JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אחינו הדרוזים, הביטו נכוחה!

חוק הלאום אינו פוגע בזכויות אזרחיות

אחינו הדרוזים, הביטו נכוחה!
אוגוסט 23
09:30 2018

כמי שדרכי חייו הצטלבו עם הדרוזים לא פעם, ומאזין בקשב רב לדבריהם, אני מרשה לעצמי להשיב לטענותיהם בעקבות חוק הלאום ולתחושתם כ"שכירי חרב" – במובן השלילי – של העם היהודי.

יש להכיר בכך שהעם הדרוזי חסר אדמת לאום משלו. זה דורות פזורתם שוכנת בקרב מדינות ועמים אחרים במזרח התיכון, וכמיעוט הם נדרשים להביע אמונם ותמיכתם בשלטון במקום מגוריהם. זה סוד הישרדותם של בני העדה האצילה הזאת – ביכולתם לזהות את מקורות הכוח המקומיים ולשתף איתם פעולה כתעודת ביטוח להישרדותם. כך הדרוזים בלבנון, בסוריה ובישראל.

בימי מלחמת העצמאות הצטרפו הדרוזים לחיל המשלוח הסורי בראשות קאוקג'י, אך בקרבות משמר העמק הם זיהו את הכוח העולה של היישוב היהודי, שהפגין מוטיבציה לאומית ונחישות מול האויב, והבינו שלטובת עתידם שלהם עדיף לחבור לכוח החדש במזרח התיכון. כאיש אחד נטשו את בעליהם הקודמים והצטרפו לכוחות ההגנה, ועל כך יבורכו.

חלום הבלהות של הדרוזים תושבי רמת הגולן הוא שאי פעם ייאלצו לשוב לחיק המשטר הסורי. פריחתם ושגשוגם בכל היבטי החיים התאפשר תחת השלטון הישראלי. בימי ממשלות רבין וברק כאשר שקלה ישראל להשיב את הגולן לסורים, נאלצו הדרוזים לשרוף את תעודות הזהות הכחולות שלהם בהפגנתיות מחשש לגורלם כאשר הסורי יחזור לרמת הגולן, שמא יואשמו בשיתוף פעולה עם האויב הציוני.

לכן הדרוזים אינם שכירי חרב של העם היהודי. הם שותפים מלאים לחובות ולזכויות האזרחיות במדינת ישראל, כולל שירות צבאי כתף אל כתף, כי בכך הם מגינים על ביתם שלהם. הם לא עושים שום טובה למדינת היהודים, זוהי ברית הדדית. והם גם יודעים שברית זו מאפשרת לספק הגנה לאחיהם שמעבר לגבול.

אנקדוטה: לפני שנים באחד מבסיסי צה"ל בצפון התקיימה הרצאה של פרופ' מאוניברסיטת ירושלים (מטעם קצינת ח"ן ראשית), והוא הציג את תכנית חלוקת הארץ והקמת המדינה הפלסטינית. בספסל מאחור ישבו שני רבי סרנים דרוזיים וניכר על פניהם שהם חסרי מנוחה. בהפסקה שאלתי מדוע נפלו פניהם, והם השיבו לי: "אנחנו מזועזעים מעצם המחשבה שאתם מוכנים לאפשר הקמת מדינה פלסטינית בגדה. אתם לא מכירים את העולם הערבי, אנחנו חיים בקרבם, זו תהיה התחלת הסוף שלכם ושלנו. אנחנו בחרנו ללכת עם העם היהודי כי אתם בעלי המוטיבציה הלאומית החזקה ביותר במזרח התיכון, אבל עכשיו אנחנו כבר לא בטוחים, ומודאגים מאוד, עם מי ללכת עכשיו? מאז, כשאני רוצה לדעת מה מצבנו במזרח התיכון – אני שואל את הדרוזי, שחושי ההישרדות שלו חזקים משלנו.

נכון שעם תחושות קשה להתווכח, אבל גם לנו יש תחושות. ישראל מצאה לנכון לחוקק את חוק הלאום לנוכח הניסיונות הבלתי פוסקים מחוץ ומבית לערער על זכות קיומה של מדינת היהודים, לחלוק על הלגיטימיות של העם היהודי בארץ ישראל ולכפות עליה "מדינת כל אזרחיה", שמשמעותה חיסולה של הישות הציונית במזרח התיכון. חוק הלאום הוא הצהרת כוונות שאין מאחוריה כל כוונה לפגוע במי שקושר את גורלו עם העם היהודי. הפגנות הנגד באום אל-פחם ונשיאת דגלי אש"ף-פלסטין – אלו פעולות שאינן מותירות ספק לגבי הזדהות המפגינים עם החזון לפתרון הסופי, והן ההוכחה לכך שחוק הלאום נחוץ עד מאוד.

