JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שובה של ההכרזה "רבותיי, מהפך"

עיתוני סוף השבוע הפכו עורם ביחסם לראש הממשלה

שובה של ההכרזה "רבותיי, מהפך" ד"ר יצחק דגני
מאי 29
09:30 2018

סוף השבוע בביתנו הצנוע מוקדש לעיון בשלושה עיתונים: ידיעות אחרונות, מעריב וישראל היום. על עיתון הארץ ויתרנו מזמן כדי לשמור על לחץ הדם בגבול המותר. בייחוד אני קורא מדי סוף שבוע באדיקות את מאמריהם של חביביי העיתונאים בן כספית, סימה קדמון ונחום ברנע. מדי שבוע אני סופג את מנת הביקורת החריפה, לעתים הארסית, על ראש ממשלת ישראל, מפרי עטם של שלושה כותבים בכירים אלה ואף מאחרים. מגדיל לעשות מר בן כספית. באובססיה מובהקת הוא מותח ביקורת על ראש הממשלה. לעיתים הוא עושה חשבון עם "רעייתו" ולעתים נדירות יותר מתחשבן גם עם בנו בכורו. על פי הסיור המפורסם במועדוני החשפנות של "הילד", נראה שבצדק נמתחת עליו ביקורת.

"סיפורי ראש הממשלה" בסוף השבוע ה-18 של 2018 לא חרגו מן השגרה. התזמורת הרגילה ניגנה את אותן היצירות, הגם שניתן היה להבחין בווריאציות מסוימות, כנראה בשל הינף שרביטם השונה של המנצחים, קרי עטם של עורכי מדורי הפוליטיקה.

למחרת שבוע 18 יצאתי לכנס אקדמי בחו"ל. את הכנס ערכה האגודה האירופית ללימודי ישראל לכבוד יום הולדת 70 למדינת ישראל. בעריכת הכנס השתתפו אגודות אקדמיות נוספות מאירופה ומארצות הברית שעניינן בחקר ובלימודי יהדות וישראל. הנושא שעליו התבקשתי להרצות היה "Recent Revolutionary Developments in the Strategic Arena of Israel". נראה שהרצאתי עשתה רושם חיובי על מארגני הכנס, חברי הסגל האקדמי של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה היאגילונית בקרקוב. על כן נתבקשתי להישאר במקום עוד יומיים כדי להרצות על נושא זה גם בפני הסטודנטים שלהם שלומדים על המזרח התיכון.

כך יצא שנעדרתי מהארץ במשך שבוע תמים. שבתי ארצה ביום שישי שלפני סוף השבוע ה- 19 השנה. כרגיל חיכו לי עיתוני השבת, ומשהתגברתי על עייפות הטיסה נפניתי לקרוא את מה שכתבו באותו סוף השבוע העיתונאים החביבים עליי. ראשון כמובן נטלתי את מוסף השבת של מעריב, כדי לקרוא את שכתב הפעם מר בן כספית. לא האמנתי למראה עיניי. קראתי שנית את מאמרו השבועי. עודני מנסה להבין מה קרה לבן כספית בשבוע שלא הייתי בארץ והנה נפל האסימון. נזכרתי בהכרזתו האלמותית של חיים יבין – "רבותיי, מהפך".

נטלתי לידיי את שני העיתונים האחרים. גם שם גיליתי סימנים בולטים למהפך, שהתבטא בכתיבתם של שני העיתונאים האחרים על ראש ממשלת ישראל ומעשיו. לא עוד סיגרים ושמפניה ורודה. הילד חובב החשפניות נעלם מהכתבות. אפילו "רעייתו" לא נזכרה משום מה. התחלתי להפנים שלפני שבוע יצאתי לחו"ל ממדינת ישראל א' ובזמן שהותי בחו"ל משהו התרחש ושבתי למדינת ישראל ב'. כל זה עוד לפני הדיווחים וההערכות על הסתלקות ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, וכמובן עוד לפני הטקס לכבוד הפיכת הקונסוליה האמריקנית בירושלים לשגרירות הרשמית של ארצות הברית בבירת ישראל.

ברם, קוראים יקרים, האם באמת חל מהפך אמיתי או שמא תהליכים פוליטיים אחדים, במקרה או שלא במקרה, הגיעו לשיאם יחד בשבוע ה-19 השנה?

באילו תהליכים מדובר? ובכן, בראש וראשונה בסירובו של הנשיא טראמפ להמשיך לקיים את "הסכם הגרעין" עם איראן. ועוד – בהכרתו הרשמית בירושלים כבירת ישראל; בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים; בהפצצה מאסיבית של חיל האוויר הישראלי את המאחזים האיראניים בסוריה; במניעת פריצת הגבול בעזה בגיבוי גורף של ארצות הברית; בפגישת עבודה של ביבי עם מנהיגי קפריסין ויוון ובקפיצה משם למוסקבה, לפגישת עבודה עם הנשיא פוטין. ובמוסקבה לא רק זאת. ב-9 במאי התקיים במוסקבה, כמדי שנה, טקס הזיכרון לציון הניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, טקס שהפך ליום זיכרון וגאווה חשוב ברוסיה. והנה את מי אנו רואים לצד הנשיא פוטין, על במת הכבוד הצופה על המצעד המסורתי בכיכר הראשית במוסקבה, אם לא את ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו.

