JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » אין מקום להאשמה עצמית אוטומטית והתרפסות

אין מקום להאשמה עצמית אוטומטית והתרפסות

סערת "לוחמים לשלום"

אין מקום להאשמה עצמית אוטומטית והתרפסות
מאי 09
09:30 2019

לקראת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הונחה לפתחנו סוגיה חשובה המסעירה את הרוחות – הזמנתם של פלסטינים להשתתף באירועים אלה ביוזמת חברי ארגון "לוחמים לשלום". ראש הממשלה בתפקידו כשר הביטחון אסר על כניסתם של פלסטינים לישראל לצורכי הטקס המשותף למשפחות החללים, ואילו בג"צ פסל את החלטתו ואפשר את קיומו של הטקס בהשתתפות הפלסטינים. כדי שנוכל להבין את המשמעויות מרחיקות הלכת של העימות שנוצר בין הרשות המבצעת והרשות השופטת, ראוי ללמוד לעומק את הנסיבות.

"לוחמים לשלום" היא תנועה שהוקמה בשנת 2005 על ידי קבוצת ישראלים ופלסטינים שלדבריהם "לקחו חלק פעיל במעגל האלימות באזורנו כחיילים בצבא הגנה לישראל, והפלסטינים כלוחמים למען חירות פלסטין מידי הכיבוש הישראלי". להבנתם, פתרון הסכסוך לא יושג באמצעים אלימים על ידי מי מהצדדים, והם קוראים לדיאלוג במטרה לבטל את הכיבוש, להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית על בסיס גבולות 1967 לצד מדינת ישראל, ולסגת מההתנחלויות, שלדעתם מהוות מכשול לשלום.

התנועה פועלת באמצעות צוותי הסברה דו-לאומיים להשפיע על דעת הקהל בישראל וברחבי עולם ולאפשר לכל צד להבין את הנרטיב של האחר כצעד לקראת פיוס. הפעילות כוללת את הטקס האלטרנטיבי לזכר ישראלים ופלסטינים שנהרגו במהלך הסכסוך ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

לכאורה, פעילות התנועה נדמית פעילות חיובית שמטרתה לסיים את סכסוך הדמים ולהביא לפתרון של שלום, בדומה לתנועות "למען" אחרות הנפוצות בישראל, אם כי אציין שאין אף לא מקבילה אחת במדינות ערב. כעת נבחן את הבעיה בכמה מישורים, בתמצית כפי שפורסמו באתרי האינטרנט.

מבחינה משפטית: נראה שאין חולק על כך שלממשלה ריבונית נתונה הפררוגטיבה להחליט מי רשאי להיכנס לשטחה ומתי. כך ציין בית המשפט כבר בשנה שעברה, וקבע כי בידי שר הביטחון נתון שיקול הדעת בדבר מתן היתרים למי שאינם אזרחי ישראל להיכנס אליה, כולל שיקולים ביטחוניים, מדיניים וציבוריים, כמו גם פגיעה אפשרית ברגשות הציבור כתוצאה ממתן היתרי כניסה לארץ. אלא שהפעם התערב בג"צ וקבע ששר הביטחון אכן יכול לפסול את כניסתם של פלסטינים לישראל אם יוכח שיש בכך משום סכנה ביטחונית, אך משלא – אין הוא רשאי לפסול את כניסתם לישראל.

מנגד, הדוחים את פסיקת בג"צ טוענים שבית המשפט צריך לפסוק על פי דין ומכאן סמכותו. כאשר הוא בוחר להכריע על פי עמדתו הערכית והפוליטית – הרי שהוא חורג מסמכותו. בהיעדר כל נימוק משפטי, מי שמו לקבוע שקיימת חובה להכניס לישראל פלסטינים, גם אם מדובר ברצונן של משפחות שכולות מסוימות לארגן הפגנה או טקס.

מבחינת פעילות הארגון וחברי הארגון: תנועת "לוחמים לשלום" משתפת פעולה עם ארגונים דומים כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה". דוגמה לפעילותם של ארגונים אלה היא העתירה של "שוברים שתיקה" לבג"צ במאי 2011 בנוגע להתנהלות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" והאשמת צה"ל בשימוש בלתי מידתי בכוח וירי לא מאובחן כנגד האוכלוסייה הפלסטינית בעזה.

מכאן שאף על פי שארגון "לוחמים לשלום" טוען שהוא "מאפשר לכל צד להבין את הנרטיב של האחר", הרי שפעיליו משקפים הזדהות חזקה עם סדר היום ועם הנרטיב הפלסטיני, המטיל את רוב האחריות והאשמה לסכסוך על ה"כיבוש", ומעודד פעילות נגד הריסת בתי מחבלים והפגנות של פלסטינים נגד ישראל.

