JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

מה האמת שמאחורי הוויכוח הציבורי על "חוק הלאום"

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
יולי 27
09:30 2018

ב-19 ביולי 2018 אושר "חוק הלאום" בכנסת. אישורו של החוק עורר כמובן ויכוח ציבורי סוער. שמתי לב ששני המחנות המשתתפים בהתלהבות רבה בוויכוח, מתפצלים על פי אלו שהם "פרו-ביבי" ואלו שהם "אנטי-ביבי". המתנגדים לחוק טוענים שהוא "חוק גזעני", יוצר בישראל משטר "אפרטהייד", ועוד כל מיני אמירות "ערכיות" מהסביבה האידיאולוגית של השמאל הרדיקלי.

מאחר שבאופן "רפלקסיבי" הנני רואה את עצמי בצד הציוני של החברה הישראלית, יכולתי ללמד סנגוריה על החוק בנימוקים הלקוחים ממחסן ההיסטוריוגרפיה של העם היהודי, ואין לי ספק שרובם יתמכו בעוצמה בנכונותו של חוק הלאום. אולם הגם שכך, ביקשתי לעיין בנוסח החוק שהתקבל בכנסת ולראות: "הכצעקתה"?

החוק כולל 11 סעיפים, באחדים מהם כלולים גם סעיפי משנה. להלן ארבעת הסעיפים הראשונים: 1) עקרונות יסוד: א. ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל. ב. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. ג. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי. 2) סמלי המדינה: א. שם המדינה הוא ישראל. ב. דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד כחול במרכזו. ג. סמל המדינה הוא מנורת שבעת קנים, עלי זית משני צדדיה והמילה ישראל למרגלותיה. ד. המנון המדינה הוא התקווה. 3) בירת המדינה: ירושלים השלימה והמאוחדת היא בירת ישראל. 4) שפה: א. עברית היא שפת המדינה. ב. לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה. הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה כחוק. ג. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחולתו של חוק יסוד זה.

במה משנים ארבעת הסעיפים הנ"ל את מהותה של מדינת ישראל לעומת מה שמתקיים כאן כבר שבעים שנים? הרי הם בסך הכול מקבעים חוק יסוד, שברבות הימים, לצד חוקי יסוד נוספים, יהוו יחד חוקה למדינת ישראל. חוקה שכמותה בן-גוריון בזמנו שאף ליצור (כפי שהדבר קיים בבסיס הלגיטימי של כל מדינה). הוא לא הצליח בכך בשל התנגדות גורמים הלכתיים בחברה הישראלית של שנת 1948. הגיעה העת לעגן מאפיינים אלו בחוק יסוד, אולי גם משום שבקרב חוגים קיצוניים בישראל הולכת וצומחת מגמה שמטיפה להפוך את ישראל ל"מדינת כל תושביה". דהיינו לוותר על יהדותה הלגיטימית של המדינה.

נמשיך עם הסעיפים הבאים: 5) קיבוץ גלויות: המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. 6) הקשר עם העם היהודי: א. המדינה תשקוד על אבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או אזרחותם. ב. המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה לבין בני העם היהודי. ג. המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

שני הסעיפים הללו עוסקים בזיקה ובקשר הבל יינתק בין מדינת ישראל לבין בני העם היהודי בתפוצות. מדיניות זו הייתה קיימת מאז קום המדינה ואפילו עוד לפני ההכרזה הרשמית על הקמתה ב-14 במאי 1948. ברור ש"מודוס אופרנדי" זה הינו לצנינים בעיני ערביי ישראל, לפחות על פי דברי נציגיהם שברשימה הערבית המאוחדת, בראשות מנהיגם הנבחר מר איימן עודה. לעניין זה ערביי ישראל יצטרכו להתרגל. למזלם הם חיים במדינת ישראל היהודית שמבטיחה שוויון זכויות לכל תושביה ולא במדינה ערבית כל שהיא שהדמוקרטיה ממנה והלאה (בלשון המעטה). אינני מהסס לומר שעל פי שני הסעיפים הללו ממשלת ישראל תהיה חייבת לשנות את יחסה כלפי הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי בעם היהודי. לרבנים האורתודוקסים בישראל לא תהיה ברירה. הם הרי לא ירצו להיראות כמי שמפרים את חוק יסוד הלאום, שהתקבל בקואליציה שבה מפלגותיהם הן מרכיבים מרכזיים.

