JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » מאוטנר, קארפ והיוזמה הישראלית לסיוע חקלאי לפורטוגל

מאוטנר, קארפ והיוזמה הישראלית לסיוע חקלאי לפורטוגל

גורל יהודי הזוי שאין כדוגמתו (2)

מאוטנר, קארפ והיוזמה הישראלית לסיוע חקלאי לפורטוגל ד"ר יצחק דגני
אוגוסט 11
19:30 2019

בפרק הקודם סיפרתי על מינויו של דב מילמן לשגריר הראשון של מדינת ישראל בפורטוגל, שהייתה בעת ההיא מדינה אגרארית בעיקרה. ומה עושה שגריר ישראלי חדש במדינה אגרארית? יוזם סיוע חקלאי על מנת לקדם את החקלאות הפורטוגלית המסורתית אל המאה העשרים. ראשונים לעורר עניין היו מגדלי הכבשים. ממוצע תנובת החלב של הכבשה הפורטוגלית בעת ההיא היה כרבע מתנובת החלב של כבשת האוואסי הישראלית. כדי לטפל בנושא הוזמן לפורטוגל האגרונום ג' זאב שהיה מנהל המחלקה לצאן בשירות ההדרכה במשרד החקלאות הישראלי.

זאב הבין מייד שעל מנת לשפר את הישגי ענף הצאן בפורטוגל, יש להתמקד בשלושה תחומים מקצועיים: קידום גנטי, שירות וטרינרי ושיפור הזנת הצאן. למטרה זו יצאה לפורטוגל משלחת ישראלית בת שלושה חברים. כותב שורות אלה, כמומחה להזנת בעלי חיים, היה חבר במשלחת. את פנינו בשדה התעופה בליסבון קיבל סגנו של השגריר. הוא הסיע אותנו במכוניתו למלון במרכז ליסבון. "מחר בבוקר לפני שתתחילו בעבודתכם", הודיע לנו הסגן, "אקח אתכם לפגישה עם השגריר דב מילמן. ממנו תקבלו יותר מידע, ובהמשך תדווחו לו על ממצאיכם בטרם שובכם ארצה".

השגריר מילמן קיבל אותנו בלבביות וברוב קשב. כששמע את מה שיש בכוונתנו לעשות אמר: "אני מכיר יהודי מקומי שלהערכתי יסייע לכם בחפץ לב". הוא טלפן אל האיש, שוחח עימו דקות אחדות ובסיום השיחה אמר: "האיש מחכה לכם עכשיו במשרדו. הנהג שלי ייקח אתכם אליו". מאחר שהיינו אמורים להגיע מייד אחרי המפגש עם השגריר לפגישה במשרד ממשלתי מקומי, החלטנו להתפצל. נפל בחלקי להיפגש עם מכרו של השגריר. הנהג הסיע אותי למשרד מפואר וספון עץ מהגוני באוונידה סינקו דאוטוברו (שדרת החמישה באוקטובר) שהוא הרחוב הראשי המפואר של ליסבון הקולוניאלית (בעבר). את פני קיבל איש צעיר, שנראה בשנות הארבעים לחייו – מר ז'וזה אולמן קארפ, שבין היתר היה גם יו"ר הקהילה היהודית בפורטוגל.

"השגריר סיפר לי מה אתם מתכוננים לעשות", אמר קארפ, "בהחלט אוכל לסייע לכם. אולם לפני כן אני מבקש להראות לך שני דברים". האיש פתח את מגירת שולחנו והוציא ספר תנ"ך בכריכה מהודרת ומכתב נתון במעטפה רשמית של משרד ראש ממשלת ישראל. הוא פתח את הדף הראשון של ספר התנ"ך והראה לי הקדשה, כתובה בשפה האנגלית, שהייתה מיועדת למר אולמן קארפ היקר. על החתום ד"ר חיים וייצמן, נשיא מדינת ישראל. "סבא שלי קיבל את התנ"ך הזה מהנשיא הראשון שלכם".

הופתעתי מאוד. האיש סגר את ספר התנ"ך והשיבו למגירה. הוא נטל את המעטפה, פתח אותה בזהירות ושלף מתוכה מכתב כתוב באנגלית, על נייר הנושא לוגו רשמי של משרד ראש ממשלת ישראל. המכתב שהופנה לאדון הנכבד מר אולמן קארפ, הכיל מילות תודה חמות והערכה על תרומה כספית גדולה שתרם סבו של האיש. התרומה סייעה למאמץ המלחמתי של מדינת ישראל במלחמת העצמאות. על החתום: דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל.

