JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ארמי אובד אבי

הארמית המדוברת, קריאה להצלת נכס תרבותי

ארמי אובד אבי הלוגו החדשני של המיזם, על רקע הדגל של העם הכורדי
מאי 12
09:30 2019

התרבות היהודית בישראל עדיין עסוקה בשאלת הזהות שלה. גם לאחר 71 שנות תקומה, אין כיום מי שיודע להציג תפיסה המקובלת על הרוב בסוגיית טיבה של הזהות היהודית ישראלית. הפוליטיזציה של מסורת ישראל והמאבק בין המגזרים הדתי והחילוני גובים מחיר תרבותי כבד. ציבור רחב בועט במה שמציעות מערכות החינוך והדת הממוסדת. החברה היהודית בישראל נאלצת לוותר על נכסי תרבות נאצלים והדיאלוג הפורה בין מסורת לחידוש נעשה רדוד יותר ויותר. אחד מנכסי התרבות המעולים ביותר, אשר נמצא בסכנת הכחדה, הוא הלשון הארמית המדוברת.

בכל פסח, בליל הסדר, אנו מזכירים לעצמנו את קיצור תולדות עם ישראל: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כו, ה). ראשיתו של העם היהודי בארם, במקום שבו דיברו ארמית. אנו רואים כי המקרא מלא בביטויים ארמיים ואף חלקים שלמים כתובים בלשון הזאת. למצבת זיכרון שני שמות בפסוק אחד: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד" (בראשית לא, מז). השפה הבין-לאומית שבה השתמשו המשכילים הייתה ארמית: "לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלֲלְמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים" (דניאל א, ד). כל ספרות חז"ל, המשנה, התלמודים בבלי וירושלמי והמדרש, ספוגה בלשון הארמית. בימי המשנה והתלמוד הייתה הארמית הלשון העיקרית של היהדות.

רבי יהודה הנשיא יצא נגד כך וטען שזו לשון מסורסת: "בארץ ישראל, לשון סורסי, למה? אלא או לשון הקודש או לשון יוונית" (בבלי, סוטה מט ע"ב). ספר הזוהר, שהייתה לו השפעה מכרעת על התרבות היהודית, אף הוא כתוב בלשון הארמית. סידור התפילה ערוך כך שברגעים הקריטיים ביותר של האדם הוא שוטח את תפילותיו בארמית. כך בפתיחת היכל הקודש "בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא", וכך בתפילת הקדיש "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא".

עצוב לראות בכל פעם מחדש שיהודים נתקלים לראשונה בקדיש כאשר הם קוראים אותו בהלוויית יקיריהם. לפי בליל המילים שיוצא מפיהם ניכר שהם לא יודעים לקרוא ובוודאי אינם מבינים את משמעותו. אך הדברים נוגעים גם למלומדים בישיבות ובאוניברסיטאות. כל מי שמבין ארמית איננו בהכרח יודע לקרוא אותה. דורות רבים של תלמידי חכמים, מנהיגים רוחניים ואינטלקטואלים שהשקיעו את כל חייהם בחקר היהדות לא שמעו מעולם ארמית מדוברת. זהו חור שחור תרבותי, שכל מי שחפץ ביקרה של היהדות, מוטב שיהיה מודע אליו ומוטב שיזדעק לפעול לתיקון המצב.

עם העליות הגדולות בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת עלו ארצה יהודים רבים מחבל כורדיסטן. חבל ארץ זה מתפרש על פני שטח עצום – מאיראן שבמזרח, דרך עיראק שבמרכז ועד סוריה וטורקיה שבמערב. יהודים אלה, שחיו בבידוד גיאוגרפי ותרבותי במשך אלפיים שנה בקירוב, שימרו את הארמית המדוברת בדמיון רב לזו שהייתה בתקופת חז"ל. בעשרות השנים שעברו מאז העליות האלה לא ידעה החברה הישראלית המתחדשת להעריך את האוצר התרבותי שנושאים איתם יהודים אלה. כיום נותרו רק מתי מעט המסוגלים עדיין לדבר באחת משתי הלשונות שעליהן קם עם ישראל (עברית וארמית).