נמשיך עם הסעיף הבא: 7) התיישבות יהודית: המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.

יהיו בשמאל הישראלי, בוודאי מבין חברי מפ"ם שנספגו במפלגת מרצ, מי שיטענו שסעיף זה מפלה, כיוון שהוא אינו מעודד התיישבות של מי שאינם יהודים. בתגובה לאלו אני מבקש לצטט ממשנתו של מנהיג מפ"ם האגדי מאיר יערי (לפי דברים שכתב אלוף במיל' גרשון הכהן, פרסומי בס"א, מס' 904). בתום מלחמת ששת הימים שאל אחד מחברי הקיבוץ הארצי את מנהיגו המיתולוגי מאיר יערי: איך מסתדרת התנועה עם היוזמה להקמת יישובים יהודיים ברמת הגולן? ענה לו יערי: שים נא לב לסיסמת התנועה כפי שהיא כתובה בעמוד הראשון של "על המשמר": "לציונות, לסוציאליזם, ולאחוות עמים" – ובסדר הזה.

נמשיך עם הסעיפים הבאים: 8) לוח רשמי: הלוח העברי הוא הלוח הרשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי. 9) יום העצמאות וימי הזיכרון: א. יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה. ב. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה. 10) ימי מנוחה ושבתון: שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה. למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם. 11) נוקשות: אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.

אלו הם, אם כן, סעיפי חוק הלאום שנחקק על ידי כנסת ישראל בשלהי יולי 2018. אינני בטוח אם כל אלו שיצאו בשצף קצף נגד החוק, קראו גם הם את סעיפיו בעיון כמתבקש.

ההצדקה לחקיקת חוק זה בימינו עולה מתוך כמה סיבות. ראשית, למגילת העצמאות המהווה בסיס ענייני לחוק זה אין מעמד משפטי מחייב, בהיעדר חקיקה מתאימה בעניין זה עד לעת הזו. שנית, לאחרונה נשמעות דעות, ולא רק מפי נציגי המיעוטים בישראל, כי על ישראל להפוך למדינת כל תושביה ולוותר על מעמדה כמדינה יהודית. שלישית, מנהיגים ערבים בישראל ומחוצה לה החלו להפיץ את הרעיון הנפסד הזה בזירה הציבורית בארץ, כמו גם מעל במות נחשבות בעולם (אונסק"ו למשל). רביעית, דעות דומות נשמעות באקדמיה הישראלית מפי פרופסורים (אומנם מעטים ביחס) בעלי שם ומעמד, שדעתם נתבלבלה עליהם (בלשון עדינה). הם נוטים להתעלם מה"אביב הערבי" המתחולל בעשור השני של המאה העשרים ואחת בסמוך למקומותינו ומהשלכותיו.

על כל אלו, ועל עוד הרבה שמחמת קוצר היריעה לא נזכרו לעיל, יש לקבל בהבנה ובברכה את חוק הלאום החדש. אם יקומו מתנגדים לנכתב במאמר זה, אצפה לנימוקים רציניים מדוע יש לדחות את החוק, ולא לחיקוי וחזרה על עמדות שנובעות מפוליטיקה אנטי-ממסדית.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

12 תגובות

  1. אריאל ש.
    אריאל ש. יולי 27 2018, 09:56
    הבנתי

    לכן כמה משרי הממשלה וחברי הקבינט מבקשים לשנות את החוק בעקבות המחאה? הם פשוט לא מבינים מה שאתה מבין?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני יולי 28 2018, 20:42
      שאלות לאריאל

      איזה חברי ממשלה או קבינט מבקשים לשנות את החוק בעקבות המחאה?
      החוק כלשונו פרוש לפניך במאמר שלעיל. אנא עבור עליו וציין מה בדיוק לא מוצא חן בעיניך?
      אינני בוחן כליות ולב כך שאינני יודע מה הם לא מבינים. מה לדעתך אתה הם לא מבינים?

