי ממלכתי-דתי חרדי חינוך ערבי סה"כ
תש"ע 57,785 20,235 26,285 40,269 144,575
תשע"ו 65,853 23,060 29,954 39,304 158,172
תשע"ז 67,285 24,389 30,885 37,829 160,389

 

תלמידים בכיתות א

באחוזים

שנה ממלכתי ממלכתי-דתי חרדי חינוך ערבי
תש"ע 40.0% 14.0% 18.2% 27.9%
תשע"ו 41.6% 14.5% 18.9% 24.8%
תשע"ז 41.9% 15.2% 19.3% 23.6%

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

כפי שאפשר לראות, חלקם של התלמידים בחינוך הממלכתי גדל בשבע שנים בכמעט 2%. חלקם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי גדל ב-1.2%. חלקם של התלמידים בזרמים החרדיים גדל ב-1.1%, וחלקם של התלמידים בחינוך הערבי פחת ב-4.3%. את השינויים ברישום לכיתות א בשנים 2010–2017 אפשר אולי לייחס לקיצוצים בקצבאות הילדים שהיו בשנים 2002–2004, אף שמאז 2009 התחיל תהליך של הגדלת הקצבאות.

בנתונים על שיעורי הפריון של נשים חרדיות ונשים ערביות אפשר להבחין במגמות שונות. שיעור הפריון הכללי (מספר הלידות הממוצע של אישה במשך כל שנות פריונה) של נשים ערביות מוסלמיות נמצא במגמת ירידה הנמשכת כבר 20–25 שנים. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת היה שיעור הפריון הכולל של נשים מוסלמיות 5.6, ובשנת 2009 היה 3.6 לידות לאישה.

בשנים 1979–1981 היה הפריון הכולל של נשים חרדיות נמוך מ-6 לידות לאישה (במשך כל שנות פריונה). עד תחילת שנות האלפיים גדל שיעור הפריון במידה ניכרת והגיע ל-7.6 לידות לאישה, אבל מאז שנת 2005 יש מגמה של ירידה ל-6.5 לידות לאישה.

הנתונים על שיעורי הפריון של הנשים מבוססים על סקרים שקיימה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהם נשאלו המרואיינים, בין השאר, איך הם מגדירים את מידת "הדתיות" שלהם. לכן צריך לקבל את הנתונים האלה בזהירות. הנתונים על רישום תלמידים לבתי הספר אמינים יותר.

עם זאת, מעניין להשוות את הנתונים מהסקר שנערך בשנת 2009, שבו רואיינו בני 20 ויותר, לנתוני הרישום לכיתות א שהבאתי. בקרב האוכלוסייה היהודית 8% הגדירו את עצמם כחרדים, 12% כדתיים, 13% "מסורתיים-דתיים", 25% "מסורתיים לא כל כך דתיים", 42% "לא דתיים או חילוניים". לפי נתוני הרישום לכיתות א חלקם של החרדים הוא בין 18% ו-19%, כלומר פי שניים מחלקם בקרב בני 20 ויותר.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

5 תגובות

  1. לילי
    לילי אפריל 30 2018, 12:47
    התמונה קשה ולדעתי אפילו יות משכתבת

    השאלה מה עושים? באיזה דרך אפשר לשנות מגמות ההדתה, ההתחרדות, ריבוי המיעוטים?

    השב לתגובה
    • אליהו בורוכוב
      אליהו בורוכוב מאי 01 2018, 22:14
      בוודאי צריך לעשות.

      בוודאי שצריך לעשות. הקטנת קצבאות הילדים בשנים 2002 -2004 בפרט לילדים ה-5 וה-6 ויותר, כנראה השפיעו. ייתכן שהקפדה על "לימודי הליבה" תשפיע.צריך לשנות באופן דרסטי את מדיניות התחבורה ועוד. אבל לא להמשיך באדישות.

      השב לתגובה
  2. ח. ג.
    ח. ג. מאי 01 2018, 13:53
    ברור דבר אחד שהחזון הציוני (חילוני) התנדף

    לא יעזרו שום נוסחאות ושום התחכמויות.

    השב לתגובה
  3. אלי
    אלי מאי 03 2018, 18:27
    יש טעות שעוזרת לטשטש הקטטסטורפה

    אין להפריד בין דתיים לחרדיים
    שתי הקבוצות רוצות שלא יסעו בש/בת
    שתי הקבוצות רוצות שלא ימכרו פירות ים
    שתי הקבוצות רוצות ללמד את כולם תפילות
    שתי הקבוצות רוצות עליונות הדת על המדינהנ
    שתי הקבוצות רוצות שפיטה על פי צווי הדת
    להמשיך???
    והסוף ברור????

    השב לתגובה
  4. מיכל עדן
    מיכל עדן מאי 04 2018, 18:54
    אבל מה דעתך

    לא כל כך ברורה העמדה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור