JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כוכבי החזנות של ילדותי כבר אינם

דעיכת החזנות האשכנזית

כוכבי החזנות של ילדותי כבר אינם פרופסור גיורא קימל
ספטמבר 28
19:30 2018

בצעירותי גדלתי תחת שלטון בריטי. בארץ היו כ-600,000 יהודים, רובם היו מרוכזים בין חדרה לגדרה. היהודים אכלסו גם את ירושלים וסביבותיה ואת חיפה וסביבותיה, עם שלוחות לנהרייה ולעמק בית שאן, ושלא נשכח את גוש דן הצפוני – אצבע הגליל. נולדתי בבית חולים "הדסה" בתל אביב וההורים שלי גרו בקיבוץ תל-יצחק. בהיותי בן שלוש עזבו הוריי את הקיבוץ לתל-צור.

האוכלוסייה היהודית במקום מגוריי הייתה ברובה אשכנזית-פולנית. באבן יהודה הייתה שכונה של תימנים, שנודעו בחריצותם ובדבקותם במסורת. בתל-צור פגשתי את הספרדי הראשון בחיי – הוא גר בבית מולנו, שמו היה רוברט והוא היה ג'ינג'י. בגרמניה הוא יכול להתחפש לארי. איך ידעתי שהוא ספרדי? כולם קראו לו פרענק. רוב היהודים היו חילונים אך כמעט כולם היו יוצאי משפחות מסורתיות. לא הייתה כפיה דתית אך בשבת לא עבדו ולא הייתה שום פעילות עסקית. האוכל היה כשר ללא השגחת הרבנות הראשית.

עד גיל ארבע וחצי לא ידעתי מה זה בית כנסת. ואז בראש השנה לקח אותי אבי לבית הכנסת באבן יהודה. היה שם רב עם זקן והיה חזן, והחזן הרשים אותי מאוד. מאז אני אוהב חזנות. בחגים ביקרנו את בן דודו של אבא, וגם שם היה חזן מעולה בבית הכנסת.

כשהייתי בן חמש בערך עברנו לנתניה. אבי היה לוקח אותי בחגים לבית הכנסת הגדול "שונה הלכות" לשמוע את החזן שלום כהן. הוא היה גבר נאה ורחב כתפיים, דומה מאוד לג'וני וייסמילר – הטרזן המיתולוגי. הייתה לו טלית משי עם פסי תכלת והוא לבש אותה כמו גלימה, בלי צורך לסדר אותה על הכתפיים כל הזמן. היה לו קול בריטון עז ויכולת סלסול בלתי מוגבלת. הוא שר חזנות קלאסית לירית. באגף המזרח ישב הרב עם בנו הג'ינג'י והשמנמן, והם התבלטו בזקניהם, מכיוון שהיו המזוקנים היחידים.

הקהל לא היה רק אשכנזי, היו שם גם ספרדים, קווקזים ואפילו תימנים שנשבו בקסם החזנות האשכנזית. היורש של הרב לא היה בנו אלא הרב ישראל מאיר לאו, שהפליא את הקהל בדרשותיו הנהדרות. החזן שלום כהן היה מורה לזמרה בבית הספר "תחכמוני" ודאג שתמיד תלווה אותו מקהלה מתלמידי בית הספר. כשפרש לגמלאות הוא עקר לדרום אפריקה, שם כיהן כחזן עד סוף ימיו. לעיתים הגיע לארץ והלכנו לשמוע אותו בתל אביב – הופעה בראש השנה בבית קולנוע שהוסב לבית כנסת.

ברדיו בשידורים בעברית היו פרקי חזנות – "חזנות לבקשתך" – כל יום שבת החל מ-13:30, שעתיים נטו בלי פרסומות ובלי קריינות מוגזמת. וכך זה המשיך בתחילת קיום המדינה. פירוש הדבר שרוב צרכני החזנות היו כאלה שמאזינים לרדיו בשבת. הכוכבים שלנו – לא רק שלי אלא של הרבה מחבריי – היו משה קוסביצקי, ויגודה, הרשמן, לייבלה גלאנץ, משפחת מלבסקי וכמובן יוסל'ה רוזנבלט הגדול. אהבת החזנות הובילה אותי לאהוב מוזיקה קלאסית בכלל ואופרה בפרט. גם הלכתי לכל סרטי "חוזליטו", ואני אוהב את שירי הלדינו.

