JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

באמת חשבתם שהם נגד חוק הלאום?

הם רוצים שתקום פה ישות דו-לאומית במקום מדינת ישראל

באמת חשבתם שהם נגד חוק הלאום?
אוגוסט 19
19:30 2018

כתב הסופר ניר ברעם: "בלי הפלסטינים אזרחי ישראל אין לשמאל שלטון ואין גוש". לקראת ההפגנה במוצאי שבת 11 באוגוסט, בכיכר רבין בתל אביב, החבר מיקי גיצין, מנכ"ל המשרד הישראלי של הקרן לישראל החדשה, קרא לציבור להגיע להפגנה מפני ש"העתיד של השמאל הישראלי הוא בשותפות יהודית-ערבית", הציטוט לקוח ממאמרו של ד"ר דרור אידר, "מלחמה נגד הלאום היהודי בכיכר פודי פלסטין" ("ישראל היום", 13 באוגוסט 2018). לקרוא וממש לא להאמין. יכולתי לפטור בהנפת יד של ביטול את דבריהם של שני ה"אידיוטים השימושיים" הללו. אולם התקשיתי בכך כיוון ש"אידיוט שימושי בכיר", עמוס שוקן, הופיע בהפגנה הזו ואף נאם מעל הבמה ותמך בעוז באותם אלו שקראו להתנגד לחוק הלאום, כיוון שהוא יוצא נגד הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה.

את ההפגנה ארגנה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. יוזמי ההפגנה כנראה התקנאו בהפגנת הדרוזים שנערכה שבוע קודם לכן. אולם מכיוון שראשי ועדת המעקב הם פוליטיקאים עתירי ניסיון, הם הנחו את באי ההפגנה לא להניף דגלים ולא לקרוא קריאות מתגרות וקיצוניות. המארגנים הבינו שבכך המפגינים יעוררו תגובות שליליות בקרב רוב תושבי מדינת ישראל. וכך, כפי שאכן קרה, הם למעשה יגרמו נזק לעניין שלמענו הם מפגינים.

בפועל, ראשי ועדת המעקב איבדו שליטה על המפגינים אשר הניפו ים של דגלי פלסטין, כולל דגלים שחורים של האחים המוסלמים. בכיכר הדהדה הקריאה "ברוח ובדם נפדה את פלסטין". למחרת יכולתם לקבל את הרושם מקריאה בעיתון "הארץ", שופרו הפרטי של האידיוט השימושי הבכיר עמוס שוקן, שבתל אביב התקיימה הפגנה למען השלום והשוויון נגד משטר ציוני דורסני.

מעניין מאוד. המפגינים הערבים אשר חיים בשלום במדינה יהודית, המאפשרת להם שוויון זכויות אישיות ומקנה להם חיים בביטחון אישי מוחלט, רוצים לוותר על חיים טובים אלה במדינה הציונית על מנת להפוך אותה למדינת כל תושביה. מדינה שתהיה בעלת פוטנציאל הידרדרות לחיי הפקר, רצח והרס בדומה למתחולל במדינות הערביות המקיפות את ישראל. אבל מעניין יותר הוא שישנם אידיוטים שימושיים כמו שוקן, ברעם וגיצין הנ"ל שלא מבינים את המציאות, או שרקע אידיאולוגי שמאלני סתם להם את ערוצי החשיבה במוח.

בהפגנה שכזו לא נפקד מקומה של חברת הכנסת המפורסמת חנין זועבי. לקראת ההפגנה פרסמה זועבי פוסט כדלהלן: "העימות עם חוק הלאום מבלי להתעמת עם הרעיון הציוני הוא חסר תועלת. הבה נצליח בהפגנה של ועדת המעקב נגד חוק הלאום ונעבוד יחד כדי שתהיה חלק ממיזם שלם נגד הציונות" (הציטוט מהמקור הנ"ל). קראתי את המשפט הזה פעמים אחדות כדי להבין באמת מה משמעותו. חנין זועבי היא אישה הגונה וישרה. היא אומרת את האמת שלה. היא אינה משקרת או מוליכה שולל. דבריה מדברים בעד עצמם.