החמור ביותר היה לשמוע את תא"ל עמל עסאד מדבר על מדינת אפרטהייד. הוא אינטליגנטי מספיק כדי להבין את המשמעות של מילים קשות אלו, מה עוד שאין בחוק הלאום – שלצידו חוק כבוד האדם וחירותו – כדי לפגוע כהוא זה בעדה הדרוזית, ואני מקווה שבבוא היום ידע להודות בטעותו ולחזור בו מדברי הבל אלו. יחד עם זאת, ודאי תימצא הדרך לספק לבני העדה הדרוזית, ולכל בן מיעוטים אחר הרואה עצמו אזרח מלא ושווה חובות וזכויות במדינה, את תחושת ההוקרה שלנו לתרומתם, לא באמצעות קנייתם בכסף – זוהי השפלה, אלא בשוויון זכויות לצד מילוי חובות האזרח.

אבל ידעו הכול, ללא מצמוץ או התנצלות: הזהות הלאומית היא אחת, ונתונה לבני העם היהודי בארץ ישראל בלבד.

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון שניר

ד"ר. מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

9 תגובות

  1. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 23 2018, 11:04
    לד"ר שניר הנכבד

    יפה מאד דרשת. כדאי להזכיר שהמנהיג הרוחני הראשון של הדרוזים בישראל, השייך אמין טאריף היה האיש שבחכמתו הרבה הורה לגברי הדרוזים להתגייס לשרות חובה בצה"ל. הוא צפה את פני העתיד. כיום הדרוזים נהנים מאזרחות מלאה. בתי הספר התיכוניים במקומותיהם הם בין המצטיינים בישראל. מקור ההכנסה העיקרי שלהם הוא השירות במגזר הציבורי, בעיקר בצבא, במשטרה ובמשמר הגבול. הבנייה הפרטית במקומותיהם עולה ופורחת. רמת החיים אצלם עולה על זו הממוצעת בישראל. יפה וכך צריך להיות.
    עוד מילה על תא"ל עמל אסעד – הוא האחרון שיכול להתלונן על אפליה. פרט לפנסיה צה"לית הוא התמנה לדירקטור במספר חברות כולל בתעשייה האווירית. לא ברור מדוע הוא נסחף לדבר שטויות (אפרטהייד). אולי בגלל שהוא הסתבך בפרשה לא כל כך מוצלחת.

    השב לתגובה
  2. אלון ילין
    אלון ילין אוגוסט 23 2018, 13:19
    הימין המשתלט.....

    לדוקטורים שניר ודגני,
    התרשמתי עמוקות מטפיחות השכם (ויתרתי על מינוח אחר בהתחשב ברמת הבלוג) ההדדיות של אבירי הימין המצדיקים כל גחמה של ביבי כאילו הייתה תורה מסיני. ד"ר שניר טורח בארבע הפסקאות הראשונות בפוסט שלו להראות לנו שהדרוזים הם שכירי חרב ובהינף סכין, בפסקה החמישית, מתכחש למשתמע מהעובדות שהזכיר קודם. לא הדרוזי ולא כל אזרח אחר במדינה צריך להוכיח את עצמו כדי לזכות בשוויון זכויות מלא. זה מובנה במדינה דמוקרטית ומופיע במגילת העצמאות, אך המחוקק הנוכחי העדיף לפסוח על הצהרה זו.
    לכולנו ידוע, ומוסכם על רובנו הגדול, שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי (שפעם יסבירו לי מה זה במדויק). אזרחיה הלא יהודים של המדינה חייבים לכוף ראשם בפני הסממנים היהודים של המדינה(דגל, המנון, חגים, שבת וכו'), אך מאידך זכאים לכל הזכויות להוציא זכות השיבה. אין שום צורך בחוקי יסוד מתריסים כדי לקבע עובדות אלה. אלה שרוצים לערער ולקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל לא יירתעו כי לביבי התחשק יום אחד לחוקק את חוק הלאום, נהפוך הוא.
    גם בפוסטים הקודמים שלכם לא הצלחתם לשכנע רבים וטובים שיש מטרה אמיתית לחוק, פרט למילוי צרכים פוליטיים של חלק ממפלגות השלטון.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אוגוסט 23 2018, 20:17
      לקרוא שוב, לאט וללא דעה קדומה

      לאלון ילין:

      אינני נוהג להתעלם מביקורת עניינית, ואף שזו חסרה לחלוטין בתגובתך, אנסה להאיר את עינך להבנת הנקרא.
      ראשית: טענתי לכול אורך המאמר שהדרוזים אינם שכירי חרב (ראה ציטוט שלי שורה 18: "לכן הדרוזים אינם שכירי חרב של העם היהודי"). ואם החמצת משהו- אנא קרא שנית בישוב הדעת.

