JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אין לי רגע דל

די לפרובוקציות המיותרות

אין לי רגע דל ד"ר ניצה דורי
אוגוסט 25
09:30 2018

"תמיד אומרים שבארץ אין רגע דל, אבל לאחרונה כבר קשה לעקוב. דומה שהחיים הפכו לזירת אגרוף בלתי פוסקת, ובכל יום פורצת פרשה חדשה לראשי הכותרות, ועמה הוויכוחים והפולמוסים וההפגנות […] בתוך כל גלי הסערה אנחנו מאבדים את היכולת להביט פנימה, אל תוך עצמנו. כל תשומת הלב מופנית החוצה – אל הסוגיות הציבוריות ואל מה שאמרו וכתבו ועשו או לא עשו אחרים […] תשומת הלב צריכה לעבור לעצמנו" (הרב מנחם ברוד).

ואם יורשה לי להוסיף על דבריו של הרב ברוד –

אפשר להפסיק בבקשה עם הפרובוקציות? לתת לנו רגע אחד של שקט?

כי עדיין איני מבינה: בשביל מה חוק הלאום הזה? לְמה זה טוב ולמי הוא מוסיף? מי מאיים על ביטחון הלאומיות שלנו, שדווקא עכשיו היה צריך לצאת בהצהרות? האם הדברים אינם ידועים? שארץ ישראל היא מולדתו של העם יהודי? שהשפה הרשמית בארץ היא עברית? שדגל ישראל הוא הדגל? מדוע לנפנף מול העיניים בחוק מיותר ולעורר מתים מרבצם ומשחרי טרף ממאורתם? מדוע לתת לחם ושעשועים למי שרק אורבים בפינה לכל הזדמנות להוסיף שמן למדורה והון פוליטי? הנה נעניתם בפרובוקציה על פרובוקציה: הנפת דגלי אש"ף בכיכר רבין בתל אביב.

ואולי מישהו יכול להסביר לי: בשביל מה חוק הפונדקאות הזה? האם זהו הפתרון האולטימטיבי למי ששואף לילד? האם זה הפתרון הקל ביותר להורים, סטרייטים ושאינם סטרייטים, שאינם יכולים להביא ילד לעולם? רחם להשכיר? הסתבכות אפשרית עם מדינות עולם שלישי? הסתיימו כבר כל האפשרויות האחרות – הרפואיות וההומניטריות? כמו אימוץ תינוק נטוש קיים המשווע להורים? כמו חיבור בין שני גברים החיים כבני זוג, לשתי נשים החיות כבנות זוג, ליצירת ילדים משותפים? כמו כל פתרון אחר שאינו פונדקאות? מיציתם כבר את כל האפשרויות וכעת נותר רק לפלג אותנו ולייסר את עצמכם עם בעד ונגד החוק?

ומעניין לעניין באותו עניין: בשביל מה מצעדי הגאווה הללו עם החשיפה הפיזית והתקשורתית? לקבל הכרה? קיבלתם כבר. אתם מקבלים במה גדולה, מכובדת ורחבה בתקשורת. איש אינו מרים גבה לשמע ההעדפות המיניות של פלוני או אלמונית. להכניס לנו למודעות שאתם קהילה גאה? הפנמנו כבר. כולם כבר השלימו וקיבלו שאתם מחוץ לארון ואתם גאים בכך. מכבדים אתכם ואת דרככם. אך כמו שלא יעלה בדעתי לצאת למצעד גאווה על כך שיש לי בן זוג ממין זכר, אנא חִסכו מאתנו את מצעדי הגאווה שלכם על שמצאתם מין את מינו. חיו את חייכם ותנו לנו לחיות את חיינו.