ומוסיפה הגברת זועבי: "ההפגנה היא הפגנה של הבעלים הפלסטינים של המולדת", והיא ממשיכה עם פנייה לציבור היהודי כדלהלן: "מי שרוצה להביע סולידריות איתנו נגד החוק – שיעשה כך במסגרת המסרים שלנו". דהיינו, פנייה בלשון מכובסת לציבור הישראלי האומרת שכאשר תהיה כאן מדינת כל תושביה, הציבור היהודי, שכנראה יהיה בבחינת מיעוט, יקבל זכויות על פי המסרים הערביים.

אני חייב לציין שכאשר נתתי לעצמי דין וחשבון מה משמעות דבריה של הגברת זועבי – חלף רעד קל בעצמותיי. מי שמכיר אותי יודע שאינני דווקא מן הפחדנים. אתם מבינים את משמעות דבריה, קוראים יקרים? זה מה שמובטח לנו אם וכאשר הציבור הערבי שחי בינינו יגיע למצב שבו הוא יוכל להשפיע באופן מהותי על מה שמתרחש במדינת ישראל – על פי המסרים שלהם?

על מנת להציג בפניכם כמה דוגמיות מהאג'נדה של ועדת המעקב, אצטט (מתוך המקור הנ"ל) בקיצור כמה מעיקרי דברים: "אנו דורשים הכרה רשמית בקיומם הקולקטיבי של האזרחים הערבים במדינה, בייחודם הלאומי, הדתי, התרבותי והלשוני בהיותם ילידי הארץ המקוריים", ועוד הם מוסיפים: "אנו דורשים את זכות הערבים הפלסטינים לקיים ולהדק יחסים מיוחדים, בחופשיות, עם שאר חלקי העם הערבי הפלסטיני, ועם כל העמים הערביים". ואם כל הללו לא מספיקים, הם ממשיכים ודורשים: "להבטיח את זכויות הערבים הפלסטינים בסוגיות ספציפיות שבהן נעשה עוול היסטורי, כגון סוגיית הפליטים במולדתם, הנוכחים והנפקדים ושובם לכפריהם ועריהם המקוריות".

פנטזיות ערביות אלה מזכירות לי את תשובתו של נשיא מצרים נאצר לעיתונאי חסנין הייכל, אחרי חתימת העסקה עם צ'כוסלובקיה לחימוש הצבא המצרי, בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. לשאלה: "ומה יעשו היהודים בישראל אחרי שננצח אותם בסיבוב השני?" השיב נאצר: "אלו מהם שיישארו בחיים יוכלו לחזור לארצות אירופה שמהן הם באו". על פי מיטב זכרוני דברים אלה פורסמו ב"אל אהראם" וצוטטו בזמנו בכתבה ב"מעריב".

קוראים יקרים וגם אותם המתנגדים לחוק הלאום – אתם הבנתם את זה? לא מדובר כאן על שוויון או כל דבר אחר הדומה לו. מדובר על אידיאולוגיה שמטרתה להשמיד את מדינת ישראל. לא פחות. במקומה יש להקים מדינה דו-לאומית על יד מדינה ערבית שתוקם באיו"ש וברצועת עזה שבה לא תהיה ליהודים דריסת רגל. פליטים בהמוניהם יציפו את המדינה הפלסטינית וממנה הם יזלגו לתוך המדינה הדו-לאומית. כך תוך זמן די קצר יקיץ הקץ על החלום הציוני.