      שנית: מה עניין "ימין ושמאל" לדיון על תחושת הדרוזים? אם כתבתי משהו שלדעתך שגוי היסטורית או עובדתית- הצג זאת. ומשלא עשית כך, מן הסתם דברי מקובלים עליך.

      שלישית: בשום מקום לא כתבתי שאני פוסל זכויות שוות לכול (משהו שאתה מייחס לי מהרהורי ליבך). ההבדל ביני ובינך הוא שאני מצמיד לזכויות גם חובות כפי שראוי שיהיה בחברה דמוקרטית! ואם דמוקרטיה ושוויון בגרונך- אז מדוע אתה פוסל את "זכות השיבה" שהערבים דורשים? תחליט מה אתה רוצה.

      שלישית: אני מודה שאני תומך בחוק הלאום (כפי שפרטי במאמר קודם), מאז שהציג אותו אבי דיכטר לפני יותר משנה, וזאת מבלי שיש לי איזשהו קשר לנתניהו, מעולם לא הצבעתי לליכוד וגם אינני מתכוון לעשות זאת בעתיד. לכן לא ברור לי מהיכן הקרצת את ה"אשמה הנוראה הזו" (כאילו הדבקת לי אות קין שעלי להסתתר מאור השמש..), וזאת רק מישום שאתה מייחס "חוסר תבונה עצמאית" למי שדעתו שונה משלך?

      למענך, אני מציע שתנסה לבחון את מהות "חוק הלאום" באופן ענייני מבלי להתייחס לכך שנתניהו תומך בו אם לאו. כי אני מתרשם שאתה קובע עמדה לפי האיש באופן אוטומטי ללא בחינת הנושא, כפי שראוי לעשות בכול עניין.

      אגב, זה שלא השתכנעת בחשיבות החוק, עדיין אינו אומר שהחוק אינו ראוי.. אולי מעיד על משהו אחר, אם אנקוט בסגנון שלך.

      השב לתגובה
    • גיורא קימל
      גיורא קימל אוגוסט 24 2018, 08:06
      הדבקת תוויות פסולה

      מי שמחוקק בישראל זו הכנסת ולא ביבי. ההתרשמות שלי היא שדר' שניר ודר' דגני מתייחסים לחוק הלאום מתוך גישה אקדמית ולא מתוך הגררות אחר מנהיג זה או אחר או בגלל השקפה כוללת של ימין או שמאל או אהדה עיורת לביתר ירושלים. להדביק למישהו תוויות שהוא גרור של ביבי או של הימין בגלל הבעת דעה מסויימת זה לא לגופו של עניין.

      השב לתגובה
  3. יוכי
    יוכי אוגוסט 23 2018, 14:44
    התממות

    או אי הבנה

    השב לתגובה
  4. נחום ה.
    נחום ה. אוגוסט 26 2018, 13:41
    אני מאמין לך שאתה חושב כך

    וזה מה שמדאיג אותי

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אוגוסט 27 2018, 15:51
      פרט והסבר..

      נחום
      מצטער, אך לא מבין את דאגתך בהיעדר פרוט ולכן לא ניתן להתייחס

      השב לתגובה
  5. אזרח מן השורה
    אזרח מן השורה אוגוסט 27 2018, 13:26
    רק תסביר לי

    מה היה הנזק אם לא היו מחוקקים את החוק הבעייתי הזה?

    השב לתגובה
  6. גדעון שניר
    גדעון שניר אוגוסט 27 2018, 15:47
    חשיבות ברמה ההצהרתית והמשפטית.

