JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

באיזה מזרח תיכון אנו חיים?

בישראל הדמוקרטית יש מי שמטיפים "להשתלב במרחב"

באיזה מזרח תיכון אנו חיים? ד"ר יצחק דגני
יוני 20
09:30 2019

המולת הדמוקרטיה בישראל והחלטת הכנסת ללכת לבחירות 2019 מועד ב' מסיטות במידה רבה את תשומת לבו של הציבור מהמתחולל ממש בהווה בשכונה המטורפת שלנו. מלחמות האזרחים שפרצו בשכנותינו לפני כתשע שנים לא רק שלא פסקו, אלא אף התעצמו בחלק מהמדינות שמסביבנו. עד כה, אסונות פקדו מדינות ערביות שמשטרן אינו מלוכני. אולם בעת האחרונה מבחינים בלחצים על ממלכות ונסיכויות מוסלמיות באזורנו. לחצים אלה יוצרים הזדמנויות חדשות למדינת ישראל.

הסוגיה העיקרית שאמורה להעסיק אותנו היא: האם אותם גורמים שעמדו ביסוד התפרצויות האביב הערבי עדיין קיימים במקומותיהם? האם ניתן להבחין בכיווני התפתחות במגמות לאיון גורמים אלה? או שמא ניתן להבחין בהחמרת מצבים שדרדרו את המזרח התיכון והפכו אותו לאזור מוכה מוות והרס?

למרבה החלחלה, לעיני המתבוננים מתגלה מזרח תיכון שרק הולך ומידרדר, ללא התוויה כלשהי לשינויי מגמות בכיוון חיובי. מחד גיסא, כתופעה כללית במרחב, הגידול הטבעי של האוכלוסייה המוסלמית מתעצם והולך. אך מאידך גיסא כושר ייצור המזון במרחב דווקא הולך ומצטמצם. האזור כולו סובל מגירעון חמור ביותר בזמינות מים לצריכה ביתית, ובעיקר מהעדר מים להשקיית גידולים חקלאיים. כמות המים הזורמת בשלושת המקורות העיקריים של האזור – נהרות הפרת, החידקל והנילוס – הולכת ופוחתת. גרוע עוד יותר – איכות המים בנהרות האלו יורדת בהתמדה, בשל הזרמת שופכין בלתי מבוקרת אל אגני הניקוז שלהם.

בעולם המוסלמי במזרח התיכון מצוי כסף רב. כמות הכסף הנזיל המצויה בשליטת מנהיגי האזור היא כנראה הגדולה ביותר בהשוואה לכסף מסוג זה הנמצא בשליטת מנהיג כלשהו בעולם. אולם כסף זה אינו משמש לצמיחה כלכלית ולפיתוח. בכסף זה השליטים המוסלמים קונים נשק וכלי מלחמה בסכומי עתק. כסף שמושקע בקניית נשק אינו מצמיח כל תועלת. להפך. כאשר מנסים להבין מה מריץ שליטים ערבים לרכוש נשק מודרני, אף שברור להם שבני עמם אינם מסוגלים לתחזקו ולהפעילו ללא מעורבות של "אקספטריאטים" – מומחים אירופים או אמריקנים שיושבים על חוזי העסקה זמניים – אי אפשר להימנע מהמחשבה שהמנהיגים הללו מבולבלים, אובדי עשתונות ובעיקר מטומטמים.

אלו הן תופעות בדרגה גבוהה יותר מאשר סתם שחיתות, שגם היא מאפיינת את העולם המוסלמי. יהיו מי שיאמרו ששחיתות קיימת גם במקומותינו, כמו במדינות המערב. נכון הדבר. אולם השחיתות שמאפיינת משטרים מוסלמיים מיוסדת על תשתית תרבותית ארכאית ושונה שהינה בסדר גודל אחר מהשחיתות שמצויה במדינות דמוקרטיות. והיכן קיימת דמוקרטיה במדינה מוסלמית?

לעומת זאת, למרות כל הלחצים המופעלים על הישראלים מבפנים ומבחוץ, החיים מתנהלים כאן ברמות מתקבלות על הדעת של סבירוּת, סדר ושקט. באותו הזמן בסביבתנו הקרובה ואף הרחוקה יותר במזרח התיכון המוסלמי בוערת אש המאכלת את כל אשר בדרכה. החיים במדינות המזרח התיכון הידרדרו למחוזות ולממדי זוועות אשר אלו שחיים בארצות דמוקרטיות אינם מסוגלים לשער בנפשם.

נשר אם יטוס בשמי המזרח התיכון (לענייננו זה עשוי להיות לווין שטס בחלל) יוכל בקלות להבחין בשואה שמתחוללת במה שקודם הייתה המדינה הסורית. הוא יוכל לראות את מחנות הפליטים הסורים שצצו בטורקיה, לבנון וירדן. אם הנשר יוכל לשאול יספרו לו על מאות אלפי נשים הרות המתגוללות במחנות הפליטים הללו. לאן כל זה הולך?