לאחר מכן עברה החזנות ברדיו מהמוזיקאים ליראי השמיים, ושודרה ברשת א' בימי ראשון בין 20:00 ל- 21:00. היא נקראה אז "במעלות התפילה", ועכשיו כבר היו חדשות, פרסומות, מלל ארוך ולעתים שירים ביידיש ופיוטים, לכן לא היו יותר מ-30 דקות פרקי חזנות ממש. מלבד זאת, בניגוד לשידור הקודם בשבת – שהקפיד על הרמה המוזיקלית – החזנות של ימי ראשון סבלה מהדתה אורתודוקסית. לא הייתה דריסת רגל לחזנים לא אורתודוקסים ולשירת נשים, כמו משפחת מלבסקי. רבים מהחזנים לא היו מרשימים ורבים מהתקליטים שהושמעו היו שחוקים ואף מקולקלים. לעיתים קרובות הוכרז תקליט אחד אך הושמע תקליט אחר. בקיצור, שידור לא מכובד. עם העברת רשות השידור לתאגיד הופסקה החזנות ברדיו. ראוי לציין שמדי פעם, פה ושם, היה אפשר להאזין לשידורי חזנות ברמה גבוהה בקול המוזיקה.

לעומת כל זאת, בקול המוזיקה בימי ראשון משמיעים באופן קבוע שעתיים נטו של ליטורגיקה נוצרית. לרוב מוזיקה זו היא סתם מוזיקה קלאסית על נושאים דתיים. בימי רשות השידור זה היה בין 18:00 ל-20:00 והיום זה בין 17:00 ל-19:00. המוזיקה הזאת נשמעת גם במשך כל השבוע כמוזיקה קלאסית. כמה נוצרים יש בארץ שצורכים ליטורגיקה של באך, מוצרט, היידן ודומיהם? ברור שהקהל הוא ברובו יהודים שאוהבים מוסיקה קלאסית. נוסף לכך, פעם הקריין היה מכריז בעברית, ערבית ואנגלית; היום רק בעברית.

כשבני חגג בר מצווה עשיתי לו יום כיפור במאה שערים בירושלים. בערב יום כיפור השתתפנו בתפילה בבית כנסת בבית הכרם, בין קהל של כיפה סרוגה. כל יום כיפור עברנו מבית כנסת אחד למשנהו במאה שערים ונכנסנו לכ-20 בתי כנסת. אף על פי שראו עלינו שאיננו שייכים לקהילה, כולם קיבלו אותנו בחביבות, אף שהבינו שבאנו רק לצפות ולא להתפלל. היו בתי כנסת קטנים, משפחתיים ואף גדולים, למשל של חב"ד. בין שליחי הציבור לא היה אף חזן. אני מניח שבירושלים בחגים יש בקושי שלושה בתי כנסת עם חזנים לאוכלוסייה של כמה מאות אלפים.

אני גר בעומר, על יד באר שבע, יישוב של כ-7,500 תושבים. אף שאחד התושבים – דני מורנו – היה חזן מחונן, בחגים הוא היה מוזמן לכל מיני קהילות בחו"ל, ובשבתות בעומר הזמינו אותו לשמש כחזן אולי פעמיים בשנה. למיטב ידיעתי, בכל באר שבע יש רק חזן אחד בחגים בבית כנסת "הכיפה". פעם הגעתי לשם בראש השנה והוא לא היה. כיום אני שומע חזנות בעיקר במחשב או בדיסקים.

בריכוזי יהודים באירופה ובצפון אמריקה החזנות עדיין פורחת. אצל הקונסרבטיבים עדיין רווחת החזנות האשכנזית הקלאסית, וזה כולל גם חזניות. הרפורמים משתמשים בכלי נגינה גם בשבתות ואפילו בימי כיפור, למשל עזי שוורץ ואנג'לה בוכדל.

מכיוון שהחזנות אינה נגישה, רוב ילידי ישראל כבר אינם מכירים את הז'אנר הזה. אצל הנוצרים –בעיקר הפרוטסטנטים – בכל כנסייה יש מקהלה וסוליסטים מצוינים, וביקור בשעת תפילה הוא חוויה. בבתי כנסת אשכנזים היום אין חוויה מוזיקלית, ורוב החילונים מדירים את רגליהם מבתי הכנסת.

בירושלים ובמרכז הארץ – פתח תקווה, רמת גן, רעננה ותל אביב למשל – יש שאריות של חובבי חזנות, ולכבודם מקיימים לפעמים קונצרטים של חזנות. אך הקהל הזה הולך ופוחת. ואין לו שום קשר עם רוב הציבור הדתי ממש.