      השב לתגובה
  2. גיורא קימל
    גיורא קימל יולי 27 2018, 11:00
    ימי מנוחה קשוחים ליהודים ונזילים ללא יהודים

    " ימי מנוחה ושבתון: שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה. למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם."
    תרגום לעברית: ליהודים חובת ימי המנוחה הם שבת ומועדי ישראל. ללא יהודים יהיו ימי מנוחה אחרים כרצונם. ראשית,האם אין פה הפלייה לרעת מי שמוגדרים כיהודים על ידי משרד הפנים, שלהם אין אפשרות בהירת ימי מנוחה? שנית:אם היהודים יהפכו למיעוט לפי החוק הזה ימי המנוחה האחרים יהפכו להיות דומיננטים במדינת ישראל.

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 28 2018, 20:46
    לפרופ' קימל.

    צודק. יש אפליה לרעת היהודים כפי שאתה מציין. אם היהודים רוצים מדינת לאום יהודית – שיקבלו על עצמם את כל מה שמשתמע מזה.
    וכן – אל תדאג. היהודים אף פעם לא יהפכו למיעוט. האם לא ברור מדוע?

    השב לתגובה
    • גיורא קימל
      גיורא קימל יולי 30 2018, 02:59
      מדינת לאום או מדינת דת?

      החלק הזה של חוק הלאום לא מגדיר מדינת לאום יהודי אלא מדינת דת יהודית. האם רוב דוברי העברית בארץ הם שומרי מיצוות? אם נבחרי הכנסת מייצגים את האוכלוסיה, מה אחוז חובשי הכיפה (כולל כיסויי ראש אחרים) לעומת גלויי הראש מצויים בין חברי הכנסת? המשפט "יקבלו על עצמם את כל מה שמשתמע מזה" הוא לגיטימציה לכפייה דתית!

      השב לתגובה
  4. אלון ילין
    אלון ילין יולי 29 2018, 14:15
    בהחלט "הכצעקתה"

    אז אין לנו להסיק אלא שאתה "פרוביבי"!!!
    נתחיל מכך שחוק היסוד הזה מיותר לחלוטין ובא רק לענות על צרכים של חלק מחברי הקואליציה. בחלקו הלא קטן הוא מהווה חזרה על חוקי יסוד אחרים. החוק הנוכחי התקבל ברוב מזערי של 62 חברי כנסת שחלקם אולץ להצביע בעד עקב שיקולים קואליציוניים.
    אז מה רע בחוק הזה? בראש ובראשונה מה שאין בו ואלה הפסקאות במגילת העצמאות שבהן מדינת ישראל "תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל תושביה בלי הבדל דת גזע ומין" וכן "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". האם אתה נגד סעיפים אלה? האם לדעתך הם לא צריכים להיות חלק מחוק הלאום, אם כי הם ברורים גם מחוקי יסוד אחרים?
    סעיף 1ב' משנה את האמור במגילת העצמאות שם נכתב "מתוקף זכותנו הטבעית וההסטורית" ולפתע נוסף גם הפן הדתי. ברגע שמוכנסים שיקולים דתיים הרי האתאיסטים ומאמיני הדתות האחרות נמצאים בקונפליקט פנימי.
    סעיף 3 מהווה בעיה מבחינתי ומבחינת רבים אחרים בארץ ועוד יותר בעולם שלא מקבלים, ובוודאי לא בדיוק מבינים, את המונח "ירושלים השלמה והמאוחדת".
    סעיף 6 הוא מתנשא לחלוטין. ממתי מדינת ישראל היא אפוטרופוס לגורלו של העם היהודי שבחר לחיות מחוץ לישראל. על אלו יהודים בכלל מדובר? לפי דתם (האורתודוקסית, קונסרבטיבית, או רפורמית)? לפי מוצאם האתני (אב יהודי זה נחשב?), לפי נטיית ליבם, ומה עם אלה שעברו גיור? נראה לי שסעיף זה יגרום ללא מעט משברים בעתיד.
    ואחרון, אחרון חביב ההתיישבות (סעיף 7) השונה מהותית מהניסוח במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה".
    חוק מיותר, רע מפלג ומקומם שאין בצדו כל תועלת. מדינת ישראל תיוותר מדינה יהודית ודמוקרטית כל עוד רוב אזרחיה יהיו יהודים וציונים