למרבה הצער, גם יוצאי כורדיסטן וגם צאצאיהם נכנעו למכבש התרבותי ואינם מאמינים עוד בתקומתה של הלשון הארמית המדוברת. בימים שהלשונות המערביות דורסות את העולם כולו, לא נותר מקום ללשונות מעצבות הזהות, האתניות, המקומיות והייחודיות. כולנו מתבטלים בפניה של התרבות השלטת, מתרפסים בפניה ומתפרקים מנכסינו התרבותיים; מאותם נכסים שאף התרבות המערבית קמה עליהם, שהרי גם הברית החדשה קמה על הלשון הארמית. אתר כנסיית הקבר מכונה בברית החדשה בשם גולגולתא (מרקוס 15 ,22). קבוצות של נוצרים בסוריה ובעיראק עדיין מדברות בארמית הקרובה מאוד לזו של יוצאי כורדיסטן. זוהי עדות נוספת לכך שהתרבות הנוצרית המערבית צמחה על הלשון הארמית המזרחית.

כדי להציל את הנכס התרבותי הנאצל הזה אנו נדרשים לשינוי חשיבה מהותי. הארמית המדוברת אמנם נשתמרה בפי יוצאי כורדיסטן אך היא שייכת לכל עם ישראל לדורותיו. מפעל ההצלה של האוצר התרבותי הזה אמור להיות אינטרס לאומי ולא רק של אותה קבוצת זהות הנושאת אותו. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בפיתוח תרבות היידיש ותרבות הלדינו. שתיהן יקרות, חשובות וחביבות. אך הן מייצגות קבוצות זהות מסוימות, ואילו הלשון הארמית שייכת לעם כולו, מאז שנוסד ועד היום. שינוי התפיסה המהותי הזה יביא בעקבותיו שינוי בסדרי העדיפויות בהשקעה בנכסים התרבותיים של העם היהודי. בימים שבהם ממשלת ישראל מדברת על הרמת קרנה של מורשת יהדות המזרח (דו"ח ביטון ופרסים לאמני הזמר המזרחי), מה לנו נאצל יותר מן הלשון הארמית המדוברת של יוצאי כורדיסטן? אין זה תיקון של עוולה שנעשתה למזרחים, זהו תיקון של עיוות תרבותי שעשה עם ישראל לעצמו. לכן התיקון הנדרש הוא הכרה רחבה בישראל ובעולם היהודי שזהו נכס תרבותי שאותו יש לטפח ובו יש להשקיע משאבים. שיאו של התיקון יבוא כאשר המדינה תכיר בכך שהלשון הארמית, בצד העברית, היא השפה היהודית השנייה של עם ישראל.

תנועת "תיקון", מיסודו של ד"ר מאיר בוזגלו, רואה חשיבות רבה לשיקומה של הלשון הארמית המדוברת, ובחודשים הקרובים יתקיים כנס ייסוד של תהליך אסטרטגי להשגת היעדים שהוצגו למעלה. במקביל, קבוצה של דוברי ארמית מיוצאי כורדיסטן כבר עסוקה בחשיבה כיצד יתנהל התהליך. ביניהם נמצא את יו"ר קבוצת "לישנא דני" הגברת בתיה מזור הופמן, מחבר המילון הארמי עברי המלומד מרדכי יונה, יו"ר לשעבר של הארגון הארצי של יוצאי כורדיסטן מר אברהם סימן טוב, הרב והמחנך יהושע דרורי, הפרסומאית זהבה זבריקו, המשורר איציק ברוך, יזם התיירות ישראל אריאל, הפעיל החברתי מוטי גבאי ועוד שורה של פעילים חברתיים. לקבוצה זו אנו מזמינים נשים ואנשים מכל קשת הזהויות שיש להם עניין להתגייס למהלך החשוב הזה. בכנס דו-יומי של מרכז דהן באוניברסיטת בר-אילן ומרכז מורשת יהדות בבל יפרוס כותב שורת אלה את תפיסתו בעניין זה ויציג רעיונות מעשיים להובלה של המהלך האסטרטגי. ההרצאה תתקיים ביום 21 במאי 2019 בשעה 12:00, במרכז מורשת יהדות בבל, שדרות מרדכי בן פורת 83, אור יהודה. הקוראים מוזמנים.