בטורקיה עצמה מעט הדמוקרטיה שהתפתחה עוד מימי מוסטפה כמאל מתפוגגת תחת הקלריקאליזם של ארדואן ומפלגת "הצדק והפיתוח" שלו. עיראק גם היא "מדינה לשעבר". היא מחולקת למספר לטיפונדיות שבכל אחת שולטים בעלי כוח שונים. לבנון היא למעשה מדינת מאפיות, וחזבאללה הנשלט מטהרן מפעיל טרור על כל סביבותיו. בלוב פרצה מלחמת אזרחים מחודשת. ההרס וההרג במדינה עתירת משאבי אנרגיה זו עולים על כל דמיון. בצפון סודאן מתחוללת הפיכה שעם חלוף הזמן הולכת ומתעצמת. הדיקטטור עומר אל בשיר סולק ובמקומו תפסו את השלטון קציני צבא. מחאה עממית נגד השליטים החדשים הולכת ומתפתחת והגוויות נערמות ברחובות.

על מצרים, ידידתנו ובעלת בריתנו, עוברת תקופה קשה. הטרור מכה בה בכל פינה. כלכלתה הרוסה. התיירות, שהייתה בעבר מקור עיקרי למטבע חוץ במצרים, פסקה כמעט לחלוטין. הצבא בראשות הגנרל א-סיסי, שבהמשך הפך לנשיא אזרחי, חזר ותפס את השלטון. הצבא מתמודד עם האחים המוסלמים, ואלה אינם בוחלים בהרס ורצח כדי לערער את השלטון במדינה.

בסעודיה סוערות הרוחות. המתח במדינה עצום. לאחרונה הוצאו להורג 37 בני אדם, בהם כמה נערים צעירים, באשמת "התנגדות או השתתפות בהפגנות נגד השלטון". המשטר בסעודיה נראה יציב למדי כלפי חוץ, אולם הנסיכים לבית סעוד חיים בחרדה. הם אינם יודעים מה ילד יום. כך גם מצבם של "נסיכי הפטרודולרים" שליטי ה"מפרציות". אבן הנגף העיקרית כיום בחצי האי ערב היא המעורבות האיראנית בתימן. ההרג וההרס שגרמו האיראנים וכפיפיהם המורדים החותים עדיין בלתי ניתן להערכה. יידרשו שנים רבות על מנת להשיב את תימן למצבה לפני פרוץ האביב הערבי, שגם כך לא היה מן המשופרים.

המצב בירדן, לעומת יתר ארצות ערב, הוא טוב יחסית. המלך מצליח בעזרת כידוני צבאו וסיוע מערבי וישראלי (בין היתר הזרמת 60 מיליון מ"ק מי כנרת בשנה) לקיים מידה רבה של "חיים מסודרים" בממלכתו. נקווה שהוא לא יאבד את כתרו.

לנוכח המתחולל בשכונה שלנו, אי אפשר להבין כיצד חיים בתוכנו "מלומדים" המטיפים להפוך את ישראל ל"מדינת כל תושביה". אפשר להבין את מנהיגי המפלגות הערביות בתביעתם "לבטל את הכיבוש". עיניהם טחו מלראות את המתחולל בשכונתם הקרובה. הם נעולים בתוך קונספציה שעבר זמנה, אשר בעצם לא הייתה תקפה מעולם. אולם כל אותם ישראלים "נאורים", אלו שתומכים ב-BDS, אלו שמחזיקים בתוארי פרופסורה באוניברסיטאות במדינה, שלדעתם מנהלת משטר "אפרטהייד" (איך זה מסתדר עם מה שהיה בדרום אפריקה?) – שיתכבדו ויסבירו לנו למה בדיוק הם מטיפים: שנהיה כמו אחת מהמדינות השכנות לנו במזרח התיכון? שנהיה דמוקרטיה כמו איראן או טורקיה? שיתנהל כאן משטר "פרלמנטרי" כמו בסוריה או בעיראק?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

8 תגובות

  1. יפעת נור
    יפעת נור יוני 20 2019, 15:22
    אתה בעד הערכים של החרדים?

    שורפי בובות החיילים והמכים את החיילים? החיים לפי ערכים לא דמוקרטים?
    אבל בכל זאת אתה מקבל אותם ורוצה שהמדינה תהיה מדינת כל אזרחיה כלל חרדיה?
    אז מה אתה תוקף דוקא את האזרחים הערבים?

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני יוני 20 2019, 22:00
    לגב' יפעת נור

    לא הבנתי את הערתך ושאלותיך. את בטוחה שקראת את המאמר והבנת מה נכתב בו? תנסי עוד פעם עם שאלות המתייחסות למה שנכתב במאמר.