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 29 2018, 23:54
    לפרופ' אלון ילין היקר

    תודה על תשומת לבך והערותיך, אשר ללא ספק מביעות את הלך רוחך.
    אף פעם לא הצבעתי לליכוד, אולם חשיבה אחרת החלה אצלי אחרי ששמעתי בזמן אמת את נאומו של ביבי בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין של אובמה עם איראן.
    אתה צודק לחלוטין שהחוק נועד לענות על צרכים קואליציוניים והתקבל ברוב זעום. אלה חוקי המשחק בדמוקרטיה.
    נכון – פסקאות ממגילת העצמאות אינן נכללות בחוק. תפקידו של החוק הוא אחר. לחלוטין החוק אינו סותר אותן.
    לסעיף 1ב – האם הדת אינה חלק מזכותנו ההיסטורית? אני סבור שכן.
    סעיף 3 – ההגדרה ברורה. הגבולות לא. יקבע בעתיד אם יהיה משא ומתן.
    סעיף 6 – ישראל בהחלט סייעה למיעוטים יהודיים במקומות שונים בעולם וגם כיום עוסקת בכך. באף מקום לא נאמר "אפוטרופסות".
    סעיף 7 – נאמר בחוק התיישבות. לא פיתוח הארץ – שהוא משהוא אחר בכלל. כן – התיישבות של יהודים שאנו עושים זאת כאן כבר 135 שנים.
    ועוד כתבת נכון – ישראל תהיה יהודית ודמוקרטית כל עוד רוב תושביה יהיו יהודים.

    השב לתגובה
  6. ד
    ד"ר דודי אילת יולי 30 2018, 17:46
    תשובה לדגני

    ד"ר יצחק דגני.
    אם היה אישרור בחוק את מגילת העצמאות as is אני בספק רב אם המהומה שקמה הייתה קמה.אישית הייתי מסכים לזה לגמרי.
    העובדה שהחוק הנוכחי לא שם דגש מספק על היבטים של שוויון בין אזרחי המדינה כפי שמגילת העצמאות ציינה,זוהי בעיה ראשונה וסיבה למהומה. העובדה שהוא הוריד את הערבית משפה רשמית נוספת לשפה בעלת מעמד מיוחד זו סיבה שנייה למהומה.התיישבות יהודית זה טוב אבל אולי צריך פחות להצהיר ויותר לעשות?
    כל החוק הזה הוא הצהרתי אבל עובדה שקבוצות שונות בישראל כמו הדרוזים רואים בו חוק מפלה.למה?בגלל שיש להם תודעה משובשת וקל לשמאל לגרום להרגיש כך?לא.זו פרשנות מזלזלת.זה בגלל שהחוק מצטרף לחוקים נוספים כמו חוק הפונדקאות ועוד ויוצרים קונטקסט פוליטי שנתפס בעיני קבוצות שונות בציבור כמפלג על בסיס דתי וערכי בין קבוצות אוכלוסייה שונות.לכן מעבר לשאלת ימין או שמאל ציוני יש שאלה של האם חכם להעביר חוקים הצהרתיים שיוצרים מהומות ,או להבדיל להעביר חוקים מאחדים יותר ולהשקיע הרבה יותר משאבים פרקטים בלימוד השפה העברית במיגזר הערבי ובסגירת פערים חברתית וכלכלית מול המיעוטים השונים בישראל ושילובם של מיעוטים אלו כמו הדרוזים הרבה יותר בעשייה הציברית בישראל גם אחרי שהם מסיימים את הצבא…

    השב לתגובה
  7. בנימין נודלמן
    בנימין נודלמן יולי 31 2018, 14:33
    יותר ויותר אנשים לא חושבים כמוך

    האמת לא נמצאת בהכרח רק בצד אחד.