    לאזרח מהשורה
    ברמה ההצהרתית יש לחוק חשיבות מרובה במיוחד נוכח מגמה ההולכת ומתרחבת לעשות את מדינת ישראל למה שמכונה "מדינת כול אזרחיה", שמשמעותה ביטולה של ייחודיות הזיקה היהודית, היינו לא מדינתו של העם היהודי, וזה משליך על כול מערכות החיים והמסורת במדינה ומדגיש גם את האחריות של מדינת ישראל לתפוצה היהודית בעולם. כמה דוגמאות:
    אישור מחודש של "חוק השבות" המיוחד רק לבני העם היהודי (אף שמשתמע שאינו שוויוני נוכח הפרשנות של חוק "כבוד האדם וחירותו") באופן שיבטיח את הרוב היהודי במדינה ולא שלא יאפשר את כוונת הערבים לממש את מה שהם מכנים "זכות השיבה".
    השלכה חשובה היא ברמה המשפטית. לפני שנים נחקק חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" המעמיד את אינטרס הפרט במקום הראשון לפני צרכי ואינטרס הכלל. בחסות חוק זה יכול היה בג"צ להתערב בנושאים בעלי חשיבות ביטחונית כמו למשל:
    "איחוד משפחות" שבחסותו חדרו למדינת ישראל יותר מ 150 אלף פלסטינאים בטענות נישואין, ובכך מימשו את מה שהם מכנים "זכות השיבה" המנוגד לאינטרס הישראלי, המנסה לשמר רוב יהודי.
    " נוהל שכן" היה מקובל בצבא, כאשר צרו על ביתו של מחבל מבוקש חמוש, נהגו לשלוח אליו את שכנו שידבר על ליבו להיכנע ללא קרב כדי לחסוך בנפגעים משני הצדדים. על בסיס "כבוד האדם וחירותו" אסר בג"צ את השימוש בנוהל זה, והתוצאה הייתה בלית ברירה תפיסת של מבוקשים / רוצחים תוך שימוש בכוח רב, שגבה קורבנות בקרב חיילי צהל ואזרחים פלסטינים הסמוכים למקום האירוע.
    "מסתנני העבודה מאפריקה", עשרות אלפים מהם נמצאים בישראל שאינם פליטי מלחמה מארצותיהם (שכן חדרו לישראל ממצריים בה לא היו בסכנה). בג"צ אינו מאפשר את הרחקתם מישראל על בסיס חוק "כבוד האדם וחירותו" שהמשמעות היא שתוך עשור יוכלו להיות תושבים בעלי זכויות אזרח בישראל, להביא את בני משפחותיהם, קרובים ורחוקים המוכנים לשלם הון כדי להגיע לישראל באופן התורם לגידול משמעותי של האוכלוסייה שאינה יהודית, בניגוד לדרישה להבטיח רוב יהודי במדינת ישראל.
    דרישה לאוטונומיה לאומית, לפני מספר שנים נציגי ערביי ישראל ליצור בגליל אזור מתוחם למימוש אוטונומיה בעלת זהות לאומית מוסלמית. ובין היתר דרישה לשנות את ההמנון ואת הדגל כדי שיתאים גם להלך הרוח ותפיסת העולם של מיעוטים. החוק לא יאפשר זאת.
    לאחרונה גם שמענו על מגמה של קניית קרקעות עי גורמים חיצוניים במימון זר (המכונה "גאולת אדמה בחזרה"). חוק הלאום יוכל לבלום מגמה זו כפי ששמענו לאחרונה מדינות אחרות בעולם הנוקטות בגישה זו כמו רומניה ואפילו ניוזילנד ואיסלנד בה אסור למכור אדמה לזרים.
    הינה לפניך כמה דוגמאות, ויש עוד רבים, המצדיקים (לטעמי) את נחיצותו של חוק הלאום, שבין שאר תרומותיו מהווה איזון לחוק "כבוד האדם וחירותו". מעתה יצטרך בית המשפט להתחשב בין שאר שיקוליו גם בזכויות הפרט וגם באינטרסים לאומיים/ ביטחוניים שונים.
    ולסיום, החוק מגדיר במפורש שתחולתו היא על שטחי מדינת ישראל, (לא השטחים הכבושים), שמן הסתם ישמח חוגים מסוימים בישראל, וגם יסייע לשמר את הרוב היהודי במדינה.
    למי החוק הזה "בעייתי" כהגדרתך? בעיקר למי שחושב אחרת לגבי גורלה ועתידה של מדינת ישראל.
    כאמור, לחוק הלאום יש סיבות רבות נוספות שפורטו בהרחבה בפוסטים קודמים, שראוי לחזור ולעיין בהם מדי פעם..עד להבנתם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!