JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"אוסלו" – הצגה שחובה לראותה

רצון טוב ללא גיבוי במציאות יוצר גיהינום עלי אדמות

"אוסלו" – הצגה שחובה לראותה יוסי ביילין commons.wikimedia.org
דצמבר 20
09:30 2018

בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת היה פרופסור טרייה לארסן מרצה באוניברסיטה באוסלו בירת נורבגיה. אחד הקורסים שלימד פרופ' לארסן עסק בתיאוריות שונות לפתרון סכסוכים, כולל בתחום הפוליטי הבין-לאומי. העלמה מונה יול הייתה סטודנטית שלו בקורס לפתרון סכסוכים. בזמן לימודיה הייתה יול חברתו של סטודנט צעיר שלימים התמנה לסגן שר החוץ הנורבגי. אולם העתיד שיחק אחרת עבור העלמה יול. היא התאהבה בפרופ' לארסן הכריזמטי ונישאה לו. עם סיום לימודיה האקדמיים התקבלה יול לעבודה במשרד החוץ הנורבגי. בעת ההיא התמנה לארסן לעמוד בראש המכון הנורבגי לחקר יחסים בין-לאומיים. כך קרה שהזוג לארסן-יול החזיק, בראשית שנות התשעים של המאה שעברה, בשתי עמדות שהתאימו מאוד לעבודת תיווך בין-לאומי בין צדדים יריבים.

ביוני 1992 ניצח המערך (מפלגה-בת של מפלגת העבודה הישראלית) את מפלגת הליכוד, שהונהגה על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר, בבחירות לכנסת השלוש עשרה. יו"ר המערך יצחק רבין התמנה לראשות הממשלה. רבין מינה את שמעון פרס לשר חוץ. פרס מינה את הד"ר יוסי ביילין, מהצעירים המבטיחים של מפלגת העבודה, לסגן שר החוץ ואת אורי סביר הצעיר למנכ"ל משרד החוץ.

המצב הפנימי בישראל, כמו גם המצב הפוליטי הבין-לאומי במזרח התיכון, היו בעת ההיא בשפל המדרגה. בישראל השתוללה האינתיפאדה הראשונה. המצב הכלכלי במדינה היה בהחלט טעון שיפור. מלחמת המפרץ הראשונה זה אך הסתיימה. בוושינגטון התנהלו שיחות קרבה בין ישראל לאש”ף (הארגון לשחרור פלסטין). אש"ף היה "על הקרשים" בגלל סילוקו מלבנון, ובגלל פחיתה משמעותית במעמדו הפוליטי והפיננסי, בשל תמיכתו בסדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה. שיחות הקרבה בין אש”ף לישראל בוושינגטון התנהלו במעגלים שלא הובילו לשום מקום.

בחירתו של יצחק רבין לראשות הממשלה הפיחה תקוות בציבור הישראלי. רבין היה בעל מוניטין רב בשל היותו רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ושגריר מוצלח מאוד בוושינגטון. הוא הבטיח, במסגרת תעמולת הבחירות שלו, להשיג הסכם עם הפלסטינים (והסורים) תוך שישה עד תשעה חודשים מיום שייכנס למשרד ראש הממשלה. על כן האווירה בציבור הישראלי הייתה נכונה לשינויים ולהתפתחויות. גם בצד הפלסטיני נרשמה נכונות להגיע להסדר כלשהו עם ישראל, וזאת משום שהם נדחקו לפינה ללא מוצא בטוניס.

ד"ר יוסי ביילין, הפעלתן ושוחר השלום האובססיבי, נכנס לתפקיד סגנו של פרס במלוא המרץ (בעתיד הוא יתמנה ליו"ר מפלגת שמאל בשם זה). מאז 1977, כשמפלגת העבודה הפסידה את השלטון לטובת הימין בראשות מנחם בגין, ביילין וחבריו בצד השמאלי של המערך חשו תסכול ואכזבה עמוקה. כעת, כסגן שר חוץ, ניצב ביילין בעמדה שבה היה יכול לא רק להשפיע מבפנים, אלא גם ליזום משאים ומתנים עם גורמים שונים מחוץ למדינת ישראל.