מכל ראשי המדינות בעולם ומכל מנהיגי המעצמות שהיו שותפות להבסת הנאציזם, דווקא ראש ממשלת ישראל ניצב, בטקס ה-9 במאי, על הבמה ליד מר פוטין, נשיא המעצמה מספר 2 בעולם. ובאותה עת מקבל מר נתניהו גיבוי מלא מנשיא המעצמה מספר 1 בעולם.

עלתה בלבי מחשבה שאולי כל הדברים הללו הם בבחינת "פייק ניוז". אולי קשריו האמיתיים, או ההזויים, של מר נתניהו בעולם התקשורת הישראלי ייצרו את כל החדשות המעניינות הללו. אולם צפייה בתחנות הטלוויזיה הבין-לאומיות: BBC, CNN, FOX ו-FRANCE 24, הראתה לי שכל החדשות הללו אינן פייק ניוז. נראה שהן משקפות באמת את מה שהתרחש באותו השבוע בעניינים הנוגעים לנו.

יהיה בוודאי מי שיאמר שראש ממשלת ישראל הוא בר-מזל ותו לא. אפשר להסכים עם גישה זו. אולם כפי הנראה צירוף האירועים שהתרחשו בשבוע ה-19 השנה הצמיח את הפירגון למר נתניהו בעיתוני סוף השבוע המדובר. מעניין עד מתי יימשך הפירגון ומתי נחזור לתיקי 1000, 2000 ו-4000, על פי השגרה הנורמטיבית של כלי התקשורת בישראל.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

4 תגובות

  1. ליאור ברקת
    ליאור ברקת מאי 29 2018, 12:06
    מיהרת להסיק מסקנות

    רוב העיתונאים אליהם אתה מתייחס חושבים מאד שלילי על נתניהו גם אם מוצאים פיולות מו לחות שלו

    השב לתגובה
  2. שי ענבר
    שי ענבר מאי 29 2018, 14:05
    ביקורת ופרגון בו זמנית

    יצחק היקר, פירגון או ביקורת לחלופין אינם מוציאים אחד השני. אפשר לבקר ולפרגן כשיש על מה ולהיפך. אף אחד לא אמר שנתניהו הוא אדם מוגבל חסר יכולות. להיפך, לכל ברור כי ראש הממשלה הוא ברוך כשרונות. יחד עם זאת האיש גם "ברוך" בעיות! כל פרשות השחיתות אינן פייק ניוז, המערכה שלו נגד שלטון החוק איננה פייק ניוז. ניסיונות הדה-לגיטימציה של כל מי שלא חושבים כמותו אינם פייק ניוז. נראה שנתניהו הרוויח ביושר את הביקורות עליו וגם את הפרגון.
    לעניות דעתי נתניהו יותר מדי זמן ראש ממשלה והגיע הזמן שיגיד לנו שלום.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מאי 30 2018, 02:45
      שי יקירי

      אין בינינו ויכוח. בכל מקרה כהונת ראש ממשלה חייבת להיות מוגבלת לשתי קדנציות. אכן ביבי הרוויח ביושר את הביקורת והפרגון.
      יש לחברה הישראלית שתי בעיות קשות ביותר. האחת – ישראל נמצאת ממש כרגע בתוך כאוס ביטחוני-פוליטי-בינלאומי. ביבי מנהל את הבלגן הזה בכישרון ובהצלחה. כל החקירות נגדו מפריעות לעבודתו. הציבור מבין את זה ולכן בסקרים כוחו עולה. יש להפסיק מידית להטריד אותו בענייני החקירות. כאשר העניינים ייושבו ניתן יהיה לחדש את החקירות. אל תשכח – צריך גם לנהל מדינה ולנצח. מיצוי הדין עם השחיתות יכול להידחות, וגם אז בית משפט צריך לפסוק דין.
      הבעיה השנייה היא שאם כל הכבוד שני האחרים שרלוונטיים להחליף את ביבי הם לפיד וגבאי. לפיד הוא (בעדינות) סתם אחד, וגבאי מפרק בכישרון רב את מעט הכוח שנשאר למפלגת העבודה.
      עם יד על הלב – מי יכול בשלב זה להחליף את ביבי?
      האם אתה טוען שלהחליף את ביבי יותר חשוב מניהול המדינה?

      השב לתגובה
  3. מרב לוי
    מרב לוי מאי 29 2018, 18:21
    בסוף יבינו כולם

    תהליך איטי אבל ברור

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!