JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

צלילה נועזת לנבכי הנפש

עם צאת ספרו החדש של אבי ולנטין

צלילה נועזת לנבכי הנפש עמוס אריכא
מאי 18
09:30 2018

לפני כשנה התפרסם ספרו של הסופר אבי ולנטין "בסתר כנפיים" בהוצאת מטר. זהו ספרו החמישי ולטעמי החשוב מבין יצירותיו. "בסתר כנפיים" לכאורה משתייך לספרות השכול ומתמקד בחייו ומותו של אחיו הצעיר של ולנטין בתאונת אימון צלילה בשייטת. זהו ספר שהושקע בו מיטבו של המספר, המתקשה עד עצם היום הזה לחזור לשגרתו מאז אותה תאונה שאירעה לפני שנים רבות. כתיבת הספר המיוחד הזה גרמה לונטין לצלול צלילה מכאיבה לנבכי הזיכרון, לאותו פנתיאון שכל אדם מתברך בו בין קפלי נשמתו.

כמי שעוקב אחר התפתחותו של ולנטין כסופר מעניין ונועז אני מודע ליכולותיו הממריאות מספר לספר – ועוד דרך רבה לפניו. לא סתם ספרו "בסתר כנפיים" זכה בציון לשבח בטקס הענקת פרס ברנר בשלהי השנה. כשלעצמי סברתי שהוא החטיא כחוט השערה בזכייה בפרס החשוב עצמו. ספר זה לא הרפה ממנו במשך שנים ארוכות שבהן שקד עליו.

הגעגועים העזים לאח הצעיר והמוכשר שנקטף בצורה אכזרית לא הרפו מולנטין גם לאחר פטירת הוריהם לפני כשלושים שנה. והנה, בימים אלה, יצא ספרו החדש, המעיד כי צלילה כה עמוקה לנבכי הנשמה תובעת קריאה זהירה אך מסקרנת בספר החדש שלו, שהופיע גם הוא בהוצאת מטר. זהו ספר שלא במקרה נולד בסמיכות כזו לקודמו. גם הוא נכתב בהשפעת אותה צלילה שממנה לא חזר האח. ולנטין, גם בספרו החדש, ממשיך לחפור ברובדי נשמתו כשהוא משתוקק למצוא תשובות לשאלות שונות שלא הספיק לשאול בחייהם של ההורים. שמו של ספר יוצא דופן זה טומן בתוכו רמז ברור לצפוי לקורא: "פתאום, אחרי שלושים שנה".

בספרו זה נחשף ולנטין כסופר רב-פנים, אם כי גם בפעם זו איננו חורג מגבולות הפנתיאון הפרטי שלו וניכר בו כי טרם השלים את מסעו המרתק הזה לעולמו הפנימי וכי עדיין הוא איננו מרפה מהתמודדותו עם שאלות בלתי פתורות מאז ימי נערותו בעיר הולדתו רמת השרון, אז מושבת חקלאים בעיקר. ראוי שאצטט כאן שורות אחדות מגב העטיפה של הספר: "מי אינו רוצה לפגוש את הוריו שלושים שנה לאחר מותם? לשאול בעצתם בעניינים שפעם לא עניינו אותו, אבל עתה, כשהוא פחות או יותר בן-גילם, מבין את חשיבותם ואת גודל ההחמצה? זה קורה לגידי קפלן."

גידי קפלן הוא אבי ולנטין שחוזר לנבכי הזיכרונות שלו, שהזמן לא רק שאיננו מקהה אותם אלא מחדד אותם יותר ויותר עד געגועים כה עזים המטלטלים אותו כמעט בלי הפוגה. מכאן שבמפתיע נוצר תהליך יוצא-דופן שבו ספר אחד – "בסתר כנפיים" – בעצם משמש גם כסנדקו של הספר החדש "פתאום, אחרי שלושים שנה". ניתן גם לומר שמדובר במטבע ספרותית וערכית ששני צדיה משלימים זה את זה אך הם שונים כמעט בתכלית בכל קנה מידה. האם זה פגם? האם הספר האחרון, הצד השני של המטבע הזאת, איננו מגיע לאיכות ספרו הקודם? זו שאלה שכל אחד מקוראי הספרים המיוחדים האלה ימצא עצמו מתמודד איתה. מבחינתי מצאתי בעמודי הספר רמזים וסימני דרך שמחייבים תשומת לב מיוחדת לכתיבה הקולחת כמו ללא מעצורים ומוגשת בשפה בהירה, אך ללא גינוני כתיבה מיוחדים. יחד עם זאת ניתן לסכם נקודה זו שהפשטות הלשונית דווקא מסייעת לספר, שלעתים הוא מכוון לזרם הריאליזם הפנטסטי.