ביילין החל לנהל שיחות עם אנשי אש”ף בלונדון. היו אלה שיחות שנערכו מאחורי גבם של האמריקנים, ללא ידיעתו של ראש הממשלה יצחק רבין, וגם ללא ידיעתו של שר החוץ שמעון פרס. בעת ההיא החוק במדינת ישראל אסר על מגעים עם אש”ף. נמצא על כן שסגן שר החוץ ביילין "עקף", בלשון המעטה, את חוקי מדינת ישראל. כאשר השיחות עלו מדרגה נוצר צורך למצוא מקום שיהיה ניטרלי מצד אחד, וחסוי בתכלית מצד שני, על מנת לקיים מפגשים "מתחת לרדאר" עם נציגי אש”ף.

ביילין ניצל קשר ישן (כותב שורות אלה משער שקשר זה נוצר קודם לכן במסגרת מפגשים של מנהיגי מפלגות סוציאליסטיות באירופה) עם הזוג לארסן-יול. בני הזוג הסכימו לקיים את המפגשים הסודיים בארמון מלכותי ליד אוסלו בחסות מכון המחקר של פרופסור לארסן. מונה יול הפכה לרוח החיה של המפגשים הללו, היא הצליחה לשכנע את בן זוגה לשעבר, שהיה בעת ההיא סגן שר החוץ הנורבגי, לשתף פעולה. בתחילה הוא אפילו לא דיווח על כך לבוס שלו, שר החוץ הנורבגי, כיוון שיול חששה שהשר, שהיה ידוע כאיש זהיר ושוחר תקינות ופרוטוקול דיפלומטי, יתנגד לקיום שיחות "לא חוקיות" בנורבגיה.

תיאטרון בית לסין מעלה בימים אלו את ההצגה "אוסלו" מאת המחזאי הבריטי J.T.ROGERS. הצגת הבכורה התקיימה במוצ"ש 8 בדצמבר 2018 במוזאון ארץ ישראל ברמת אביב. בהצגה, שנמשכה שעתיים תמימות ללא הפסקה, מתאר המחזאי את התנהלות השיחות באוסלו על עליותיהן ומורדותיהן. המחזה מתפרס באופן חלקי למדי גם על מה שהתרחש בצד הישראלי וגם בצד הפלסטיני בעת שבאוסלו התנהלו השיחות. בראש וראשונה מתקבל הרושם שללא המעורבות של הפרופסור לארסן, שראה בשיחות הללו תרגיל מתאים להפעלת "תיאוריית ההדרגתיות" שלו בניהול שיחות להסדרת קונפליקטים בין צדדים יריבים, וללא "הקסם הנשי" השופע והמוטיבציה המקצועית של הזוג לארסן-יול, השיחות הללו לא היו מגיעות לשום מקום.

הסוף ידוע. בשל קוצר היריעה אין צורך לחזור עליו בחיבור זה. ממשלת רבין שינתה את החוק שאסר על קיום קשר עם אש”ף. אחרי שהשיחות עברו שלב מסוים הדבר הובא לידיעת שר החוץ הנורבגי וגם האמריקנים הוכנסו לסוד העניין. מרכז הכובד של השיחות עבר לוושינגטון למגרשו של הנשיא קלינטון. באוגוסט 1993 נחתם על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון ההסכם בין אש”ף למדינת ישראל. הסכם זה קיבל את הכינוי "הסכם אוסלו הראשון". לאחר מכן נחתמו כמה הסכמי ביניים נוספים שהסדירו צדדים אחדים בהתנהלות שני הצדדים בשטח.

כעבור כשנתיים, ב-28 בספטמבר 1995, נחתם שוב על מדשאת הבית הלבן "הסכם אוסלו השני". הסכם זה עסק במסירת רצועת עזה ואזור יריחו לשליטת הרשות הפלסטינית.

