JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » לא האנרכיזם מוביל לרצח, אלא המצב החברתי

לא האנרכיזם מוביל לרצח, אלא המצב החברתי

ממשנתה של וולטרין דה קלייר (1)

לא האנרכיזם מוביל לרצח, אלא המצב החברתי וולטרין דה קלייר he.wikipedia.org
יולי 04
19:30 2019

רצח ראש הממשלה יצחק רבין גרם לרבים לחפש את המניע להתנהגותו של הרוצח שפעל בקור רוח ובמחשבה תחילה. ההסתה בחוגי הימין הדתי-מתנחלי, שימשה מצע אידיאולוגי שהכשיר מנטלית ואמונית את הרוצח למעשה הנתעב. בדומה, רצח נשיא ארה"ב ויליאם מקינלי הביא את הקהל והמשטרה לראות בתנועת האנרכיסטים בארה"ב כגורם ממריץ ומדרבן לביצוע פעולה אלימה נגד העומד בראש הממסד הפוליטי.

ב-14 בספטמבר 1901 נרצח הנשיא מקינלי במהלך ביקורו בתערוכה עולמית בבאפלו. הרוצח לאון צ'ולגוש נעצר ותויג כאנרכיסט על ידי המשטרה. במהלך החקירה עצרה המשטרה גם את אמה גולדמן האנרכיסטית היהודייה המפורסמת, בטענה כי נאום שנשאה הניע את הרוצח לביצוע הפשע.

שש שנים לאחר המשפט המתוקשר והוצאת הרוצח להורג, פרסמה האנרכיסטית וולטרין דה קלייר את השקפתה בדבר אחריות התנועה האנרכיסטית למעשה הרצח. וולטרין דה קלייר (Voltairine de Cleyre) הייתה אנרכיסטית אמריקאית, מן המובילות בתנועה האנרכיסטית בארה"ב בסוף המאה ה-19. נאומיה הרהוטים וכתביה מבשרים את תנועת שחרור האישה וזכויות העובדים. אף שלא הייתה ממוצא יהודי, התגוררה בשכונות עוני בקרב יהודים מרודים ולמדה לדבר אידיש.

במאמר זה, המחולק לשני חלקים, אביא תרגום שלי למאמרה של וולטרין דה קלייר, "התנקשות במקינלי מנקודת מבטו של אנרכיסט". החלק הראשון מציג את האנרכיזם כשיטה חברתית שתאפשר קיום חברה טובה יותר ושוויונית יותר. ההסברים בין סוגריים מרובעים הם שלי.

התנקשות במקינלי מנקודת מבטו של אנרכיסט

וולטרין דה קלייר   1907

שש שנים חלפו מאז פגש הנשיא ויליאם מקינלי את גורלו בבאפלו ומאז שהנחיתה מערכת המשפט את מכת הנגד שנטלה את חייו של רוצחו לאון צ'ולגוש. זעם פראי הסעיר אז את ההמונים. הזעם ששלל מהם את היכולת לראות, להקשיב או לחשוב בהיגיון, התפוגג עתה.

הדמויות המעורבות באירוע מקבלות עכשיו את הממדים הנכונים, ויש סיכוי שדברים שפויים שיאמרו מעתה יפלו על אוזניים קשובות.

"לצרוב את גופו של המתנקש בברזל לוהט" או "תלו אותו על עמוד התאורה הראשון שייקרה בדרך" או "קרצפו את עור גוו והניחו אותו להתייבש בשמש", "שלחו אותו לאי שומם" – כל אלה היו מטבעות הלשון שבהם בחר הציבור להשתמש כנגד הרוצח בשבועות הראשונים לאחר הרצח. היה זה ביטוי לזעם לא מרוסן, הקצף על הגלים, ומתחת רחשו ברבריות ופרימיטיביות שפרצו מפיהם של אנשים מתורבתים שהסירו מעצמם כל איפוק.

עתה אנחנו יכולים לשמוע באקראי את השאלה "ומה יש לאנרכיסטים לומר על כל זה?", או "האם אכן היה המתנקש בחיי הנשיא מקינלי, לאון צ'ולגוש, אנרכיסט כפי שהצהיר על עצמו?" וכן "מה לאנרכיזם ולהתנקשות בכלל?"

