JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מלחמות ואמונה

אלוהים לא מת, המלחמות לא תמו, ובכן מה עכשיו?

מלחמות ואמונה ד"ר אורי מילשטיין
מאי 21
09:30 2018

א.

אמונה היא ידיעה לא מבוססת. ידיעה, כפי שניסח זאת עמנואל קנט בוויכוח עם התזה של רנה דקרט על הוכחת קיומו של אלוהים, חייבת להיות אמפירית. רק אז ניתן לבסס אותה או להפריכה, ובלי אפשרויות אלה אי אפשר לכנותה ידיעה.

יש לנו כל הסיבות להניח שהחוק הראשון של ניוטון – חוק ההתמדה, שיש לו בִּיסוסים אמפיריים, יחול גם על בני אדם. מכאן שבאופן נורמלי אנשים יפעלו ככל יכולתם כדי להמשיך ולהתקיים. אבל מכיוון שאנחנו חיים בסביבה מאיימת – גם פנימית, מעצם המבנה של כל מערכת (מחלות, זקנה, פשיטת רגל) וגם חיצונית (תאונות דרכים, מלחמות) – אנחנו מקדישים את מירב מאמצינו לנטרול איומים באופן ישיר ועקיף. את הפעילות המתמדת הזאת אכנה: עקרון השרידות.

הפרדוקס המובנה בעצם הווייתה של המלחמה הוא שלשם נִטרול האויב המְסַכן אותנו אנחנו מסַכנים את עצמנו ולא אחת חדלים לחיות. מכאן, שמי ששולח אותנו למלחמה ומפקד עלינו, בעצמו מהווה איום עלינו, ולפי עקרון השרידות נבקש לנטרלו. זאת אבן היסוד להבנת ביקורתו של ירמיהו הנביא להצטרפות ממלכת יהודה למצרים במלחמתה בבבל; להבנת שאלתו של פורד מדוקס פורד "עד מתי תאכל חרב", החוזרת ונשמעת בשיח הישראלי מצד שמאל; ולהבנת הביקורת החריפה על ישראל בשיח המערב אירופי, כמדינה מיליטריסטית המבססת את מדיניותה על מלחמות.

הפתרון ההיסטורי לפרדוקס זה מצוי בתופעת האמונה, המתחלקת לשלושה סוגים עיקריים: א. המוות אינו סוף הקיום; ב. נצליח להכריע את האויב מבלי ליפול בקרב; ג. יש ערכים, כמו כבודנו והימנעות מ"עבודה זרה", החשובים מן החיים.

במאה ה-19 הכריז פרידריך ניטשה ש"אלוהים מת", משמע שנחלשה האמונה הנוצרית שסיפקה למערב את אלוהיו. הוא לא טעה לגמרי, אך בוודאי שדימה את מותו מוקדם מדי, כי לא רק שהאמונה באלוהים במערב עדיין חיה ובועטת, אלא שהצטרפה אליה אמונה באידאולוגיה, שאחת מהן – הנאצית – ראתה דווקא בניטשה את אחד מאבותיה.

משתמע מקביעתו של ניטשה שתהליך הסקולריזציה (חילון) יחול במשך הזמן לא רק על האלוהים הנוצרי, אלא גם על אלוהי היהודים, המוסלמים והאחרים. השתמעות זאת מבוססת בין היתר על ההנחות של בר-פלוגתא שקדם לו, פרידריך הגל, שההיסטוריה האנושית מתקדמת בתהליך דיאלקטי ליתר נאורות, שמשמעותה תרבות של ידע ולא של אמונה. המושגים הדתיים של האל היו שלבים בדרך אל ההבנה השלמה והמודעת של הרוח המוחלטת כסובייקט של ההוויה כולה וכמגלמת את התבונה והחירות. למרות נבואה זאת של פילוסוף גדול, היהודים והנוצרים לא נטשו בינתיים את האמונה באלוהים ובמגזרים אחדים היא אף מתחזקת, בין היתר בשל אכזבה מן התבונה ומהשפעותיה השליליות.