מימין לשמאל: שמעון שמואל (שכקה) מבית יוסף, שמשון בראזני ממושב רחוב, וד"ר יעקב מעוז מירושלים, בחגיגת הסהרנה של בית-שאן

 

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל מדור זהויות וחיים משותפים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". בעל פינה בגלי צה"ל. מנחה אירועים וטקסים.

39 תגובות

  1. גדעון שניר
    גדעון שניר מאי 12 2019, 09:46
    מעדיף קדיש בעברית

    כול מה שאמרת על הארמית נכון, תוצר של גלות
    אני מעדיף שהקדיש יהיה בעברית, מדוע שהארמית תועדף על פני העברית בנושא רגיש מאד כמו הקדיש??

    השב לתגובה
    • מאיר בוזגלו
      מאיר בוזגלו מאי 12 2019, 20:19
      תודה

      תבורך, יעקוב היקר, מגלגלים זכות על ידי זכאי, שפה מרחיבה את נפש העם, ועל אחת כמה וכמה ארמית.

      השב לתגובה
      • הדסה ישורון
        הדסה ישורון מאי 13 2019, 12:43
        השפה הארמית

        אני רוצה לסםר לך מר מעוז שאבי הרב חיים אהרון זצ"ל נלקח לבית עולמו לפני שנתיים וחצי והשאיר אחריו נכסי צאן ברזל. ולהלן:
        חמישה חומשי תורה שתרגם לארמית קלה כולל ניקוד.
        סםר תהילים וסםר הפטרות אף זאת תרגם. כמו כן פתח אליהו תרגם לחמש שפות.אבי היה בקי ברזי התורה קרא את הזוהר וספר דניאל באופן שוטף וידע לתרגם תוך כדי קריאה לעברית.
        יש בידי לא מעט הקלטות אין מדבר ושר בשפה הארמית.
        ובלי קשר תוכל להיכנס ליוטיוב הדסה ישורון ולהאזין לפיוט בארמית: אני ה' בראתי, ירושלים של זהב ועוד שירים אחרים.

        השב לתגובה
  2. אורה נחמיאס
    אורה נחמיאס מאי 12 2019, 12:03
    כל הכבוד למי שגאה במוצאו

    למי שאין עבר אין בדיוק עתיד

    השב לתגובה
    • עדי רומם
      עדי רומם מאי 13 2019, 07:04
      אדם המחובר למורשתו

      *"אדם המחובר למורשתו בכח המעשים, למה הוא דומה*?
      *לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו.*

      השב לתגובה
  3. ניר
    ניר מאי 12 2019, 19:41
    בהצלחה!!

    משימה לא פשוטה. אם זאת אין לי ספק שתצליחו !!!

    השב לתגובה
  4. שלגיה
    שלגיה מאי 12 2019, 19:43
    שפה שאין לאבדה

    מהכרותי עם ד"ר יעקב מעוז, יודעת שישמור על המורשת, על מוצאו, בטח שגם על הארמית שפת אבותינו. גם אני גאה במוצאי, מצטרפת לדעותיו וחושבת שיש לשמר את השפה הארמית. כל לחי ד'ר מעוז והאמת❗

    השב לתגובה
  5. דליה מרקס
    דליה מרקס מאי 12 2019, 19:56
    השפה היא מולדת שנייה

    יישר כוחך יעקב!
    השפה היא מולדת שנייה, חשוב לזכור אותה ולהחיותה!

