JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדם עד בכורות

נאצר המיט על עמו מכות שלא נכתבו בתורה

מדם עד בכורות גאמל עבד אל נאצר צילום: Ahmed Mohamed he.wikipedia.org
אוגוסט 31
19:30 2019

המייג'ור גמאל עבד אל נאצר היה קצין בצבא המצרי ב-1948. הוא השתתף בפלישה למדינת ישראל, שזה עתה הוקמה. המלך המצרי בעת ההיא, פארוק, היה נתון להשפעה בריטית, אך בכל זאת נכנע ללחץ של האחים המוסלמים ולאווירה האנטי-ציונית שפשטה במדינות ערב, והתיר לצבאו לפלוש למדינת ישראל, להכחידה ו"לזרוק את היהודים לים".

זו הייתה טעותו המונומנטאלית של פארוק, ובסופו של דבר היא עלתה לו במלכותו. התבוסה של הצבא המצרי "האדיר" בפלסטינה החלה סדרת אירועים שבסופה הודח פארוק. למזלו "הקצינים החופשיים" שהדיחו אותו חסו על חייו והגלו אותו למונקו בחברת כמה מנשיו ומשרתיו, וכנראה גם עם לא מעט זהב מהאוצר המלכותי. ב-23 ביולי 2019 מציינים במצרים את יום השנה ה-67 למהפכת הקצינים החופשיים.

בעת הדחת פארוק, נאצר כבר נשא דרגת קולונל בצבא המצרי. אולם ללא כל ספק הוא נשא עמו גם את תחושת ההשפלה של הצבא המצרי כאשר הצבא הישראלי הביס ובלם אותו במקום שבו נמצא כיום "גשר עד הלום". בעקבות התבוסה כותר החלק שנותר מהצבא המצרי בכיס פאלוג'ה. להזכירכם, ההיסטוריה חזרה על עצמה ב"מלחמת אוקטובר", כאשר הארמייה השלישית של הצבא המצרי כותרה בצד המזרחי של דרום תעלת סואץ.

הקולונל נאצר לא שכח את ההשפלה. ב-1952 הוא השתתף בהדחת פארוק תחת מנהיגותו של הגנרל מוחמד נג'יב, וכבר אז ארגן קבוצת קצינים ואחרי כשנה וחצי שלח את הגנרל נג'יב לפנסיה בחוות העופות שלו ליד העיירה זגאזיג (כותב שורות אלה ביקר בחוותו של נאג'יב ב-1980). כאשר השלטון במצרים נפל לידיו, הכריז שהוא מתכוון לצאת לסיבוב שני נגד ישראל, כדי לגמול לה על ההשפלה שהמיטה על צבאו ב-1948.

נאצר התכוון לכך ברצינות. הוא לא שקט על שמריו. תוך כדי העצמת מעמדו במצרים והפיכתו למנהיג בין-לאומי, אחד מארבעת המנהיגים של "גוש המדינות הבלתי מזדהות" – טיטו היוגוסלבי, גנדי ההודי, סוקרנו האינדונזי ונאצר – הוא החל להתנכל למדינת ישראל. בעזה הוקמה מפקדה של "פדאיונים", והם חדרו לישראל וזרעו הרס ומוות ביישובי העוטף. כן, ממש אותו עוטף. הוא דחף להנהגת חרם כלכלי בין-לאומי על ישראל והעצים את הצבא המצרי באמצעות נשק סובייטי. למעשה הוא השפיט את מצרים למשימת השמדת ישראל. כנראה הדחף שלו צמח בשל "רוח התבוסה וההשפלה שהמיטו עליו היהודים".

הנטייה האנטי-ישראלית של נאצר וחבר קציניו, בתוספת תחושת גאווה ועליונות וכנראה גם בהשפעת עיוורון מודיעיני ומדיני (יש מי שיכנה זאת טמטום של דיקטטור מהעולם השלישי) הביאה על מצרים המודרנית מכות שעלו על עשר המכות שהושתו על קודמתה הפרעונית.

הטרגדיה של נאצר הגיעה לשיאה ביוני 1967. כ-450 מיגים סובייטיים חוסלו במצרים במשך כשלוש שעות במבצע "מוקד". בכך נחתם גורל המלחמה. חלק גדול מהצבא המצרי הושמד. ציוד צבאי בשווי של עשרות מיליארדי רובלים הושחת. הצבא המצרי ספג עשרות אלפי הרוגים ופצועים. ונאצר – באוגוסט 1967, כחודשיים אחרי האסון, עמד בראש ועידת חרטום והכריז קבל עם ועולם על שלושת הלאווים: לא הכרה בישראל, לא משא ומתן ולא שלום עימה. הסובייטים באיוולתם תמכו בו. בתמיכה זו, כמו גם בבניית הסכר הגבוה באסואן, הם המיטו על מצרים אסון כלכלי גדול חסר תקדים.