אם עלו בי ספקות באשר לחוק הלאום הרי שעם הצפייה בטלוויזיה בים דגלי פלסטין והקריאות הבוטות בגנות עמי ומדינתי שנשמעו בכיכר רבין בעת ההפגנה, נפל אצלי האסימון. יש לחייב בכל תוקף את חוק הלאום. בעצם הוא המעט שהממשלה הנוכחית עשתה למען עתיד מדינת ישראל. הדבר ממשיך את החלטתו של הנשיא טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל. דהיינו על עניינים אלה לא מתנהל יותר ויכוח. נקודה.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

3 תגובות

  1. מ.
    מ. אוגוסט 20 2018, 11:41
    אני מסכים שאויבינו טיפשים יותר

    אבל בדרך זו לא נפתור לעולם את הבעיה היא ר תחמיר

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 20 2018, 22:57
    ל- מ. עלום השם.

    באיזו דרך כן נפתור את הבעיה?
    על פיהם הבעיה תפטר עם חיסול הישות הציונית.
    לא כולם מבינים זאת. לכן מתקיימים ויכוחים בינינו לבין עצמנו.
    עם חלוף הזמן המצב כאן יתיישב על פי המנגנון הפוליטי שהוקם אחרי ההסכם שנחתם ב- 28 בספטמבר 1995. יש סימנים רבים שיותר ויותר ערבים מקבלים את זה. אם המצב יתפתח בכיוון הפוך תתכן כאן עוד נכבה שזאת של 48 הייתה בעצם רק קדימון. מה אתה חושב – צוק אתן לפני 4 שנים לא היה נכבה קטנה?
    אני מקווה שברור לך מי יהיה הצד החזק בנכבה הבאה אם חס וחלילה תקרה.

    השב לתגובה
  3. גיורא קימל
    גיורא קימל ספטמבר 01 2018, 14:08
    נאמנות כפולה

    יש תופעה שנמנעים לעלות אותה. לפי מפת חלוקת א"י ב 1947 למדינות יהודית וערבית, היו ערבים באזור היהודי ויהודים באזור הערבי. לאחר מלחמת השחרור הארץ נשארה מחולקת אם כי עם קווי גבול אחרים. באזור היהודי (ישראל) הורשו ערבים רבים להישאר אך באזור הערבי (גדה מערבית ועזה) כול היהודים גורשו והוא הפך להיות נקי מיהודים. עם הזמן גם רוב מדינות ערב נוקו מיהודים. ערבי שמוכר אדמה ליהודי בגדה המערבית נחשב לבוגד ודינו מוות. ישראל היא בד בבד מדינת הלאום של היהודים אך גם מדינת כול מיעוטיה. וכנגד זה הערבים במדינותיהם הריבוניות ביצעו טיהור אתני בעיקר על יהודים. לפני קום המדינה כול ארץ ישראל הייתה מיושבת הן על ידי יהודים והן על ידי ערבים. לא היה מושגים כאלה "שטחים" , "התנחלויות". כשחולקה הארץ היהודים השאירו את העיקרון שזו ארץ עם אוכלוסיה מעורבת. לעומת זאת הערבים אמרו: החלק הערבי של ארץ ישראל (פאלאסתין בשפתם) הוא ערבי בלבד ואין שם דריסת רגל ליהודים. ערביי ישראל שמתנגדים לכך שישראל היא מדינת הלאום היהודי אומרים בעצם מה ששלנו זה רק שלנו ומה שלכם זה גם שלנו. אז חוק הלאום שם אותם במקום. היהודים אומרים: מה ששלכם זה רק שלכם ומה ששלנו זה רק שלנו אך מותר לערבים לחיות כמיעוט שווה זכויות במדינה יהודית. אם הערבים היו מסכימים שיהודים יחיו בחלק הערבי של ארץ-ישראל כמיעוט שווה זכויות אולי לא יהיה צורך בתיקוני גבול. לדעתי אפשר בקלות להתגבר על בעיות של זהויות לאומיות על ידי מתן אזרחות כפולה למיעוטים. אם היו יחסי שלום בין ישראל ומדינות ערב כולל פלשתין .ערבים לאומנים מאום אל פאחם ויהודים מאפרת יחזיקו באזרחות ישראלית ופלשתינית ביחד. ואולי הדרוזים של רמת הגולן באזרחות ישראלית וסורית. המון ישראלים מחזיקים באזרחות נוספת ושום אסון לא קורה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!