כיוון שהייתי "בן-גוריוניסט" התרשמתי עמוקות. האיש הבחין בכך ואמר: "בוא נשתה קפה ולפני שאפנה אותך לכתובת הנכונה, ברצוני לספר לך על סבא שלי". שתינו קפה והאיש סיפר על סבא שלו שהיה צאצא למשפחה יהודית ממגורשי ספרד ששמרה על יהדותה. מכיוון שבליסבון לא נמצאו בחורים יהודים לנישואין, אחת מבנות המשפחה בדורות הקודמים התחתנה עם בחור יהודי מגרמניה. כך נכנס השם אולמן למשפחתם. כשז'וזה הגיע לגיל בית ספר תיכון, שלחו אותו הוריו להתחנך בשווייץ. שם הוא גם למד באוניברסיטה. לרוע המזל אביו נפטר בגיל צעיר. כאשר הסב רצה לפרוש מעבודתו הוא הזמין אליו את נכדו משווייץ ומסר בידיו את ניהול עסקיו. כעבור שנים אחדות הלך הסב לעולמו. כך מצא את עצמו ז'וזה, בגיל צעיר יחסית, מנהל את אחד העסקים הגדולים בפורטוגל.

ליבת העסקים של הסב הייתה רשת של טחנות קמח שרכשה תבואות מהחקלאים, ייצרה קמח ושיווקה אותו למאפיות. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, כאשר באמריקה עסקו בהשבחת זני תירס, יצר הסב קשר עם יצרני הזרעים המושבחים בארה"ב וקיבל סוכנות בלעדית ליבוא זרעי תירס מושבחים מארה"ב לפורטוגל. כך הפך הסב לא רק לאיש עשיר שבבעלותו ממגורות לתבואות בנמל ליסבון, אלא גם לייבואן של תבואות מארה"ב בהיקפים של מאות אלפי טונות בשנה. את כל העושר הזה ירש הנכד שישב מולי. כיוון שנעוריו עברו עליו בלימודים בשווייץ, הוא רכש שליטה באנגלית, בגרמנית ובצרפתית בנוסף לפורטוגזית, שפת אימו. לימודים אלה וידיעת השפות הכשירו אותו לניהול עסקים בינלאומיים וכך הוא האדיר את עסקי המשפחה ככל שידו הייתה משגת.

הגיעה שעת הצהריים. המארח שלי הזמין לחדר אוכל שהיה צמוד למשרדו ארוחה כשרה למהדרין. אחרי הסעודה הודיע לי האיש שהוא מתקשר למר מאוטנר. הוא שוחח עימו במשך כעשר דקות בפורטוגזית. משסיים את השיחה אמר לי שמר מאוטנר הוא האיש שלי. הוא יסייע לי ככל שיידרש. נהגו של מר אולמן הביא אותי למשרד צנוע באותו הרחוב. הוא ליווה אותי לחדרו של מר מאוטנר ונפרד ממני לשלום.

מר מאוטנר קם מכיסאו ללחוץ את ידי. לכשנעמד ראיתי למולי אדם שגובהו היה יותר משני מטרים. הוא הושיט לעברי כף יד ענקית שגודלה כגודל את חפירה, לחצנו ידיים. האיש התיישב על כיסאו ושאל באנגלית טובה עם מבטא הונגרי כבד: "מר דגני, מה אני יכול לעשות בשבילך?". על השיחה המרתקת עם מר מאוטנר אספר לכם בפרק הבא.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

3 תגובות

  1. המבקר הפנימי
    המבקר הפנימי אוגוסט 12 2019, 15:22
    למה פרקים?

    יש כאן סיפור (אולי מעניין) שאפשר להביא אותו קצר וחד וחלק ולא צריל למשוך על פני סדרה ארוכה של פרקים.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 13 2019, 04:06
      למבקר הפנימי הנכבד

      המתן. עוד לא קראת את כל הסיפור. הוא נכתב באמת כמקשה אחת. אולם בשל הנחיות המערכת הוא קוצר בערך ב- 50% וגם חולק ל- 4 פרקים. באהבה אקבל את הביקורת שלך אם תהיה אחרי שתקרא את כל הסיפור, וגם תנחה אותי לגבי מה שיכולתי להשמיט על מנת – כדבריך – שהסיפור יהיה יותר קצר.

      השב לתגובה
    • תודה
      תודה אוגוסט 13 2019, 21:13
      שמואל 0507991996

      סיפור יפה. מחכה לפרק הבא.
      אם שמרת את הטלפון של הענק הצדיק. תגיד לו בבקשה שיש יהודי מישראל שצריך עבודה / אישור עבודה בפורטוגל

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!