JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קרליבך, ואגנר ואוּם כּוּלְתוּם

הבעייתיות שבהחרמת הניגונים של קרליבך

קרליבך, ואגנר ואוּם כּוּלְתוּם קברו של שלמה קרליבך בהר המנוחות צילום: Yoninah commons.wikimedia.org
יוני 01
09:30 2018

אין לי כל עניין להכניס את ראשי החולה למיטה הבריאה של הפמיניזם האקטיביסטי. בכל פעם שעשיתי זאת, יצאתי ניזוק עוד יותר. באמתחתי טענה אומנותית פשוטה למדי, והיא נטולת כל הקשר מגדרי: יש להפריד בין האישיות לבין היצירה, נקודה! מי שלא יודע לעשות זאת, איננו מבין כדבעי את מסורת ישראל ולא את התפתחות התרבות האנושית. מי שלא מקבל את טענת היסוד הזאת, הריני פוטר אותו מקריאת יתר טענותיי שלהלן.

בשבת החולפת קראתי בעיתון לאנשים חושבים את כתבתו של שי זילבר "'מי טו' בבית הכנסת". בכתבה נטען כי קיימת קבוצת צעירים, גברים ונשים, המבקשת להדיר את רגליה מכל מקום שבו מנגנים את לחניו של הרב המרקד, שלמה קרליבך ז"ל. זאת מפני שהרב נחשד, עוד בימי חייו, כמי שהתנהג באופן לא הולם לנשים. אני מבקש להימנע מתיאורים פלסטיים, מפני שהם לא ממין העניין. ההנחה מצד המחרימים היא, שנידוי הניגונים יתקן את מעשיו הרעים של האיש המת.

מי שמכיר את התרבות היהודית בעולם ובעיקר את תרבות בתי הכנסת יודע שניגוניו של קרליבך נשמעים עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. קרליבך, החי, לא שיער בחלומותיו שניגוניו יישמעו בבתי התפילה ברחבי העולם, מהעדה החרדית ועד הקהילות הרפורמיות. רעיון הניגון החסידי בגרסתו הקרליבכית הפך לאחד ממקדמי הסולידריות בין זרמים ניצים ביהדות. קרליבך הפך מזמן מאישיות לרעיון ומרעיון לניגון, צלילים הפורחים באוויר. היה קרליבך ואיננו עוד!

אני יכול להבין לליבם של מי שרבים את רִבן של נשים, ואני אף מצטרף ככל יכולתי למריבות אלה. עם זאת, במקרה המתואר לעיל, ישנה החמצה של מטרה חשובה ובזבוז משאבים ותשומת לב ציבורית מעניינים חשובים באמת. מטבעי, חרמות ונידויים אינם חביבים עליי, אך אם רוצים להילחם בתופעה, עלינו לדרוש למשל שינוי שמותם של בתי כנסת מקרליבך לשם אחר, אבל להחרים ניגון?!

מהניסיון אנו למדים כי הוויכוח המר על השמעת יצירותיו של ריכארד ואגנר, מאבותיו התרבותיים של הנאציזם, לא עקר את אהבת המוזיקה המופלאה שלו מלבבות המוני יהודים וישראלים בעולם. חכמת ההמונים אומרת שיש להפריד בין היוצר ליצירה. היצירה המוזיקלית חפה מכל אבק של גזענות. העובדה שגזען עלוב חיבר אותה איננה מעלה ואיננה מורידה. יצירה אומנותית נשפטת לפי טיבה האומנותי ולא לפי טיב היוצר שלה. אילו היינו בודקים את כל היוצרים, שאת יצירותיהם אנו מעריצים, היינו מגלים שכמעט אין יוצר שלא נגוע בהטיה כלשהי. אילו היינו מדירים עצמנו מיצירותיהם של האומנים המוטים, היינו עושים את התרבות שלנו ענייה, דלה וגלמודה.

בילדותי גדלתי על המוזיקה הערבית המשובחת. בין היוצרים הרבים, משכה את תשומת ליבי אומנית אחת, שכונתה בפי מאות מיליוני מעריצים كوكب الشرق, כוכב המזרח, היא אוּם כּוּלְתוּם. היא שרה את מיטב שירי האהבה שחיברו ענקי הזמר הערבי. תזמורת של עשרות רבות של נגנים הייתה מלווה אותה בשירים שאורכם הממוצע עמד על שעה שלמה. כולנו האזנו לכל אחד משיריה בקשב רב ובסבלנות.

