JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הג'ניוס היהודי ופרס נובל

מה צופן לנו העתיד?

הג'ניוס היהודי ופרס נובל פרס נובל צילום: en-User-Anubis3a en.wikipedia.org
ספטמבר 10
18:00 2018

העם היהודי נחשב בעיני רבים, ובוודאי בעיני עצמו, נעלה וחכם יותר מעמים אחרים. אף ששיעור היהודים באוכלוסיית העולם הוא כ-0.2%, ידוע לכולם שחלקנו בצמרת העולמית גבוה בהרבה. תופעה זו נפוצה בכלכלה ובבנקאות, בספרות, בתעשיית הקולנוע ובתיאטרון, בשחמט ובשטחים אינטלקטואליים אחרים. מעל לכל אלה אוהבים אצלנו להתגאות בשיעור הגבוה של זוכי פרס נובל מקרב בני עמנו. מי שרוצה יכול לצטט מחקרים שהראו שמנת המשכל של יהודים גבוהה מזו של שכניהם הגויים. אין-ספור תיאוריות ניסו להסביר את הג'ניוס היהודי, החל מגורם גנטי (אף שכמובן לא נמצא גן ל"חוכמה יהודית"), דרך טִיוב זן המלומדים באמצעות נישואי תלמידי חכמים למשפחות של מלומדים אחרים, המשך בידיעת קרוא וכתוב, שהייתה נחלתן של כל שכבות הציבור היהודי לדורותיו, וכלה במגבלות שהוטלו על היהודים במקומות מושבם בתפוצות והכווינו אותם לעבר מקצועות הדורשים עבודת מוח ולא עבודת ידיים.

אין ספק שעובדה היא שזוכי פרס נובל ממוצא יהודי (וכאן אין דבקות בהגדרה ההלכתית של אימא יהודייה וגם נכללים לא מעט כאלה שהמירו את דתם או נולדו למשפחות שאי פעם היו יהודיות) מהווים כמעט 20% מכלל זוכי הפרס לאורך השנים. אנו פוגשים יהודים בכל הקטגוריות של פרס נובל. מבין הבולטים אזכיר את אלברט איינשטיין ונילס בוהר בפיזיקה, את פאול ארליך ואדולף קרבס ברפואה, את ג'וזף שטיגליץ ופול קריגמן בכלכלה, את בוריס פסטרנק ובשביס זינגר בספרות ואת הנרי קיסינג'ר ואלי ויזל זוכי פרס נובל לשלום.

כמו מרבית הזוכים האחרים בפרס הנכסף והיוקרתי, רובם היו ממוצא אירופי. אלה ממזרח אירופה ברובם היגרו לארצות הברית, הנחילו כבוד רב למדינה שקלטה אותם והקטינו באופן בולט את שיעור הזכייה של מדעני ברית המועצות לשעבר בפרס היוקרתי. מרכז אירופה היה כר פורה לזוכי נובל בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. למזלו של העולם, מדיניות הרייך השלישי גרמה לבריחתם של מוחות גדולים, וייתכן שכך ניצל העולם מניצחון נאצי מוחלט. ההגמוניה של זוכי נובל עברה באורח מוחץ לצפון אמריקה, למדינה שבה חופש המחשבה והיוקרה המדעית הם עדיין נכסי צאן ברזל.

למרות הגאווה הלאומית והאתנית בזוכי פרס הנובל היהודים, יש לזכור שרובם בחרו להתגורר בעולם הרחב ולא בישראל. רובם היו בעלי דעות חילוניות, דמוקרטיות, ליברליות ואפילו חלקו ביניהם, רחמנא ליצלן, רעיונות קומוניסטיים. אין ספק שאלברט איינשטיין ורבים מעמיתיו היו זוכים בארצנו לכינוי הגנאי "סמולנים". נראה שפתיחות מדעית ויכולת להתחדש ולחדש אינן הולכות יד ביד עם לאומנות וגזענות, בין שהן באות מהימין בין שמקורן בשמאל.

