JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פצצה מתקתקת שתקועה לנו בגרון

אז מה עושים עם עזה?

פצצה מתקתקת שתקועה לנו בגרון ד"ר גדעון שניר
יוני 11
09:30 2018

ללא ספק עזה תקועה לנו בגרון. היו כמה מהלכים היסטוריים, כמו זה של מנחם בגין, שאימץ את הרצועה במסגרת הסכמי השלום עם מצרים ב-1979, לרווחתה של מצרים; אחריו היה אריק שרון, שחשב שאפשר להיפטר מעזה באמצעות נסיגה חד-צדדית, אך בסופו של דבר הנסיגה אפשרה לחמאס, בעזרת הסיוע האיראני, להשתלט על הרצועה ועל סדר היום הביטחוני. אף כי הפיצול בין שתי היישויות הפלסטיניות נוח לישראל, עדיין היא נותרת עם הגידול המוגלתי הזה בקרביה, ותרופה אין. וכולנו מתחבטים בשאלה: אז מה עושים עם הדבר הזה? האם לנצח נצטרך לבלוע את הפצצה המתקתקת הזאת, שנוח לכולם להניח לפתחה של ישראל?

האירועים האחרונים בעוטף עזה מחדדים בפעם המי יודע כמה את הסוגיה הזאת, שנדמה שאין לה פתרון. המצור שישראל ומצרים הטילו על הרצועה – משיקולים ביטחוניים, כדי למנוע ככל האפשר את התחמשותה הצבאית – הוא בעיני רבים שורש הבעיה, והם סבורים שהסרתו תהיה הפתרון שיאפשר שיקום כלכלי של הרצועה. רבים בקרבנו מאמינים בטעות – וזו טעות מסוכנת – שהמקור לטרור העזתי הוא תחושת הייאוש מהמצב הכלכלי הירוד, תחושה ששלטון חמאס מזין ושהתקשורת, הישראלית והעולמית גם יחד, מנפחת לממדים מפלצתיים. ובינתיים עזה נחנקת תחת הזנחה מכוונת של שלטון חמאס, כאמצעי להגברת הלחץ על ישראל.

להזכיר, האינתיפאדה הראשונה של ערפאת נפתחה כאשר המצב הכלכלי של הפלסטינים בגדה וברצועה היה הטוב ביותר אי פעם, וחמאס הוא זה שבמו ידיו מפוצץ חזור ופצוץ את צינור החמצן הכלכלי מישראל, כדי להרבות מצוקה מתוקשרת. לכאורה מהלך לא רציונלי, אבל הוא משרת היטב את החזון הלאומי הפלסטיני לגבי גורל האזור, שכן האידאולוגיה חזקה יותר משיקולי רווחה כלכלית נקודתית. יחד עם זאת, יש להניח שישראל לא תעמוד לאורך זמן בלחץ הבין-לאומי להסיר את המצור ולאפשר שיקום כלכלי, למרות הסיכון, אפילו הוודאות, שללא המצור לא יהיה דבר שימנע את התחמשות עזה עד מעל לאוזניה.

נוסף לכך, בכל הסדר עתידי תהיה עזה זקוקה נואשות לשטחי מחיה נוספים, כדי לקיים את הריבוי הטבעי המסחרר והבלתי נשלט שבו היא נתונה. שתי אפשרויות: או שישראל תוותר על חולות חלוצה בנגב, או שמצרים תתנדב להקצות חלקים מחולות מדבר סיני. ההגיוני ביותר מבחינת ישראל הוא שמצרים, בעלת שטחי מדבר נרחבים נטושים, תירתם למשימה במסגרת הסיוע ההדדי הפאן-ערבי. אבל הסיכוי שמצרים תעשה זאת נמוך ביותר, מכמה סיבות. ראשית, היא אינה מחבבת, בלשון המעטה, את האחים המוסלמים, ואינה רואה סיבה להכניס את הגידול הסרטני הזה לתוך קרביה, כפי שניתן ללמוד מהסגר שהיא מפעילה כלפי עזה היום. שנית, איבתה לישראל חשוכת מרפא עד כדי כך שהיא תשמח אם ישראל היא זו שתיאלץ להקיז דמה בעימות עם עזה. אני מניח שמצרים תסכים לאפשר את התרחבות הרצועה למדבר סיני אם תזכה לתמיכה כלכלית מופלגת ביותר מצד אומות העולם, כזו שתאפשר גם לה להשתקם מבחינה כלכלית, שיקום שהיא זקוקה לו נואשות.

עכשיו לך שכנע את כל העולם שזה הפתרון.

על המחבר / המחברת

גדעון שניר

ד"ר. מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

8 תגובות

  1. עדי
    עדי יוני 11 2018, 12:01
    מסכים אתך שחייבים לפתור הבעיה

    אם כי לא מסכים איתך לגבי הרעיונות שהעלית
    אבל אני חוזר ואומר חייבים להגיע אתם להסכם, אחרת יהיה גיהנום גם להם וגם לנו
    ואני מודאג ממה שיהיה לנו

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר יוני 11 2018, 22:36
      האם "חייב" בכול מחיר?