    השב לתגובה
  3. סמי לוי
    סמי לוי יוני 21 2019, 13:02
    מי שלא מבין את ההבדל בנינו לבין שכנינו

    ובנינו לבין אויבנו, אין טעם בכלל לנתווכח אתו כי הוא לא רציונלי

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני יוני 21 2019, 15:41
    לסמי לוי היקר

    אפשר בהחלט להבין את גישתך שאין טעם להתווכח עם מי שלא מבין את ההבדל בינינו לבין שכנינו.
    אולם למרבה הצער יש בתוכנו אנשים נכבדים שלא מפנימים את העניין כמו חבר הכנסת כסיף ואפילו פרופסורים באוניברסיטאות.
    כאשר אני שומע פרופסורים מסוג זה מדברים ומטיפים בכל פעם אני מתפלא מחדש על העיוורון שלא לומר הטמטום שנשמע מדבריהם.
    על כן, לדעתי, צריך להתווכח אתם. צריך לנסות לגרום להם להבין היכן הם חיים. צריך לשלול אותם גם למען הדור הצעיר של הסטודנטים שעלולים לספוג את משנתם הקלוקלת והמושחתת.

    השב לתגובה
  5. דניה עופר
    דניה עופר יוני 23 2019, 14:05
    מה לדבר הרבה

    ישראל מדינה מפותחת וככל הארצות מסביבנו מה שנקרא בלשון עדינה "מדינות מתפתחות".

    השב לתגובה
  6. טדי גוברמן
    טדי גוברמן יוני 24 2019, 16:51
    מי שמתנחם בכך שהמצב אצלנו טוב יותר

    מאשר בלוב או בסוריה או בעזה שיהיה בריא. אני לא מוכן להסתפק בפחות ממה שיש בהולנד או בגרמניה או ביפן או בקוריאה או בדנמרק וכן הלאה.

    השב לתגובה
  7. יצחק דגני
    יצחק דגני יוני 24 2019, 21:57
    טדי גוברמן יקירי

    אתה גדול מהחיים. אם אינך מוכן להסתפק בפחות ממה שיש בהולנד או בגרמניה וכו' – אתה בהחלט מוזמן לעשות רילוקיישן לשם.
    אבל אצלנו – אם תרצה שיהיה כאן כמו יפן או דנמרק, למשל, תצטרך להחליף את האוכלוסייה ולהביא לכאן יפנים או דנים. אחרת אין סיכוי שנהיה כמו הארצות שציינת.
    חוץ מזה במזרח התיכון יותר טוב – נראה אותך ביפן נושא 4 נשים !, וכמובן שתהיה בריא כמו מי שמתנחם בכך שאצלנו יותר טוב מאשר בסוריה.
    אבל העיקר – לא הבנת את מה שנכתב במאמר. המסר העיקרי שלו הוא נגד אלו שרוצים שלא נהיה כאן מדינה יהודית. ואידך זיל גמור.

    השב לתגובה
  8. גדעון שניר
    גדעון שניר יוני 25 2019, 09:28
    ייחודיותו של העם היהודי

    לאור סדרה של תגובות מסוימות ראוי לחדד תופעה חברתית עולמית והיא התנגשות בין ציביליזציות. היו מי שחשבו שלאחר קריסת ברית המועצות והפלת חומת ברלין, הוכרעה למעשה המאבק על שיטת השלטון בין הסוציאל דמוקרטיה והקומוניזם לטובת הראשונה, ובסיוע המודל של "האיחוד האירופאי המשותף" גברה המגמה של הגלובליזציה שמשמעה בין היתר הסרת כול מגבלות וגבולות וחופש תנועה ומחשבה בלתי מוגבלים יחד עם נטייה להתכנס לתרבות אחת (המערבית כמובן). התנועה הזו נמצאת עתה בנסיגה כאשר ניכר שחברות רבות רוצות מאד לשמר תרבות, מסורת, שפה, סממנים לאומים (גבול, דגל, מטבע, הימנון וכו), המתבטא בניסיונות לחדש עצמאות, לפרק התאחדויות למען שימור זהות לאומית ייחודית. בדיוק כפי שאדם שואף לשמר את זהותו האישית-לכך שואפות גם קבוצות אנושיות כתגובת נגד למגמת ההתבוללות כמעשה מגדל בבל. (אגב- כך גם יקרה לדעתי שתוך דור תהיה תגובת נגד להתפרקות מבנה המשפחה המסורתי המתרחש בימים אלה, לשוב לעוגן שמספק המבנה המסורתי).
    ישראל היהודית הדמוקרטית נמצאת בקו התפר בין הציוויליזציה המערבית והמזרחית, והניסיון ל"שלב אותה במרחב" הוא ניסיון מתמשך נוסף לבטל את זהותה הייחודית לטובת היטמעות בתפיסת עולם סופר- ליבראלית שמשמעה אובדן זהותה הייחודית. המודל הזה משרת קו פוליטי המאמץ אידיאולוגיה מאד מסוימת, כזה שהעם היהודי הצליח להתגבר עליו במהלך אלפי שנות קיומו בנחישות שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית. אין סיבה לוותר על כך.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!