מושפע אחר מהגל, קרל מרקס, התאמץ לחסל את האמונה באלוהים, כדי לברוא אדם חדש וחברה חדשה שלא יצאו עוד למלחמה כי הקפיטליזם לא יאיים עליהם. למרבה הפרדוקס החברה המרקסיסטית ביותר, ברית המועצות, לא חדלה להילחם ולהניע מלחמות אצל אחרים כדי להשיג את מטרותיה האימפריאליסטיות הנגזרות מן הקפיטליזם.

שתי מלחמות העולם חשפו את ממד האיום שבאידאולוגיה, והניעו במערב לא רק תהליך אנטי-תטי פוסט-אידאולוגי, אלא גם פוסט-לאומי, כדי לנטרל איום זה. ביטוי בולט לכך נתן תלמיד נוסף של הגל, הפילוסוף והפרופסור האמריקני לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה. במאמרו "קץ ההיסטוריה", שפרסם ב-1989 לנוכח התמוטטות הגוש הקומוניסטי, הסביר פוקויאמה כי התהליך הָהֶגֶליַאני הגיע לתחנתו האחרונה, המערב הדמוקרטי והליברלי ניצח, האנושות הגיעה אל שלב התבונה והחירות, ויותר לא תהיינה עוד מלחמות.

הכשל של הגל, מרקס, ניטשה ופוקויאמה וכל מושפעיהם הוא שהם לא הבינו כי המנוע של התהליך הדיאלקטי הוא האיום המובנה בעצם המציאות, שהיא תמיד מערכת שחלקיה מאיימים זה על זה. לכך לא יכול להיות פתרון תבוני ובוודאי לא חיובי במובן האנושי, שהרי זאת משמעות האמפיריזם. הפתרון הוא אמוני בלבד ולפיכך משיחי ואוטופיסטי.

מות האלוהים וקריסת האידאולוגיות במערב מבססים את התזה שהשרידות – התמדה מאוימת – הינה אבן יסוד לכול. יש המאמינים, ואינני נמנה עמם, שבעתיד יסתבר שהֶגֶל, ניטשה ופוקויאמה ראו את הנולד. בינתיים לא תמו המלחמות, והאיומים נעשו מסוכנים יותר כתוצאה משילוב של אמונה וטכנולוגיה, שהיא נגזרת של הידע, ומפניה הזהיר לאונרדו דה וינצ'י עוד במאה ה-15, כשסירב לפתח צוללות ומטוסים בטענה שהם ימיטו מוות על אנשים רבים.

ב.

הזרם המרכזי ביישוב היהודי במחצית הראשונה של המאה העשרים, שאותו הנהיג דוד בן-גוריון, היה מרקסיסטי, אך תמים הרבה יותר מתלמידי מרקס האחרים. אנשיו האמינו שהם ביצעו קפיצת דרך נִסית והגיעו, במזרח התיכון, לארץ המובטחת וליצירת אדם חדש וחברה חדשה שיהיו אור – אם לא לכל הגויים, אז לפחות לתושבי המזרח התיכון. מסיבה זו הם מיעטו להשקיע חשיבה בהוויית הצבא והמלחמה, והגיעו בלתי מוכנים למלחמת העצמאות. טעותם היסודית הייתה באי הבנתם כי אצל הערבים אלוהים לא מת, גם לא נחלש, והוא אפילו נמצא בתהליך של פריחה חדשה.

המציאות הוכיחה להם שערביי ארץ ישראל, המגובים בערביי המזרח התיכון, מהווים איום, אך מנהיגי היישוב בגאוותם האידאולוגית לא מצאו לנכון ללמוד כראוי את אופיו של האיום הזה. כך החמיצו את גורם האמונה המוסלמית, שהיא הכוח החזק ביותר המניע את הפלסטינים ואת תומכיהם המוסלמים – ערבים ולא ערבים – ומניע היום גם את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שלא לדבר על מנהיג איראן עלי חמינאי. לפי החשיבה המרקסיסטית, שאותה אימצו פרשני העולם המערבי לרבות הישראלים, שני מנהיגים אלה מנצלים את אלוהים כדי "לחלק אופיום להמונים" ולהשיג מטרות פוליטיות ואישיות. פירוש זה אינו יורד לעומקה של אמונת השניים: ארדואן הוא "אח מוסלמי" וחמינאי מחכה לבואו של המהדי כאן ועכשיו שאוטו-טו-טו יגאל את העולם.