בין שאר "מעלותיה" של אומנית מופלאה זו, הייתה אחת שבלטה ביותר, היא שנאה את ישראל ואת הישראלים. עד כדי כך שנאה, שתמכה באופן אקטיבי בשאיפותיו של המנהיג המצרי ג'מאל עבד אל-נאצר למחוק את מדינת ישראל תחת הסיסמה "אטבח אל יהוד". רוב, אם לא כל היהודים, יוצאי ארצות האסלאם, הבקיאים בשפה ובתרבות הערבית, ידעו להפריד בין התיעוב שחשו כלפיה, לבין ההערצה שרחשו לשיריה. חלק ניכר של הפיוטים היהודיים הדתיים ביותר נכתב בהסתמך על הלחנים של שיריה. הידוע שבהם הוא "שבחי ירושלים", ההמנון השני של מדינת ישראל. לא זו בלבד שזכתה להערצה, אלא שנכנסה אל ההיכלות המקודשים ביותר של היהדות.

האם ניתן ללמוד מתקדים ואגנר ואום כולתום על קרליבך? נראה שכן! קרליבך הוא עוד כלי, אחד מרבים מאוד, שבאמצעותם אנו חוגגים את התרבות המוזיקלית היהודית. על אף הייחוס של ניגונים רבים לאיש זה, עלינו לזכור כי הוא ירש אותם מאבותיו החסידיים, ואם נרצה, מאבותינו שלנו. ספק אם יש לו זכויות יוצרים, במובן הרחב של המילה, על הניגונים שאותם העביר אלינו ממסורות שונות ומגוונות שאליהן הוא נחשף.

כאשר נחלקו חכמים על התקדשותה של מגילת שיר השירים, בשל התיאורים המיניים המופלגים שיש בה, "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרֵאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי, כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (משנה, ידיים פ"ג, מ"ה). אנו רשאים לשאוב מאבותינו את התעוזה להעניק משמעות חדשה ואחרת לתופעות העלולות להיות בעיני רבים כמגונות. גנו את האיש, גנו את המסכימים לו ולמעשיו, אל תגנו את הניגון!

 

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, יו"ר הוועד לתחיית הלשון הארמית. מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל פתוח תכנים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". מנחה אירועים וטקסים.

13 תגובות

  1. נועה טננבאום
    נועה טננבאום יוני 01 2018, 10:26
    עם כל הקושי שיש לי בנושא

    מקבלת את דעתך

    השב לתגובה
  2. ראובן מלכה
    ראובן מלכה יוני 01 2018, 11:03
    לא מסים

    הפרטים על וגנר וקרליבך לא מספיק ידועים לי. אבל איך אפשר להשמיע ועוד להתלהב מזמרת שקוראת לטבוח ביהודים? אם שליט אירן שקורא להשמדת מדינת ישראל היה כותב שיר על אהבה האם צריכה הטלויזיה הישראלית להשמיע אותו בלי הפסקה? כך חושבים לגבי הענין יהודים גאים?

    השב לתגובה
  3. עופר
    עופר יוני 01 2018, 11:30
    חשוב לא לאבד נכס לאומי רוחני

    מה שמקובל אז לא מקובל היום כמו לדוגמא חינוך הילדים ואסור להסיק ולהשמיד נכס לאומי רוחני…כרגיל יעקב מחכים אותנו

    השב לתגובה
  4. שולמית יעקב
    שולמית יעקב יוני 01 2018, 12:14
    קרליבך

    יעקב אני מסכימה איתך בכל מילה לגבי קרליבך, אין הצדקה לפסול ולהימנע מלשמוע את שיריו וניגוניו של שלמה קרליבך שאהובים מאוד על קהל רחב ולא בהכרח כולו קהל מאמין ודתי. אני אישית שרה ומנגנת משיריו בערבי שירה בציבור שאני מעבירה והקהל אוהב אותם מאוד.

