JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שינויים שעברתי

ימי העצמאות שלי

שינויים שעברתי
מאי 09
18:30 2019

כשקמה מדינת ישראל הייתי תלמיד בית הספר היסודי. גרתי בירושלים והייתי חניך התנועה המאוחדת. אני זוכר את חגיגות ימי העצמאות הראשונים בירושלים. כמה במות בידור שהגדולות בהן היו ברחוב המלך ג'ורג' ובכיכר ציון. אנשים, נשים וילדים אהבו את האירוע. דירתנו, שפנתה לרחוב הראשי, הייתה עטוית דגלי לאום. ההזדהות עם מלחמת העצמאות והתקומה הייתה מלאה.

כבר בשנות ה-50 המוקדמות הייתי בא עם אבי, ולעיתים גם עם אחי, לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. שמענו את דברי יו"ר הכנסת של אותם זמנים. אני זוכר את נאומו של קדיש לוז, איש דגניה, שנראה סגפן למדי. הוא היה איש שפיו וליבו שווים. במשך השנים הפכתי אורח קבוע בטקס וגם בתחילת ימיי בכנסת לא החמצתי את האירוע. היינו כמה ירושלמים אורחים קבועים ומושבעים – דן מרידור, ראובן ריבלין ואנוכי.

לא תמיד נחוג יום העצמאות באווירה פסטורלית. היו מחלוקות קשות שפגמו באווירה, לאו דווקא על ההר. אני זוכר הופעה שלי ביום הזיכרון בבית העלמין בחיפה. חלק מהמשפחות השכולות של מלחמת לבנון קראו קריאות לעברנו, בין שהיינו נציגי האופוזיציה או הקואליציה.

אני חושב שאי שם בשנות ה-90 הפסקתי להיות נוכח קבוע בטקס. צפיתי בו מביתי, גם כאשר דיברו דן תיכון או אברהם בורג. לא נתתי לעצמי דין וחשבון על הסיבה לכך שהתחלתי להדיר רגליי. נימקתי זאת במעבר לתל אביב ובסיבות אחרות. אבל כאשר הסתכלתי סביב היה ברור שמשהו עמוק יותר גורם לי להתנהג אחרת. כבר שנים שאין דגלים על מרפסת ביתי ולא על חלונות מכוניתי.

כשאני חושב בצלילות דעת אני יודע שהחג הוא חגי והדגל הוא דגלי. הם גם מבטאים את השקפתי הציונית הכוללת. העובדה שאני נוהג כפי שאני נוהג אינה נעוצה בהרגשת מחאה שאני רוצה להעבירה לאחרים, זו מחאה חרישית בדלת אמותיי.

במשך שנים הייתי יו"ר ועדת השרים לטקסים וסמלים והפנמתי עם חבריי שטקס הדלקת המשואות הוא טקס של הכנסת ולא של הממשלה. בשנה שעברה ביקשה יו"ר הוועדה לשנות את הכללים ולאפשר לראש הממשלה לשאת דברים באירוע לא לו.

את הטקס בשנה שעברה לא ראיתי וכך אנהג גם השנה. זה מאפיין יותר מכול את ירידת מפלס האמון שלי במה שעושה הממלכה. אינני יכול להשלים, כאדם וכדמוקרט, לא עם חוק הלאום ולא עם ציונות ויהדות נוסח רבני עלי, שאינם מגונים על ידי הממשלה וראשה. אם ציונות זה סמוטריץ', בן גביר וליצמן, אזי אני כופר. אבל אני מצר על כך שכפירתי זו נמשכת לאורך שנים ושההזדהות עם סמלי המדינה איננה אוטומטית, שהרי אני שם את ליבי גם למשמעותם.

אין לכחד, יום העצמאות כמושג עדיין ממלא אותי רגש כאילו הייתי ילד. אבל תכניה והדגשיה של הממלכה מרחיקים אותי מהזדהות סוחפת.

יום עצמאות שמח!