לדוגמה סין העצומה הפיקה רק חמישה זוכי נובל, שלושה בלבד במדעים ומהם שניים שהיגרו לארצות הברית ושם התפתחה הקריירה שלהם. גרמניה, שהייתה המובילה בכל המדעים לפני מלחמת העולם השנייה, עברה נסיגה משמעותית לאחר עליית הנאצים לשלטון עקב בריחה וגירוש של מוחות מובילים למערב ובעיקר לארצות הברית. כל המדינות שהרכיבו את ברית המועצות זכו יחדיו ב-35 פרסי נובל, 21 מהם במדעים, ואחד עשר מהם עברו, בשלב כזה או אחר בחייהם, למערב. המעצמה הגלובלית רוסיה הוציאה מתוכה 19 זוכי נובל, מחציתם כמעט – תשעה במספר – ממוצא יהודי. חלקם הקטן עבר למערב. היו כאלה ששמחו, היו שהוכרחו לשרת את ארצם. לא מעט מהם היו מתנגדי המשטר. המקרה הבולט הוא של אנדריי סחרוב, אבי פצצת המימן הסובייטית, שהיה פעיל זכויות אדם ופעל רבות למען עליית יהודי ברית המועצות לישראל. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1975 עבור מעשים שעשה בניגוד לאג'נדה של מדינתו ומפלגתו. איני יכול להתאפק מלהזכיר את הדרתה של הרופאה והמדענית פרופ' יעל אמיתי, שנמנע ממנה לכהן כחברה במועצת המנהלים של הקרן הישראלית-גרמנית למחקר מדעי. בושה לנו ולשר אופיר אקוניס, המערב פוליטיקה במדע.

מאז זכייתו של ש"י עגנון – דווקא איש ארץ ישראל השלמה – בפרס נובל לספרות ב-1966, זכו להצטרף למועדון הנכבד הזה עוד אחד עשר ישראלים, ובקטגוריית הכימיה מניינם מגיע לשישה. דווקא במקצוע מדעי זה אנו מוצאים את היפוכו של ש"י עגנון בדמות פרופ' אהרון צ'חנובר, שהוא חבר במועצת הקרן לישראל החדשה. אם מתעלמים מפרס הנובל "המשעשע"  לשלום, הרי סך הזוכים הישראלים עומד על תשעה. אמנם כבוד גדול, בהחלט לא מקום ראשון בעולם יחסית לגודל האוכלוסייה, אבל שימו לב לעובדה זו: משנת 1980 ואילך – ובכוונה התעלמתי משלושים ומשהו השנים הראשונות של ישראל הצעירה – מספר הזוכים היהודים בעולם בפרס נובל היה 105, ומתוכם רק שמונה ישראלים.

אז מה קרה כאן? האם הג'ניוס היהודי התקלקל בארץ הקודש? האם המדינה אינה מעניקה תנאים נאותים לאנשי מדע והגות למצות את עצמם? האם שופטי הנובל הם אנטישמיים? האם ייתכן שאווירת העליהום על האליטות נותנת כה מהר את אותותיה? אולי היהודים החכמים נמצאים בתפוצות ולכאן הגיעו רק הבינוניים והטיפשים? האם לא מציון תצא תורה? כמעט מחצית מיהדות העולם מתגוררת כעת במדינת ישראל. ומה התוצאה? פחות מ-10% מכלל פרסי הנובל המוענקים ליהודים מוצאים את דרכם ליהודים ישראלים. זה לא מקור לגאווה, זה מקור לדאגה!

ברצוני להפנות את תשומת לבכם לנקודה נוספת שאצלי מעוררת עניין ושבעטיה אזכה אולי למטחי בוז. מבין שנים עשר זוכי פרס נובל ישראלים, אין ולו אחד ממוצא מזרחי. מבין 207 זוכי נובל היהודים בעולם רק שלושה מוצאם מצפון אפריקה (שהם או משפחותיהם  היגרו לצרפת ואחת מהן המשיכה לארצות הברית). מסקנה מתבקשת היא ש"גן החוכמה היהודי" בצפון אפריקה הוא שונה מזה של יהודי אירופה, או אולי שהוא נחלש במשך הדורות (חשבו על תור הזהב של יהדות ספרד ודווקא תחת שלטון מוסלמי) או נמהל עם גנים נחותים מאלה שבהם נמהלו הגנים של יהודי אירופה. אך נראה לי שההסבר פשוט בהרבה.