    השב לתגובה
  8. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 31 2018, 17:44
    לד"ר דודי אילת הנכבד

    את הנימוקים לחוק הלאום יש למצוא בקונטקסט הרבה יותר רחב מאשר מה שנעשה בזירה הפוליטית בתוך מדינת ישראל. אכתוב על כך מאמר נפרד שבו אתייחס לנקודות שהעלית בתשובתך שלעיל.
    בשלב זה הנני מבקש להתייחס רק לעניין אחד – חוק הפונדקאות שנזכר בדבריך. אין קשר בין שני החוקים. כל אחד מהם הוא אפיזודה נפרדת לחלוטין. בעוד שפונדקאות אצל זוגות לסביים היא נדירה ביותר כי כמעט שלא תמצא זוגות כאלה ששתיהן לא יכולות להרות הרי שבקרב גברים הומוסקסואלים אף אחד לא יכול להרות ולכן זו סוגיה שונה לחלוטין מבחינה חברתית, רגשית, כלכלית, רפואית ועוד. לכן אין שוויון בין גברים לנשים בעניין זה ואף פעם לא יהיה. אבל איזה כיף זה לתקוף את הממשלה ? הכל מתוך חוסר הבנה אובייקטיבית או בורות בעלת רקע פוליטי.

    השב לתגובה
    • דודי אילת
      דודי אילת יולי 31 2018, 23:10
      תשובה לדגני

      ד"ר יצחק דגני הנכבד
      "על הדרך" כשאתה מתאמץ לכתוב על הקונטקסט הפוליטי הרחב יותר לחוק הלאום במתכונתו הנוכחית,תנסה למצוא גם את הקונטקסט הפוליטי בין נתניהו,בנט והחרדים והקומבינה בין הסכמות על חוק הגיוס תמורת הסכמות על חוק הלאום. הניתוח היבש שכל חוק הוא בניפרד -זה נכון מבחינה מישפטית לא מבחינת התחושה של ציבורים,ערבים דרוזים ולהטבי"ם שחשים מודרים לפי מה שהם טוענים מהחברה הישראלית נותנים הרבה ומקבלים מעט בהשוואה לחרדים.אל תיתמם.הממשלה הזו מובילה חוקים שבמקום ליצור הכלה וקבלה הם יוצרים בידול גם היכן שלא צריך.אין לזה שום קשר לביטחון לאומי וזה לא עונה על שום איום קיומי אלו חוקים הצהרתיים בלבד. אז למה ליצור שסעים נוספים בחברה משוסעת בלאו הכי?אין לי בעייה עם חוק הלאום היה במתכונת הכרזת העצמאות כולל איזכור ערכי שויון. הורדת השפה הערבית לשפה בעלת מעמד מיוחד הוא מיותר ומבעיר דליקה סתמית,כנ"ל אי איזכור שויון. לגבי הסיפא של מה שכתבת- אולי אתה כבוגר בר אילן המתמצא במקורות יודע שנאמר על זה "הפוסל במום חברו במומו הוא פוסל" וכל מילה מיותרת מעבר לזה.

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני אוגוסט 01 2018, 00:57
        לד"ר דודי אילת הנכבד

        כשמצטטים מקורות צריך לדייק – כתוב רק "הפוסל במומו פוסל".
        ולעניין – מלוא הערכתי על תשומת לבך ועל הערותיך. רבים מאד חושבים כמוך. זה בהחלט לגיטימי ואין לי דבר נגד זה. ברם יש בישראל ממשלה שנבחרה כחוק. אלה כללי המשחק. הדמוקרטי. בשנה הבאה צפויות בחירות. העם יבחר. "קול המון כקול שדי" (גם כן מהמקורות).
        לגבי תשובות לסוגיות שהעלית אתייחס בהרחבה במאמר מיוחד.
        ועוד תיקון קל – אינני בוגר בר אילן. אני בוגר ומוסמך של העברית. מחזיק סט אחד של לימודים לדוקטורט מתל אביב וסט שני של לימודים וכתיבת עבודת הדוקטור נעשתה בהדרכת שני פרופסורים מבר אילן.

        השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!