JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מעבר למחולות כורדיסטן

הלשון הארמית המדוברת כנכס מורשת עולמית

מעבר למחולות כורדיסטן ד"ר יעקב מעוז, בהרצאה במרכז מורשת יהדות בבל
יוני 13
09:30 2019

גדלתי בשכונת קטמונים בירושלים בשנות השישים והשבעים המוקדמות. על משכבי, בלילות, חלמתי כיצד אני נפטר בהזדמנות הראשונה מן העוני, הכלכלי והתרבותי, ועובר לסביבה חברתית חדשה, נטולת מריבות וקללות. הטעם הרע שהותיר בי עבָרי, כבן למהגרים מכורדיסטן העיראקית, הצליח להאפיל על החן שהיה גלום בתפוצה זו ובמשך שנים ארוכות ויקרות התנכרתי למוצאי. בשנים האחרונות, ככל שהתבגרתי, למדתי להפריד בין העבר האישי שלי לבין זה של התרבות שאליה נולדתי, על המכמנים הנדירים האצורים בה. כיום ניתן להגדיר אחד מהם כלא פחות מאשר נכס מורשת עולמית. אולי זה רעיון לא רע לפנות לאו"ם בעניין זה.

השנים הארוכות שבהן ביליתי באקדמיה בחקר היהדות, בעיקר זו של חז"ל בתלמודים ובספרות המדרש, גילו בפניי אט אט שאני משתייך לאותה הקהילה הנוצרת בקרבה את הלשון הארמית בדמיון רב לזו שדיברו בה מייסדי היהדות לדורותיה. לא יהיה זה פרוע לטעון, שיהודים רבים בני דורנו היו מוכנים להיכנס למנהרת זמן, שתוביל אותם 1,500–2,000 שנה לאחור, ולזכות לשעה קלה לשמוע במו אוזניהם כיצד יהודים דיברו ארמית כשפת יום יום. ובכן, אין צורך במנהרת זמן, צאצאי היהודים האלה נמצאים בינותינו בכל אתר ואתר בארץ ישראל. אלא שלא רק כאן, גם נוצרים בחבל כורדיסטן בסוריה ובעיראק מדברים ארמית כשפה העיקרית. אך זהו עולם הולך ונעלם, והעובדה הזאת צריכה להטריד כל בן אנוש באשר הוא ובעיקר יהודים בארץ ובעולם. אִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?!

אילו היינו עורכים משאל פשוט בין אזרחי ישראל ובו היינו מנסים לברר מה כל אחד מהנשאלים יודע על יוצאי כורדיסטן, התוצאות לא היו מפתיעות. נתחיל מהחלק המרושע יותר והוא האוצר הגדול של בדיחות מבחילות המעידות על טיפשותם המופלגת של מסַפריהן. דומה כי אין עדה שעליה הומצאו יותר בדיחות גזעניות ורדודות מזו של יוצאי כורדיסטן. בחלק החיובי יותר יימנו הנשאלים בדרך כלל את המזונות, כמו היאפרח' והקובה (כּוּתֶלֶה, ליתר דיוק).

מעל לכול, ידועים יוצאי כורדיסטן במחולות הצבעוניים המרנינים כל לב במזרח ובמערב. זו תמונת המצב העשויה לעלות מן המשאל, גם אם הוא כולל בתוכו את בני הדור השני של יוצאי כורדיסטן.

מה שבוודאי היה נעדר מתוצאות המשאל הם שני נכסי תרבות נעלים שאין הציבור מודע אליהם כלל ועיקר. האחד, היצירה הרוחנית, ספרות המדרש, ההלכה והפיוט. והשני, הלשון הארמית המדוברת, שריד לאחד מעמודי התווך של כל היהדות לדורותיה. כדי להוסיף צער על הכאב, אציין גם שהארגונים הרשמיים של יוצאי כורדיסטן בישראל, מאז העליות הגדולות של 1950-1951 ועד היום, התעלמו מן הנכסים הרוחניים הללו. כולם עסקו בהיבט חשוב כשלעצמו, אך כמעט יחיד, חגיגות הסהרנה, בשירה ובמחולות, פעם אחת בשנה. גם את חגיגות האביב האלה הסכימו תוך כניעה להעביר מהאביב לסתיו. השמעתם כדבר הזה? יוצאי כורדיסטן חוגגים את חג האביב בסתיו. אין לך חרפה תרבותית גדולה מזו. רק לאחר מסע הסברה שלם, של כותב שורות אלה, שנמשך שנה תמימה, ולא מעט חיכוכים, זזו החגיגות באביב האחרון לחול המועד פסח, והן עתידות לשוב למועדן המדויק יותר, אסרו-חג פסח, מועד המימונה. הלב הישראלי רחב דיו כדי להכיל שתי חגיגות באותו היום.

