JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חשובות העובדות ולא המסקנות האישיות

ביקורת ספר: "תולדות מלחמת העצמאות" / מילשטיין

חשובות העובדות ולא המסקנות האישיות ד"ר אורי מילשטיין
מאי 22
09:30 2019

לאחרונה קראתי את טיוטת הכרך החמישי (יֵצא לאור בקרוב) בספרו של אורי מילשטיין "תולדות מלחמת העצמאות", העוסק במלחמות יישובי הסְפר ופרשת הל"ה. הכרך הארוך והמפורט מכיל כ-290 עמודים ונוסף עליהם יש רשימת מקורות, רשימה ארוכה של מרואיינים ומפתח אישים ומקורות. הכרך כולו עוסק באירועים שהתרחשו מייד לאחר החלטת החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ועד לנפילת דני מס ופקודיו בינואר 1948.

הספר כתוב היטב ומעורר עניין רב אך לטעמי מחטיא את המטרה, אלא אם כן מטרתו של מילשטיין שונה ממטרתי כקורא. הספר גדוש בפרטים שנאספו הן מספרים, הן ממסמכים ובעיקר, וכאן חידושו החשוב של מילשטיין, מתחקירים שערך הוא וערכו אחרים מהמשתתפים באירועים המוזכרים בספר. עם זאת יש בו כמה קטעים שפוגמים בערכו של הכתוב, וזוהי לדעתי בעיה שמלווה את כל כתיבתו של מילשטיין. להלן ארבע דוגמאות מתוך הספר:

"מצד שני פרשת הל"ה חשפה את עליבותם של המפקדים הבכירים, אופרטיביים ואסטרטגיים, שעשו בפרשה זאת את כל הטעויות האפשריות. הצלחתם היחידה הייתה בהסתרת מחדליהם, ובהפיכת האירוע למיתוס כמעט קדוש, שאינו בר ערעור ושעליו מתחנכים מאז דורות של צעירים בבתי הספר ובתנועות הנוער ושאותו סופגים מטיילים ממדריכים מקצועיים. מיתוס הל"ה היה לסמל התרבות המיתולוגית הישראלית, שבה אין חושפים ליקויים, וממילא אין מפיקים לקחים, אלא רק מאותם ליקויים, שכל העם ראה את קולותיהם, כמו כישלון חיל האוויר של צה"ל לספק את הסחורה במלחמת יום הכיפורים".

"גיבור הקרב, אריה טפר, הושמץ, כדי שביקורתו על נרקיס ועל שאר המפקדים לא תילקח ברצינות. מאוחר יותר אף החרימו אותו מפקדי הפלמ"ח. אחרי מלחמת ששת הימים הוא שוחרר מצה"ל כסגן אלוף, עם פנסיה קטנה ובלא שמצא לעצמו עיסוק בעל הכנסה ראויה. אריה טפר הוא משל לתפקוד לקוי של מערכת הביטחון הישראלית. מאז מלחמת העצמאות ועד כתיבת שורות אלה. הוא לא היחיד אבל הוא הבולט ביותר, המחפש הסבר למחדלי צה"ל במלחמת יום הכיפורים ובשתי מלחמות לבנון, ימצא אותם במשל אריה טפר".

"המפקדים הבכירים של ה'הגנה' ומפקדי היחידות שפעלו בסביבות ירושלים בשנת 1948, האחראים לאסון הל"ה, בנו את התפיסה שלפיה החיסיון מועיל למורל הלאומי. הם השקיעו אנרגיה נפשית רבה ואמצעים כספיים לא מעטים בהגנה על עצמם, וכך נפגע עוד יותר תפקודם, גם מיד, וגם בשנים שבאו אחר-כך, משום שכאשר נבדקו מחדלים, חששו אנשים אלה לדרוש מאחרים לחשוף עובדות ולהתעלם ממיתוסים, שמא תוטח בפניהם אשמתם בפרשת הל"ה".

"בתוכנית הטלוויזיה 'דילמות עם אילנה דיין', שהנושא שלה היה אתיקה בצבא ובביטחון, אמר אלוף (מיל') אביגדור בן-גל ז"ל, שאילו נהרג חייל מיחידתו מאש כוחותינו לא היה אומר את האמת לאם השכולה, מפני שלא היה רוצה שהיא תחיה בהרגשה שבנה נהרג לשווא. העיתונאי הצבאי רון בן-ישי שעל כתיבתו זכה בפרס ישראל לתקשורת לשנת 2018 אמר באותו ראיון, שאילו סיפור כזה היה נודע לו, היה משתיק אותו. שניהם, אם כן, לא היו מפרסמים את האמת. גם בן-גל וגם בן ישי לא הבינו שסופה של האמת הזאת להיוודע להורים, ברוב המקרים, ושהשקר ידכא אותם עוד יותר ויערער את אמונם בצה"ל. ערעור האמון בצה"ל, במפקדיו הבכירים שאחרי השחרור עברו לפוליטיקה ולפרשנות ביטחונית, ובמקבלי ההחלטות הביטחוניות בממשלות, היא תופעה הולכת ומתעצמת מאז תום מלחמת יום הכיפורים. מיתוס הל"ה היה אחד הגורמים שהניעו במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 את התהליך המסוכן הזה".

מילשטיין הוא חוקר בקי במלאכתו, והדברים המעניינים והחשובים שהוא כותב תורמים רבות לידע שלנו על המלחמות. תחקורי הלוחמים בשטח – מעולים ומוסיפים. אך הקטעים שהובאו לעיל הם, לדעתי, בעוכריו של הכותב. רצונו להאשים מפקדים ולהלל אחרים – בעיקר את אלה הקרובים אליו בדעותיהם מקרב החפ"שים ולא מקרב המפקדים, נטייתו הבסיסית להאשים את הפיקוד הבכיר ואת ההנהגה המדינית בכל דבר, ובנוסף על כך ראייה לאחור ו"חוכמה שלאחר מעשה" מביאים להתרחקות ממנו ומכתביו, וחבל.

מילשטיין יכול היה להימנות עם ראשי החוקרים של מלחמות ישראל ובעיקר מלחמת העצמאות, וזאת בשל ידיעותיו הרבות ודקדקנותו הברוכה והיעילה. אך ההשמצות מצד אחד וההלל מצד שני – דבר שאיננו נהוג בכתיבה היסטורית צבאית או פוליטית – מעוררים התנגדות בקרב החוקרים השונים בתחום. הציבור הרחב אומנם אוהב לקרוא "רכילות" ולחפש אשמים להנאתו, אך הקוראים הרציניים, המעוניינים לקרוא את האמת העובדתית, סולדים מהאשמות והכפשות של מפקדים ומנהיגים בכירים, כמו גם מהכפשת חוקרים אחרים.

לשם השוואה, האם קראתם מחקרים רבים על קרבות במלחמת העולם הראשונה, שמוקיעים את המפקדים הצבאיים והמדיניים הבכירים שבשל בורותם, גאוותם ואי-חוכמתם נהרגו מיליונים? הרי גם הגנרל אלנבי נשלח להוביל את המערכה במזרח התיכון לאחר כישלונותיו בצרפת, וכך מפקדים בכירים אחרים. גם הפילדמרשל מונטגומרי לא היה מוצלח כל כך ובכל זאת הגיע להישגים מרשימים.

ברור לי שלא אוכל לשנות את עמדותיו של מילשטיין, ועל כן אני מסתפק בקריאת העובדות כפי שאני לומד ממחקריו, אך לא ממסקנותיו האישיות.

לסיכום אומר, כי למיטב ידיעתי צה"ל למד ולומד מכל אירוע, גם אם המסקנות והלקחים לא מתפרסמים ברבים וגם אם לא מייד נערפים ראשים.