אביא דוגמה אחת כדי לבסס את דבריי שמנהיגינו ומפקדינו אינם מבינים את האיום הפלסטיני: אחרי הסכם השלום עם מצרים, בסוף שנות השבעים של המאה שעברה, ביקשו כל מנהיגי ישראל, מימין ומשמאל, וכן כל ראשי צה"ל ושאר זרועות הביטחון, לנטרל את אש"ף בראשות יאסר ערפאת, שנחשב לאיום העיקרי על מדינת ישראל, ובכך להבטיח שלא תקום מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת עזה. לשם כך הם הקימו את ארגון חמאס, בהנהגת שייח יאסין, בתקווה שאנשי חמאס יסתפקו בלימודי האסלאם ובפעילות חברתית. משהתברר להם, באינתיפאדה הראשונה, שחמאס הוא בעצם ארגון טרור קיצוני עוד יותר מאש"ף, הם הפכו את עורם, ובהסכם אוסלו כרתו ברית עם ערפאת, בהאמינם, ללא ביסוס כמובן, שהוא יחסל את חמאס. אבל אותה ברית דווקא חיזקה את חמאס, והביאה למלחמה ממושכת בין ישראל לחמאס.

בדרך כואבת זו למדו הישראלים כי מוות אינו מפחיד את המוסלמים, כי הם באמת מאמינים שהמוות אינו סוף פסוק, ומוות למען תכלית מוסלמית (ג'יהאד) מבטיח קיום נעלה ונוח בהרבה מהקיום של רוב הפלסטינים, בייחוד ברצועת עזה. זאת גם הסיבה לכך שהציבור הדתי-לאומי בקרב היהודים בישראל מקבל על עצמו יותר סיכונים ויותר קורבנות מצאצאיהם של בן-גוריון ושל יתר חבריו. בספר מִשְלי קבע שלמה המלך: "באין חזון יפרע עם", והוסיף "ושומר תורה אשרהו". לפני שלושת אלפים שנה היה הקשר בין חזון לאמונה מובן מאליו. היום מוטב לנסח זאת כך: "באין אמונה יפרע עם". אנשי השמאל טוענים שהחזון הוא השלום, אבל כפי שהסתבר מטעותו של פוקויאמה, וגם מלקח ההיסטוריה – השלום הוא אוטופיה. ואם הם דוחים את החזרה לאמונה, עליהם לחפש חזון אחר, כדי שלא נקרוס מבפנים.

לא מעטים מאמינים, בישראל ובארצות הברית לפחות, שהחזון הוא טכנולוגיית-על שתנטרל, בלי שפיכות דמים רבה, את האיום של בעלי האמונה המוסלמים ושל אחרים. עגל הזהב שלהם הוא יחידה 8200, שבוגריה ינטרלו כל איום בעזרת נשק טהור. נניח שלחזון הזה יש סיכוי, כי אז שומה עלינו לשנות את הבסיס של שרשרת ההנהגה והפיקוד – מניסיון אישי לתבונה מערכתית מבוססת.

על המחבר / המחברת

Avatar

אורי מילשטיין

ד"ר. פילוסוף ביטחוני וחוקר מלחמות עצמאי שלא השתלב בשום ממסד, לרבות הממסד האקדמי. "שובר מיתוסים". פרסם ספרים ומאמרים רבים.

37 תגובות

  1. חנניה שומר
    חנניה שומר מאי 21 2018, 10:10
    מלחמות לא מוכרעות ע"י ג'ימס בונדים

    אפילו לא 8200
    חי"ר שיריון ומטוסים בשטח
    מי שלא מבין זאת יכשל פעם נוספת

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 21 2018, 16:29
      סמל ולא אמל"ח

      חנניה, לא ג'ימס בונדים ולא 8200. מדובר באמל"ח מתוחכם שינטרל את האיום במחיר נמוך כפי שנהגו החיקסוסים לפני 4000 שה כשפתחו את מרכבת המלחמה בעלת שני גלגלים והשתלטו על המזרח התיכון, וכפי שאנחנו השמדנו את כל הסוללות הנ"מ בלבנון במבצע "ערצב 19" במלחמת לבנון הראשונה. 8200 לעניין זה הוא סמל לתרבות מלחמה.

      השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר מאי 21 2018, 12:39
    ובכן? איך להתקדם מכאן ברמה האסטרטגית.?

    יפה טענת. עכשיו להשלים עם מסקנות והמלצות לעתיד- שאתה משאיר לנו כמובן, איש איש לפי דרכו, ובכול זאת אשמח לשמוע דעתך

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 21 2018, 16:35
      מכון לביטחון לאומי

      גדעון,
      המלצה מפורטת מאוד פרסמתי בפרק האחרון של ספרי "עלילת דם בדיר יאסין – הספר השחור" ועיקרה: הכשרה מעמיקה של כל מקבלי ההחלטות הממלכתיים בישראל בנושאי ניטרול איומים, והכשרה כפולה של אנשי הביטחון הבכירים. ההכשרה תעשה ב"מכון ויצמן (שם אחר כמובן) לביטחון לאומי". כך נקדם תרבות ביטחון ברמה גבוהה שתפתח פתרונות יעילים לניטרול איומים קיומיים.

      השב לתגובה
      • גדעון שניר
        גדעון שניר מאי 21 2018, 21:59
        יש פתרונות אם רק לא נריב בינינו

        תודה, עכשיו צריך למצוא את הספר ולקרוא
        אגב טכנולוגיה- לייזר! הוא כבר קיים, אבל מלחמות היהודים הקפיאו אותו עד שהאמקריקנים יבינו שהוא הרבה יותר זול מכול רקטה שאי פעם נמציא ואתה וודאי יודע היטב במה מדובר

        השב לתגובה
        • אורי מילשטיין
          אורי מילשטיין מאי 22 2018, 07:57
          נזק לייזר

          אחת לחודש, בכל יום חמישי אחרון של החודש אני מנחה סדנה בנושאים ביטחוניים בספריה הציבורית "לדורות" בלוד והן פתוחות לקהל הרחב. אחת הסדנאות הוקדשה לנושא הלייזר.

          בכל המדינות המתקדמות, טכנולוגית, בעולם עובדי על זה ואפשר שכבר משתמשים בזה ואולי אפילו אנחנו בפעילות נגד איראן בסוריה.

          אם אתה מעוניין לקבל הזמנות לסדנאות ומידע ביטחוני נוסף וכן קטלוג של ספריי שתוכל לרכוש ישירות ממני, שלח אלי אימייל: urimilsh@smile.net.il

          השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני מאי 21 2018, 16:54
    לד"ר מילשטיין הנכבד

    תודה על מאמר יסודי ומצוין. אכן לטכנולוגיה על כל היבטיה יש חשיבות הולכת ומתעצמת בתחום הביטחוני. מי כמוך יודע שדווקא בתחום זה ישראל מצטיינת ואולי גם בחלק מהדברים מובילה בעולם.
    גם בחלק שאתה מכנה "תבונה מערכתית" יש התקדמות משמעותית במערכת הביטחון הישראלית. הן באיסוף המודיעין, הן בהערכה, הן בשיתוף גורמים שונים במערכת והן בקשר עם מערכת הביצוע.
    אם תאמר שיש מקום לשיפורים – בוודאי שכן. לטוב אין גבול.

    השב לתגובה
    • המבחן האמיתי
      המבחן האמיתי מאי 21 2018, 21:42
      אורי מילשטיין

      יצחק גדני,
      במבחן הקטן האחרון – ניטרול 40-20 טילים שנורו לעברנו מסוריה – הצלחנו. המבחן האמיתי יהיה ניטרול מאות טילים שישוגרו אלינו בו זמנית מסוריה מלבנון. אם נצליח בכך אז באמת עלינו מדרגה.

      השב לתגובה
  4. נסים
    נסים מאי 21 2018, 17:24
    נשק רובוטי

    לכאורה הנשק הרובוטי יוכל לחסל את האויב באופן כירורגי, אבל מה יבוא לאחר מכן? האם לא יהיה מי שישתלט על הנשק המתוחכם בכדי לקדם את הזיותיו?