דוגמאות לא חסרות. נור שחאדה, מפעילי "לוחמים לשלום", האשים את צה"ל בהרעלת תלמידות בית ספר. לדבריו "התגלה כי צה"ל הרעיל בית ספר לבנות והתלמידות נעשו חולות מאוד". איתמר שפירא, חבר התנועה הידוע בהתנגדותו לפעילות צה"ל, פוטר מתפקידו כמדריך ב"יד ושם" לאחר שהשווה את השואה ל"נכבה" בזמן סיור. באירוע אחר אמר ש"אנו המדכאים, אנו אלו שמפרים זכויות אדם על בסיס יומי. אנו יוצרים את הטרור נגדנו".

"לוחמים לשלום" משתמשים ברטוריקה של הכפשת ישראל, ותכופות מאשימים אותה ב"טיהור אתני", "רצח עם", "ענישה קולקטיבית" ו"אפרטהייד". רבים מהחברים תומכים ב-BDS, למשל יונתן שפירא, מהוגי מכתב הטייסים ואחד הפעילים המרכזיים בארגון.

בספטמבר 2011 נחשף בחדשות 2 כי פעילי הארגון ערכו ביקור הזדהות בכפר עוורתא, בבתי המשפחות של רוצחי משפחת פוגל.

פעיל ב"פורום המשפחות השכולות" ואחד ממארגני הטקס האלטרנטיבי ביום הזיכרון נצפה, יחד עם פעילים נוספים של "לוחמים לשלום", מעודד סרבניות גיוס ותומך בהן בדרכן ללשכת הגיוס בתל השומר.

מבחינת עמדות הארגון: ב-3 ביולי 2014 נערך מפגש בין פעילי לוחמים לשלום לבין פלסטינים. אחד הפעילים נשמע אומר "אני לא אמור להגיד את זה כי אני מ'לוחמים לשלום', נראה לי שהישראלים יצאו מפה רק אם תעשו אינתיפאדה שלישית".

בסרטון שפורסם בחשבון בטוויטר הרשמי של הארגון ב-30 למרץ, 2018, פעילים שונים של הארגון מצהירים כי הם תומכים בזכות השיבה. אמנם לאחר מכן תיקנו ואמרו שלא מדובר ב"שיבה של כולם", אך בעצם המוכנות למהלך כזה יש סכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל הציונית, לדעת ממשלות ישראל.

לסיכום, ביקורת מצד ארגוני השכול בישראל נוגעת להשוואה – הבלתי אפשרית מבחינתם – שעושה תנועת "לוחמים לשלום" בין חיילי צה"ל שנהרגו על משמרתם ובין מתאבדים ומחבלים הרוצחים יהודים באשר הם, תחת הכסות המזויפת של תנועות ל"זכויות אדם", תוך כדי שיתוף פעולה עם ארגונים אנטי-ישראליים בעולם ובמימון זר.

בעבר השתתפתי בסדנאות עם בני נוער ישראלים וערבים וכן במפגשים בין יהודים ופלסטינים מוכי שכול, במאמץ כן לקדם תהליכי פיוס (קרן קונרד אדנאואר). לצערנו לא ניתן היה להתגבר על האיבה ותחושת הקורבנות של הפלסטינים, שהתעלמו לחלוטין מתרומתם לסכסוך. ולמרות זאת אני עדיין מאמין בכוחו של דיאלוג זה להביא בטווח הארוך לידי התקדמות מסוימת. עם זאת, לא מתוך נקודת מוצא של האשמה עצמית אוטומטית והתרפסות.

ולגבי האירוע שעל הפרק, יבחן כל אחד את עמדתו לפי הלך רוחו.

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון שניר

ד"ר. מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

8 תגובות

  1. גיורא קימל
    גיורא קימל מאי 09 2019, 10:44
    רק חיילנו יכולים להיות פושעי מלחמה

    אם החמס, הג'יהד האסלמי ושותפיהם ביהודה ושומרון היו פועלים מטעם מדינה הם היו נקראים פושעי מלחמה. אבל כיום הם נקראים סתם טרוריסטים. כטרוריסטים מקובל שהם ירצחו סתם אזרחים, נשים, ילדים, ישישים. אבל חס ושלום אל להם לפגוע בחיילים. לעומת זאת חיילים של צבא סדיר מותר להרוג חיילים אחרים אך אסור להם לפגוע באזרחים למעט להגנה עצמית. אחרת הם פושעי מלחמה.

