JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדע השכל, הייתכן?

הטאבו של תרבות המערב

מדע השכל, הייתכן? פרופסור יהושפט גבעון
אוגוסט 24
09:30 2019

ברטראנד ראסל (1970-1872), מגדולי הוגי הדעות והלוגיקנים של המאה ה-20, כתב ופרסם עשרות ספרים בבירור יסודות המתמטיקה והלוגיקה ובחקר השיטה המדעית. אחד מהם היה "ידיעה אנושית: הטווח שלה וגבולותיה" (פורסם לראשונה ב-1948). בספר זה ביקש ראסל לבסס את שיטת ההיסק המדעי, כשיטה שבעזרתה אנו מגיעים מתצפיות אישיות לידיעה בעלת ערך יישומי רב – לידיעה ציבורית ומדעית. לספר שישה חלקים. בחלק הראשון מוצג עולם המדע. בפרק הראשון שלו מציג ראסל את ההבחנה שבין הידיעה האישית, הסובייקטיבית, לבין הידיעה הציבורית, כמו זו המבוטאת במדעים. בפרק האחרון שלו, שכותרתו "מדע השכל" ("The Science of Mind"), מציג ראסל טיעונים בדבר אפשרות קיומו של מדע העוסק בידיעה הסובייקטיבית. מתפיסה זו נובעת המסקנה המפתיעה שלא רק שמדע השכל אפשרי, אלא שהוא משמש בסיס לכל המדעים האמפיריים. במאמר הנוכחי אבקש לסכם את גזירת המסקנה הזו.

ראשית, אציין שהכותרת באנגלית של הפרק על מדע השכל, "The Science of Mind", הייתה של ראסל. התרגום לעברית הוא שלי, והוא מבוסס על שפתם של הפילוסופים היהודיים של ימי הביניים שהרבו לדון בתופעות השכליות. הם בחרו במילה "שכל" כתרגום למונח הלטיני "mēns". אני חייב תודה למורי פרופ' דוד פלוסר (2000-1917) אשר הציג את העובדה הזאת בקורס על הפילוסופיה היהודית בימי הביניים.

הזכרתי את ראסל ואת תפיסתו לגבי מדע השכל במאמרים קודמים שלי, אלא שהתברר לי שמה שכתבתי לא היה מספיק מרוכז כדי להבהיר את עמדתו. לכן אציג כאן, בתמצית כוללת, את עיקרי הטיעון שלו:

  1. עובדה: כל המדעים האמפיריים מבוססים על תצפיות אנושיות ואישיות של החוקרים. דיווח על מחקר מדעי אמפירי הוא תמיד דיווח על תצפיות אישיות. הוא דיווח על ידיעה אישית המוגשת למבחן ציבורי כדי שתיהפך לידיעה ציבורית.
  2. עובדה: כל התצפיות במחקר מדעי מכילות גורמים אישיים וסובייקטיביים. הן נובעות ממבט אישי על מה שהחוקר או החוקרת קלטו במחקר שביצעו.
  3. עמדה: כדי שתצפיות כאלה תהיינה אמינות, הן חייבות לבטא עקביוּת שניתן לסמוך עליה.
  4. עובדה: אפלטון הרתיע את בני דורו, ואת אלה שלמדו ממנו, מפני מחקר אמפירי. הוא שכנע רבים וטובים שאי-אפשר לסמוך על החושים כמקור למידע אמין ולכן מדע אמפירי מראשיתו נועד לכישלון. בהשפעתו על דורות של הוגי דעות, נבלם פיתוח המדע במשך מאות שנים.
  5. עובדה: המדענים הראשונים, בעיקר מן המאה ה-13 ואילך, גילו איך להשתמש בנתוני התצפיות האישיות שלהם בדרכים שעקפו את הקושי שהעלה אפלטון. התגלית הזאת פותחה במשך מאות שנים. ורק במאה ה-17 התפתח המדע האמפירי המודרני, ללא נקיפות מצפון פילוסופיות.
  6. הגדרה: תופעה היא גילוי של עקביות אמינה, בתצפיות.
  7. ניתוח: הצלחת המדענים הראשונים ותלמידיהם נבעה, למעשה, מקיומה של תופעה (עקביות אמינה) המתרחשת בעולם הסובייקטיבי שלנו.
  8. מסקנה: אם נטען שלא תיתכן עקביות אמינה בתחום הסובייקטיבי, נצטרך לבטל את תקפותו של המדע האמפירי.
  9. מסקנה: ניתן לגלות ולחקור תופעות סובייקטיביות בדיוק כפי שחוקרים מגלים וחוקרים את התופעות החומריות. אין צורך לבסס אותן תחילה בממצאים של מדע אמפירי העוסק בחומר, כמו הפיזיקה.
  10. הערה: אחת הדרכים לעקיפת הקשיים שהצביע עליהם אפלטון היא באמצעות מדידה. אבל אין היא תנאי הכרחי למחקר מדעי. שיטות המדידה, השימושיות במחקר מדעי, נובעות מחקירה מדעית שביססה אותן, (אחרת הן לא תהיינה אמינות) ולכן, הן אינן תנאי מוקדם לחקירה מדעית.
  11. הגדרה: ראסל קרא לחקר התופעות הסובייקטיביות "מדע השכל".
  12. מסקנות: ראסל טען שקיימת אפשרות למחקרים מדעיים שאינם תלויים בפיזיקה כדי להיות מדעיים. להיפך, המחקרים בפיזיקה, כמו שאר המחקרים במדעי הטבע, בהיותם מבוססים על תצפיות אמינות, מבוססים על לפחות תופעה שכלית אחת.
  13. עמדה: ראסל טען שהפסיכולוגיה הייתה צריכה לשמור על ייעודה המקורי ועל המשמעות המקורית של שמה, כמחקר הנפש, ולא כמחקר ההתנהגות והמוח, וכאשר היא תעשה זאת, היא תהיה הבסיס של כל המדעים, כמדע של השכל.