החדירה לסיפור עצמו מעמידה גם קורא מנוסה בפני תמיהה: האם מדובר הפעם ברומן שאולי בכלל משתייך למחוז ספרות של מדע בדיוני? או שמא מדובר בסוריאליזם המקורב למציאות באמצעות שרטוט דמויות אמינות וצבעוניות למרות התהפוכות המלוות אותן מעמודיו הראשונים של הספר, המתברך במבוא שתחילתו כמו בהלצה מקרית שהחיים מזמנים לנו לעיתים אך מאחוריה מסתתרת דרמה מפוענחת שלב אחרי שלב שיש לקלפה באיטיות ובסבלנות. אך דומני שולנטין עושה שימוש נכון בחומריו בכוונת מכוון לקרב את קוראיו למסקנה מרתקת כי בעצם עולמנו הפנימי הוא חלק ממשי מהמציאות הקיומית שלנו.

קביעה זו שלי נובעת מתחושתי גם הפעם בדבר יכולתו של ולנטין לבנות סיפור שגם במבוכות שבין דמיון למציאות שחלקה הזוי, סיפורו מתקבל על הדעת ואולי בשל כך גם כאשר הקורא ישלים קריאתו של הספר הזה, הסיפור בעצם לא ירפה ממנו במשך ימים רבים מפני שהוא מעורר שאלות של הגות לשמה באשר לתכני הנפש של כל אחד מאתנו – ועד לאיזה אופק נדיר ורחוק ביכולתנו להגיע במסע המפתיע שלנו באותה נפש נעלמה המאפשרת לנו לחיות אין-ספור פעמים פרקים שלמים מחיינו בעבר.

בין לבין ולנטין מקיים התחשבנות שנונה כמעט על גבול הסאטירה בדרך שבה הוא מצייר את הממסד הדתי המאוס עד כדי תערובת של גיחוך מצד אחד ודמעות צורבות מצד שני על מה שהעניק כוחניות שערורייתית לממסד הזה, שנכפה על כולנו במדינת ישראל. ממסד המתעתע כבעל כוחות נעלים שבכוחו לקבוע גבול בין חיים למוות. זהו שלטון מנוון של דת שהתאבנה ואיננה מסוגלת לגהץ את העיוותים הקשים שנוצרו בה למועקת רבים.

הסיפור הבלתי-צפוי הזה, שאינני רוצה לחשוף ממנו פרטים ברשימה זו, הוא בסופו של דבר שייך לביוגרפיה האישית של גידי קפלן, הוא אבי ולנטין, מי שהיה שנים רבות עיתונאי-חוקר בתחום הפלילי של עיתון "הארץ", תפקיד בו הצטיין. עבודתו בעיתון הייתה עבורו גם עונת התבגרות והתחשלות למשימות ספרותיות התובעות אומץ לב המאפיין מי שכתיבתו היא תמצית חייו. חשיפה גלוית לב היא הלוז שבתמצית ספרו החדש. ולנטין איננו נתפש להיסוס בבואו לשתף אותנו במחוזותיו האישיים. ולסיכום אוסיף כי קוראים קשובים ירצו לא להחמיץ את הספר החדש. גם נראה כי ולנטין מצא לעצמו הוצאת בית, מטר, שניתן לעגון בה בבטחה וגם הפעם הוציאה לאור ספר מוקפד במקצועיות מלוטשת.

 

על המחבר / המחברת

עמוס אריכא

סופר וצייר עברי. בעבר הרחוק היה קצין משטרה בכיר. חיבר עשרות ספרים מהם שהיו לרבי מכר בעולם.

9 תגובות

  1. מוטי
    מוטי מאי 18 2018, 09:49
    שאפו

    סוף סוף מאמר בלי הפוליטיקה הכל כך מאוסה

    השב לתגובה
  2. ל.
    ל. מאי 18 2018, 12:55
    על אריכא אפשר להגיד רק טוב

    .

    השב לתגובה
  3. גרשון בארי
    גרשון בארי מאי 18 2018, 19:06
    אחד מספריו כבר קראתי

    רשמתי לפני על הספר החדש. אולי אקרא כשיגיע לספריה בשכונה

    השב לתגובה
  4. ליאורה ת.
    ליאורה ת. מאי 19 2018, 14:10
    לא בדיוק ברור על מה הספר

    מצד אחד אני מבינה שלא רוצים לעדות ספוילר. אבל מצד שני לא ברור בדיוק ממה ההתלהבות.

    השב לתגובה
  5. עדנה ס.
    עדנה ס. מאי 20 2018, 15:45
    הבעיה מה לבחור מכל הספרים החדשים הרבים

    צריך לבחור מה מתוך כל הכמות הגדולה קוראים. פעם ראשונה שאני שומעת על הספר הזה.

    השב לתגובה
  6. יזהר חנני
    יזהר חנני מאי 21 2018, 10:11
    לקבל מחמאה מעמוס אריכא

    כמעט צל"ש

    השב לתגובה
  7. דינה ט.
    דינה ט. מאי 22 2018, 10:59
    אהבתי

    בדרך כלל הסקירות רק על ספרים של סלבס או פוליטיקאים

    השב לתגובה
  8. אליעזר
    אליעזר מאי 23 2018, 12:39
    תענוג לקרוא מאמרים מנובעים מצירוף

    של יכולת והשקעה
    ויש לכם מידי פעם מאמרים כאלה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!