בהכירנו את הפיגור הכלכלי, התרבותי והמדעי העמוק שאליו נקלעו רוב ארצות האסלאם במאות האחרונות, אין פלא שהיהודים באותן ארצות נמצאו בפיגור לעומת אחיהם באירופה ובאמריקה. לפחות שתי תקופות דור דרושות כדי להדביק את הפער הזה, וגם זה אם לא יהיו כוחות במדינה שלנו שינסו דווקא להנמיך את הרף ולקרב את התרבות והגישה הישראלית לאלה שהיו נהוגות בארצות הכושלות הללו. עלינו גם לזכור שאף שהלמדנות היהודית היא אולי המקור להצלחת עמנו, ההתרחקות מהדת, ההשכלה הכללית, הסקרנות  המדעית והפתיחות – הם אלה שאפשרו לנו לחזות בתופעה המרנינה של שפע זוכי נובל יהודים. רק מדינה דמוקרטית וחילונית תאפשר לנו לשכפל גם כאן את הישגי הג'ניוס היהודי ותמנע הידרדרות ללאומנות, דתיות ורדידות תרבותית החוסמות חשיבה עצמאית ויצירתית.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

14 תגובות

  1. יונתן קורפל
    יונתן קורפל ספטמבר 10 2018, 18:28
    מסכים

    עם פרופ' אלון ילין ועם המסרים העקרוניים של המאמר

    השב לתגובה
  2. א.
    א. ספטמבר 11 2018, 11:33
    אהבתי

    רוב הכותבים שאני מכירה נרתעים כיום מהבעת דעתם.

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני ספטמבר 11 2018, 18:52
    אלון ילין כבדי,

    מסכים אתך שהלמדנות היהודית היא המקור להצלחת עמנו. לא רק בתחום מקבלי פרס נובל. אני מניח שתסכים אתי שמקור הלמדנות היהודית (עם הספר, תלמוד בבלי) הוא בדת המונותאיסטית הראשונה שממנה שאבו גם הנצרות (2000 שנים) והאסלאם (1300 שנים). הסיבה העיקרית לדעתי שרוב מקבלי הנובל באו מהמערב, ארה"ב ובריטניה ולעניין זה גם ברית המועצות היא הסביבה האקדמית במדינות הללו ובעיקר גודל התקציבים הציבוריים שהועמדו לרשות המחקר האקדמי. אין לכך קשר חיובי או שלילי עם מידת הדתיות במדינות הללו. כך גם בישראל. עוצמת עסקני הדת, שאגב מאז קום המדינה נאבקו להשיג יותר השפעה, לא השפיעה לטוב או לרע על החוקרים במכון ויצמן, בטכניון, במכון וולקני, או באוניברסיטאות אחרות. אין לי ספק שכך יהיה גם בעתיד. על כן אין צורך אנוס את המציאות על מנת לאשש תזה שהדתה (אם אכן קיימת) תפגע בקידום המדעי של ישראל. בינתיים אנו רואים שהמציאות הפוכה. ישראל מצטיינת במספר תחומי מדע ברמה כלל עולמית. כולל כמובן במקצוע החשוב שלך.

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין Author ספטמבר 11 2018, 21:55

