JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טעיתי

בעקבות דבריה של אושרת קוטלר

טעיתי שלמה גזית
מרץ 08
09:00 2019

מאז התבטאותה של אושרת קוטלר בעניין חיילי גדוד נצח יהודה, התקשורת והרשתות החברתיות סוערות ורועשות. נגד קוטלר הוגשו תלונות רבות וגינויים נשמעים מכל עבר.

לדבריה של קוטלר, התנהגותם של החיילים הללו היא התוצאה של הכיבוש. החשש שישיבתנו בשטח הכבוש ושליטתנו בעם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה יהפכו את צה"ל לכוח שיטור מתבהם, התעורר מייד לאחר מלחמת ששת הימים. באותם ימים דווקא הייתי אופטימי, שכן חשבתי שהלוחמים שלנו שונים מצבאות כיבוש זרים – צרפתיים, בריטיים, איטלקיים ואחרים שנדרשו להתמודד עם מרי אזרחי של אוכלוסייה כבושה על ידם.

טענתי אז שכוחות הביטחון הישראליים אינם נשלחים לתקופות שירות ממושכות מעבר לים והרחק מן הבית, הם הרי אינם מתנתקים מן המשפחה ומהחברה הישראלית. כמו כן טענתי שההתמודדות המדינית שלנו בזירה הבין-לאומית תחייב את מדינת ישראל לזהירות-יתר. יתרה מזו בעידן הנוכחי הכול חשוף לתקשורת הביתית והזרה, הכול נתון לביקורת.

עם זאת, במסגרת תפקידי כמתאם הפעולות בשטחים באותם ימים, הקמתי יחידה מיוחדת שנועדה לאפשר לאוכלוסייה הכבושה לפנות ולהעלות את טענותיה ולאפשר חקירה אובייקטיבית של טענות על מקרים חריגים.

אולם, לדאבוני הרב, מסתבר שטעיתי. נראה כי התהליך שעובר על כל צבא כיבוש לא פסח גם עלינו. להיפך, הפכנו למוקד התעניינות לתקשורת הזרה והבין-לאומית, ובמקום להסתייע בה כמקור אובייקטיבי המדווח על הנעשה בשטח, אנו מקיימים מדיניות של הסתרה והכחשה.

פרשת אלאור עזריה היא דוגמה קיצונית לניסיון של הדרג המדיני, וחלק ניכר מן התקשורת, להתכחש למציאות. אושרת קוטלר אמרה אמת, אך במקום לזכות לתמיכה ולגיבוי ציבורי היא זוכה לגינוי ונדרשת היום להתגונן ולהסתתר. אינני טוען כי הדרגים המדיניים והביטחוניים מנסים להכחיש את דבריה, אולם הם מיטיבים להבין כי הסקת המסקנות תעמוד בסתירה למדיניות ישראל להמשיך ואף להעמיק את הכיבוש הצבאי הישראלי.

לצערי, צדקו אלה שהתריעו לפני 70 שנה מפני התהליך הבלתי נמנע. לאורך זמן אין כנראה כיבוש נאור. אנו מעמידים את לוחמינו הצעירים בפני אתגרים שאינם מסוגלים להתמודד עימם. ובמקביל המערכה בזירה הבין-לאומית איננה מתירה לנו להודות באמת, ואנו פועלים להכחיש ולהסתייג. חמורה במיוחד העובדה שגם אנו, רובו של העם ורובה של המערכת הפוליטית, התחלנו להאמין ב"אמת" שאנו מציגים.

הסוגיה שהעלתה בדבריה של אושרת קוטלר חייבת להפוך לנושא מרכזי במערכה הציבורית. אנו מצפים להתבטאויות של ראש הממשלה ושל כל אחת ואחד מן המתמודדים, כדי שנבין היכן עומדים הם בשאלה זו.

עד היום, ולמרבה הצער – הנושא אינו מצוי בדיון הציבורי.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

7 תגובות

  1. ל.
    ל. מרץ 08 2019, 12:10
    לך מסביר ללאומנים הדתיים

    מיד הפכת בעיניהם לא רק לחמוץ אלא גם לבוגד

    השב לתגובה
  2. איש עברי
    איש עברי מרץ 09 2019, 00:09
    רשימה שאסור להחמיץ

    זו אחת הרשימות החשובות ביותר בימים אלה שכתב האלוף שלמה גזית – בעצמו איש מוסרי נדיר. משהו רע הקורה אתנו מזה שנים מתגלה
    כסרטן רב-מערכתי החודר לכל מחוזות חיינו.
    אנחנו נרקבים.

    השב לתגובה
  3. אמיתי
    אמיתי מרץ 09 2019, 14:53
    דברי חכמים

    אתם מכירים עוד אנשי צמרת שמודים בטעותם?

