JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מוכנים לכל קריאה ולכל משימה

75 שנה להקמת הפלמ"ח

מוכנים לכל קריאה ולכל משימה אלוף בדימוס שלמה גזית
אוקטובר 01
09:30 2018

שוב הגענו, ותיקי הפלמ"ח, אל היכל התרבות בתל אביב. רבים מן החברים כבר אינם עמנו, ובמקומם ישבו בינינו בני משפחתם וגם לא מעט מטפלים ומטפלות אישיים.

יֵדעו הדורות הצעירים ויזכרו מה ייחד את הפלמ"ח, הכוח המגויס של ארגון ההגנה, כלומר של היישוב העברי. אנחנו היינו שם, מוכנים לכל קריאה ולכל משימה.

לוחמים בצה"ל של היום היו צוחקים על האימונים שעברנו. עד פרוץ המלחמה ב-1948 יריתי בסך הכול חמישה כדורי רובה במטווח וצרור כדורים בתת-מקלע סטן והשלכתי רימון יד אחד. זה הכול. הייתי מדריך מבוקש למכונת-ירייה מסוג שוורצלוזה אף שלא יריתי בה ולו כדור אחד. למפקדים שלנו היה ניסיון צבאי מוגבל ביותר. רק בודדים, ובראשם מפקדנו יצחק שדה, חוו מלחמה.

שמרנו באדיקות על כללי החשאיות ויצאנו לאימוני כושר גופני ולמסעות רגליים. כך פיתחנו כושר גופני ולמדנו להכיר את אדמת המולדת. ומעל הכול, רכשנו את הערך החשוב ביותר ללוחמים. במסעות המפרכים, במחנות האוהלים ובקומזיץ הלילי נוצרה בינינו החברותא, או אם תרצו "רעות הלוחמים". הרעות הונצחה בשירו של חיים גורי, שמילותיו עדיין מתנגנות בלבנו.

ב-1945, לאחר שנת שירות בפלמ"ח, יצאתי לקורס מ"כים בג'וערה. שם פגשתי לראשונה את יצחק רבין, שהיה מפקד הקורס. בתחילת מלחמת העצמאות יצאתי לקורס הקצינים הראשון של הצבא שבדרך, במחנה דורה שבנתניה.

בקורס המ"כים למדתי לאין ערוך יותר מבהכשרתי לקצונה. את התכנית של קורס הקצינים בנו יוצאי הצבא הבריטי במטרה להכשיר "מפקד מחלקה". ואילו קורס המ"כים שעברתי שנתיים קודם לכן נועד לכאורה להכשיר מפקד כיתה של עשרה לוחמים בלבד, אך למעשה שם למדנו והבנו שפיקוד בקרב הוא תמיד פיקוד בקרב, ואין הבדל מהותי בין הפעלת חוליה של ארבעה לוחמים לבין הפעלת כיתה, מחלקה או מערכה עוצבתית.

בהכשרה שעברתי הודגש בפנינו שוב ושוב שהמפקד הוא נותן האות, תמיד מוביל, תמיד עומד בראש. מסר זה נשמר עד היום בקצונת צה"ל.

בן-גוריון לא האמין בפלמ"ח. כשפרצה מלחמת העצמאות הוא ביקש להעמיד בראש את יוצאי הצבא הבריטי, המפקדים שרכשו ניסיון צבאי במלחמה. אך ניסיונם של אלה לא הכשיר אותם לפיקוד בתנאים של מלחמת העצמאות. לא הייתה לנו השהות הנחוצה להקים צבא, לבנות אותו ולאמן אותו, ולא היינו זקוקים למפקדים של צבא מסודר אלא למפקדים שידעו לעמוד בראש חבורת פרטיזנים.

במלחמה נהרגו שליש מלוחמי הפלמ"ח ושליש נוסף נפצעו. מחיר כבד שילמנו. אך כולנו יחד, במילותיו של נתן אלתרמן, זכינו להיות "מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

4 תגובות

  1. ישעיהו
    ישעיהו אוקטובר 04 2018, 09:53
    הצעירים של היום אפילו לא שמעו על הפלמח

    בושה וכלימה.

    השב לתגובה
    • יצחק
      יצחק אוקטובר 04 2018, 13:05
      לישעיהו

      אבל הם כן שמעו על אצ"ל ולח"י ושבגין גירש את הבריטים ושהיוונים הטביעו את אלטלנה.

      השב לתגובה
  2. אלירן ברגר
    אלירן ברגר אוקטובר 05 2018, 09:52
    היו זמנים

    אנשים האמינו שיהיה טוב וננצח והיו מוכנים להקריב
    והיום?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!