לאלה החפצים לקבל תשובות ולדעת מה יש לאנרכיסטים לומר על כך – מיועדים דבריי.

אנו אומרים כי לא האנרכיזם הוא שהביא לרצח, אלא המצב החברתי. מצב שבו מתאפשר לאנשים תאבי כוח ותאבי בצע לפעול באכזריות נגד ההמונים, ולהצית בתגובה אלימות של הקורבנות. רק המצב החברתי הזה הוא אשר הביא למותם של הנשיא מקינלי ושל המתנקש בו, צ'ולגוש, גם יחד.

האנרכיזם אינו קשור לרצח הנשיא אלא במובן שהוא פוקח את עיני ההמונים לאפשרות של קיום חברה טובה יותר שבה פתוחות האפשרויות המלאות לספק את צורכי הכול. חברה שתפעל לפיתוח חומרי ואינטלקטואלי של כל פרט בחברה בניגוד לקיפוח הקיים כיום בחברתנו.

האנרכיזם טוען כי ארגון הייצור וחלוקת העושר הקיימים כיום חייבים להיהרס ובמקומם תבוא שיטה חברתית שתבטיח לכל אחד מחבריה את הזכות לעבוד ללא שעבוד וללא צורך להפריש מעשר מפרי העמל למעביד הנצלן. שיטה חברתית שבה תובטח לכל אחד נגישות למקורות ולאמצעי הייצור, שיטה המלמדת שהאפשרות להרוויח את לחמך אינה כרוכה בניצול הגוף והנפש עד לכדי אובדן חושים. שיטה שבה אין בכל שעת עבודה עינוי של הגוף והרס הרוח וניצול כוחם של העמלים עד תום.

האנרכיזם הוא מורה הדרך המייצר מורדים. במקום כניעה עיוורת, הוא מפתח את המודעות של המנוצלים למצבם. כל תנועה לשיפור חברתי של ההמונים, מאז ומתמיד, עשתה אותו דבר. בין שדרות העם המנוצלות וחסרות הנחת נמצאים לעיתים יחידים בעלי מזג שונה ובעלי צורת התנהגות שונה ודרגת התפתחות מנטלית שונה, בדיוק כפי שאפשר למצוא בין שכבות העם האחרות, ועל כן מתבקש הוא כי מדי פעם מיתרגמים הכעס וחוסר הנחת לפעולת תגמול כנגד החברה המרסקת אותם.

רצח של אישים המייצגים את השכבות השולטות הוא פעולת תגמול שכזו. בעבר כבר היו מתנקשים בעלי אוריינטציה נוצרית או רפובליקאית, מתנקשים סוציאליסטים ורוצחים אנרכיסטים. באף מקרה שכזה לא יוחס מעשה הרצח כביטוי לאותן הדתות או האמונות הפוליטיות שבהן החזיק המתנקש. האחריות למעשי הרצח נפלה על שכם המתנקש ונתפסה כתגובה יצרית, פעולת תגמול כנגד אי-הצדק שנוצר על ידי מערכות מדכאות (להוציא כמובן, פעולות מסוג זה שהונעו אך ורק על ידי מניעים אישיים או כתוצאה מהפרעות נפשיות).

יתר על כן, דווקא לאנרכיזם יש השפעה פחותה על מעשים ישירים כאלה של יחידים מאשר לכל הדתות וזרמי ההגות הפוליטית, באשר אין לאנרכיזם אגודות סתר ולא מועצות מנהלים מכל סוג שהוא המקבלות החלטות לפעולה. מטבעו, כל אנרכיסט שהוא פועל על פי שיקול דעתו ואחריותו.

אך בין ההמונים יש כאלה המבינים כי הקפיטליזם הוא בית המטבחיים של העולם. הם מבינים שהקפיטליזם מטיל צלו אפילו על ילדים קטנים, וכי יום יום ושעה שעה הוא גוזר עליהם את גורלם: להיות מורעבים, להיות נכים ועיוורים. הקפיטליזם גוזר עליהם מוות איטי כתוצאה מזיהום האוויר.