    השב לתגובה
  5. ג
    ג"ל יוני 01 2018, 13:00
    זה הפמיניזם האגרסיבי

    כעת הם מפעילים זאת גם כנגד מחזה בתיאטרון על יצירותיו של איל גולן

    השב לתגובה
  6. בן דוד שפרה
    בן דוד שפרה יוני 01 2018, 18:56
    קרליבך ואגנר ואום כלתום

    דרושה לכל בני האדם גדלות רוח במובן הרחב של המילה, כדי להשכיל לעשות את ההפרדה ( ולא רק בעניין שבין היוצר ליצירה- בין היוצר לניגון ), כי אז חיינו היו טובים ושלמים יותר. אין ספק כי לך יעקב – יש את שאר הרוח במובן הרחב של המילה.

    השב לתגובה
  7. גבריאל לנדאו
    גבריאל לנדאו יוני 02 2018, 12:23
    היום יש בדיוק מאמר בהארץ על הנושא

    וגם הכותרת אומרת שהמחאה נגד השמעת מזמורי קרליבך נובעת דוקא מבתי הכנסת.

    השב לתגובה
  8. מלכי מזרחי שראבי
    מלכי מזרחי שראבי יוני 03 2018, 07:38
    דעות של מוזיקאי

    יעקב אתה מתייחס למוזיקהלי קשה לי לשמוע את שמו של ווגנר וכן את המוזיקה ובעיקר בכלל ששמו וצלילו נשמעו במחנות ההשמדה
    אני אוהבת את המוזיקה של קרליבך ומכירה רבים שאוהבים את אומכלתום אך לצערי לי קשה לשמוע משהו שמתקשר לזכרון קשה ותהיה המוזיקה מיוחדת ככל שתהיה.
    בעלי טוען שיש להפריד בין שמו ומוצאו של הזמר וללכת שבי אחרי הצלילים….

    השב לתגובה
  9. ענת שכטר
    ענת שכטר יוני 03 2018, 13:08
    זאת סוגיה קשה עם נימוקים טובים

    לשני הצדדיםאני אישית נוטה להחרים יצירות של אנשים שליליים אבל אני מבינה גם את הצד שלך.

    השב לתגובה
  10. גדעון שניר
    גדעון שניר יוני 03 2018, 15:33
    על אומנות מגויסת

    יש דבר כזה הנקרא "אומנות מגויסת", לפיה כול משטר פוליטי משתמש באמנות כדי לקדם את משנתו, וכך גם כול אופוזיציה, כאשר היא חפצה לבקר את הממשל, היא מגייסת אומנים שיביעו בזמר, ציור או משחק את העמדות שלהם. כי מסיבה חברתית כלשהי, הציבור מייחס לאמנים איזו תבונה עילאית כאילו האמת המזוקקת נמצאת בידם. לכן וגנר אומץ עי המשטר הנאצי, ונעמי שמר נדחתה עי השמאל הישראלי כי העזה לשיר "אל נא תעקור נטוע". אז למרות השכל שבדבריך, אני מודה שגם אני לא יכול לשמוע את שירי אביב גפן, וגם לא הולך לראות הצגות תיאטרון בהם משתתף איתי טירן, כי שניהם השתמטו משירות צבאי או לאומי, ואף הפכו לאייקון לשכבה מסוימת של הנוער הנוהה אחרי תפיסת עולם ("אם הוא- אז למה לא אני?). זה לא רציונאלי? אולי, ואולי גם לא פוליטיקל קורט, אבל מודה, ככה אני מרגיש, לא יכול להפריד את האומן מוכשר ככול שיהיה מתפיסת עולמו.

    השב לתגובה
  11. א.
    א. יוני 03 2018, 18:58
    מעניין אם בעזה יהיו מוכנים לשמוע

    שירים בעברית

    השב לתגובה
  12. צור
    צור יוני 04 2018, 12:06
    מאמר שאהבתי בלי קשר לדעתי הפרטית

    יש לו דעה ברורה אבל מבין את טענות הצד השני אם כי חושב שיש נימוקים שגוברים עליהם.

    השב לתגובה
  13. נתן דנציגר
    נתן דנציגר יוני 05 2018, 17:00
    באמת דילמה

    במקרה המסוים הזה אני תומך בכותב המאמר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!