37 ימים אחרי חתימת הסכם אוסלו השני רצח יהודי בן עוולה את ראש הממשלה יצחק רבין.

ההצגה מסתיימת עם רצח רבין, אחרי שעל הבמה מוקרן חלק מנאומו של רבין בטקס חתימת הסכם אוסלו השני. בני הזוג לארסן-יול שכיום מודעים להתפתחויות בישראל אחרי רצח רבין, מעלים בפני הקהל סוגיות שאין להן מזור, לפחות לא בשלב זה. על פי אופן הצגת הסוגיות הללו לא ברור כלל וכלל אם יימצא להן מזור בעתיד.

לפני חתימת חיבור זה אבקש להוסיף הערות אחדות שאומנם יש להן חשיבות רבה כשמדברים על הסכמי אוסלו, אולם במחזה ההתייחסות אליהן שולית. מדובר בהמשך השתוללות הטרור למרות ההסכמים. בסאגה האומללה שנקראה "קורבנות השלום". בהפיכה ברצועת עזה שהביאה לייסוד מדינת טרור רצחני וכיו"ב. הגם שכך הסכמי אוסלו יצרו מצב פוליטי חדש בין הנהר לים. במצב זה בכל זאת מנצנצת, אומנם בעמימות מוחלטת, נקודת אור חיוורת בקצה "מנהרת אוסלו".

כך קרה, לדעת כותב שורות אלה, כיוון ש"תיאוריית ההדרגתיות" בתהליך פתרון סכסוכים בין-לאומיים של הפרופסור לארסן הינה תורה "מצוצה מן האצבע". אי-אפשר לקוות שהסכמים שנחתמים על הנייר, ללא תמורות אמיתיות במציאות, יתקיימו אפילו למשך זמן קצר. נוסף על כך, הסכמי אוסלו, ורצח ראש הממשלה שבא אחריהם, זעזעו את המערכת הפוליטית בישראל. הם העמיקו באופן מובהק את פיצול האוכלוסייה היהודית בישראל בין ימין לשמאל.

מאז חתימת הסכם אוסלו הראשון אף ממשלה בישראל לא מלאה את ימיה כחוק. כל הממשלות שנבחרו בישראל בעשרים וחמש השנים האחרונות, התפרקו בעיקר בשל מחלוקות פוליטיות עמוקות (לא רק) בין שמאל לימין. לפיכך, למרבה הצער, מאז אוסלו העם היושב בציון נאלץ שוב ושוב ללכת לבחירות לכנסת בטרם זמנן.

מכל מקום, ראוי בהחלט לכל מי שיחסי ישראל עם הפלסטינים והסיכוי לשלום עימם מעניינים אותו, לראות את ההצגה מעוררת המחשבה הזו.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

9 תגובות

  1. שמשון שרף
    שמשון שרף דצמבר 20 2018, 13:50
    הסכם אוסלו סיכוי ממשי לשלום

    שנהרס במזיד על ידי הימין בסיוע פעיל של הקיצוניים הפלשתינאים

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני דצמבר 21 2018, 14:09
      למר שמשון שרף הנכבד

      האם אתה באמת מאמין שבהסכם אוסלו היה סיכוי ממשי לשלום?
      שלום עם מי בדיוק?
      עם כתריסר כנופיות של טרוריסטים שחיים על חשבון הטרור?
      עם גורמי אסלאם קיצוני\אידאולוגי שמנווטים את הפוליטיקה במזרח התיכון?
      עם יאסר ערפאת אחרי נאומו (הקורייש) במסגד בדרבן?
      אפשר לךהבין על מה הנך מבסס את אמירתך שהשלום נהרס במזיד על ידי הימין בסיוע קיצונים פלסטינים?

      השב לתגובה
  2. עדי שטיין
    עדי שטיין דצמבר 20 2018, 19:08
    לא הבנתי את הקשר של ההצגה

    לניתוח ולטענה שלך על הסכם אוסלו.