על המחבר / המחברת

עוזי ברעם

עוזי ברעם

עורך מדור: פוליטיקה. לשעבר חבר כנסת, שר התיירות ושר הפנים. הרצה באקדמיה. כתב את הרומן "אין אהבה בעיר". כיום יועץ אסטרטגי, יו"ר של חברת קלאב 50 ותיאטרון בית ליסין. כותב מאמרים בעיתונות, פרשן פוליטי במשדרי רדיו וטלוויזיה וחבר בדירקטוריונים שונים.

18 תגובות

  1. פנינה הדר
    פנינה הדר מאי 10 2019, 12:18
    צובט את הלב

    ממש.

    השב לתגובה
  2. אמנון וולף
    אמנון וולף מאי 10 2019, 13:38
    קרה לי בדיוק אותו דבר

    ואני חש את אותו צער שנובע מדבריך.

    השב לתגובה
  3. תלמה
    תלמה מאי 10 2019, 16:39
    אוי ואבוי אם איש מתון כמו ברעם

    מגיע למסקנה כזאת

    השב לתגובה
  4. אהרון חבר
    אהרון חבר מאי 10 2019, 19:08
    לגיטימי לא להסכים להחלטות פוליטיות

    לא הגיוני לצאת נגד סמלי המדינה.

    השב לתגובה
  5. לילי ב.
    לילי ב. מאי 11 2019, 13:17
    ואני הולכת מאותה סיבה

    מהדת שלנו שאינני כל כך גאה בה כיום.

    השב לתגובה
  6. אוהד בורי
    אוהד בורי מאי 12 2019, 12:15
    זה נכון לגבי רבים מאוד

    לא כולם ישרים כדי להודות בכך.

    השב לתגובה
  7. אזרח ותיק
    אזרח ותיק מאי 13 2019, 09:37
    פעם שניה שאני קורא את מאמרך זה

    ואני לא יודע בדיוק מה להגיד פרט לכך שאני ממש מזדהה עם דבריך. מאוד חבל שזה כך. חבל.

    השב לתגובה
  8. ו.
    ו. מאי 13 2019, 15:39
    בכל הבנין שלנו ועוד 4 סמוכים

    היה דגל אחד בלבד. לפני שנים אולי היה רק אחד או שנים שלא הניפו דגל.

    השב לתגובה
  9. יפעת נ.
    יפעת נ. מאי 14 2019, 11:58
    עוזי ברעם, תמיד ידעת להביע ברגישות

    את מה שרבים מאיתנו חשים וכל זאת מבלי להשתמש ביטויים מתבהמים.

    השב לתגובה
  10. איציק
    איציק מאי 15 2019, 06:38
    בכל מקום אותו דבר

    אין היום במה להתגאות
    אוסף של אינטרסים סקטוריאליים ולא עם מלוכד

    השב לתגובה
  11. דליה נאור
    דליה נאור מאי 15 2019, 09:14
    ומה יהיה הסוף

    לאן אנו הולכים?

    השב לתגובה
  12. יעקב ה.
    יעקב ה. מאי 18 2019, 12:58
    קרה לי בדיוק אותו דבר

    אבל לאן הולכים מכאן?

    השב לתגובה
  13. תמים
    תמים מאי 18 2019, 23:30
    מה הייתם אומרים

    אם בזמן שלטון מפאי איש ימין היה מצהיר שאין לו עניין בטקס העצמאות
    או לא מניף דגל
    ??

    השב לתגובה
  14. אפרת גלבוע
    אפרת גלבוע מאי 19 2019, 14:22
    נכון. כואב. נוראי.

    העתיד נראה עוד יותר גרוע.

    השב לתגובה
  15. גדעון רייכמן
    גדעון רייכמן מאי 20 2019, 09:36
    למרות הטון המינורי

    מצער לשמוע.

    השב לתגובה
  16. ב.
    ב. מאי 22 2019, 07:00
    אני לוקחת את זה קשה מאוד

    דוקא ביום העצמאות כשאני נזכרת איך הרגשתי לפני שנים ביום זה במיוחד, אני רוצה לבכות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!