JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » תגלית מרגשת בערב שבת ותחילתו של הסיפור

תגלית מרגשת בערב שבת ותחילתו של הסיפור

גורל יהודי הזוי שאין כדוגמתו (1)

תגלית מרגשת בערב שבת ותחילתו של הסיפור ד"ר יצחק דגני
יולי 30
19:30 2019

בארבעת הפרקים של סיפור זה אבקש לגולל את קורותיו של פליט יהודי הונגרי, שהצליח לבנות את חייו מחדש בפורטוגל, וכיצד פגשתי אותו אני באחת מנסיעותיי בענייני עבודה לליסבון.

ראשיתו של הסיפור ברופא יהודי הונגרי בעל תושייה. בעת המרד ההונגרי בשנת 1956 השתלטו המורדים, לתקופה קצרה, על המדינה, והגבול בין הונגריה לאוסטריה נפתח. הייתה זו הזדמנות לרופא למלט את משפחתו מהתופת הקומוניסטי, שכן כעבור ימים אחדים הזרימו הסובייטים כוחות צבא משוריינים להונגריה, הביסו את המורדים, השתלטו על המדינה והורידו עליה שוב את מסך הברזל. גבולותיה של הונגריה נאטמו מחדש.

הרופא ומשפחתו הצליחו להגיע לווינה ומשם עלו על טיסה לישראל. הוא נקלט מייד לעבודה במקצועו והמשפחה שכרה דירת מגורים בסמוך לבית הוריי. בתו של הרופא הפכה לחברת ילדות של אחי ועם חלוף הזמן נפשותיהם נקשרו והם הקימו בית בישראל. כך, הצטרפה משפחת פליטים מהונגריה למשפחתי.

בערבי שבת בשלהי שנות השבעים של המאה שעברה, נהגנו להתאסף בבית הוריי לארוחה משפחתית מסורתית. מפעם לפעם הצטרפו לסעודת השבת הוריה של גיסתי הצעירה. כך קרה שבאחת השבתות בסיום הארוחה שאל אותי הרופא: "מהיכן חזרת הפעם?", "לאחרונה ביקרתי 'בענייני משרדי' בפורטוגל", השבתי. "ומה אתה מספר לנו מפורטוגל?" סיפרתי שהחוויה הגדולה ביותר בביקור בפורטוגל הייתה פגישתי עם יהודי מיוחד במינו שמוצאו מבודפשט.

"מה שמו של האיש?" שאל הרופא. "מאוטנר", השבתי, "אבל בטח השם לא אומר לך כלום". הדוקטור פנה אליי בנימה סקפטית: "אמרת מאוטנר?" "כן", השבתי והוספתי, "הדבר הבולט ביותר במאוטנר הלז הוא גובהו. יותר משני מטרים". פניו של הדוקטור החווירו. נשימתו נעתקה וצווחה נתמלטה מפיו. מה? האיש הזה חי? בליסבון?

לשמע צווחת הדוקטור נזעקה אימי מהסלון. "מה קרה? מה הצעקה? מה אמרת לו שהוא כל כך נרגש? שוב אתה אומר דברים שלא צריך להגיד?" הדוקטור נרגע ואמר בהתרגשות רבה לאימי, "כרגע הבן שלך סיפר לי שחבר ילדות שלי מבודפשט נותר בחיים. הייתי עד ללכתו עם משפחתו לרכבת שיצאה מבודפשט לאושוויץ. הייתי בטוח שהוא נרצח שם. עתה התברר לי שהוא נותר בחיים ונמצא בליסבון".

למחרת נסע הדוקטור לשדה התעופה, עלה על טיסה לפריז ומשם לליסבון.

במלחמת העולם השנייה פורטוגל הייתה ניטרלית. כמו בספרד השכנה, שלטו בה דיקטטורים צבאיים. הגנרל סאלאזר שלט ביד ברזל במדינה במשך 36 שנים. החונטה הצבאית דאגה שפורטוגל תהיה סגורה ונעולה כלפי העולם על מנת למנוע כניסת רעיונות מהפכניים שיסכנו את שלטונה. ב-1969 סאלאזר חלה אנושות. קציני החונטה החליטו למנות במקומו את הגנרל קייטאנו.