על המחבר / המחברת

Avatar

גדעון ביגר

פרופסור. לשעבר ראש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת ת"א. חבר קבוצת הגבולות בשיחות השלום עם סוריה. לשעבר יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית.

31 תגובות

  1. ציון מזרחי
    ציון מזרחי מאי 22 2019, 10:55
    זכותך לחשוב אחרת

    לדעתי חשוב מאוד שחוקר רציני כמו ד"ר אורי מילשטיין. אני תומך בדרך כלל בעמדות שלו, אבל גם אם מישהו חושב כמוך, טוב שמילשטיין מציג את הדרך האחרת של חשיבה. הוא מנמק את עמדותיו בעובדות ונתוניםאותם הוא מלקט בקפידה ובדבקות. אין אצלו אמירות סתמיות. הוא פשוט לא מקבל אוטומטית את כל אמירות הממסד.

    השב לתגובה
  2. גדעון ביגר
    גדעון ביגר מאי 22 2019, 16:22
    מילשטיין ודעותיו

    אין חוקר שמקבל אוטומטית את אמירות הממסד. חוקר חייב לאמר דבר חדש, לאור מחקריו. אם אומר מה שאמר הממסד הוא יכול להיות מרצה אך לא חוקר. בכול מקרה חוקר חייב להראות על מה מתבססים דבריו החדשים ולהיות מוכן לעמוד לביקורת על דבריו. לטעמי האישי – העובדות שמיג מילשטיין על פי רוב נכונות, אם כי לעיתים הן מבוססות על סיםור אמיתי אך מנקודת מבט של החייל הפשוט , אך מסקנותיו, באשר לאישים ואחריותם, לא תמיד מקובלות עלי.

    השב לתגובה
    • צדוק אברבמי
      צדוק אברבמי מאי 23 2019, 01:09
      מילשטיין היקר, אל נא תתן לפרובוקטורים

      ולבעלי דעות מקובעות להעכיר את רוחך ולגרום לך להאיט את המרוץ למציאת האמת ההיסורית.

      השב לתגובה
  3. אורן שמטוב
    אורן שמטוב מאי 22 2019, 17:55
    אני מציע שקודם נקרא את הספר כשיופיע

    ואז נדון בו ולא בנוסח לא סופי.

    השב לתגובה
    • גדעון
      גדעון מאי 23 2019, 09:18
      עובדות ומסקנות אצל מילשטיין

      אין דברי מכוונים רק לעומד להתפרסם, ואין אני דן בפרטיו כי אם בגישה הכללית העולם מפרסומיו של ד"ר אורי מילשטיין. העובדות נכנות בעיקרן, אין הוא יוצר עובדות כי אם מתעד אותן, אך מסקנותיו האישיות אינן מתיישבות עם ההגיון. לפי הגיונו, ראוי היה לפחות לפטר את כול מערכת ההנהגה הצבאית של מלמת הקממיות, ולהוסיף ולפטר גם את מרבית ההנהגה האזרחית. כולם טעו, לדעתו, בטפשות או בזדון, הסתירו, זייפו, עסקו בתעמולה שקרית, והכול לטובת עצמם. נגד גישה זו אני יוצא. פרשת הל"ה שמשמשת לו דוגמא , משמשת לי כאמצעי להביע את דעתי על כתיבתו הנמשכת של מילשטיין, שכאמור אני מעריך מאד את גילוי העובדות ברמה של החיילים בשטח, אך מסתייג ממסקנותיו הכלליות.

      השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני מאי 22 2019, 18:50
    חברים יקרים

    מילשטיין מבסס את מחקריו ומאמריו העיתונאיים על עדויות אותנטיות שהוא אסף בדרך כלל ברמה הטקטית. עדויות אלה ככל שיהיו נכונות נתונות להשפעת מנגנון שנקרא רשומון.
    השאלה היא אם מסקנותיו של מילשטיין נסמכות גם על שיקולים אסטרטגיים, מדיניים או מוסריים.
    יותר מזה – האם מילשטיים משווה בין מצבים התחלתיים לתוצאות ברמה של חזית ולא רק של קרב מסוים.
    עוד שאלה – האם למילשטיין בעת כתיבתו יש אג'נדה מסוימת?
    הרי הממסד הישראלי מתוך צניעות, או ממניעים אחרים, בדרך כלל ממעיט בסיפורים על ניצחונות.
    מי עוד ריסק 1500 מיגים על הקרקע ובאוויר?

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 30 2019, 10:42
      חיל האוויר של סיפקו את הסחורה

      יצחק,
      במופע המושלם ביותר יש ליקויים. יש לחשוף אותם, להפיק לקחים, ולתקן. ואכן אחרי 1500 מיגים ב-1967 חיל האוויר הישראלי לא סיפק את הסחורה ב-1973!

      השב לתגובה
    • עומר פלדמן יופיאל
      עומר פלדמן יופיאל יוני 02 2019, 00:18
      מסר לוגי

      גדעון, נראה לי ראוי שתתיחס לנושא המרכזי של הספר. מותר לך לבקר את ה"אישיותיות" של הסופר, ולעמוד על ניסוך יותר יבש/מקובל/אקדמי. אסור לך להתעלם לכלוטין מתיעוניו העיקריים של אותו ספר שבאת לבקר, אלא אם כן מטרתיך שונות ממטרתי כאחד קוראיך.

      השב לתגובה
  5. ב. ג.
    ב. ג. מאי 23 2019, 13:15
    אדם שמקדיש כל כך הרבה להנצחת

    ההיסטוריה תוך ליקוט עובדות רציני, כמו אורי מילשטיין – ראוי להערכה ןצל"ש

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מאי 23 2019, 23:28
      למר ב. ג. עלום השם

      ד"ר אורי מילשטיין בהחלט ראוי להערכה על עבודתו בליקוט עובדות בתחום היסטוריה צבאית שלנו והעלאתן על הכתב.
      לגבי צל"ש – אשמח מאד אם ימצא גוף מתאים שיעניק לו צל"ש על עבודתו בתחום זה.
      עם זאת ברצוני לציין שליקוט עובדות עדיין אינו היסטוריה.
      היסטוריה היא חקר תהליך מסוים, במשך תקופה מסוימת, עם התחלה וסוף ובעיקר עם ניסיון להסביר את הגורמים שהשפיעו על התפתחות התהליך המתואר.

      השב לתגובה
  6. גדעון
    גדעון מאי 23 2019, 20:29
    כרונולוגיה והיסטוריה

    כתיבת היסטוריה איננה ליקוט עובדות והצגתן לקורא. צריכה להיות מסגרת וצריכה להיות מטרה ובעיקר – צריך לנפות מכלל העובדות את אלה שלדעת הכותב !!!! פחות רלוונטיות ופחות חשובות מעובדות אחרות. פירוט מה היה ביום ובשעה מסוימת במקום מסוים – זו כרונולוגיה ולא היסטוריה

    השב לתגובה
  7. אורי מילשטיין
    אורי מילשטיין מאי 24 2019, 09:30
    ביקורת והשמצות

    תודה לידידי פרופ' גדעון ביגר על שנענה לבקשתי, קרא את כתב היד של ספרי החדש, חמישי בסדרה החדשה שלי על מלחמת העצמאות, "פרשת הל"ה" ושלח לי את ביקורתו. אז ביקשתי ממנו לפרסם אותה בג'וקופוסט והוא נענה. הבטחתי ששם אשיב. שוב תודה.

    תשובתי: פרופ' ביגר נפל בפח שרוב מבקריי נפלו וממשיכים ליפול – אי הבחנה בין השמצות לביקורת.