בריאותו של נאצר נפגעה עקב מלחמת 1967. הוא כנראה לא שב לאיתנו. ב-1970 הוא הלך לעולמו. הציבור בישראל השתאה ושאל את עצמו: מה יהיה עכשיו, כבר התרגלנו לנאצר, מי יהיה לנו צר במקומו? ענה על כך שר הביטחון דיין: "בבניין הארץ ננוחם".

סגנו של נאצר אנואר סאדאת, שגם הוא נמנה על חבורת "הקצינים החופשיים", היה לנשיא במקומו. סאדאת קלט שהמדיניות של נאצר כלפי הסכסוך עם ישראל הייתה שגויה ושלא היה כל סיכוי שתקדם את מצרים. הוא הבין שמהסובייטים לא תצמח למצרים ישועה. העימות עם ישראל הסב למצרים נזקים חסרי תקדים שרק האמריקנים, אולי, היו יכולים לנסות לתקן.

סאדאת סילק את הסובייטים והתקרב למחנה האמריקני. לאט הוא שינה את הכיוון הכללי של מצרים. הוא יזם מלחמה עם ישראל, והיא הסבה נזק אדיר למצרים. מיד לאחר מלחמה זו החל סאדאת בשיחות קרבה עם ישראל. השיחות הניבו הסכמי הפרדת כוחות בין הצדדים ושנים אחדות לאחר מכן נחתם הסכם שלום בין מצרים לישראל. בכך נמחקו שלושת הלאווים של ועידת חרטום. חד משמעית – מצרים נכשלה בהשגת מטרותיה האסטרטגיות כפי שנקבעו בתקופת נשיאותו של נאצר. לעומת זאת, ישראל השיגה את יעדיה, שנקבעו עוד בעת הקמתה, דהיינו הכרה במעמדה המדיני והשגת שלום עם המדינה הערבית המשמעותית ביותר במזרח התיכון.

אין ספק שסאדאת שינה את גורל מצרים. הוא קיבל את כל סיני, אולם נאלץ להנהיג מדינה מוכה וחבולה שלא מסוגלת להאכיל את תושביה ולספק את צורכי חייהם הצנועים. במצבה כיום, עם כמאה מיליון תושביה, מצרים לא תוכל להשתקם גם בדורות הבאים. יש לתלות את פיגורה ואסונותיה של מצרים בתקופת מנהיגותו של נאצר. מאז ההפיכה ב-1952 הנהיג נאצר את מדינתו בדרך חתחתים מושחתת ומטומטמת שהרחיקה אותה מהעולם המתפתח. הוא בזבז עשרות מיליארדים על בניית צבא שחייליו לא היו מסוגלים להפעיל ציוד צבאי מודרני. אפילו לחימת הסובייטים בפועל נגד ישראל לא סייעה בידו.

מצרים משלמת ועוד תשלם במשך שנים רבות על "מנהיגותו הכריזמטית" של נאצר. בימים אלה ישראל מסייעת למצרים להתגבר על טרוריסטים מוסלמים. הייתם מאמינים?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

4 תגובות

  1. יורם טנא
    יורם טנא ספטמבר 04 2019, 11:59
    מעניין

    אבל למה נזכרת דוקא עכשיו?

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני ספטמבר 04 2019, 22:49
    ליורם טנא הנכבד

    תודה על תשומת לבך ושאלתך הנכונה. ראשית – לעולם ילמד אדם. אולם, לאחרונה, בשל שו"ת בהרצאותיי כמו גם בשל קריאה בעיתונים, התחוור לי שרבים בתוכנו לא הפנימו את מצבה של מצרים דהיום. העירו שהנה נתניהו אישר לגרמנים למכור צוללות למצרים (כאילו שהגרמנים זקוקים לאישור שלנו כדי למכור מה שהם רוצים למי שהם רוצים) טענו שהרוסים חוזרים למצרים – ואוי אוי אוי מה יהיה. העירו שהמצרים הכניסו לסיני צבא מעל ומעבר למותר להם בהסכמי השלום עם ישראל. ועוד כל מיני בוקי סרוקי.
    על כן ראיתי לנכון לכתוב בקיצור על מצבה הנוכחי של מצרים. אני חייב לציין שעסקתי בכך בלשון המעטה. מצבם הרבה יותר חמור. שישמור אותם האל.

    השב לתגובה
  3. מסכים
    מסכים ספטמבר 05 2019, 12:22
    חשוב חשוב ללמוד ולדעת את ההיסטוריה

    ואת הנסיבות ואת הלקחים.

    השב לתגובה
  4. אברהם מינץ
    אברהם מינץ ספטמבר 05 2019, 18:52
    התנשאות לא תורמת

    צריך להמנע מחלוקת תשבוחות עצמיות. עשינו הרבה. גם הרבה טעויות. וסרט עוד לא נגמר.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!