    השב לתגובה
  5. בת האיכר
    בת האיכר מאי 21 2018, 22:02
    מלחמה חסרת סיכוי לשלום

    אני חושבת שעיקר של הסכסוך הוא בשל המאבק על ליבו של אלוהים. הוא ממש לא מת אלא קיבל פרצוף אחר

    השב לתגובה
  6. רבקה שוהם
    רבקה שוהם מאי 22 2018, 10:56
    אמונה לא חייבת להיות דתית

    היתה ל ו פעם אמונה במדינה בישראליות והיא מתחלפת כעת באמונה דתית
    והאמונה הדתית היא שמסוכנת בעיני

    השב לתגובה
  7. חזי לוי
    חזי לוי מאי 22 2018, 13:29
    אני רוצה ללכת לנקודה הכי בסיסית

    לפני דיון מפורט בנקודות גבוהות יותר בהיררכיה. זאת עובדה שרוב האנשים בעולם מאמינים באלוהים. זהו בעצם המקור לחלק ניכר מהצרות בעולמנו. היה יכול להיות הרבה יותר טוב, אם אנשים היו משתחררים מאמונות הבל עתיקות יומין שעבר זמנן. העולם הרי התפתח מאז. מכאן נובעת הבעיה. האנשים לא מצליחים להשתחרר מהפחד למות ומהמחשבה שאחרי כמה עשרות שנים הם יעלמו. ולכן הם עדיין מאמינים בדברים בלתי הגיוניים. ומי שמחזיק אמונות שכאלה, לא יכול להיות רודף שלום, או רודף צדק חברתי, או מתנגד לגזענות ואטום לצרכים של אחרים. אין לזה קשר לאמצעי לחימה כאלה ואחרים.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר מאי 22 2018, 16:08
      יש לדת ולאמונה תפקיד חשוב בחיי אדם

      חזי
      לא האמונה באלוהים בפני עצמה היא הבעיה, אלא המוסדות שקמו סביבה והשתלטו על נפש המאמינים ושטפו את מוחם של נבערי הדעת והצליחו לגרור אותם למלחמות אין קץ.
      לדת יש תפקיד חשוב בחיי בני אדם שכן היא מספקת ביטחון ןעוגן יציב כול שהוא באי וודאות שהחיים מזמנים לאדם. היא גם אינה חייבת בהכרח להגביל את המדע כפי שאנו יודעים שרבים הם הדתיים בקרב המדענים בכול התחומים. לכן לא צריך למהר ולבטל את האמונה הדתית המספקת גם תקווה לעתיד טוב יותר ש בני אדם כה זקוקים לו, ויחד עם זאת לדעת לנטרל את הכוחות הפוליטיים והכלכליים המשתמשים בדת קרדום לחפור בו

      השב לתגובה
      • אורי מילשטיין
        אורי מילשטיין מאי 24 2018, 06:48
        הדת המוסלמית

        גדעון,
        א. כל מערכת נוטה להתמסד.
        ב. במלחמת הציוויליזציות המנהלת כעת, מדובר בדת המוסלמית כפי שחלקים ממנה התפתחו, ולא בכל דת באשר היא.

        השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 24 2018, 06:44
      "ציוויליזציית ידיעה"

      חזי לוי, הטכנולוגיה היא תוצר של ידיעה ולכן "החזון" של "ציוויליזציות ידיעה" נאחז בטכנולוגיה במאבקן ב"ציוויליזציות של אמונה". "אמצעי לחימה כאלה ואחרים" הם "עגל הזהב" של תרבות הידיעה או "דברה תורה בלשון בלני אדם" שלה. בממד האסטרטגי/פילוסופיה עוסקים רק מעטים.

      השב לתגובה
  8. גילה קמינסקי
    גילה קמינסקי מאי 22 2018, 13:51
    מאמר מעניין

    ומעורר מחשבה

    השב לתגובה
  9. אליעזר
    אליעזר מאי 23 2018, 12:40
    כבר כתבתי טוקבק כזה לעוד מאמר באתר

    תענוג לקרוא מאמרים שהם צירוף של יכולת והשקעה
    ויש לכם מידי פעם מאמרים כאלה באתר

    השב לתגובה
  10. איקס
    איקס מאי 23 2018, 19:15
    ומה יצא מהשמדת כל בוללות הנ"מ?