יש המבינים כי הקפיטליזם חותר במעמקים, לא רק תחת הדור הזה של העמלים אלא גם תחת אלה שטרם נולדו והם נדונים מלכתחילה לחיי עליבות, בעוד העושר מורעף על אלה שכלל אינם זקוקים לו.

הם מבינים שכל זה אינו הכרח, הם יודעים שהקפיטליזם מושחת ומקומם. לכן לא ייפלא הדבר שיקום מבין שורותיהם מישהו ויכה בתגובה. התמיהה היא מדוע אין רבים כמותו, בין שיש בתגובות אלימות כאלה חכמה או שלא, בין שמעשהו יביא לשינוי או לא.

הגיהינום של הקפיטליזם מכונן את חוסר האונים, את הפעולה הנואשת, באופן כמעט בלתי נמנע. האנרכיזם שואף לעורר את המודעות לניצול ולעורר את התשוקה לחיים ראויים בחברה טובה יותר ואת ההכרה בצורך בלוחמה בלתי פוסקת כנגד הקפיטליזם והמדינה. האנרכיזם נאבק כנגד אלה שבמעשיהם הנפשעים ואולי הבלתי מודעים הביאו למעשה לתוצאת הרצח, למעשה הנקם.

ככל שהדברים אמורים באחריות לרצח, האנרכיזם לא ימעיט באחריותו במובן ש"אי אפשר שלא יבואו המכשולים, אבל אוי לו לאיש אשר דרכו יבואו" [הבשורה על פי לוקאס פרק י"ז פסוק 1. על פי האמור מזהיר ישו את תלמידיו מהקשיים ומהמכשולים שבדרכם ומבטיח נקמה ברשעים].

עד כאן חלקו הראשון של מאמרה של וולטרין דה קלייר. בחלק השני תובא התייחסותה לרצח הנשיא ויליאם מקינלי על רקע אופיו ואופי כהונתו.

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

אבי גולדברג עורך דין, מנהל חברות וכותב ספרים.

6 תגובות

  1. לא קפיטליסט
    לא קפיטליסט יולי 04 2019, 22:11
    שכחת רק שיש גם קפיטליזם

    נאור

    השב לתגובה
  2. מאוריציו גלפר
    מאוריציו גלפר יולי 05 2019, 07:42
    צדק חברתי

    כמה תיקים היו להרוג האתיופי?

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 05 2019, 11:31
    רצח פוליטי ורצח לאומי

    הקפיטליזם היה בית המטבחיים של העולם.
    לכן ב- 1848 פרסמו מרקס ואנגלס את המניפסט הקומוניסטי.
    בשלהי המאה ה- 19 הקומוניזם והאנרכיזם החלו להתגלגל ברחבי אירופה וצפון אמריקה.
    ב- 1901 נרצח הנשיא האמריקאי מקינלי על ידי אנרכיסט.
    הקומוניזם לא נקלט באמריקה.
    הוא כן נקלט ברוסיה שם התרחשה מהפכת דמים קומוניסטית ב- 1917.
    הקומוניזם ברוסיה לא רק היה בית מטבחיים אלא היכן שהוא נגע – לא צמח שם יותר עשב.
    הקומוניזם, שהובא לרוסיה במקום הקפיטליזם הרס את החברה האנושית. ריסק את רצון האדם ליצר מזון. טיפח חבורת מנהיגים פרזיטית ורצחנית שבאמת הייתה בית מטבחיים לעם הרוסי.
    בינתיים הקפיטליזם התפתח והביא ברכה ומזור לבני האדם.

    השב לתגובה
  4. ורד קפלן
    ורד קפלן יולי 05 2019, 12:36
    יש לי בעיה מבלי להכנס עומק הנושא עצמו

    יש להפריד בין רצח של מנהיג ע"י אזרח לבין רצח של אזרחים בפקודת המנהיגים (שקורה הרבה יותר).

    השב לתגובה
  5. עוד דיעה
    עוד דיעה יולי 06 2019, 13:08
    יש הרבה סיבות למעשי רצח

    לא צריך לתלות את מעשי הר ח של מנהיגים בכל העולם בכל ההיסטוריה דוקא בסיבה אחת שנוחה לצרכי הכותב

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!