בשתי הרצאות שנשאתי לאחרונה, במכללה האקדמית אשקלון ובמרכז מורשת יהדות בבל, פרסתי את משנתי בנוגע להכרח לפעול להצלת נכס תרבותי לאומי, הלשון הארמית. כמעט כל הנוכחים בשני האירועים התלהבו והביעו נכונות להתגייס למהלך. הדברים מילאו את ליבי עוז, והחלטתי לנהוג על פי מצוותו של רבן גמליאל "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ". קיבצתי סביבי כמה נשים ואנשים מעולים, שבעבר כבר עשו מאמצים רבים לשמר את הלשון הארמית, אך נתקלו בקשיים רבים ולא עלה בידם לעשות זאת באופן נרחב. הצעתי שינוי תפיסה מהותי. לא עוד שימור אלא תחייה, לא עוד למען יוצאי כורדיסטן אלא למען העם היהודי, לא עוד קיבוץ נדבות אלא שכנוע המדינה לאמץ את היוזמה; לא פחות מאשר היא מאמצת את היידיש והלדינו. קבוצת מתנדבות ומתנדבים יקרים מהווה כעת מעין ועד לתחיית הלשון הארמית בישראל.

קבוצת פייסבוק שפתחנו בשם "ארמית, שפה יהודית שניה", זכתה לתהודה רבה. רבים מן המצטרפים הביעו התרגשות ונכונות להתגייס למהלך הלאומי. לא העליתי בדעתי עד כמה מהותית הלשון הארמית לזהותם של רבים מאיתנו, בין שהם יוצאי כורדיסטן ובין שהם מתפוצות אחרות, כולל יוצאי אשכנז. דיאלוגים בארמית עתיקה ובארמית מדוברת החלו באמצעות קבוצת הפייסבוק. אנשים נידבו את בתיהם לקיום חוגים ללימוד הלשון. אחרים ביקשו לקחת חלק בגיוס משאבים ותמיכה ציבורית. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הביעו תמיכה ברעיון שמדובר בנכס היסטורי תרבותי בעל השלכה על היהדות כולה.

רוצים לטעום משהו מהארמית העתיקה והחדשה? שימו לב לקרבה שביניהן:

התורה: "וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה" (במדבר כ ח).

ארמית עתיקה, אונקלוס: "וְתַפֵּק לְהוֹן מַיָּא מִן כֵּיפָא, וְתַשְׁקֵי יָת כְּנִשְׁתָּא".

ארמית מדוברת: וּמַפֶּקְלוּ מַיָּא מֶן כֵּיפָּא וּמַשְׁתֵילָהּ כְּנִשְׁתָּא.חברי הוועד

הוועד לתחיית הלשון הארמית

מימין לשמאל, למעלה: מוטי גבאי, איציק ברוך, סימן טוב אברהם, יעקב מעוז, משה אריאל, ורדה זבריקו.

למטה: בתיה עלוני, נפתלי זקן, מרדכי יונה, בתיה מזור הופמן, זיזי בראשי.

על המחבר / המחברת

יעקב מעוז

יעקב מעוז

עורך מדור: דת ואמונה. ד"ר, מרצה ליהדות והחברה הישראלית. סופר ומשורר, מחבר הספרים "צדק פואטי" ו"אלוהים, אהבה ואסתטיקה". מנהל מדור זהויות וחיים משותפים בחברה למתנ"סים. חבר הנהלת תנועת "תיקון". בעל פינה בגלי צה"ל. מנחה אירועים וטקסים.