    יצאנו מלבנון עם הזנב בין הרגליים

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 24 2018, 06:53
      אמל"ח מתוחכם

      אמל"ח מתוחכם הוא תנאי הכרחי לציוויליזציית ידיעה, אך לא מספיק. בלא שהמנהיגים והמפקדים הבכירים יבינו את הוויית הצבא והמלחמה, התועלת בו מוגבלת מאוד.

      השב לתגובה
  11. ירון גבעון
    ירון גבעון מאי 24 2018, 16:57
    הכל טוב ויפה

    לא הבנתי את הקשר של הסיום לתוכן הארוך שלפניו.

    השב לתגובה
  12. חסר אמונה
    חסר אמונה מאי 25 2018, 12:26
    רק האנשים הפשוטים מוכנים באמת

    להקריב עצמם בגלל אמונתם
    המנהיגים מגברים, מלהיבים, משסים אבל חס וחלילה לא יקריבו עצמם

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 25 2018, 21:50
      תפקיד המנהיג

      תפקיד המנהיג והמפקד הבכיר הוא לנטרל איומים על כל המערכת ולא על קטע/קרב ממנה. עצם נפילתו בקרב עלולה למוטט את המערכת ולכן ברור שאל לו להקריב את עצמו. דוגמאות: משה רבנו ביציאת מצרים, לינקולן במלחמת האזרחים האמריקאית, צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה ובן גוריון במלחמת העצמאות.

      השב לתגובה
  13. גיורא קימל
    גיורא קימל מאי 26 2018, 08:08
    הדת כגורם ביולוגי

    מההיבט הביולוגי יש לי תיאוריה משלי. תהליך האבולוציה דורש שיהיה בידוד בין אוכלוסיות כדי ליצור מינים חדשים שהמוצלחים יותר יוותרו (חוק הברירה הטבעית). כרגיל הבידוד נוצר עקב מכשולים גיאוגרפים. בבעלי חיים בעלי ניידות גבוהה כמו בעלי יכולת תעופה או החיים בים נוצרות קבוצות מקומיות בעלי טקסי חיזור בלעדיים היוצרים חוסר תקשורת עם קבוצות אחרות ומבטיחות את הבידוד הדרוש לאבולוציה. האדם הוא היצור הנייד ביותר בעולם. הוא מגיע לכל מקום ואין מחיצות גיאוגרפיות החוסמות אותו. אומנם יש בידוד על ידי שפות ומנהגים אך זה כנראה אינו מספיק כדי ליצור תאים מבודדים ממש. הפולחן הדתי תומך גם בבידוד וגם בהשמדת אוכלוסיות שכנות. אם תהיה דת אחת כללית ואלוהים אחד הבידוד ייפרץ ולא יהיה שום סיכוי ליצירת מינים חדשים מוצלחים יותר. לכן אפילו הדתות המונותיאיסטיות יוצרות ביניהן מחלוקות(*) המפרידות בין המאמינים שלהם. דבר ראשון הוא איסור נישואי תערובת. האיסור מתחזק ככל שהעדה קטנה יותר כמו הדרוזים כדי למנוע את פריצת הבידוד. האיסור חלש יותר בקבוצות גדולות כי הם כבר המין המצליח שמעוניין להטמיע קבוצות אחרות בתוכו כך שלא ייווצר מין חדש יותר מוצלח. לעיתים הקבוצה הקטנה כה מאיימת שיש להשמידה. ע"ע שואה! יכול להיות שההתמכרות לדת ספציפית תוך שלילת הדתות האחרות נטועה באדם כצורך ביולוגי לאפשר את הבידוד בין האוכלוסיות. ראוי לציין שכל המחסומים הדתיים אינם יעילים והאנושות ממשיכה להיות מין יחיד (בינתיים).
    (*) לדתות המונותיאיסטיות יש שיטה לייחד את עצמן. למרות שהן דוגלות באל יחיד הן משתמשות בישויות אנושיות שונות ששימשו או משמשים כמאכרים (מתווכים) בין ציבור המאמינים ובין האל. ככל שהמאכר נמצא בעבר יותר רחוק כן התקשורת הדו צדדית בינו ובין האל הייתה יותר אותנטית. למתווכים הנוכחיים כגון האפיפיור התקשורת היא רק חד צדדית (מהמאכר לאל) אלא אם כן הם מאחזי עיניים – דבר שרובם לא מסתכנים בזה. לכל מאכר יש את הקבוצה שלו שרק היא מאמינה באותנטיות של הקשר החד צדדי שלו. הקבוצות שונות זו מזו ברשימת המאכרים ובדירוגם. למשל הסונים מאמינים במשה בישו ובמוחמד כמאכרים בדרגת נביא. השיעים מוסיפים את עלי. היהודים לא מכירים בשום נביא אחרי משה אבל יש מאכר עתידי – המשיח. יש כמובן האדמורי"ם והבבות של היום וחז"ל בעבר שהם מאכרים בדרג יותר נמוך ממשה אך עדיין מאכרים. הנוצרים מאמינים במשה ובישו שהוא לא סתם אדם אלא אדמאל ובסנטה קלאוס שמשמש כמאכר ליום אחד בשנה. לקתולים יש גם את האפיפיור וכל הכמורה עם היררכיה מכובדת והקדושים/ות שהם גם מאכרים מהעבר. כל הסיבוך הזה והגיוון יוצר מחיצות ממשיות בין האוכלוסיות.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר יוני 11 2018, 10:59
      ותשקוט הארץ 40 שנה...