ממש בזמן ההוא התחולל מרד נגד השלטון הקולוניאלי במושבות הפורטוגליות באפריקה – אנגולה ומוזמביק. קייטאנו ביקש לגייס עוד צעירים לצבא כדי לשלוח אותם להילחם בגיהינום האפריקאי. הצעירים סירבו להתגייס וגם קצינים צעירים בצבא סירבו לעלות על האוניות שעמדו להפליג לאפריקה. התארגן מרד בצבא. המורדים הדיחו את קייטאנו מן השלטון בהפיכה צבאית ללא שפיכות דמים. ב-1975 העניקו המורדים עצמאות לאנגולה ולמוזמביק וארגנו בחירות חופשיות בפורטוגל. בבחירות זכתה המפלגה הסוציאליסטית ברוב קולות. מנהיגה, מריו סוארש, הקים בשלהי שנת 1976 את הממשלה הדמוקרטית הראשונה בפורטוגל.

סוארש יצר בעברו קשרים עם שליחי מפלגת העבודה הישראלית בוועידות של האינטרנציונל הסוציאליסטי באירופה. הוא התיידד עם ח"כ מיכאל חריש שהיה יו"ר הוועדה לקשרי חוץ של מפלגת העבודה. בראשית שנת 1977 נקשרו יחסים דיפלומטיים בין ממשלת סוארש וממשלת ישראל בראשות יצחק רבין. הישג שהיה ראוי לציון כיוון שמדינת ישראל הייתה בעת ההיא מבודדת יחסית ונתונה להשפעת חרם ערבי.

חודשים אחדים אחרי קשירת היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות זכה מנחם בגין בבחירות בישראל. ראש הממשלה החדש מינה את עו"ד דב מילמן, מלוחמי האצ"ל לשעבר, לשגריר הראשון של מדינת ישראל בפורטוגל. מילמן הגיע לליסבון ומייד יצר קשרים עם הקהילה היהודית בעיר. כך הוא הכיר את מר מאוטנר "הענק" ואת ז'וזה אולמן קארפ, יהודי לבבי, בשנות הארבעים לחייו, ואחד מעשירי פורטוגל.

באותה העת פורטוגל הייתה ארץ אגרארית בעיקרה. רמת התפתחותה הכלכלית הייתה הנמוכה ביותר בקרב מדינות מערב אירופה. כמחצית מתושביה התפרנסו מחקלאות בחוות פרטיות קטנות. נמצאו שם אך מעט התארגנויות של חקלאים כפי שכבר היה מקובל במערב. בעלי החיים הנפוצים ביותר היו כבשים שניזונו ממרעה טבעי. בחקלאות הירוקה שלטו כרמי ענבים ומטעי זיתים. פורטוגל הייתה מפורסמת ביינות ובשמן הזית שהיא ייצרה וייצאה.

על היוזמה של השגריר מילמן לסיוע חקלאי לפורטוגל, על קשריו עם היהודים היקרים, מאוטנר וקארפ, ועל המשלחת הישראלית לליסבון, אספר בפרק הבא.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

2 תגובות

  1. מ.
    מ. יולי 31 2019, 19:40
    אני כבר מנחש את הכיוון של הסיפור

    לא אעשה לך ספוילר…..

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 31 2019, 23:55
    ל- מ. הנכבד (מדוע בעילום שם ?)

    קודם כל תודה על תשומת הלב.
    נתערב שאין ביכולתך לנחש את כיוון הסיפור ?
    מדוע איך רוצה לעשות לי ספוילר?
    אנו במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי.
    ועוד – המילה ספוילר באה מ- SPOIL, דהיינו לקלקל. אולם יש לה גם משמעות של לפנק. תלוי בקונוטציה.
    אולי תוכל לבאר למה הדיוק התכוונת בתגובתך ?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!