JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ידיעת הקריאה בספק

כמה פעמים יש לקרוא טקסט?

ידיעת הקריאה בספק שיעור באלגברה ליניארית באוניבסיטת הלסנקי צילום: Tungsten commons.wikimedia.org
ינואר 25
09:30 2019

להמצאת האלפבית, כמו לכל המצאה מתוחכמת, נדרשו מאות שנים עד שהובנה ועד שהתגלו צפונותיה. היוונים, שקיבלו את האלפבית מידי הסוחרים הפיניקיים (או העברים) התקשו ביישום טכנולוגיה של תקשורת כתובה שאיננה ביטוי לדיבור, ולכן הם הפכו את האלפבית העיצורי בחזרה לאלפבית של צלילי דיבור – האלפבית הפונטי. זאת הייתה במידה רבה נסיגה, כי לפני האלפבית העיצורי השתמשו במזרח התיכון באלפבית של הברות המיועד לשמש תיעוד של צלילי הדיבור. זאת דוגמה להתפתחות טכנולוגית שאיננה מממשת קידמה תרבותית. כפי שציינתי כבר במאמר קודם, באירופה הנוצרית שחזרו את אפשרות ניתוק הכתוב מהדיבור רק במאות ה-11 וה-12.

מכל מקום, לראיית הטקסטים הכתובים כייצוגים של דברים שנאמרים יש שרידים גם בימינו. למשל מי שחושב שטקסט מייצג דיבור, חושב שטקסט בנוי מתוכן א' שאחריו עוקב תוכן ב' ואחריו תוכן ג' ואחריו תוכן ד' וכך הלאה עד לסוף הטקסט. זה מתבטא גם בקריאה הקווית (ליניארית) של הטקסט. ההסתכלות על טקסט כייצוג של דיבור מובילה להסתכלות על טקסט כמייצג סדרה קווית של תכנים. לכן קריאתו צריכה להיות קווית ואינה דורשת ביצוע של לולאות קריאה. טקסטים סיפוריים וקוויים ניתנים לקריאה ברצף פשוט אחד, מה שאינו מתאים לטקסטים המורכבים יותר והמתוחכמים יותר. חוקרי הטקסטים הכתובים שטענו שהם קוויים, חשפו בזאת את מוגבלות תפיסתם.

קיימות כמה דוגמאות לטקסטים לא קוויים שנכתבו לפני מאות שנים ואפילו אלפי שנים לפני המצאת האלפבית העברי. היו אלה בעיקר טקסטים מנהליים לתיעוד מערכות של פריטים בשיטת הטבלאות. טבלה ערוכה היטב היא מערך של רשימות סדורות של פריטים שכל אחד מהם מתואר בשיטה מקבילה לפי סדרה קבועה של תכונות. למשל בייצוג של הקצאת מקנה לקורבנות: כמות; איכות; סוג או זן חיית המקנה. היום ילדים לומדים להכין דף קשר בדיוק באותה שיטה: מספר זיהוי; שם משפחה; שם פרטי; מספר נייד; עיר מגורים; וכו'. בסיסי נתונים טבלאיים נבנים בדיוק בשיטה זו.

מעניין לציין שלכתיבה המנהלית המורכבת הייתה כנראה השפעה אפילו על המשוררים בימי קדם במזרח התיכון. הם השתמשו בתחביר מתוחכם שאינו מוגדר בתורת הלשון המודרנית. אפשר לגלות יישומים של תחביר שכזה בשירה המצוטטת בתנ"ך למשל, החל משירת למך (בראשית פרק ד) ועד לשירת משה לפני מותו (דברים פרק לד). כדי להפיק הנאה משירה שכזאת, אינכם יכולים לקרוא אותה ברצף קולח אחד.

אחת הסיבות שטקסטים לוגיים (דהיינו מדעיים, משפטיים או מתמטיים) נחשבים לקשים היא שלמרות מראית העין המבנה שלהם איננו קווי והוא מחייב קפיצות אחורנית וחזרה, הלוך ושוב, במהלך קריאת הטקסט. אם נגביל עצמנו רק לטיעונים בעלי מבנה שאינו דורש קפיצות הלוך ושוב בקריאה, לא נוכל להציג טיעונים מורכבים וכושר הביטוי שלנו יוגבל.