    השב לתגובה
  4. אולק נצר
    אולק נצר מרץ 10 2019, 10:40
    פניה אישית לשלמה גזית

    שלמה יקר, אני מכבד אותך עוד יותר על דבריך. האמת היא שהיה עליך להזדעק זמן רב קודם לכן, למשל כאשר גורם שלטוני ייצוגי, לימים שרת החינוך (!!) אמרה על עצם הניסיון לפקח ולהדריך חיילים איך לא להיות "חיות אדם", "לא קראתי את דו"ח 'בצלם`. אני מרגישה שאם אני אקרא את מה שכותבים שם אני אהיה שותפה לתועבה המוסרית של הארגון הזה. קשה לי לקלוט איך יהודים מהווים גייס חמישי בתוך המדינה שלהם קשה לי להבין איך יהודים הולכים להלשין על יהודים אחרים." –ח"כ לימור ליבנת, לימים שרת החינוך (מוסף הארץ, 10.5.1991). איפה היית אז? לפני ימים אחדים פרסמתי כאן תגובה לאותה פרשה של אושרת קוטלר ובה הנחיות לחיילים איך להתנהג עם האכלוסייה האזרחית בשטחים, כי אף אחד אחר לא עשה זאת. שלחתי לך אותו ישירות. אנא, תאמץ את המסמך הזה. עם החתימה שלך זה יכה גלים הרבה יותר גדולים מאלה שאני מסוגל לעשות — אולק נצר

    השב לתגובה
  5. גדעון שניר
    גדעון שניר מרץ 11 2019, 13:51
    לא מסוגלים להיות עם כובש

    עם ישראל אף פעם לא ידע להיות כובש במובן המלא של המושג. אם ניקח לצורך השוואה את כיבושי ג'ינגיס חאן המונגולי, הרי ישראל רחוקה מכך שנות אור. גם כיבוש הארץ בהנהגת יהושוע לא תמיד עמד במבחן הציווי האלוהי שדרש כיבוש מלא חסר רחמים, אי הזדהות עם תרבות העמים המקומיים, ובמקרה של עמלק אף נדרשו העברים לבצע רצח עם טוטלי, וגם פה ניכשלו ונענשו קשות. עם כיבושי מלחמת העצמאות, עוד הסתדרנו איכשהו עם החלת הממשל הצבאי אך גם זה בוטל מהר יחסית, והיום ניתן לאמר שמדינת ישראל הריבונית איבדה כול שליטה על המגזר הערבי הכבוש בתוכה כפי שניתן ללמוד ממצבורי הנשק הגדולים שבתחומם, הפרות הבנייה ופשע שאין רשות ביטחונית ריבונית המוכנה לממש ולהחיל בהם את החוק.
    תרבות המזרח התיכון מעריכה כוח ומקבלת אותו כאשר הוא ממומש עי כוח כובש חיצוני. כך היה מאז ומתמיד, ולכן אימפריות המצריות, הטורקיות והאחרות יכלו לשלוט באזור בקלות יחסית. במלחמת לבנון הראשונה, כאשר נכנסנו לאחד הכפרים בהרי השופ התקבלנו באורז וממתקים. נהג הג'יפ שלי, הוציא סיגריה והשליך את החפיסה הריקה לרחוב. התביישתי, עצרתי את הג'יפ ודרשתי מהנהג לרדת ולאסוף את החפיסה הזרוקה. הלה הסתכל עלי במבט מרחם ואמר: אתה לא מכיר את המנטליות המקומית, אני בן עדות המזרח, אתה צריך להראות להם שאתה החזק וככזה יכול לעשות מה שאתה רוצה, תוותר- יעלו עליך מיד!".
    אנחנו לא יודעים ולא מסוגלים להיות כובשים, כשהתחילו לירוק בפרצופם של החיילים בגדה- אמרנו שזה גשם, בהיעדר תגובה הולמת הם עברו ליידות אבנים, ואמרנו שזה מעשי קונדס של נוער הזקוק לוונטילציה, לא הגבנו ואז התחילו לזרוק פצצות תבערה ומכאן המשיכו לדריסה, דקירה וההמשך עוד מצפה לנו ומדוע? כי אנחנו לא עם היודע להתנהג ככובש, כפי שהטורקים, הירדנים והמצרים שלטו כאן לפנינו בעזרת אלפית מכוח הצבא שעומד לרשותינו. מצב בו ילדה פלסטינית יורקת, וסותרת בפרצופו של קצין ישראלי, לא היה כלל מתרחש אילו עמד מולה קצין ירדני, כי הירדני מבין שתופעות כאלה יש לבלום באיבם טרם הפכו ל"ספורט לאומי". אנחנו מתייסרים, מכים על החזה ומלקים עצמינו בתחושת אשמה אמיתית, משבחים את "האיפוק" כתכונה עילאית אף שיודעים שזה רק מביא עלינו צרה גדולה עוד יותר.., .
    לסיום: "כיבוש" אינו קיים ב ד.נ.א שלנו. אנחנו לא בנויים ולא יודעים להיות עם כובש. המסקנה- לצאת משם ומהר ככול האפשר, להתכנס בגטו שבין גדרה וחדרה ולהתפלל לטוב. נתנחם בכך שהאיחוד האירופאי יהיה הראשון לשלוח לנו אוהלים, שמיכות ותרופות…

    השב לתגובה
  6. ישראלי
    ישראלי מרץ 12 2019, 01:01
    למר שניר

    איזה יופי.
    האלוף מודה שטעה.
    איזה סמולן כבר כתב הוראות התנהגות לחיילי צה"ל.
    הסמולן גם ממליץ לאלוף להצטרף ל- בצלם.
    שכחת לסיים את תגובתך עם הפזמון החוזר מההמנון של אש"ף (ציטוט) –
    עוד נחזור לפלסטין
    חיפה, יפו, עכו.

    השב לתגובה
  7. דב ניצן
    דב ניצן מרץ 12 2019, 17:46
    דברים קשים אך בלי התלהמות

    ועם תרבות. דברים חשובים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!