    להלן הצעתי המנומקת להבחנה: ביקורת היא השמצה מבוססת; השמצה היא ביקורת לא מבוססת.

    ביקורתי החיובית לאריה טפר ולדומיו ברמה הטקטית, שממנה הסתייג ביגר וביקורתי מפקדים בכירים כמו מג"ד הגדוד השישי של הפלמ"ח צבי זמיר ומפקד ירושלים וחטיבת "עציוני" ישראל עמיר בפרשת הל"ה, אינה נובעת מהטיעון הבלתי מבוססשל ביגר שאני מחבב את טפר ואת הדרג הטקטי ומתיחס בעוינות לזמיר ולעמיר ולדומיהם בדרך האופרטיבי והאסטרטגי אלא משום שטפר תפקד אופן אופטימלי, על פי קריטריונים קרביים ואילו זמיר ועמיר תפקדו גרוע על פי אותם קריטריונים שלא אני ניסחתי אלא המחקר הצבאי לאורך כל ההיסטוריה. את הטיעונים האלה אני מבסס.

    אני הייתי מצפה מביגר וממבקרים אחרים שיפריכו את טיעוניי ולא יפלו לכשל לוגי של "ארגומנטום עד הומינם" (ביקורת על הטוען ולא על הטיעון). מכיוון שרוב האנשים חושבים כפרופ' ביגר,לרבות רוב ההיסטוריונים הישראלים לפחות, ראשי האוניברסיטאות ומוסדות המחקר, המוציאים לאור וראשי המערכת הפוליטית והמערכת הצבאית, לא נותר לי אלא להיות חוקר עצמאי ולפרסם את ספריי בעצמי. העובדה שעשיתי זאת בלי שום סיוע היא נס ועל כך אני מודה למזל ולשוכן במרומים.

    השב לתגובה
    • גדעון
      גדעון מאי 24 2019, 10:15
      עובדות ומסקנות

      אם הגענו להודות למזל ולשוכן במרומים, הרי אין כול מקום לדיון שהרי אין טעם לדיון על אמונה . הצלחתו של אורי מילשטיין נובעת מעבודתו המסורה מחד ועל הדיון באישים מאידך. אם יותר לי השוואות – כתיבתו היא דומה להוצאה לאור של השבועון " העולם הזה" בזמנו. זאת להוציא את תמונות העירום. כאן גם שם התפוצה הייתה רבה עחסית בשל חשיפה של דברים שהציבור, אוהב הרכילות, האנאי שלטוני להנאתו ומחפש השערוריות מצא הן ב"עולם הזה" והן אצל אורי מילשטיין. אורי אבנרי ז"ל לא סמך על מזל ועזרה מריבון עולם. והצליח בתקופה מסויימת. ראוי שהקורא הנבון יקרא את שאורי מילשטיין כותב, בשל העובדות, אך כאמור, לדעתי לפחות, לא בשל המסקנות האישיות. אריה טפר אכן לחם כהלכה בגוש עציטן וגם בתל אל מוטילה אך לא בשל ביקורתו לא קודם בצבא אם כי לדרגת סגן אלוף הגיע. התקדמותם של אחרים נבעה בשל כישוריהם ולא קישריהם, טראה מקרה רפול שלא תמיד הוערך על ידי כותבי ההסטוריה וכך גם אחרים בצבא ובמדינה.

      השב לתגובה
      • אורי מילשטיין
        אורי מילשטיין מאי 30 2019, 10:37
        עובדות, היקש ומסקנות

        גדעון,
        א. המסקנות הן היקש מן העובדות הנחשפות שאחרים הסתירו. שומה על מי שחולק עלי לא רק להצהיר על כך אלא להראות כשל בהיקש.
        ב. "השוכן במרומים" באירוניה.