    השב לתגובה
  6. אריאל עמית
    אריאל עמית מאי 12 2019, 20:07
    חזק ואמץ

    כל שפות הגלות הן נכסי תרבות שצריך לשמר, ובראשן הארמית שאוצרת בתוכה תרבות יהודית רבת שנים והיא שפתו של החיבור היהודי החשוב ביותר- התלמוד הבבלי.
    חזק ואמץ רבי יעקב!

    השב לתגובה
  7. ירון מנשה
    ירון מנשה מאי 12 2019, 20:29
    שפה יהודית שניה לשפת הקודש

    חשוב מאור לשמור על השפה זו בהחלט שפה יהודית ייחודית שבאה לידי ביטוי בכתבי קודש גמרא זהר ועוד מאמרי חזל במשך 2000 שנה.

    השב לתגובה
    • חדוה באזוב
      חדוה באזוב מאי 12 2019, 21:33
      תגובה

      ד"ר יעקוב מעוז, אקטיביסט חברתי מוערך ביותר בקרב רבים וטובים! יישר כוח על מהלך כה ערכי זה!!

      השב לתגובה
  8. אורי דאלי
    אורי דאלי מאי 12 2019, 20:39
    תגובה

    יעקב מילים מרגליות נהנתי מאוד

    השב לתגובה
    • שמעון רומח
      שמעון רומח מאי 12 2019, 21:44
      משימה לאומית

      הכנס המתוכנן חשוב, אבל אסור שהמשימה החשובה הזאת תוטל על כתפיהם של המשוגעים לדבר. צריך שמרד החינוך יראה בה משימה לאומית ויוביל את המהלך להחזיר עטרה ליושנה

      השב לתגובה
  9. אבי סולימני
    אבי סולימני מאי 12 2019, 20:43
    שימור הארמית

    חייבים לשמר את השפה הארמית שהיא מעין אחות של השפה העברית , יש מילים רבות בתנ"ך , במשנה ובתלמוד שהושאלו מהשפה הארמית , היות שהשפה היא חלק מהמורשת והתרבות שלנו אסור לנו לוותר עליה.

    השב לתגובה
    • בן דוד שפרה
      בן דוד שפרה מאי 12 2019, 21:31
      שימור השפה הארמית

      רעיון שימור השפה הארמית,לפני שתשכח ותכחד הינו בבחינת מבצע הצלה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. יישר כח ד"ר יעקב מעוז על היוזמה ואין לי ספק שתהיה הכח המניע מתוך תחושת שליחות המלווה ומדרבנת אותך בכל מפעלותיך הברוכים.

      השב לתגובה
  10. דב חיון
    דב חיון מאי 12 2019, 20:44
    יוזצה נהדרת וחשובה מעין כמוה

    שמח מאוד על היוזמה הנהדרת לשימור הארמית לא רק ללומדי הגמרא. הארמית כאחת השפות העתיקות המהוות תשתית תרבותית של עם ישראל אסןר לתת לה לשקוע.

    השב לתגובה
  11. חזי מוצפי
    חזי מוצפי מאי 12 2019, 21:23
    יישר כוח

    מאמר חשוב מאוד של ד״ר מעוז ויוזמה מבורכת. להערכתי אין שום סיכוי שהארמית המדוברת תשרוד בארץ כשפה חיה, אופפת כל ומונחלת לדורות הבאים, כך שבעוד חמישים או מאה שנה צאצאינו יגדלו תינוקות ופעוטות ממלמלים בארמית כשפת אם ומבקשים בארמית להחליף להם חיתול או לתת להם מוצץ. הסיכוי היחיד לשמר את השפה על שלל להגיה הוא בתיעוד מקיף ומלא של מכלול מאפייניה הדקדוקיים והמילוניים.

