JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קטרים באים

סיפורי רכבות (1)

קטרים באים אוריינט אקספרס ליד קונסטנטינופול בשנת 1900, המקור לא ידוע commons.wikimedia.org
ספטמבר 22
19:30 2018

מי ששינה את שם משחק הילדים "קטרים באים" ל"קדרים באים" היה ילד מצונן ששאג בקול מאנפף ונשמע לחבריו הזאטוטים כמי שצורח "קדרים" ולא "קטרים". אבל גם תושבי מדינת היהודים, כמו הזאטוטים שקיבלו קדרים במקום קטרים, מקבלים כמובן מאליו את המנטרה בדבר המכשולים בדרך להקמת מערך רכבות יעיל שישרת אותם באַרְעָא קַדִּישָׁא.

זה שנים מלעיטים את תושבי ישראל הנשרכים בכבישי הארץ העמוסים בסיפורים על אודות הקשיים הטמונים בהקמת מערכת רכבות שתשרת אותם ותקל את חייהם. תושבי ישראל מבלים יותר מול רמזורים אדומים מאשר מול מסך הטלוויזיה או ארון הקודש בבית הכנסת השכונתי.

שר הרכבות גוזר סרטים ומבטיח גדולות ונצורות; מועצת חכמי נת"ע קיימת כבר עשרות שנים ומתפרנסת היטב מתכנונים ארוכי טווח של מערך רכבות עיליות ותחתיות בגוש דן; בחיפה חצבו בהר מנהרה המכילה כלי תחבורה הקרוי כרמלית, ספק אטרקציית תיירות ספק מקלט המוני לעת חירום; ובירושלים הצליחו סוף כל סוף להשיק טראם מעורר התפעלות, שכמוהו קיימים אלפים בכל רחבי העולם כבר כמאה וחמישים שנה.

בעולם הגדול לא הפסיקו לטפח את כלי התחבורה האמין – רכבת – כפתרון תחבורה להמונים, לתיירים ולשינוע סחורות. הגרמנים השיקו לאחרונה קו רכבת מהיר במיוחד המחבר את מינכן לברלין. הצרפתים חיברו את מרסיי לפריז ואת פריז ללונדון ברכבת ה-TGV, העושה דרכה במהירות שיא.

אפילו האימפריה העות'מאנית החולה, שהחזיקה בפלשתינה עד לפני מאה שנה, הייתה מצוידת במערכת רכבות משובחת, אולי אפילו המשובחת ביותר לזמנה, והקדימה את רכבת ישראל, שטרם הצליחה להגיע למחוזות שאותה רכבת קדומה עברה בהם.

בין איסטנבול העות'מאנית ופריז, בירת העולם של המאה התשע עשרה, שייטה "האוריינט אקספרס" המפוארת כמו הקווין אליזבת באוקיאנוסים, ועצרה בדרכה במינכן, וינה, בודפשט ובלגרד.

סין המתעוררת הולכת בדרכה של ארצות הברית הצעירה, שבמאה התשע עשרה הקימה רשת רכבות ממזרח למערב, מניו יורק עד לוס אנג'לס, בעזרת עובדים סיניים. כיום סין מקימה מערך מסילות ברזל שיחצה את אירואסיה ממזרח למערב ויחבר מחוזות שפעם היו דרך המשי, שם הלכו גמלים וחמורים, עם מרכזי המסחר הגדולים באירופה. היוזמה נקראת "החגורה והדרך" –Belt and Road. זמנה של הרכבת לא חלף, ונראה שהצורך בה, כשמיליארדי בני אדם מאכלסים את היקום, רק גבר.

תמונה של קרון שינה ברכבת מצפון וייטנאם הרחוקה שקיבלתי בימים אלה הזכיר לי שוב את החסר ברכבות ובעיקר בסיפורי רכבות במחוזותינו. העיתונאי דב גניחובסקי ריכז רשימות שכתב על אודות ירושלים, ובאחת מהן הוא מתעד תאונת דרכים שאירעה בין אוטובוס לבין הרכבת הישנה בירושלים בשנת 1925. אך לבד מכך יש לסרוק במסרקות ברזל כדי למצוא סיפורי רכבת עבריים. ואולי מכיוון שהמרחקים קטנים כל כך אין מקום להתפתחות הז'אנר בציון. ברשימה הבאה אעלה שלל סיפורים מסעירים ומרתקים שהתרחשו על המסילה.

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

אבי גולדברג עורך דין, מנהל חברות וכותב ספרים.

4 תגובות

  1. טוביה
    טוביה ספטמבר 23 2018, 13:07
    רגוע נינוח עם תמונה רגועה

    ומלמד משהו

    השב לתגובה
  2. 70414
    70414 ספטמבר 24 2018, 06:53
    ומה עם השיר בתחנה לבאר שבע עמד קטר

    ומספרו ………

    השב לתגובה
  3. ויש גם יצירה מוזיקאלית על הרכבת
    ויש גם יצירה מוזיקאלית על הרכבת ספטמבר 25 2018, 14:35
    הסימפוניה הבלתי גמורה

    על קו הרכבת המהירה לירושלים עיר קודשנו

    השב לתגובה
  4. יצחק ראובני
    יצחק ראובני ספטמבר 27 2018, 10:04
    רק מי שמטייל בעולם

    בצפון אמריקה
    באירופה
    במזרח הרחוק
    בקיצור בכל המדינות המפותחות
    מבין כמה אנחנו מפגרים בנושא הרכבות
    ולכן אין לנו גם ספרות הכוללת את הנושא

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!