        השב לתגובה
    • גולש מידי פעם באתר
      גולש מידי פעם באתר מאי 24 2019, 11:37
      שימו לב לשני דברים יפים

      מישהו כותב ספר ומבקש חוות דעת מאדם אחר. נותן חוות הדעת מפרסם כאן מאמר שיש בו גם ביקורת. ראיתם פעם מקרה כזה?
      ויותר מכך, כותב הספר ונותן חוות הדעת חלוקים בדיעותיהם. אבל מתייחסים בכבוד אחד לשני. ראיתם פעם תופעה כזאת במדיה שלנו?

      השב לתגובה
  8. גדעון ביגר
    גדעון ביגר מאי 24 2019, 15:21
    דיון נורמטיבי

    חן חן. זו ההתנהגותהראוייה ולצערינו, כאשר היא מתרחשת, היא נראית מופלאה, וחבל. קצת יותר כבוד והערכה לאחר, גם אם לא מסכימים לדעותיו, איננה צריכה להיות תופעה מיוחדת כי אם נורמטיבית

    השב לתגובה
  9. ואני אומר
    ואני אומר מאי 25 2019, 11:07
    זה לא רק לא נורא שיש דעות שונות

    זה אפילו חשוב
    אם אין דעות נגד ואחרות צריך להמציא את ההיפכא מסתברא
    רק כך אפשר לתמרן בעולם שאין בו מונופול על האמת ולכל מתבונן זוית משלו

    השב לתגובה
    • גדעון ביגר
      גדעון ביגר מאי 25 2019, 23:03
      אמת אחת ופרשנויות הרבה

      איפכא מסתברא ולא היפכא. מעבר לכך – אין צורך להמציא נימוק נגד, אם הדברים שנכתבים או נאמרים, הם מקובלים. אמת עובדתית, לדעתי , יש רק אחת. פרשנויות לגבי מה הביא לאותה עובדה ומה היו השפעותיה, יש הרבה.

      השב לתגובה
  10. יצחק דגני
    יצחק דגני מאי 25 2019, 16:43
    ואני אומר יקר

    לגבי אלטרנטיבות לפעילות בהווה או תכנון פעילות בעתיד טוב שיש איפכא מסתברא.
    אולם הדבר אינו רלוונטי לגבי מה שקרה בעבר. במחקר היסטורי ישנן עובדות ברורות – היכן היינו בתחילת התקופה הנחקרת ולהיכן הגענו בסוף התקופה הנחקרת. לגבי מה שקרה בדרך בין התחלת התקופה לבין סופה אוספים עדויות ממקורות שונים. כמובן שעשויה להתגלות שונות בין המקורות. גם בניתוח המהלכים והגורמים שהשפיעו עליהן עשויה להתגלות שונות. על כן תפקיד ההיסטוריון הוא לנסות להסביר את המהלכים וגורמיהם.
    ללא כל ספק אם נוצר, וכמעט תמיד יכול להיווצר, ויכוח בין היסטוריונים, יש לקיים אותו מתוך ענייניות וכבוד הדדי.
    לגופו של עניין כאן – ד"ר אורי מילשטיין מצטיין באיסוף הפרטים והעלאתם על הניר. הוא גם מוצא במקרים רבים שהיו "פשלות". אולם מה שלהערכתי חסר בהיסטוריה שמילשטיין כותב הוא הניתוח האסטרטגי הכללי וסקירת תוצאות המלחמה אל מול מטרותיה שהוגדרו מלכתחילה.

    השב לתגובה
    • גדעון ביגר
      גדעון ביגר מאי 25 2019, 23:05
      הסכמה

      מסכים לדבריו של ד"ר יצחק דגני במקרה זה

      השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין מאי 30 2019, 10:52
      חריצת משפט ללא ביסוס

      יצחק דגני,
      מסתבר שלא קראת את ספריי ואותם דברים אמורים על פרופ' ביגר, שכן אין אפילו פעם אחת שלא עשיתי "ניתוח אסטרטגי כללי, סקירת תוצאות המלחמה מול מטרותיה שהוגדרו מלכתחילה". קרא למשל אתת ספרי "קריסה ולקחה" על מלחמת יום הכיפורים. אפילו משם הספר מבצבצים ניתוח אסטרטגי וסקירת תוצאות. המסקנה שלי היא שאתה החורץ משפט ללא ביסוס וזאת מסקנה מבוססת.