קשה להבין איך מוציאים כל כך הרבה כסף על כשרות ובו בזמן נותנים לחזנות להתנוון. האם ציוויליזציה יהודית בנויה רק על אוכל ושתייה?

על המחבר / המחברת

Avatar

גיורא קימל

פרופסור. המכון למחקר יישומי באוניברסיטת בן-גוריון. בעבר מרצה באוניברסיטאות בארה"ב ובישראל.

8 תגובות

  1. גדליה א.
    גדליה א. ספטמבר 28 2018, 19:43
    וואוו?!

    לנושא כזה בתוך כל הבעיות שיש בעולם – ממש לא ציפיתי

    השב לתגובה
  2. מישהי
    מישהי ספטמבר 29 2018, 01:24
    שרת התרבות שלנו מעודדת זמרים

    ששרים באירנית, ערבית, קורדית ועוד
    אבל הרגה את התרבות האידית

    השב לתגובה
    • גיורא קימל
      גיורא קימל ספטמבר 30 2018, 13:12
      (שיחזור)

      החזנות הוזנחה על ידי שומרי המצוות עצמם במשך עשרות שנים לפני שמירי רגב נכנסה לתפקידה כשרת התרבות. הממסד הדתי האשכנזי האורתודוכסי בארץ פנה עורף לתפילה מוזיקלית, למרות שבספר תהילים כתוב: ,"פצחו ורננו וזמרו זמרו ל E=mC2 בכנור, בכנור וקול זמרה. בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך E=mC2 ." כנראה הציוויים הללו לא נכנסו להלכה ולכן הם הושמו בצד. דווקא הרפורמים שלא כפופים להלכה במלואה מכבדים את הציווי הזה אבל הממסד הדתי בארץ מדיר אותם בגדול. בארץ, למי שאינו שומר מצוות, אין מה לעשות בבית כנסת כי התפילה אפורה ומשעממת. אני דווקא רואה בחיוב את פעילות מירי רגב לטפח מסורות של קהילות קטנות ועניות וזה לא על חשבון הקהילה האשכנזית המפוטמת שאם היא הייתה רוצה היא יכלה לדאוג לעצמה.

      השב לתגובה
    • שירה אמסטרדם
      שירה אמסטרדם ספטמבר 30 2018, 13:56
      וגם בתהליכי השמדה של הפילהרמונית

      ממש בעיה

      השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 29 2018, 08:52
    מתגעגע

    במסגרת הנוסטלגיה, אציין שגם אני, חילוני מושבע, גדלתי על הפתיחה שליוותה את שבת בבוקר בקריאה "וכה היו הלוויים אומרים בבית המקדש.." ולאחריו פרק חזנות של משפחת מלבסקי..

    היום- שבת בבוקר נפתחת בפרקי פרסומות שמקפיץ לי את הפיוז, כתבתי על כך לרשות השידור הציבורי שלפחות פעם אחת בשבוע מגיע לנו שקט מהפרסומות המטמטמות את השכל, אך ללא תגובה.

    גם אני מתגעגע לאותם בוקרי שבת עם פרק החזנות

    השב לתגובה
  4. חחחח
    חחחח אוקטובר 02 2018, 20:38
    אתה אוהב להאשים את עצמנו

    שום מילה רעה על השרה שכנראה נערצת עליך

    השב לתגובה
    • גיורא קימל
      גיורא קימל אוקטובר 06 2018, 12:54
      כנראה לא!

      אני גם לא אומר אף מילה רעה עליך האם זה אומר שאני מעריץ אותך? ועכשיו לעניין: לא ידוע לי על פניות למירי רגב שתקדם את החזנות. הניוון של החזנות נוצר על ידי הציבור הישראלי בכלל והממסד האורתודוכסי בפרט שפשוט מייבשים את הז'אנר הזה.

      השב לתגובה
  5. איתי קימל
    איתי קימל אוקטובר 10 2018, 19:47
    חבל

    באמת פספוס גדול. אני יכול להעיד על עצמי, שעיקר העניין שלי בביאה לבית הכנסת בעומר הוא החוויה המוזיקלית, שעל אף שאין חזן של ממש עדיין ממלאת מקום מכובד בתפילה.
    כפי שאני אוהב להקשיב מדי פעם לליטורגיקה נוצרית, הייתי שמח אם היה מקום גם לביצוע של חזנות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!