כפי שתיארתי במאמר קודם, הרעיון המוצג בטיעון הזה של ראסל קשה מאוד לעיכול. כל החוקרים שניסו ליישם אותו נרתעו ונסוגו. גם ראסל לא ידע איך לעכל אותו, אבל הוא העז לכתוב עליו.

מדובר כאן במחלוקת על מאפיינים הכרחיים של השיטה המדעית. יש המאמינים שמחקר מדעי חייב להתבסס על מדידות, אבל אלה אינם יכולים להסביר מניין יש לנו שיטות מדידה תקפות. יש המאמינים שכל מדע חייב להיות נסמך על הפיזיקה, כדי להיות מדעי. מאמינים אלה פוסלים את רעיונו של ראסל מלכתחילה, ואינם יכולים להסביר את תפקיד הידיעה האישית ותפקיד התצפיות האישיות במחקר המדעי. מחקר מדעי חייב להסתמך על תצפיות אישיות של החוקרים. מתנאי זה הסיק ראסל שמדע השכל אפשרי. אם למי מכם/ן קשה לקבל את מסקנתו של ראסל וסובר/ת שהיא מופרכת, הקושי נובע מלפחות אחת משלוש-עשרה הטענות שפורטו לעיל. איזו מן הטענות איננה מקובלת עליכם/ן?

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. אבי ויצמן
    אבי ויצמן אוגוסט 24 2019, 12:03
    איך אומרים החברה

    עושה שכל

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אוגוסט 24 2019, 21:07
    תודה לפרופ' גבעון על מאמר חשוב

    מחקר מדעי חייב להתבסס על ניסויים שעורכים חוקרים. כל ניסוי חייב לכלול קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת שיהיו נבדלים על ידי משתנה נבחן אחד. התוצאה המתקבלת צריכה להיות נתונה לבחינות נוספות על ידי חוקרים שונים במקומות ובזמנים שונים. רק אם חוקרים מצליחים לחזור על התוצאות באופן זהה ניתן לומר שהתקבעה עובדה מדעית שעומדת לקבל מעמד אוניברסלי.
    זה הבסיס ומכאן הכל נמשך קדימה ונבנה נדבך על גבי נדבך.
    ללא ניסוי על בסיס פרוטוקול מדעי אפשר להתייחס לתצפיות ללא מדידה. לדוגמה: עיין ערך התצפית המשתתפת של מלינובסקי. אולם במקרים כאלה קל להפריך את המסקנות והן אינן יכולות לשמש כנדבכים בפיתוח ידע מדעי קלאסי.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוגוסט 28 2019, 10:25
      אין קשר בין מחקר אנתרופולוגי למדע השכל

      תודה על תגובתך יצחק,
      1. הפרוטוקל המדעי אינו כולל מדידות ותצפיות מדעיות אינן בהכרח תצפיות במכשירי מדידה.
      2. תצפית "משתתפת" היא נוהג אנתרופולוגי וותיק והיא איננה תצפית בשכל אלא בהתנהגות.
      3. כדי שתצפיות תאפשרנה פיתוח ידע מדעי הן צריכות להתבסס על יושרה ומיומנות. כפי שתצפיות מוצלחות בטבע הצליחו, כך יכולות תצפיות אישיות בשכל להצליח.
      4. הדרישה שתצפיות ללא מדידה אינן יכולות לקחת חלק בפיתוח ידע מדעי היא הנחה הדורשת בדיקה וקבלתה מראש היא לא הגיונית. כל הרעיון של מדע השכל מבוסס על אפשרות הצפייה האישית גם ללא מכשירי מדידה כבסיס לפיתוח ידע מדעי. צריך אומץ רב לפעולה שכזו.

      השב לתגובה
  3. גיל אדלמן
    גיל אדלמן אוגוסט 27 2019, 13:02
    צריך הרבה שכל להתמודד עם המאמרים שלך

    ואני אומר זאת לחיוב

    השב לתגובה
  4. גרשון לבנון
    גרשון לבנון אוגוסט 28 2019, 19:05
    כתיבה מיוחדת

    דיונים בנושאים שלא מוצאים בעיתונים ובאתרים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!