      השב לתגובה
  11. מורנו
    מורנו מאי 26 2019, 12:51
    עוד לא הפנמתם ש-עובדות

    הן גם סוביקטיבי
    ואין אמת צרופה
    ובמיוחד בימינו
    כשמראש לאמת אין חשיבות

    השב לתגובה
    • גדעון ביגר
      גדעון ביגר מאי 26 2019, 15:35
      אמת אחת ולא סובייקטיבית

      אינני פוסט מודרניסט ולעניות דעתי יש חשיבות רבה לאמת ולעובדה. עובדה היא אחת ויחידה ואין עובדה סובייקטיבית. יש פרשנות סובייקטיבית, יש תיאורים סובייקטיביים, יש דעות סובייקטיביות, אך יש אמת אחת, גם היסטורית וגם מתמטית

      השב לתגובה
    • למורנו
      למורנו מאי 26 2019, 22:07
      תחליף דיסקט.

      התבלבלת. אולי בשל חוסר הבנת הנקרא. עובדה היא עובדה. נקודה. אם יש על מהותה מחלוקת – היא איננה עובדה.
      ועוד – רק לאמת יש חשיבות. השקר תמיד בסופו של דבר מתגלה. האמת לעולם עומדת.
      כדאי שתחליף במוח דיסקט.

      השב לתגובה
      • גדעון ביגר
        גדעון ביגר מאי 26 2019, 22:25
        זה לא אני

        למורנו
        התשובה השנייה בעניין הבלבול איננה שלי ואני אינני משתמש בביטויים כמו "כדאי שתחליף במוח דיסקט" זה לא אני . גדעון ביגר

        השב לתגובה
  12. קובי
    קובי יוני 01 2019, 22:14
    טעות בבקורת

    דוקטור מילשטיין מצביע על טעויות אסטרטגיות אשר תוקנו בדרגים הטקטיים. לקחים ברמה האסטרטגית אינם מופקים וכתוצאה חיילים ברמה הטקטית מאבדים את חייהם. מאז מלחמת יום כיפור מערכת הבטחון ניצבת מופתעת ובלתי מוכנה כמעט בכל ארוע. די להזכיר את ארוע המרמרה כאשר משלשלים שלשה חיילים לתוך אניה עם מאות מחבלים/עוינים. דוקטור מילשטיין עושה עבודה חשובה בהעלאת הנושא, לא כנושא אישי אלא כשיטה. הממסד הביטחוני והאקדמי הקשורים זה בזה נוטים לדחות את הביקורת מתוך הגנה עצמית במקום ללמוד ולתקן.

    השב לתגובה
  13. ישראל
    ישראל יוני 02 2019, 12:55
    כבדהו וחשדהו את המגיב ביגר....

    "תחקורי הלוחמים בשטח – מעולים ומוסיפים. אך הקטעים שהובאו לעיל הם, לדעתי, בעוכריו של הכותב. רצונו להאשים מפקדים ולהלל אחרים – בעיקר את אלה הקרובים אליו בדעותיהם מקרב החפ"שים"
    בקטע הנ"ל אפשר לראות איך ביגר אומר דבר והיפובו באותה נשימה מבלי להסס…..
    לצערי נתקלתי בשיטה זו במאבק שניהלתי בנושא שבו היה מעורב הפרופ' הניכבד.
    יש בידי כמה וכמה גירסאות אופיניות של בעד /נגד באותה נשימה וזאת, בעיקר לאחר שהד"ר מילשטיין בדק וחקר את הנושא והגיע למסקנות ברורות וחד משמעיות שלא מצאו כל כך חן בעיני המגיב הנ"ל….