לדוגמה קריאה ביקורתית בטקסט בעל תוכן טיעוני מסוג כלשהו מחייבת ביצוע של בדיקות לא פשוטות תוך כדי הקריאה. על סמך מה נאמר "ולכן.." או "ראינו ש…"? האם הטענה המוצגת כרגע אכן אוששה או הוכחה לפי מה שנאמר קודם לכן? האם הפתרון המוצע הוא אכן פתרון לבעיה שהוצגה או הוגדרה בתחילת המאמר? פעולות מעין אלה נדרשות בהקשרי קריאה רבים.

לכן כאשר תלמידה מתלמידות התואר השני בחינוך בקורס שלי כתבה לי שאחת התובנות שלה בקורס הייתה שרצוי לקרוא מאמר קשה פעם שנייה, נדהמתי. בעשר שנים של לימודים על-יסודיים לא נדרש ממנה אפילו פעם אחת להתמודד עם טקסט לא קווי? עם טקסט הדורש כמה קריאות נוספות להבנתו?

ראו לדוגמה בתמונת הכותרת מה קורה בשיעור לאלגברה ליניארית באוניברסיטה הטכנולוגית של הלסינקי. למרות הרזולוציה הנחותה, נסו להבחין מה בדיוק עשה שם המרצה ברגע המצולם ומה נדרשו אז תלמידיו ותלמידותיו.

בקורסים ללימוד תכנים כאלה במוסדות הוראה מעולים ברחבי העולם עדיין משתמשים בלוחות כיתה, כי הם עדיין הכלים הטובים ביותר להצגה של טקסטים מורכבים כאלה, בייחוד לקבוצות גדולות של קוראים וקוראות. המורכבוּת שלהם נובעת לא רק מהנוסחאות המוזרות המופיעות בהם, אלא בעיקר בשל הצורך השכיח בהם לקריאה הלוך ושוב.

מספר הלוחות, האופייני כל כך לחדרי הרצאות להוראת תכנים מבוססי מתמטיקה, מעיד על ייחודיות מבנה הטקסטים הנדרשים בהוראה כזו, קרי על הצורך בראיית חלקים גדולים מהטקסטים הללו בו-זמנית כדי להבין אותם. כאשר הטקסט מודפס או מוצג על דף בכל מדיום נפוץ אחר, כמו במצגת, הדבר מחייב דפדוף הלוך ושוב הגורם לתוספת של קושי על הקושי המהותי של התוכן המוצג.

תכנים רציניים בנושאים שונים מחייבים אפוא שימוש בהרגלי קריאה מיוחדים. אם אינך מבין או אינך מבינה משהו, חיזרו וקראו שוב. ייתכן אפילו שכדאי לקרוא מן ההתחלה. התלמידה שהזכרתי לעיל התקשתה בהבנת מאמר שכתבתי על ביסוס הפדגוגיה הדיגיטלית כיישום של ידע בין-תחומי. הנחיתי את התלמידה לקרוא מחדש רק את המבוא של המאמר ולוודא שהיא מבינה וזוכרת את כל הנקודות העיקריות שבו. אחר כך היא גילתה שהיא יכולה לקרוא את המשך המאמר כמעט ללא קושי. אי אפשר לצפות במדויק את קשיי ההבנה של התלמידים או של הקוראים. קשיים אלה הם בדרך כלל אישיים. אך אפשר לחזות מראש את הצורך בקריאה לא קווית וצריך ללמד תלמידים לקרוא כך.