      גיורא
      קראתי בעניין רב את תפיסתך לגבי הדת כגורם אבולוציוני התומך בבידול אוכלוסיות. כדי להיות בטוח שהבנתי נכונה:

      האם ניתן לגזור מכאן שלמלחמות באשר הם יש תפקיד חשוב בשימור אוכלוסיות חזקות מפני התבוללות באוכלוסיות חלשות? האם מכאן יש להסיק שראוי לאפשר למלחמות למצות עצמן עד תום, ולהגיע להכרעה בה החזק יוכל לנצח מבלי שאחרים יתערבו ויפריעו לו לנצח? האם זה מסביר מדוע בספרי התנך מקדישים פרקים רבים למלחמות, מסיימים במשפט לקוני "ותשקוט הארץ 40 שנה" ומיד עוברים לסיפור המלחמה הבאה?

      השב לתגובה
  14. אורי מילשטיין
    אורי מילשטיין מאי 27 2018, 05:48
    אבולוציה הפוכה

    על פי תורת הביטחון הכללית", חוק הברירה הטבעית אינו חוק יסוד אלא הוא נגזרת של "עקרון השרידות" כדי לנטרל איומים. אבל האבולוציה עצמה היא איום על מה שמשתנה בה ולכן, בו זמנית, מתקיימים גם תהליכים של "אבולוציה הפוכה" כתוצאה מהסתרת ליקויים ואי הפקת לקחים. זה הביא לקריסתן של רומא העתיקה וברית המועצות ותהליכים אלה מתקיימים גם אצלנו בישראל היום.

    השב לתגובה
  15. ירון זכאי
    ירון זכאי מאי 27 2018, 13:08
    אלוהים נוכח גם במלחמות הטכנולוגיות.

    כל הוגי החילון שציטט מילשטיין טעו. למרות מלחמות המאה ה-20 בהם ניסו הנאצים והקומוניסטים להרוג את אלוהים.. הוא נוכח לחלוטין במלחמות המאה ה-21. עבור הערבים מוסלמים אללה, עבור האוונגליסטים יהודים, אלוהים! אין נשק פלא אחד שמסיים מלחמות בניצחון. המלחמה כה מסובכת כתופעה מדעית תעשייתית, עד שאין נשק מכריע אחד, או שלושה, או עשרה. כל נשק מתגלה כחלקי, זמני, מקומי.

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 28 2018, 13:21
      ישות טרנסצנדנטית

      מסתבר שבני אדם השואפים להגיע לאמת כשהיא לעצמה אך אינם מסוגלים להגשים את שאיפתם זאת, מבקשים עזרה מישות טרנסצנדנטית. אפילו אלברט איינשטין האמין בישות כזאת ומי היה ספקן ממנו?!

      השב לתגובה
  16. בן ציון רוזן
    בן ציון רוזן יוני 02 2018, 20:36
    האם עתיד המלחמות , תלוי באיכות מערכות וכלי הנשק ?