    השב לתגובה
  2. אלדד שמעוני
    אלדד שמעוני מאי 09 2019, 13:16
    לכל אדם זכות לדעה משלו

    לקרוא לאם שקולה שרמוטה
    לזרוק חפצים על הורים שכולים
    לקרוא מוות לבוגדים להורים שכולים
    חוצפה, בושה, מעשה מנוול
    והמנהיגים הנבחרים שלא מגנים זאת
    אחראים על התפרקות העם

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר מאי 09 2019, 18:28
      לבחון את כול ההיבטים

      אתה לגמרי צודק
      אני גם כן חושב שלכנות אותם בכינויי הגנאי שציינתה- מגעיל למדי
      מנגד, אני לא יודע האם יצא לך לשמוע את דבריו של וקסמן, אביו של נחשון וקסמן שנרצח כפות לכיסא עי הפלסטינים. הוא יצא בחמת זעם נגד האירוע המשותף המשווה את חללי היהודים לאלו של המרצחים, והוא אחד שפעל נמרצות לקידום דיאלוג- והתאכזב קשות.
      לגבי המנהיגות ששתקה- אני חושב שהסיבה לכך לא שהם פוסלים את דעתם של מארגני המפגש, אלא את מעשיהם בעולם ושיתוף הפעולה עם BDS ודומיהם. הבעיה אינה עם הדעות שיש לעשות למען קידום השלום, אלא המעשים שהם בוחרים לעשות למען מטרה זו כמו למשל לממש את זכות השיבה.
      כאמור- לכול מטבע כמה צדדים.

      השב לתגובה
  3. דבורה מרגלית
    דבורה מרגלית מאי 10 2019, 12:28
    לא מסכימה איתך

    אבל חייבת לציין שאתה מביא את דעתך בצורה ברורה ולא מתחשבת ובידיעה שיש דעות אחרות והן לגיטימיות. כך צריך לנהל את הדיון בארץ.

    השב לתגובה
    • גדעון שניר
      גדעון שניר מאי 10 2019, 18:37
      ביקורתך ראויה

      הצגתי את החומרים שקראתי עליהם באינטרנט לפני האירוע, עם פירוט המניעים והמטרות הרישמיות המופיעות ברשת ואת עמדת בית המשפט. כמוכן את עיקרי הביקורת. אני מקווה שלא החסרתי דבר משמעותי לצורך קביעת עמדה של הקורא מלבד הטענה לזכות חופש הביטוי והביקורת לכך. כמו כן לא נחשפתי בשעתו לביקורת החריפה של וקסמן שראוי לשמוע אותה.
      אבל אני בהחלט מקבל את הביקורת שלך, אף שלא היבעת את דעתך לגוף הנושא עצמו שיכול להיות מעניין

      השב לתגובה
  4. רות עמינדב
    רות עמינדב מאי 12 2019, 12:31
    מסכימה

    מסכימה איתך.

    השב לתגובה
  5. י.
    י. מאי 13 2019, 09:44
    משהו לא ברור לי

    דוקא אם התנועה הפלסטינית הנה מקור הרשע צריך לכבד את ההורים הפלסטינים השכולים שגורסים כי צריך לשבת ביחד ולהפסיק את הלחימה. ובטח לכבד את אלה היהודים שאבדו ילדיהם ומוכנים למרות זאת לנסות ולחפש דרך שאיננה נקמה אלא שלום.

    השב לתגובה
  6. גדעון שניר
    גדעון שניר מאי 13 2019, 21:32
    חשוב מאד, ובכול זאת

    אכן, מעריך את תגובתך העניינית.
    כפי שציינתי, בעבר השתתפתי באופן פעיל בסדנאות משפחות שכול משותפות (קרן קונרד אדנאואר) ואף שלא הושגו התוצאות המקוות, אני עדיין חושב שראוי להמשיך במפגשים כאלה, יחד עם הזהירות המתבקשת מפני הזדהות עם המצע הרישמי של הראשות הפלסטינית ש "שלום" אמת רחוק ממנו כמזרח ממערב.. על אף חשיבות מפגשים אלו , עדיין ראוי להתחשב ברגשות משפחות הנרצחים היהודים שעושים להם דווקא מכוון ביום הזיכרון עורכים השוואה זהה בין הרוצח והנרצח.. שיש המשווים זאת ליום זיכרון באושוויץ יחד עם חללי הוורכמט, ככה חושב וקסמן.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!