JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » דוגמאות פשוטות של תופעות מנטליות סובייקטיביות

דוגמאות פשוטות של תופעות מנטליות סובייקטיביות

הידרדרות הפסיכולוגיה מִחקר נפש האדם להנדסת התנהגות

דוגמאות פשוטות של תופעות מנטליות סובייקטיביות פרופסור יהושפט גבעון
יולי 15
09:30 2019

הפסיכולוגיה נולדה כחקר הנפש והידרדרה, ברובה, לחקר התנהגות האדם בעולם החומרי. מבחינה זו הפסיכולוגיה בגדה בייעודה ובשמה "מדע הנפש". לפי סארטר, ראסל ופופר, השיטות הפסיכולוגיות האקדמיות הנוכחיות מבטאות רתיעה מחקר הנפש והידרדרות אל החלום של סקינר.

כפי שתיארתי במאמר קודם, המלצתו של ראסל הייתה בכיוון נגדי להידרדרותה של הפסיכולוגיה. היא נבעה מהבנה מעמיקה של השיטה המדעית: כיצד בני אדם מנהלים תצפיות בעזרת החושים וכיצד משתמשים בנתונים המתקבלים מהן. ראסל, בספרו על הידיעה האנושית שיצא לאור בשנת 1948 ועודכן בשנת 1951 ואחרי-כן בשנת 1956, טען שיש לנתק את המחקר על המוח מהפסיכולוגיה ולהחזירה למסלולה המקורי, לחקר התופעות המנטליות שמתגלות בעולם הסובייקטיבי של בני אדם.

מי שמורגל בתפיסות המקובלות ביחס לשכל האדם (mind) וביחס לרוחניות האדם, יתקשה לדון בהצעות כגון אלה כהצעות מנומקות ומבוססות על עיון ביקורתי, הנחשב בעיני פופר כלוז של השיטה המדעית, כי הוא יחשוב שמדובר בפנטזיות מיסטיות או באמונות דתיות. במאמר הנוכחי אציג כמה דוגמאות מוכרות ואראה שהן תופעות (כלומר תהליכים סדירים, קבועים ולא אקראיים) המתרחשות ממש בשכל הסובייקטיבי שלנו.

הזכרתי במאמר קודם שלי את תופעת ההתאמה שבין תצפיות אישיות של חוקרי הטבע, כתופעה שהיא מנטלית ביסודה. ראסל, בספרו מ-1948, טען במפורש שדווקא ההצלחה של ביסוס השיטה המדעית על תצפיות, מוכיחה שקיימת תופעה סדירה, כלומר, חוקיות, בהתאמה שבין העולמות המנטליים של החוקרים שאפשר לסמוך עליה לא פחות מעל כל חוק טבע אחר. ראסל טען שגם תופעות ההשליה האופטית הן מנטליות ביסודן, אבל, לדעתי, קשה להשתכנע שהן אכן כאלה. מי שרגיל לחשוב על הראייה כתופעה פיזיקלית המתרחשת בין העיניים למוח, יוכל להאמין שההשליה האופטית היא תופעה פיזיקלית פשוטה הנובעת מסטיות פיזיקליות של מנגנוני הראייה.

קיימת תופעה נוספת שחורגת מהעולם הפיזיקלי, תופעה שכולנו בדרך כלל מקבלים את קיומה ללא ספק כלשהו, והיא תפיסת קיומו של העבר. מה שהתרחש בעבר, אינו מתרחש בהווה מול עינינו, אז כיצד יודעים אנו על עצם קיומו? איך אנו יודעים שמשהו התרחש בעבר? אני טוען שאנו יכולים לדעת על העבר רק על סמך עדויות שקיומן בהווה מקושרות לעבר באמצעות השכל, כולל הזיכרון המנטלי, ולא באמצעות מציאות פיזיקלית כלשהי, הנבחנת בתצפיות מדעיות, הקיימת בעבר. מציאות פיזיקלית קיימת רק בהווה.

כדי לנמק טענה זו, אשתמש בדוגמה שהיא "מדע-בדיונית" קמעא. איך מחשב יכול לתפוס בוודאות שנתון כלשהו שעומד לרשותו מייצג אירוע שהתרחש בעברו? המחשב, בגלל סופיות המבנה שלו, בכל רגע נתון, יכול לפעול רק על סמך קבוצה סופית של נתונים השמורים בכל התקן שנגיש לו בהווה. גם השפעת נתונים שנקלטו בעבר קיימת רק בנתונים הקיימים בהווה.