    לתפיסתי כיום לא ניתן לנצח שום מלחמה ללא יתרון טכנולוגי , יהיה הידע שיאחזו בו ראשי אותו צבא אשר יהיה , כמות החיילים , או מוטיבציה בשמים , אם לצבא שמנגד חסר ידע תיאורטי , או נחות בכמות או רצון ומוטיבציה ,אבל עם פער טכנולוגי , הוא גם ינצח , ברור שאיכות הכלים ופיתוחן תלוייה באיכות החומר האנושי , אבל לא קשור למהלך הקרב , נניח סימולציה קטנה , מצרים מכניסה שלושה אוגדות לסיני , ובתגובה ישראל מפציצה אותם בכמה פצצות ניוטרון (שלא גורמים לנזק סביבתי ) דוגמה טובה לאיך איכות כלי הנשק (נויטרון ) מרסק כמה אוגדות בזמן קצר , אם לא יעשה בו שימוש , זה יהיה בגלל סיבה פוליטית/מדינית, לא סיבה או שאלה של יכולות , וגם כיפת ברזל היא דוגמה לכלי איכותי שמנטרל יכולות אסטרטגיות למשל של החמאס , וזה המצב היום , הראיה לעתיד סביר להניח שהמגמות הטכנולוגיות רק ייתחזקו , ולכן לתפיסתי ישראל צריכה להשקיע שם את מירב כספה ואת מאמציה , וגם לשנות את תפיסת הביטחון ותורת הביטחון על פיה , כשכמובן זה משתנה במהירות , אשמח לשמוע את דעתך אורי .

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין יוני 05 2018, 07:55
      בטכנוללגיה מתקדמת אין די

      בן ציון,
      לאורך כל ההיסטוריה נצחה הטכנולוגיה את הפרימיטיביות. אבל במבנה הבין לאומי היום, הפרימיטיביים (מבחינה טכנולוגית) יכולים לרכוש טכנולוגיה מתוחכמת וגם סיוע בהפעלתה כפי שהדבר קרה במלחמת יום הכיפורים. נוסף לכך, כפי שציינת, מוטלות מגבלות פוליטיות על הפעלת הטכנולוגיה כפי שקורה לנו עכשיו בעימות עם החמאס. שיקולים אלה מלמדים שפיתוח טכנולוגיה מתקדמת היא חשובה מאוד לניטרול איומים אבל לפחות בעידן הנוכחי, אין בה די.

      השב לתגובה
      • בן ציון
        בן ציון יוני 05 2018, 10:14
        אבל זה הכיוון

        בצוק איתן אפשר לומר שלראשונה היינו במלחמה טכנולוגית (מצד ישראל) כיפת ברזל דוגמא מצויינת (ורק בסבב האחרון לפני שבוע הכיפה התמודדה עם 170 רקטות בתוך יממה וירטה גם פצמרים , והתוצאות מדהימות , שום רקטה לא פגעה פגיעה ישירה, וגרמה לנפגעים) חיל התותחנים הפעיל מערך נרחב של רקטות מדויקות , שזה שינוי אסטרטגי , מחיל אפור לחיל חשוב מאד , סייבר , וכמובן מלט"י תקיפה , ועוד ,אמנם לא הכרענו את חמאס , אבל זה לא קשור ליכולת (את חמאס גם צבא חלש מאד , אמור להביס ,זה לא באמת כוחות) זה היה קשור לחוסר אסטרטגיה , ניהול גרוע , ערכים ,מוסר ,וכל שאר השטויות של השמאל .. לסיכום , נדמה לי בזהירות שלשם אנחנו הולכים , מלחמות טכנולוגיות , שינצח בהם מי שיחזיק בכלים איכותיים יותר , הגנתיים , והתקפיים , ישראל במקום טוב מבחינה זאת .הטכנולוגיה משנה את כל העולם , בכל מובן , גם צבאית , ומי שישאר מאחור יפסיד , זו דעתי לפחות .

        השב לתגובה
  17. אורי מילשטיין
    אורי מילשטיין יוני 07 2018, 10:26
    עפיפוני האש

    אכן הטכנולוגיה מכפילה ומשלשת את האנרגיה אבל את עפיפוני האש היא לא הצליחה לנטרל.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!