11 תגובות

  1. יונה
    יונה יוני 13 2019, 10:25
    יעקב, אתה נשמע מאוהב

    וזה נפלא

    השב לתגובה
    • אילנה
      אילנה יוני 13 2019, 20:51
      אלטלט

      תחי הארמית יעקוב היקר יוזמתך ברוכה רכשתי את ספרך צדק פואטי לפני שנה ותיאוריך מרטיטים ומעלים בי געגועים לבית אבי ואמי ז"ל , יישר כוח על שימור המורשת הרוחנית שלנו ,גם אני גדלתי בקטמון ו

      השב לתגובה
  2. מ.
    מ. יוני 13 2019, 13:18
    מה עם אידיש?

    ולאדינו?

    השב לתגובה
    • משה אריאל
      משה אריאל יוני 13 2019, 19:15
      יוזמה ברוכה וחשובה

      בזכותך יעקב הרעיון קורם עור וגידים. תבורך על היוזמה החשובה.

      השב לתגובה
  3. גולה אליה
    גולה אליה יוני 13 2019, 21:43
    הגיעה עת הכרה במורשת אבותינו

    יוזמה חשובה מאין כמוה, ומפעל חשוב שבהחלט ראוי להיחשב כמורשת עולמית, אני מאד שמחה שאתה נותן לו פומבי וגאה לקחת בו חלק. יישר כח ורוב הצלחה.

    השב לתגובה
  4. בתיה
    בתיה יוני 13 2019, 23:02
    גירסא דינקותא

    צר לי על קשיי הקליטה שחווית בילדותך, וחוו אחרים. הורי עלו בשנות העשרים, גרו בזיכרון יוסף ועברו לגבעת שאטל לאחר תש״ח. היינו כורדים בביתנו וישראלים בצאתנו. אכן, לא היו הרבה יוצאי כורדיסתאן בבית הספר החילוני בית הכרם או בתנועת הנוער. השתלבנו, אך הפיוטים מבית אבא מפעמים בתוכי, המעשיות והלשון. הוקרתי את שמחת הכורדים, המחוללים במעגלים, את הסולידריות, המשפחתיות והקהילתיות. את השפה אני דולה מזכרוני כל יום מחדש. לשון הבית, לישנא דני

    השב לתגובה
  5. צדוק עלון
    צדוק עלון יוני 14 2019, 15:33
    יסודות מדבריים-מזרחים בצד יסודות עירוניים-מערביים.

    יעקב יקר, תבורך; היוזמה שלך מעולה כי היא מחזירה לשולחן הדיונים מה שעלול היה להישכח באווירה העירונית-מערבית של מציאותנו; היא מחזירה את שפת אבותינו המכילה יסודות מדבריים-מזרחיים, שהם הכרחיים לכל הוויה אנושית באשר היא. יוזמתך מרחיקה את ההפנמה השלילית שמא חלילה ליסודות מדבריים-מזרחיים נחיתות ביחס ליסודות עירוניים-מערביים.
    תבורך בכול – צדוק

    השב לתגובה
  6. ורדה
    ורדה יוני 15 2019, 09:21
    ארמית שפת היהודים

    מתרגשת לדעת כי השפה הארמית ,השפה שהייתה מדוברת בגולה חוזרת להיות שפה בנלאומית.

    השב לתגובה
  7. מוטי גבאי
    מוטי גבאי יוני 15 2019, 20:55
    יוזמה ברוכה להכרה בשפה הארמית, שפת הורינו

    הארמית הינה שפה חשובה שאסור שתעלם. אכן נעשו בעבר מספר נסיונות לשמרה. אני מקווה שע"י דר' יעקב מעוז היקר ובעזרתינו ובעזרת עוד טובים ורבים נצליח לשמר את השפה ולגרום לכך שהיא תוכר כשפה רשמית כמו היידיש

    השב לתגובה
  8. י.
    י. יוני 16 2019, 11:46
    אתה נראה לי שמי שמדבר ועושה

    קדימה להפשיל שרוולים.

    השב לתגובה
  9. יואב
    יואב יוני 17 2019, 08:25
    רעיון יפה וראוי

    לא עוד ריצה חרי פרסום או ממון. למנן שמירת הגחלת והנשמה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!