    השב לתגובה
    • ציקי ארנון לוזון
      ציקי ארנון לוזון מאי 12 2019, 22:46
      ארמית שפה מדוברת

      אני בהחלט חושבת שניתן ורצוי לשמר את השפה הארמית. העובדה היא ש"הקדיש" מדבר בשפתה וכן ה"הגדה לפסח", ועוד כהנה וכהנה. מדוע לא? האם ה"לדינו" וה"אידיש", או כל שפה אחרת ניתן ללמדם ואת השפה הארמית שהיא עתיקת יומין לא ניתן לשמר וללמד, מדוע ולמה? מעט מהשפה הארמית שלמדתי, למדתי מבית הוריי, סבי וסבתי, ונותרו לי רק שרידים. אני בדעה אחת עם ד"ר יעקב מעוז שניתן להחזיר עטרה ליושנה. חן חן על המאמר… ציקי ארנון לוזון

      השב לתגובה
    • מלכי מזרחי שראבי
      מלכי מזרחי שראבי מאי 13 2019, 06:23
      תחייה ותפרח השפת הארמית

      תודה יעקב
      נולדתי להורים דוברי השפה ושנים רבות התכחשתי למורשת הורי כשאימי דיברה איתי בשפה זו עניתי בעברית אימי למדה עברית ואני למדתי את שפת הורי כעילגת.גאה בכם אנשים יקרים
      יעקב .בתיה.מרדכי יונה ועוד משמרי השפה והתרבות. והלוואי ותזרעו יותר ויותר זרעי קבלה ואהדה. למען העבר. למען הורינו.למען השפה ולמען העתיד
      וכן אשמח שילמדו ארמית אך יותר מאשמח אם ישלבו את השפות בקטעים חשובים כמו הקדיש. למען הדור הצעיר ווהמעורב שאינו קרוב לארמית ולתפילות ….

      השב לתגובה
    • דורית מגן
      דורית מגן יולי 04 2019, 10:22
      לשמור לשמר ולהנחיל לילדים והנכדים בגאווה

      לשמור לשמר ולהנחיל לילדים והנכדים בגאווה

      השב לתגובה
  12. ראובן מרקו
    ראובן מרקו מאי 12 2019, 23:44
    חשיבות השימור

    אכן חשוב לשמר שפות עתיקות אפילו אם הן אינן הופכות להיות שפה בשימוש יומיומי. כאשר שפה אובדת קשה להחיות אותה מחדש למרות שיש מקרים בהם הדבר צלח אך לא ראוי להשאיר זאת לנס. בלי קשר לשמירה שלל היכולת הזו יש גם חשיבות בהנחלה של ידע השפה ברמה כזו או אחרת וגם על זה ראוי לחשוב וזה כולל ארמית, לדינו, יידיש ושפות יהודיות אחרות שנזנחות מחיינו. יישר כוח לידידי יעקב על העלאת נושא חשוב זה.

    השב לתגובה
  13. גיל פנחסי
    גיל פנחסי מאי 13 2019, 05:56
    כדאי לצרף לצוות את יוסף בן רחמים

    יישר כוח על המחשבה והיישום!נדבך משמעותי שהולך ונשכח.כדאי לצרף את יוסף בן רחמים שחיבר את המילון ארמי עברי(להגי אורמיא וינע'דא) ואת הספר שפה אחת ודברים אחדים(טקסטים בארמית מדוברת).

    השב לתגובה
    • גיורא קימל
      גיורא קימל מאי 31 2019, 19:59
      מה עם האברכים?

      יש לי שאלה. כל האברכים כאילו לומדים תורה. אך בפועל הם לא לומדים את חמשת החומשים בעברית אלא את הגמרא שרובנו בארמית. האם אצלם בארמית היא שפה מתה? האם הם לא ממלאים תפקיד בשימור הארמית? אגב הם גם משמרים את היידיש.