    השב לתגובה
  14. גדעון ביגר
    גדעון ביגר יוני 02 2019, 17:33
    רק חמור לא משנה דעתו

    כבר משה דיין אמר שרק חמור איננו משנה דעתו (ופגע בחמוקים). אכן מגבש אדם דעה ומכריז עליה אך לאחר שמובאות בפניו עדויות חדשות, זכותו וחובתו לשנות דבריו בהתאם למידע החדש, ולא להשאר בגרסתו הקודמת. בדבריי על כתיבתו וטיעוניו של מילשטיין אין דבר והיפוכו. העדויות אמינות ואין לי איתם בעייה, המסקנה הכללית, במקרה זה כמו במקרים אחרים, שעיקרה הטלת דופי במפקדים ומנהיגים ושבח והלל לחיילים הפשוטים, איננה נראית לי ולכן כתבתי את שכתבתי

    השב לתגובה
    • מפקדים בכירים וחפ
      מפקדים בכירים וחפ"שים יוני 08 2019, 17:32
      אורי מילשטיין

      גדעון,
      כדאי לך להעמיק יותר במחקריי ובתאוריות שפיתחתי לפני שאתה מפרסם הכללות וחוזר עליהן שוב ושוב: בהרבה פרסומים הראיתי וביססתי את ממצאיי, שהפיקוד הבכיר שלנו מתפקד באופן תת אופטימלי במידה ניכרת מאוד כמו לדוגמא בקרבות החרמון במלחמת יום הכיפורים, והח"פשים מוצאים את הערמונים מן האש בכל המלחמות מאז מלחמת העצמאות. אם היית מודע לכך אמור היית לסתור את טיעוני זה ולא לספר מה נראה או לא נראה לך!

      השב לתגובה
  15. גדעון ביגר
    גדעון ביגר יוני 09 2019, 07:21
    מפקדים וחיילים

    דעתי הובעה בעיקר למקרא נושא הל"ה בינואר 1948. באשר לשאר כתביו ומחקריו של מילשטיין, אינני מתיימר להגיד שקראתי אות רובם ואפילו לא את מקצתם, אך קראתי פה ושם, על אירועים שונים במלחמת הקוממיות, וההתרשמות תמיד אותו דבר. כפי שאורי כתב בעצמו, "הפיקוד הגבוה מתפקד באופן תת אופטימלי במדה נכרת והחפשים מוציאים את הערמונים בכול המלחמןת" זו ההכללה שאני לא מקבל. אכן פה ושם היו טעויות, פה ושם כשלו מפקדים ומנהיגים פה ושם החיילים הפשוטים הצילו קרב זה או אחר אך בגדול – המפקדים פעלו בשיקול דעת על סמם המידע והערכת הכוחות והחיילים, בחלקם הגדול אכן ביצעו את שהמפקדים פקדו עליהם לאחר שהכשירו אותם לפעולה. הנטייה להציג רק את האירועים בהם כשלו המפקדים ולרוממם את פעולותם של החיילים הפשוטים, היא שבעוכרי כתיבתו של מילשטיין ועל כך , ולא על שבירת המיתוסים, כתביו של מילשטיין אינם מקובלים בין חוקרי מלחמות ישראל, ולא בשל נטייתם המפלגתית, המדינית, המעורבות האישית וקשריהם עם רבי המדינה, כי אם בשל מקצועיותם. נכון שהקהל מחפש את הכתיבה המטילה ספק בכושרם של המפקדים, ולכן יש לעיתים הצלחה כלכלית בדיון בכשלון זה או אחר אך התמונה הכללית היא של מעשים ופעולות וקרבות ומערכות שנוהלו בהצלחה והשיגו התוצאות המקוות.מפקדים וחיילים פעלו במשותף והביאו להצלחה .

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!