JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » נס תקומת עם ישראל במולדתו – עד מתי? (2)

נס תקומת עם ישראל במולדתו – עד מתי? (2)

פרקים נבחרים מההיסטוריה – מחורבן לתקומה

נס תקומת עם ישראל במולדתו – עד מתי? (2) פרופסור אלון ילין
יוני 18
19:30 2018

במאמר הקודם בסדרה סקרתי את התנודתיות בגודלה של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל, ממלכות דוד ועד לאחר חורבן בית שני. במאמר זה אדון בשינויים שחלו בגודלה של האוכלוסייה מתחילת המאה ה-4 לספירה ועד לימים שלפני קום המדינה, אבחן מה השפיע על עזיבת היהודים את מולדתם ומה הסיבות שהביאו לשובם ארצה.

בשנת 324 לספירה, עם תחילת השלטון הביזנטי בארץ ישראל, נאמד מספר היהודים בכ-200,000 איש. שלטון זה, שהיה בעיקרו נוצרי, הצר את צעדי היהודים, אך בדרך כלל לא פעל להשמדתם הפיזית.

בשנת 638 לספירה, עם תחילת הכיבוש המוסלמי מנה היישוב היהודי כ-175,000 נפש. השלטון המוסלמי העניק ליהודים הגנה ואִפשר להם חופש פולחן, אך העיק מבחינה כלכלית והטיל מגבלות על אזורי המגורים. המפנה הגדול לרעה אירע עם הכיבוש הצלבני בשנת 1099. בחלק מהערים התגייסו היהודים להגנה על הארץ לצד המוסלמים, ועקב כך נהרגו גם הם בטבח שביצעו הצלבנים, בעיקר בירושלים. מספרם הצטמצם לכדי 10,000 איש עם תחילת התקופה הערבית השנייה של צלאח א-דין. ייתכן מאוד שחלק מהמשפחות היהודיות באותה תקופה התאסלמו, שכן בשנת 1180 נמנו בסך הכול 300 משפחות יהודיות בכל שטחה של ארץ ישראל. בתקופת תור הזהב בספרד בלטו רבנים ואנשי רוח רבים שהביעו געגועים לירושלים. רבי יהודה הלוי ("לבי במזרח ואנוכי בפאתי מערב…") ניסה לעלות לארץ ישראל בערוב ימיו, אך כנראה נספה בדרך. הרמב"ם, שהביע גם הוא געגועים עזים לארץ אבותינו, הגיע בשנת 1165 לעכו ושהה בה חודשים אחדים, אך לבסוף קבע את מושבו בקהיר.

בשנת 1260 החל השלטון הממלוכי (במקור עבדים לא מוסלמים ממוצא טורקי ומצפון הים השחור שאוסלמו וגויסו לצבאות הערביים) בארץ ישראל. השלטון המוסלמי הזה היה יחסית נוח ליהודים, והם היו מוגנים על פי חוק. רוב היהודים היו "מוסתערבים", כלומר יהודים שאף פעם לא גלו מהארץ וסיגלו לעצמם את מנהגי הערבים כולל שפתם ועיסוקיהם. אליהם הצטרפו מתי מעט שעלו מספרד ומקהילות אשכנז. האוכלוסייה היהודית מנתה כ-5,000 נפש במשך כל 250 שנות שלטון הממלוכים, ורק לקראת סוף התקופה החל טפטוף ממערב אירופה. בתקופה זו עלו לישראל כמה מאושיות יהדות ספרד: הרמב"ן ב-1267, אשתורי הפרחי ב-1322, ר' עובדיה מברטנורא ב-1488 ועוד אחרים. מרבית היהודים, ובעיקר אלו מאשכנז העדיפו את אירופה, למרות הגזרות והפרעות שנחתו עליהם לפרקים. המעטים שעלו לארץ האבות עשו זאת ממניעים דתיים גרידא ומתוך רצון להיקבר באדמת הקודש.

בשנת 1517, עם תחילתה של התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, נאמד מספר היהודים בעולם בכמיליון, אולם רק 0.5% מהם התגוררו בישראל. בתחילת המאה ה-16 צמחה אוכלוסיית בני עמנו בארץ ל-15,000 עקב עליית יהודים לאחר גירוש ספרד. במשך שנות השלטון העות'מאני הלך מספר היהודים והצטמצם, ובשנת 1800 היו כ-7,000 יהודים ברחבי ארץ ישראל, והם היוו רק 2.5% מכלל האוכלוסייה המקומית. חשוב לציין כי מספר היהודים בעולם הלך ועלה, בעיקר במזרח אירופה, ונשק ל-2.5 מיליון. מכאן שרק מיעוט שבמיעוט מיהדות העולם בחר בארץ ישראל כמקום מגוריו.