      השב לתגובה
  14. אברהם ניסן
    אברהם ניסן מאי 13 2019, 09:31
    יוזמה חיובית אבל צריך לזכור

    גם הלדינו וגם האידיש הן שפות מתות ויהיו עוד יותר

    השב לתגובה
  15. אברהם ניסן
    אברהם ניסן מאי 13 2019, 09:32
    יוזמה חיובית אבל צריך לזכור

    גם הלדינו וגם האידיש הן שפות מתות ויהיו עוד יותר בעוד עשרים שנה
    לכן צריך להתמקד בהנצחה תיעוד ומחקר

    השב לתגובה
  16. ליאור בלאוי
    ליאור בלאוי מאי 13 2019, 09:38
    מהפכות גדולות מתחילות בצעדים קטנים

    יעקב היקר, הצלחת בדרכך היסודית להעלות את נושא השפה עתיקת היומין לדיון ולהכרה רחבה. בעולם הדתי שפה זו שגורה בפי המברכים והמתפללים, כדי מאוד לנסול ולחבר את העולם הלא דתי אל השפה דרך התרבות העשירה שנכתבה בשפה זו- הארמית.

    השב לתגובה
  17. משה אריאל
    משה אריאל מאי 13 2019, 09:43
    יוזמה ברוכה וחשובה

    אני מברך על היוזמה החשובה והברוכה של שימור שפת אבותינו ואבות אבותינו. שפה יפה ועשירה הכוללת ביטויים ופתגמים בעלי מוסר השכל מחיי היום יום.
    עם זאת ראוי שמפעל השימור לא יהא יוזמה מקומית בלבד, יש לשאוף שיקבל חסות לאומית ע״מ שיצליח.
    כדובר השפה אני מוכן להרתם לטובת המשימה ולסייע כמיטב יכולתי.

    השב לתגובה
  18. מתי חגי
    מתי חגי מאי 13 2019, 12:14
    בחירת השפה הארצית ושימורה

    כרגיל, מאמר מעמיק ומנומק המובן לכולם.
    כמו שיש תחייה ליידיש, אני בהחלט מסכים עם יעקב על הצורך בהחיאת הארצית, ואף ביתר שאת, כי משם באנו וזאת היתה שפתנו הראשונית והמקורית. בהצלחה יעקב.

    השב לתגובה
  19. אריה
    אריה מאי 13 2019, 13:46
    קדימה יעקב אתה צדיק

    תניע את התהליך ויהיו לך הרבה תומכים
    פתאום להיות כורדי זאת גאווה גדולה!

    השב לתגובה
  20. אביב
    אביב מאי 13 2019, 18:07
    אני בטוח שבכמה אוניברסיטאות

    יסכימו ללמד את השפה
    צריך להתחיל לפעול ומהר כי בארגון אקדמי ההחלטות מתמשכות זמן רב

    השב לתגובה
  21. חבר
    חבר מאי 14 2019, 12:17
    אל תהיו נאיביים

    אין סיכוי ממש שאנשים יחזרו לדבר בשפה. אפשר קבוצות קטנות בחוגים.

    השב לתגובה
  22. אורי מצליח
    אורי מצליח מאי 15 2019, 06:40
    טוב ברור שזאת לא תהיה שפה המדוברת

    אבל אפשר לשמר ולהנציח ולהעביר לדורו. הבאים

    השב לתגובה
  23. בת אל ח.
    בת אל ח. מאי 15 2019, 09:12
    מלאכת קודש אתה עושה

    ד"ר מעוז.

    השב לתגובה
  24. א.
    א. מאי 16 2019, 13:14
    תמיד היה לי בראש שהמילה אובד

    היא דוקא עם האות ע'

    השב לתגובה
  25. נתן אושר
    נתן אושר מאי 16 2019, 18:29
    יש כאן אנשים שלא בדיוק קלטו את הנקודה

    ארמית זו לא סתם עוד שפה
    זאת שפה שמונצחת בכתבי קודש של עמנו

    השב לתגובה
  26. גבי
    גבי מאי 18 2019, 22:23
    לעם שלנו יש הרבה אוצרות תרבות

    וצריך לשמרם.

    השב לתגובה
  27. א.ר.
    א.ר. מאי 24 2019, 12:09
    יוזמה מבורכת

    הלוואי שתצליחו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!