      ידידי יצחק,
      א. עם עובדות קשה להתווכח, והעובדה שרוב זוכי פרס נובל היהודים היו רחוקים מהדת מעידה בעד עצמה. יש הבדל עצום בין האמונה באל אחד (וגם איינשטיין האמין בקיום אלוהים) לבין ההסתגרות בדלת אמות של דתיות קשיחה ובלתי מתפשרת. כידוע לכולנו שיעור המאמינים בקיומו של אל אחד הוא גדול בארה"ב מאשר בישראל, אך שם הדת מופרדת מהמדינה. במאמרי לא טענתי שההגדרה התאיסטית גרידא של מדינה קובעת את מעמדה המדעי והתרבותי.
      ב. התייחסתי בעיקר לכבלים שהמדינה מטילה על אזרחיה. ברית המועצות לשעבר וסין הן דוגמה קיצונית לדיכוי חופש הביטוי והכפפת המדע, החינוך והתרבות לצרכי המדינה, והתוצאה ידועה. האם אצלנו מתחילים לראות ניצנים של אותה גישה במדע (אופיר אקוניס ופרופ' יעל אמיתי) בחינוך (נפתלי בנט "וחיזוק היהדות") ובתרבות (מירי רגב ותקציבי התיאטראות).
      ג. הייתי שמח שתאיר את עיניי בקשר לנוכחות הדלה יחסית של ישראלים בקהל מקבלי נובל היהודיים. האם היא נובעת לשיטתך מסביבה אקדמית לא מתאימה וחוסר בתקציבי מחקר?
      ד. מונותיאיזם הוא לא ערובה ללמדנות והנצרות הקתולית היא דוגמא מובהקת לכך. הנחלת היכולת לקריאה וכתיבה מהגיל הרך לכל שכבות הציבור לאורך ההיסטוריה היא תופעה ייחודית לעם ישראל.

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני ספטמבר 13 2018, 15:00
        אלון היקר

        12 נובליסטים ישראלים במשך 70 שנים לעומת 797 נובליסטים בכל העולם במש 117 שנים מוכיחים את ההפך מטענתך העיקרית.
        גם 25% מהנובליסטים העולמיים היהודים מוכיחים את מה שאתה כתבת על הלמדנות היהודית. שורשיה של למדנות זו הם בדת ובמסורת היהודית.
        ב, ישראל לא מטילה כבלים על מדעניה. הדוגמאות שהבאת אינן רלוונטיות. לפחות במקרה של יעל אמיתי הדוגמה היא הפוכה. מינויה לוועדה האירופית היה מטיל מגבלות על ישראל.
        ג. ריבוי יהודים בקרב הנובליסטים בעולם תלוי בין היתר בתקציבי המחקר. כאן ישראל צריכה להשתפר.
        ד.המונותאיזם בפירוש קידם את הלמדנות האנושית. הקתוליות עשתה זאת במשך 1300 שנה עד הרפורמציה ואח"כ הפרוטסטנטיות תפסה את מקומה. גם האסלאם יצר קידום מעבר לג'אהאליה, עד שהוא נעצר. אל תשכח שכל האוניברסיטות שהוקמו היו במשך מאות שנים מוסדות כנסייתיים.

        השב לתגובה
        • אלון ילין
          אלון ילין Author ספטמבר 13 2018, 20:30

          יצחק היקר,
          שתי תזות הועלו במאמרי: האחת ששיעור הנובליסטים הישראלים מקרב הנובליסטים היהודים הוא קטן באופן משמעותי (פחות מ-10%) והשנייה הדלות הנוראה של נובליסטים יהודיים מזרחיים. לא הפרכת טענות אלה ולא הסברת אותן, פרט להסכמה בינינו על דלות תקציבי המחקר.
          אין לנו ויכוח תיאולוגי. מוסכם עלי שמונותיאיזם עדיפה על פוליתיאיזם (אם כי האוניברסיטה הראשונה בעולם נוסדה ביוון ההלניסטית), ועל שניהם עדיפה האתיאיזם. בכל שלושת האמונות הללו יכולה פריחה מדעית ותרבותית בתנאי שלא תהיה סגירות בדלת אמותיה של דתיות עיוורת.
          חלק לא קטן מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב (ומהוות חממה לנובליסטים) נוסדו ע"י מוסדות פרטיים לא דתיים (ראה פרינסטון, MIT, קלטק) ואחרות השתחררו במהירות מכבלי הדת (הרווארד וייל לדוגמא).
          הדיון על פרופ' אמיתי מוטה ממניעים פוליטיים אצל שנינו. האם אתה מסכים גם עם צעדיה של מירי רגב?
          גמר חתימה טובה.