נקודת המפנה חלה במחצית השנייה של המאה ה-19. בתחילה בדמות עלייה ציונית שבאה בעקבותיהם של "מבשרי הציונות". לפתע פתאום, בשנת 1876 היו בארץ ישראל 25,000 יהודים. מספר מרשים לכשעצמו, אולם עדיין רק 0.3% מכלל יהדות העולם. בארה"ב כבר היו באותה עת 250,000 יהודים. העלייה הראשונה (1881–1904) שוב הכפילה את מניין היהודים בארץ ישראל, והם היוו כבר 0.47% מכלל היהודים בתבל, בארה"ב הם כבר מנו מיליון איש. העלייה השנייה (1904-14) תרמה עוד 35,000 נפש לאוכלוסייה היהודית כאן, אולם במקביל, מעל למיליון היגרו ממזרח אירופה לארה"ב. בתום העלייה השלישית (1919-24) נמנו בישראל כ-130,000 יהודים ובארה"ב 4 מיליון. למרות ההתעוררות הציונית המרשימה, ולמרות כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים ופרסום הצהרת בלפור, עדיין מרבית היהודים שנטשו את מזרח אירופה העדיפו את שתי האמריקות כיעד לחייהם החדשים.

בשנים שלאחר מכן המשיכו יהודים לעלות ארצה, אולם מתוך מניעים אחרים. חוק ההגירה האמריקני משנת 1924 סגר כמעט לחלוטין את שערי ארה"ב מפני המהגרים היהודים וכך, העלייה הרביעית (1924-31) והעלייה החמישית (1931-9) שבאה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הצליחו לשלש את מספר היהודים בארץ ישראל לכדי 450,000 נפש, והם היוו סה"כ 3% מכלל היהודים בעולם. הטפטוף האיטי יחסית של עולים ומעפילים בשנים שלאחר מכן הוסיף עוד 150,000 איש לאוכלוסייה, וכך מצאנו את עצמנו עם 650,000 יהודים בארץ ישראל ערב הכרזת המדינה.

מה, אם כן, אנו למדים מכל המספרים המתישים שהצלחתי לאסוף? ראשית, הכמיהה לציון ("אם אשכחך…") הייתה דתית-משיחית-וירטואלית בלבד ולאורך 1900 שנים לא לוותה במאמצים כנים לחזור לארץ האבות; שנית, עם ישראל, שהצליח לשמר את זהותו לאורך שנות הגלות עקב התבדלותו מרצון או מכפייה ודבקותו בדת, הניח את הבסיס לתנועה שהייתה בעיקרה חילונית, ליברלית וסוציאליסטית ונסכה את הפן הלאומי-מעשי לתוך הזיכרון הדתי; שלישית, גם כשהחלה שיבה של יהודים לארץ ישראל, עדיין מרבית עמנו העדיף את סיר הבשר של המערב על פני הקשיים של המזרח התיכון. היהדות עצמה הצליחה לשרוד בזכות המיליונים שהיגרו ממזרח אירופה, בתוספת של למעלה ממניין מאות האלפים שהמשיכו להתגורר בארצות אסיה וצפון אפריקה והרבים שצלחו את מוראות מלחמת העולם השנייה בעומקה של רוסיה. אבל מעל לכול אני מסיק שתקומת עם ישראל בארצו הייתה בעיקרה אירוע מקרי שנבע משילוב של עליית הנאציזם באירופה וסגירת שערי ארה"ב להגירה. בפרק הבא בסדרה אסקור את התנודתיות בגידול האוכלוסייה היהודית בארץ מקוּם המדינה ועד ימינו, ואבחן אילו בעיות ושינויים עלולים לשנות את אופייה של מדינת ישראל.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

4 תגובות

  1. אבי דולב
    אבי דולב יוני 20 2018, 10:30
    הציונות הביאה את האנשים לארץ

    לא הדת
    ואת זה היום מנסים להשכיח

    השב לתגובה
  2. ספוילריסט
    ספוילריסט יוני 21 2018, 13:35
    אני כבר רואה לאן אתה חותר

    חורבן בית שלישי (ואחריו?)

    השב לתגובה
  3. ירדן רובין
    ירדן רובין יוני 21 2018, 19:18
    עובדות מעניינות

    אף פעם לא ידעתי למשל שבארץ היו כל כך מעט יהודים יחסית ליהודים בארצות הברית.

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author יוני 22 2018, 09:00

      כי חונכנו על מיתוסים מוטעים ומטעים שמטרתם להוכיח את הקשר בינינו לבין ארץ ישראל. בכוונה מבליעים את העובדה שבמשך כ-1300 שנים מספר הערבים, ובוודאי מסםר המוסלמים, בישראל היה גבוה בהרבה ממניין היהודים.
      ב-1944 למשל האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל מנתה מעל מיליון ומאתיים אלף איש. יש להניח שחלקם היו במקור יהודים שהתאסלמו. לצערנו יש להכיר בעובדה שמרבית יהדות אירופה העדיפה לפני הקמת המדינה שלא לעלות לישראל.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!