ובשביל מה, עם כל הרגישות שיש לי לנושא, הפגנת נכים המתבטאת בחסימת כבישים? מה אשמה האֵם שצריכה להגיע בזמן להוציא את ילדיה מהגן ונקלעה להפגנה הזאת? מה אשם נהג המשאית שנמצא כבר עשר שעות על הכביש ומייחל להגיע כבר הביתה? מה אשמה האישה ההרה עם הצירים שצריכה להגיע לבית החולים? מה אשם זוג הפנסיונרים שמחמיץ את הטיסה? ומה אשמים נכים אחרים, שאינם משתתפים בהפגנה, שגם הם חסומים בכביש? לא מקשיבים לכם בחלונות הגבוהים? אפשר לחסום כבישים המובילים לכנסת או את הכבישים המובילים לביתם של מקבלי ההחלטות – שרים וחברי כנסת. אפשר להציף את תיבת המייל שלהם בהודעות הקוראות לעזרה ולתשומת לב. אפשר להפגין מול ביתו של ראש הממשלה. אפשר לפנות לתקשורת ולהתראיין בכל הערוצים, להציף את הנושא בכל יום מחדש ולא לתת לו לרדת מסדר היום. אבל מדוע לחסום את הכבישים של כולנו? מדוע לפגוע בפרנסה ובאיכות החיים של אזרחים תמימים?

ובשביל מה, ריבונו של עולם, הפניית הגב למדריכה בצה"ל ועוד עשרות סיפורי "הרפתקאות חיילים דתיים עם חיילות חילוניות וחיילות דתיות עם חיילים חילוניים" בצבא הגנה לישראל? הניחו לנו עם הפרובוקציות. לפחות בחודש אלול, תנו לנו קצת שקט. תנו לנו להתכנס בעצמנו ולעבוד על תיקון מידות ולא להיות עסוקים כל העת בשמיעת ובקריאת מעלליכם וקורותיכם והיחס של אחרים אליכם ויחסכם כלפי אחרים בצבא. התגייסתם והתגייסתן לצה"ל? אתם ואתן בתנאי שטח? ידעתם וידעתן מה צפוי? נסו לשפר את מצבכם בלי פרובוקציות. לא רוצים חיילת מדריכה? לא מסוגלים לראות אותה כאחותכם העומדת מולכם? לא מסוגלים לראות אותה כבתכם המדברת אליכם? לאחר ההדרכה פנו בשקט למפקדים ובקשו בנימוס: אנא, להבא אנו מבקשים מדריך ולא מדריכה.

ועשו טובה לעצמכם ולנו: קומו נא בחמש בבוקר והתפללו את תפילתכם, ואל תניחו לחיילים שאינם דתיים לעבוד במקומכם בזמן התפילה. רק על הנושא הזה דנו העיתונים שבוע ימים. דייי. באמת די כבר. היו אתם, חיילים וחיילות דתיים ודתיות – מודל ודוגמה ליהדות טובה, מכילה, מתחשבת. לא ליהדות דוגמטית, מפלה, מעליבה ומשפילה, הבוחרת במחאה הפגנתית כדי להביע את דעתכם (גילוי נאות: החתומה מטה מגדירה עצמה דתית).

ומילת סיום אחת לכל הפרובוקטורים מחוק הלאום ומחוק הפונדקאות, למפגינים למיניהם, לטוענים להדתה בצבא ולאלה המוסיפים סיפורים משלהם כדי ללבות אותה: כולנו נבראנו בצלמו ובדמותו של הבורא. גם אנחנו וגם המיעוטים החיים בקרבנו, גם אנחנו וגם קהילת הלהט"בים, גם גברים וגם נשים בצבא ומחוצה לו.

תנו לנו כבר להרים את הראש מעל הגלים ששוטפים אותנו גל אחר גל אחר גל.

כדאי לזכור זאת. בעיקר בחודש אלול. חודש של רחמים וסליחות לכולם.

על המחבר / המחברת

Avatar

ניצה דורי

ד"ר, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן", חיפה.