          השב לתגובה
          • יצחק דגני
            יצחק דגני ספטמבר 14 2018, 01:21
            אלון מכובדי

            נכון. אחוז הנובליסטים הישראלים לעומת היהודים בכלל קטן ביחס. הישראלים מקבלים נובל במשך 70 שנה ברוטו והיתר במשך 116 שנים. גם תקציבי המחקר בארה"ב בעיקר גדולים בהרבה מאד מהתקציבים בישראל. אלו הן הסיבות ואין להפריכן. בעניין המזרחיים – בכוונה לא נכנסתי לעניין זה. אני מניח שתבין אותי. בהזדמנות לכשניפגש אספר לך כמה דברים מעניינים.
            לעניין השפעת הדת על המחקר המדעי – אין בינינו מחלוקת. ידוע לי ייסוד האקדמיה ביוון העתיקה. בשנת 387 לפניה"ס. אוניברסיטת פראג, שהייתה הראשונה באירופה נוסדה ב- 1348. כ- 1750 שנים אחר כך. על כן האוניברסיטה ההלניסטית לא יכולה להיות גורם בשיח שלנו.
            אגב בארה"ב הרווארד נוסדה ב- 1636. כ- 300 שנים אחרי פראג. נכון מאד שהשפעת הכנסיה הלכה ופחתה עד שלמעשה בימינו היא אפסית.
            אגב – כאן יש להזכיר ששתי אוניברסיטות הוקמו במרוקו ובמצרים כ- 350 שנים לפני פראג. אך הן נוסדו כמדרסות מוסלמיות ועד היום הן למעשה נשרכות מאחור.
            לבסוף אתה צודק בהערתך לגבי פרופ' אמיתי. לגבי מירי רגב – הסיפור יותר מסובך. על אישיותה אינני רוצה להתבטא. חלק מהדברים שהיא עושה מוצדקים וחלק לא. אם תראה את הסרט פוקסטרוט בוודאי תבין מה דעתי על מעשי מירי בתעשיית הקולנוע. על כל היתר, בוודאי לא על המחקר המדעי אין לה כל השפעה.
            מועדים לשמחה וגמר חתימה טובה.

            השב לתגובה
  4. א.
    א. ספטמבר 11 2018, 19:54
    ציני

    ונוקב

    השב לתגובה
  5. למפקפקים
    למפקפקים ספטמבר 12 2018, 12:24
    כל מי שלמד בחדר חרדי

    ואחר כך בישיבה חרדית
    ואחר כך בישיבה חרדית גבוהה
    ולא עבד ורק למד כי הוא תלמיד חכם
    הוא מאוד "חכם"
    לא יודע אנגלית
    לא יודע מהו שורש ריבועי
    לא יודע כיצד היקום בנוי
    ורשית הדברים שאיננו יודע מקיפה את כדור הארץ אלף פעמים
    הוא לא רק לא יכול לקבל פרס נובל
    הוא לא יכול לפרנס את עצמו
    הוא משתייך לקבוצה פרימיטיבית כמו המתפלפלים בני כל הדתות
    שמנותקים מהעולם ומעשייה מועילה

    השב לתגובה
  6. מעניין
    מעניין ספטמבר 14 2018, 06:55
    יש כאלה שבאמת מאמינים שיש קשר

    בין התחכמויות התלמוד על שניים שאוחזים בטלית לבין פרצות דרך בפיזיקה?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 15 2018, 13:14
      ל- מעניין

      אין כאן שאלה של אמונה אלא תהליך של התפתחות היסטורית של החשיבה והפילוסופיה האנושית. כל דבר בזמנו ועל פי זמנו. התלמוד הוא יצירה פילוסופית מדהימה. אין זה אומר שיש לאמץ את כללי התלמוד גם בימינו. ההפך הוא הנכון. אטבל בהחלט לא מזיק ללמוד תלמוד כפי שלומדים היסטוריה או ארכאולוגיה של הזמן העתיק.

      השב לתגובה
      • אלון ילין
        אלון ילין Author ספטמבר 15 2018, 19:08
        דאגה

        אני מודאג מהחינוך. למה בדיוק ניתן לצפות כאשר לפי סקר שבוצע לאחרונה, מחצית מבני 18-24 אינם מאמינים בתורת האבולציה, ומגמה זו הולכת ומתחזקת

        השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!