JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הייתכן סיפוח חד-צדדי של הגולן?

ישראל לא יכולה להתעלם מדעת הקהל הבין-לאומית

הייתכן סיפוח חד-צדדי של הגולן? אלוף בדימוס שלמה גזית
אפריל 12
09:30 2019

לצד הניצחון הצבאי הגדול, הביאה עימה מלחמת ששת הימים לפתחה של מדינת ישראל סוגיה שהפכה מאז למחלוקת מרכזית: מעמדם של 60 אלף הקמ"ר שכבשה ישראל ברמה הסורית, ביהודה ושומרון, ברצועת עזה וחצי האי סיני.

מאיר שמגר, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, הציע את המונח "שטח מוחזק" – פשרה בין "שטח כבוש" ל"שטח משוחרר". חסידי המונח "שטח כבוש" מאמינים כי חלק הארי של השטחים האלה לא יישאר בידי ישראל, ונידרש להחזירם. ואילו חסידי המונח "שטח משוחרר", מאמינים כי השטחים האלה יישארו בשליטת ישראל, וחובה עלינו ליצור עובדות של התיישבות יהודית בשטח, שתהפוך אותו לבלתי ניתן להחזרה לבעליו ולתושביו הקיימים.

בסוף יוני 1967, פחות מ-3 שבועות מסיום מלחמת ששת הימים, החליטה הכנסת על החלת המשפט הישראלי על מרחב ירושלים המזרחית. כמו כן ישראל הקימה התנחלויות ויישובים ביהודה ושומרון, בסיני, ברצועת עזה וברמת הגולן, אך במקביל היא ניהלה משא ומתן "מתחת לשולחן" להשגת הסכם שלום עם סוריה, עם מצרים ועם הפלסטינים, שכלל נסיגה ממרבית שטחים אלה.

מאז מלחמת ששת הימים חלפו למעלה מ-50 שנים, ובעולם לא הכירו בצעד הישראלי ולא השלימו עימו. יש להדגיש כי באשר לירושלים המזרחית, אומנם מדובר בסך הכול רק ב-60 קמ"ר, פרומיל אחד מסך כל השטח שכבשנו ב-1967, אך זהו השטח הרגיש ביותר באזור – האגן הקדוש לשלוש הדתות המונותאיסטיות. הניסיון הראשון והכואב של המדיניות הישראלית היה הצורך לסגת מכל חצי האי סיני ולפנות את כל ההתנחלויות והבסיסים הצבאיים שהקמנו במקום. שום פשרה, שום חילופי שטחים אלא נסיגה עד לקילומטר האחרון, או שאין הסכם.

לאחרונה מנסה ממשלת ישראל לשנות את המעמד הפוליטי של השטחים שבידיה, והיא נעזרת בידידות העמוקה שבין נתניהו לטראמפ, נשיא המעצמה החזקה בעולם. העברת השגרירות האמריקנית לירושלים נועדה להביא להכרת העולם בירושלים כבירת ישראל. אך גם וושינגטון עצמה העבירה את השגרירות למערב העיר ואיננה מוכנה להכיר פומבית במעמד העיר המזרחית. בימים האחרונים התבשרנו על ההכרה האמריקנית ברמת הגולן כשטח ריבוני ישראלי. צעד זה גרר תגובות חריפות, הן מצד הזירה הערבית והן מצד הזירה הבין-לאומית.

על ישראל לזכור כי היא מתמודדת בזירה הבין-לאומית. איננו יכולים להפוך צעד חד-צדדי שכזה לנכס בר-קיימא, ויתרה מזאת, צעד כזה מחייב את המערכת הבין-לאומית לעבור מגישה פאסיבית לעמדה של עוינות חדה כלפי ישראל. ואילו הנשיא טראמפ, שכל צעד שלו מעורר מייד התנגדות, הוא וארה"ב, גם אם יגונו בזירה הבין-לאומית – לא יינזקו מכך. יתר על כן, גם בתוככי ארה"ב, העוינות הרווחת כלפי טראמפ מרחיקה את המפלגה הדמוקרטית מתמיכתה המסורתית בישראל, ומנכרת את מדינות מערב אירופה, ידידותינו לאורך השנים.

אני מאמין כי במאה ה-21 אי-אפשר לכבוש שטחים ולהפכם לשטח ריבוני, מבלי שהצד השני והמערכת הבין-לאומית ישלימו עם הכיבוש והסיפוח. זו מציאות חיינו, זה מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית, בל נחיה באשליות כי מותר לנו להתעלם מכך וליזום צעדים באופן חד-צדדי.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

7 תגובות

  1. אורן - לא חזן
    אורן - לא חזן אפריל 12 2019, 10:20
    סתם הכרזות ריקות מתוכן

    הלוואי שאני טועה
    כל המגמה יכולה לשנות כיוון ואז התמונה תהיה קשה

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אפריל 13 2019, 13:16
    לאלוף גזית הנכבד

    הגולן סופח לישראל. נקודה.
    הגיע הזמן שתכיר בכך.
    אחרי 52 שנים הגיע הזמן שהאמריקאים הכירו בכך.
    ישראל מתעלמת, וחייבת להתעלם מדעת הקהל הבינלאומית בעניין זה.
    תפנים שכיום אין יותר סוריה כפי שהכרת אותה כשהיית ראש אמ"ן.

    השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר אפריל 13 2019, 21:26
    מה קורה בעולם בתחום זה?

    שאלה
    האם יעלה/עולה בידה של רוסיה לספח את חצי האי קרים מבלי להתחשב בדעת הקהל העולמי?

    האם יכולה בריטניה לשלוט לעד על איי פוקלנד הארגנטינאים?

    האם יכולה צרפת לשלוט/לספח חלקים משטחי גרמניה שנכבשו לאחר מלחמת העולם השנייה?

    האם טורקיה יכולה לספח מחצית מ אי קפריסין?

    השב לתגובה
  4. השואל?
    השואל? אפריל 14 2019, 13:30
    אתה נהנה לחיות בעולם

    שבו רק הכוח קובע?

    השב לתגובה
  5. ישראלי
    ישראלי אפריל 14 2019, 21:16
    ל- השואל הנאיבי

    כן. אני נהנה לחיות בעולם שבו הכוח קובע בייחוד שאני הצד החזק שעוד הולך ומתחזק.
    לא אני קבעתי את סדרי העולם. כך הוא הדבר מקדמת דנא. בשל הידלדלות המשאבים לעומת ריבוי האוכלוסייה בעולם חשיבות מרכיב הכוח עוד תלך ותתעצם.
    צא מהנאיביות.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר אפריל 14 2019, 22:05
      שאלה ללא מענה

      לכול המשיבים לשאלה

      תודה לכול המשיבים לשאלתי, אף שזו הופנית לכותב המאמר. עניין אותי להבין את תפיסת עולמו בנושא רגיש זה

      השב לתגובה
  6. ברוך ריכטר
    ברוך ריכטר אפריל 16 2019, 14:33
    הכל יתכן

    גם שהגולן יסופח ואחרי זה ילקח. כך מלמדת ההיסטוריה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!