7 תגובות

  1. חגית מישניקוב
    חגית מישניקוב אוגוסט 25 2018, 12:41
    סוף סוף קול שפוי

    כל כך פשוט כל כך נכון

    השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר אוגוסט 25 2018, 15:35
    להבהיר את הלא ברור

    מכול רשימת הנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי שלגביהם את מציגה סימני שאלה, העושים לרבים "כאב ראש" לא קטן, אתייחס רק לחלק מחשיבותו של "חוק הלאום" הראשון ברשימתך, מהיבטים שאולי לא חשבת עליהם.
    לפני שנים נחקק חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" המעמיד את אינטרס הפרט במקום הראשון לפני צרכי ואינטרס הכלל. בחסות חוק זה יכול היה בג"צ להתערב בנושאים בעלי חשיבות ביטחונית כמו למשל
    "איחוד משפחות" שבחסותו חדרו למדינת ישראל יותר מ 150 אלף פלסטינאים בטענות נישואין, ובכך מימשו את מה שהם מכנים "זכות השיבה" המנוגד לאינטרס הישראלי, המנסה לשמור על רוב יהודי.
    " נוהל שכן" היה מקובל בצבא, כאשר צרו על ביתו של מחבל מבוקש חמוש, נהגו לשלוח אליו את שכנו שידבר על ליבו להיכנע ללא קרב כדי לחסוך בנפגעים משני הצדדים. על בסיס "כבוד האדם וחירותו" אסר בג"צ את השימוש בנוהל זה, והתוצאה הייתה בלית ברירה תפיסת של מבוקשים / רוצחים תוך שימוש בכוח רב, שגבה קורבנות בקרב חיילי צהל ואזרחים פלסטינים הסמוכים למקום האירוע.
    "מסתנני העבודה מאפריקה", עשרות אלפים מהם נמצאים בישראל שאינם פליטי מלחמה מארצותיהם (שכן חדרו לישראל ממצריים). בג"צ אינו מאפשר את הרחקתם מישראל על בסיס פרשנותו את חוק "כבוד האדם וחירותו". המשמעות היא שתוך עשור הם יוכלו להיות תושבים בעלי זכויות אזרח בישראל, להביא את בני משפחותיהם, קרובים ורחוקים המוכנים לשלם הון כדי להגיע לישראל באופן התורם לגידול משמעותי של האוכלוסייה שאינה יהודית, בניגוד לדרישה להבטיח רוב יהודי במדינת ישראל.
    הינה לפניך שלוש דוגמאות בלבד, ויש עוד רבים, המצדיקים (לטעמי) את נחיצותו של חוק הלאום, שבין שאר תרומותיו מהווה איזון לחוק "כבוד האדם וחירותו". מעתה יצטרך בית המשפט להתחשב בין שאר שיקוליו גם בזכויות הפרט וגם באינטרסים לאומיים/ ביטחוניים שונים.
    כאמור, לחוק הלאום יש סיבות רבות נוספות שפורטו בהרחבה בפוסטים קודמים, שראוי לחזור ולעיין בהם מדי פעם..עד להבנתם

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 25 2018, 21:02
    לד"ר ניצה דורי היקרה

    קל מאד וגם נכון מאד להזדהות עם מאמרך דלעיל. אולם הראשונים שיש להפנות אליהם את המאמר החשוב הזה הם הרבנים מסוגו של הרב הניאנדרטל שכינה את רעייתי, את בתי, את כלתי ומחר את נכדתי בשם בחורילות. בושה וכלימה שכזה משמש כמורה ומחנך בישראל.

    השב לתגובה
  4. דורית מלבסקי
    דורית מלבסקי אוגוסט 26 2018, 13:22
    מסכימה לגמרי

    איך חזיק מעמד מול כל האויבים אם לא נהיה מלוכדים בדברים הבסיסיים?

    השב לתגובה
  5. נתנאלה
    נתנאלה אוגוסט 27 2018, 11:52
    אבל זה מה שהעם רוצה

    כך חונך בבית ובבתי הספר
    את זה הוא אוהב

    השב לתגובה
  6. דלית שמיר
    דלית שמיר אוגוסט 28 2018, 13:39
    צריכים עוד קולות שפויים כאלה

    לעצור את תהליך ההתדרדרות

    השב לתגובה
  7. מרים שלו
    מרים שלו ספטמבר 10 2018, 17:01
    בואו נתחיל את השנה החדשה

    בשיטת ניצה דורי ויהיה טוב יותר
    אבל הנה כבר יש כל מיני קופצים ומערערים ששמים את הדגש על זוטות ומתעלמים מהעיקר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!