    השב לתגובה
  3. יונה בילדר
    יונה בילדר דצמבר 21 2018, 11:42
    רין ספק שאוסלו היה אסון

    גדול

    השב לתגובה
  4. יותם
    יותם דצמבר 21 2018, 19:54
    הפרשנות בהצגה גרועה

    וגם אלמנט התאטרון גרוע

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני דצמבר 21 2018, 23:31
      ליותם היקר

      החשיבות הרבה של ההצגה גלומה בסוגיה שהיא מעוררת – מה ערכו של הסכם על הנייר ללא עיגון אמתי בשטח. ובשולי הדברים – האם ראש הממשלה קיבל דיווח נכון מהשיחות באוסלו.

      השב לתגובה
  5. ג. ב.
    ג. ב. דצמבר 22 2018, 14:04
    מי שנבהל היה ברק

    פחד מאוד מהתנגדות האופוזיציה הימנית האגרסיבית והגדולה ומהקואליציה השברירית שלו

    השב לתגובה
  6. יצחק דגני
    יצחק דגני דצמבר 22 2018, 21:32
    ל- ג. ב. היקר

    עם כל הכבוד – התבלבלת לחלוטין. פרט לזה שהמלה "נבהל" לא מתחברת כל כך עם אהוד ברק, הוא היה בעת "בישול" וחתימת הסכמי אוסלו בשרות צבאי.
    הסכם אוסלו א' נחתם ב- 1993 והסכם אוסלו ב' ב- 1995. אהוד ברק היה בין השנים 1991 עד 1995 רמטכ"ל צה"ל. הוא לא היה מעורב לחלוטין בענייני הסכמי אוסלו שהונהגו ע"י יוסי ביילין , והתנהלו ע"י אורי סביר, רון פונדק ויאיר הירשפלד. שר החוץ היה אז שמעון פרס וראש ממשלה יצחק רבין.
    צריך להכיר, אפילו מעט, את ההיסטוריה, כאשר מגיבים על מאמר ועוד "מושכים" את אהוד ברק לתוך הסצנה.
    לא צריך להתהדר בבורות ועוד להפכה לתגובה חסרת ערך.

    השב לתגובה
  7. גדעון שניר
    גדעון שניר דצמבר 23 2018, 09:01
    די להאשמה עצמית

    הנטייה הישראלית להאשמה עצמית כול אימת שמשהו משתבש בתהליך המשא ומתן עם הפלסטינאים בא לידי ביטוי כמובן, איך לא, גם ב אי מימוש הסכמי אוסלו. גם אם נתעלם לרגע מתוכנו של ההסכם שלגביו קיימת מחלוקת ציבורית, נתקבעה בדעת הקהל הדעה שרצח רבין הוא זה שמנע את מימוש ההסכם. אני מבקש לחלוק על כך, שכן מצידה של מדינת ישראל הייתה כול הנכונות להתקדם בהנהגתו של שמעון פרס שתמך בחירוף נפש ממש בהסכם (זוכרים את "קורבנות השלום"?) שכן הוא היה זה שדירבן את רבין לאמץ את הסכמי אוסלו כמעט בעל כורחו.
    דומה הדבר לדחיית אבו מאזן את הצעת אהוד אולמרט להסכם שהייתה הרבה יותר נדיבה מזו של אהוד ברק, בטענה שחודשיים מאוחר איבד את משילותו. אילו רצו- יכלו הפלסטינאים לאמץ את הסכם אוסלו ו/או את הצעת אולמרט ובכך לחשק את ממשלות ישראל. אלא שבחפצם לוויתורים נוספים ושימוש בכוח הטרור דחו את שתי הזדמנויות בתואנות שווא. הגיע הזמן לחדול מהאשמה עצמית שיטתית בכול פגע רע המתרגש עלינו כמו גם המצב עם רצועת עזה היום.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!