      עדי, מאחר ולא פרטת למה שאתה "לא מסכים" איתי, וסיימת בהצהרה ש "אנחנו חייבים להגיע להסכם", לא נותר לי אלא לנחש את תפיסת עולמך בסוגיה זו. אני מניח שתסכים שהסכם דורש לפחות את מוכנותם של שני הצדדים להגיע להסכם, שמן הסתם מחייב ויתורים ופשרות, ומחויבות לעמוד בהסכם לאורך זמן. ההצהרה שלך ש אנחנו, ישראל, "חייבים" פוטרת את הצד השני ממחויבות זו, גם אם נראה לך שהם "נואשים" לעשות איתך הסכם, שבשלב זה כלל אינו עומד על הפרק מבחינתם, מלבד הצעה ל "הודנה" (שביתת נשק לזמן קצוב), שיאפשר להם להתאושש, להתחמש ולהתחזק, וברצותם יפתחו במערכה חדשה כאשר יאמינו שהם חזקים דיים לנהל סבב נוסף של אלימות, לכן אני חושש שאתה לא קורא נכונה את המציאות.
      יתר על כן, הצהרה בסגנון "אנחנו חייבים", מזמינה את ההבנה בצד השני שאתה מוכן להגיע להסכם "בכול מחיר", מה שיקשה את ליבו להציב תנאים שאני ספק אם באמת תהיה מוכן לקבל אותם, מבלי לסכן את עתיד ילדיך ונכדיך. יתכן ואתה מוכן לכך, כמו ישראלים רבים השואפים ל"מדינת כול אזרחיה" שהיא סופה של מדינת היהודים. אם כך הם פני הדברים, אזי אני מודה שדעותינו חלוקות.

      השב לתגובה
  2. מנחם רוזנקרנץ
    מנחם רוזנקרנץ יוני 11 2018, 17:38
    והפתרונות הם:

    אחרי שהפנמנו שהסיוע הכלכלי לא ישנה את המצב, השידרוג של הוספת חול מצרי לא תעזור.
    החמאס ידבוק באמונתו ובאמנתו וימשיך באותו הקו והכיוון ירושלים.
    הפתרונות שעומדים לרשותנו הם:
    1. לא לעשות כלום ולחכות שאולי לעזתים ימאס מהחמאס.
    2. לסייע צבאית לחיסול החמאס ולקוות שהתחליף ידאג לאוכלוסיה ולא להגדלת מס השאהידים.
    3. לגייס את הדת/הקוראן למלחמת תעמולה עם הדגשות שארץ ישראל ניתנה ליהודים ואל אקצה מעולם לא היה בירושלים.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר יוני 11 2018, 22:48
      בעיה נקודתית מול אסטרטגיה ארוכת טווח

      מנחם
      כיוון הניתוח שלך נכון, אבל הפעם ישראל נקלעה לבעיה נקודתית, כאשר היא מזהה שהאיום האירני באמצעות שלוחותיה החיזבאללה בלבנון והמיליציות הכפופות לה היום בסוריה, יחד עם סיוע אפשרי של משמרות המהפכה האירנים, במאמציה של אירן לאיים על ישראל מרחוק (טילים בעתיד הקרוב) ומקרוב, ממש על הגבול הצפוני, מחייב ריכוז מאמץ בגזרה זו למנוע כול התבססות במקום. כול זה מאלץ את ישראל להשקיט את הגזרה הדרומית ככול שניתן בזמן הזה ולרכז מאמץ בצפון. לכן העליתי לדיון את הסוגיה האסטרטגית של עתיד הרצועה בעוד 20 שנה.. ובינתיים? אנחנו אוכלים חצץ..כי ממש, אבל ממש, אני לא רואה פתרון של זבנג וגמרנו.

      השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני יוני 12 2018, 00:57
    גדעון יקירי

    שני דברים אסור לישראל לעשות,בבחינת יהרג ואל יעבור:
    1. לוותר על חולות חלוצה או על כל שטח אחר לטובת הפלסטינים בעזה.
    2. להיכנס לרצועת עזה עם כוחות קרקעיים. כיום "התווך התת קרקעי בעזה כל כך מפותח עד שלהשתלט עליו יעלה לנו מאות הרוגים ומי יודע כמה פצועים.
    אין לבעיה העזתית פתרון רלוונטי. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להגביר את הלחץ על עזה, למצוא דרך (כולל סיכולים ממוקדים) למנוע את מכת עפיפוני ההצתות ולהמתין עד שהציבור שם ימאס בחמאס ויהיה מוכן לשנות כיוון פוליטי.
    זו לא רק האופציה המיטבית אלא גם היחידה שיש לה סיכוי כלשהו להתרחש.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר יוני 12 2018, 11:52
      ללא מורך לב

      דגני
      אני חושש שכול הניתוחים מובילים למסקנה שלך שמשמעה לחיות עם הבעיה הזו עד סוף הדורות..אלא אם יגיעו שם להבנה שאין התכנות לתקווה שלהם לסלק אותנו מכאן. וכדי שזה יקרה, נדרש לגבש אסטרטגיה מתאימה, ללא מורך לב

      השב לתגובה
  4. יואל צ.
    יואל צ. יוני 12 2018, 19:13
    קיצוני החמאס הגיעו כנראה למסקנה

    שהפתרון הכי זמין עבורם זה להביא את המצב בעזה לידי קטסטרופה הומאנית. אז לדעתם יכפה על ישראל פתרון.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר יוני 14 2018, 10:38
      אכן, נראה שזה המצב

      נכון בהחלט
      הם כבר מזמן תפסו את השיטה המצליחה הזו, ראה החלטת מועצת הביטחון מאתמול המגנה את ישראל באופן חד צדדי.
      מעניינת התגובה בישראל המשתפת פעולה אם האסטרטגיה של החמאס, כמי שכפאה השד. אולי כי הם מנצחים בסבב הזה ואנו אובדי עיצות ולא יודעים כיצד ניתן להתמודד מול האיום הזה.
      באופן אישי מטרידה אותי המלצת הרמטכ"ל (לפי ההדלפות) לאפשר ל 5000 עזתים לעבוד בישראל, העלול להסתיים ברצח ישראלים.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!