כדי לוודא שנתון כלשהו התרחש בעבר, על המחשב לוודא שהנתונים שבטווח נגישותו לא הושתלו או זויפו על ידי גורם זר, אלא נוצרו מקליטת נתונים ישירה שלו בעבר. איך המחשב יוכל לעשות זאת? גם אם כל נתון יהיה צמוד לתווית שמציינת את זמן קליטתו, הרי גם התווית יכולה להיות מזויפת, ולכן, גם היא חייבת להיות מסומנת, כדי לוודא שהיא אמינה ושנקלטה בעבר על ידי המחשב עצמו. ובעזרת מה היא תהיה מסומנת? בעזרת נתון נוסף, וכן הלאה וכן הלאה. לכן, על כל נתון מתעוררת שאלת תקפותו כנתון שנקלט על ידי המחשב עצמו, ובגלל סופיות הנתונים הנגישים לפעולתו, תמיד יהיה נתון אחד לפחות שתקפותו איננה ניתנת לבדיקה על סמך זיכרון המחשב. אם כן, כיצד היא תיבדק?

לדעתי, זיכרון אנושי וודאי של העבר, לא יכול להיווצר מתהליכים פיזיקליים סופיים שכן תהליכים פיזיקליים כאלה חייבים להתרחש בהווה ולא יהיו שונים מהתהליכים של שימוש בנתונים כמו המחשב. כל החקירה המדעית שלנו (ולא רק בהיסטוריה, בגיאולוגיה ובארכיאולוגיה) מבוססת על זיכרון העבר. אמינות הזיכרון שלנו היא בעייתית, כי אפשר בפועל להשתיל בזיכרון שלנו זיכרונות מסולפים.

דאגלס ראשקוף בספרו על ההטיות הטכנולוגיות ועל מניעת האפשרות לתכנת אותנו ("תכנתו ולא, תתוכנתו", 2011) אִזְכר מחקר שממצאיו הטרידו אותו. מדובר בחוקרי מדעי ההתנהגות שגילו שילדים שבילו "במציאות וירטואלית" עם "לווייתנים וירטואליים" – זיכרונותיהם השתבשו. הילדים האמינו ששחו באמת עם לווייתנים חיים. ג'רמי ביילנסון וקת'רין סיגוביה מאוניברסיטת סטנפורד, פרסמו ממצאים אלה בשנת 2010, אבל, במקום להתעניין בפיתוח של יכולת אישית של עמידה כנגד זיכרונות כוזבים שמושתלים בשכל, הם לא חששו מלבטא במאמר שלהם התלהבות לגלות דרכים נוספות כיצד לשתול בשכל זיכרונות כוזבים.

עובדה זו מצטרפת למה שמתגלה לעינינו במעורבות הפעילה של חוקרי מדעי ההתנהגות בפיתוח טכניקות לריתוק המשתמשים בכלים דיגיטליים שונים. מעורבות זו נדונה במאמריי הקודמים על המתרחש מאחורי הקלעים של הרשתות החברתיות. כך מתקבלת תמונה מזעזעת על מצבה האנושי של הפסיכולוגיה המדעית העכשווית.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

4 תגובות

  1. ישראל שגב
    ישראל שגב יולי 15 2019, 09:36
    מה צריך לעשות

    בכדי לתקן?

    השב לתגובה
    • יהושפט
      יהושפט יולי 17 2019, 09:59
      לא ברורה לי שאלתך.

      העובדה שהממשות של העבר היא סובייקטיבית איננה תקלה שצריך לתקן אותה.
      בכל זאת, לדעתי, צריך לשנות את היחס אל התופעות האלה. הן לא פגמים של מהותנו. כדאי לחקור אותן ללא משוא פנים וללא הנחות מוקדמות שאינן מבוססות על עובדות, כמו האמונה שהחוויות הסוביקטיביות הן הפרשות של מערכת העצבים שלנו…

      השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 16 2019, 00:43
    תודה לפרופ' גבעון על מאמר מרתק.

    במילים פשוטות – מערכות המידע המלאכותיות מוצפות ב"פייק ניוז". מי שממציא ושותל את המידע השקרי עושה זאת בדרך כלל ממניעים מסחריים – כדי ליצור בקרב הציבור "בהלת קניות".
    הוא הדבר גם בפוליטיקה – זכיה בבחירות באמצעות תעמולה רצופה בהמצאות ופנטזיות כדי לתפוס את המפתחות לקופה הציבורית – ולעשות כסף.
    דהיינו – צדק הנשיא טראמפ כשהכריז שהתקשורת מלאה בפייק ניוז.
    ברורה גם תכניתו של אהוד ברק. השקיע בחברת קנאביס. רוצה לחזור לכנסת, להשפיע על חקיקת חוק לטובת הקנאביס – ויעשה עוד מיליונים.

    השב לתגובה
  3. ד.
    ד. יולי 19 2019, 11:36
    מנסיוני הדל הפסיכולוגיה כיום רחוקה מהנדסה

    יותר אמירות מרחפות עם ביסוס רעוע.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!