אנו חיים בתקופה שבה אנו אצים ליישם פתרונות לבעיות ללא השקעה בהבנה מספקת של הבעיות. קשה למנהלים לקרוא? אז נכתוב תקצירי מנהלים תמציתיים ונציג להם הצעות חשובות במצגות קוויות. כך גם נקבל הנחיות של מומחים לכתוב קורות חיים בהיקף של דף בודד. ראו איזו אירוניה. אנשי המִנהל הובילו להמצאת טקסטים מתוחכמים לפני אלפי שנים, והנה היום הם אלה שמושכים אותנו לוותר על יתרונות הכתיבה המתוחכמת, כי הם טרודים יותר מדי.

הברירה היא פשוטה. רוצים לקרוא רק בדרך פשוטה ונוחה? קראו סיפורים ברמה של סיפורים למשרתים או למשרתות. אפילו סרטים וסדרות בטלוויזיה מחזירים אותנו אחורנית, אם כי לא תמיד לקטעים שכבר צפינו בהם, אלא בציר הזמן של העלילה. אלו הן חזרות המכריחות אותנו ליצור לולאות בתודעתנו. הצורך בביצוע לולאות איננו המצאה חדשה. חז"ל ידעו כי ללמוד זה לִשְׁנוֹת. רוצים באמת להבין מה שאתם קוראים, הֱיו מוכנים לקרוא הלוך ושוב.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

9 תגובות

  1. יצחק דגני
    יצחק דגני ינואר 25 2019, 13:01
    לפרו'פ גבעון היקר

    תודה על מאמר מצוין. ממליץ לכל מי שעוסק בהוראה, ובכלל לכל מי שמתעניין בשיפור הבנתו את הנקרא לקרוא ולהפנים תכנו של מאמר זה.

    השב לתגובה
  2. מישה
    מישה ינואר 25 2019, 16:41
    מאמר מעניין

    פילוסופיה של המדע
    כמעט אין מי שכותב כך כיום בארץ

    השב לתגובה
  3. א.
    א. ינואר 26 2019, 11:22
    אני בטוח שבאמצעים דיגיטליים אפשר להציג כמה מסכים במקביל

    מה הבעיה

    השב לתגובה
    • יהושפט (שפי) גבעון
      יהושפט (שפי) גבעון Author ינואר 26 2019, 18:28
      בוודאי שאפשר

      בקר בחדר הרצאות למקצועות מתמטיים וספור את הלוחות הנמצאים שם…
      אפשר להציב במקום כל אחד מהם מסך בגודל של הלוח וואפשר לבנות מערכת עריכת טקסטים ומסכים שתאפשר למרצה לנהל את הרצאתו באופן זהה לניהול המקובל בהרצאות אלה. זאת איננה הצגה במקביל אלא משהו קצת שונה. זאת משימה אפשרית, שלא מקדישים לה מאמצים, מכיון שלא מתחשבים באמת בצורכי הוראת המקצועות האלה.

      השב לתגובה
  4. ענת הירש
    ענת הירש ינואר 27 2019, 16:40
    לדעתי הכל תלוי

    בזיכרון של האדם
    בנושא
    ובמערכת המידע שברשותו
    אם מדובר בספר מודפס כמו בימי הביניים צריך לקרוא פרקים שלמים
    אם יש לך מערכת עיבוד תמלילים מתקדמת מספיק שתקליד שניים שלושה תווים ואתה שם במקום הרלוונטי

    השב לתגובה
  5. אורן פדידה
    אורן פדידה ינואר 29 2019, 14:14
    בוא נתחיל בקטן

    נתחיל מהבנת הנקרא של טקסטים פשוטים ביותר. הצעירים של היום גרועים גם בכך. אז מה הטעם לחשוב על הבנה וזכרון של טקסטים מורכבים ….

    השב לתגובה
    • יהושפט (שפי) גבעון
      יהושפט (שפי) גבעון Author ינואר 30 2019, 16:22
      במאמר הזה, בכוונה, לא התייחסתי אל "הצעירים של היום"

      יש טעם רב לחשוב על יכולת הקריאה של טקסטים מורכבים כשמדובר במורות בעלות ניסיון וותק הלומדות לתואר שני (!!!) בחינוך. אותן לא לימדו מה זאת קריאה ומה זה טקסט, אלא בעזרת דוגמאות של כתה א'.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!