JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שונא מסיבות יחיה

מסיבות מבחינתי הן שיעמום אין-סופי

שונא מסיבות יחיה
מאי 25
12:19 2014

יש לי דעות נחרצות מאוד בכל נושא, וכמובן גם בנושאים הנמצאים ברומו של עולם. אבל החלטתי לכתוב על נושאים שמצד אחד ממש לא גורליים בחיינו, ומצד שני, למרבה המזל, הם לגמרי בשליטתנו. ואתחיל בנושא המסיבות.

כל מכרי יודעים שאני מתנזר לחלוטין מאירועים חברתיים מכל סוג, ובכלל זה ממסיבות. אני ממש שונא מסיבות. במסיבות חתונה המצב גרוע במיוחד, יותר מאשר בכל אירוע חברתי אחר, בעיקר עקב הרעש האיום של המוסיקה הזוועתית, וגודש החיוכים והאיחולים הצבועים שממש איני יכול לסבול.

באופן כללי, יש לי דעה גרועה מאוד על אנשים. איני מאמין שאדם יכול באמת לשמוח בשמחת זולתו (אלא אם הוא אחד ההורים או אחד הסבים של בעל השמחה. זהו היוצא מן הכלל היחיד לדעתי). ברוח זו, השמחה המופגנת של האורחים בחתונות היא, לדעתי הנחרצת, הצביעות בהתגלמותה.

אני גם ממש שונא להתגודד עם אנשים, במיוחד לפני מסיבה. אני שונא את אווירת הצהלה המזויפת והצבועה, שונא את השעמום ואת השיחות הבטלות והמשעממות. תמיד יש לי חשש כבד שהאדם שמשוחח איתי ממש לא סובל אותי (בצדק מבחינתו), ובכלל אינו חפץ לקיים איזה שהוא קשר איתי (החשש הזה מלווה אותי בחיים בכלל, לא רק במסיבות). כל הסיפורים על כך ש"פוגשים אנשים, ומתפתחות שיחות מעניינות" הם קשקוש אחד גדול. מתפתח רק שיעמום אין-סופי ומביך מאוד. זוהי דעתי זה עשרות שנים על כל שיחה שמתפתחת בין אנשים.

היום יש גורם נוסף שהופך כל שיחה כזו למטרד איום ונורא. בין התכונות המטופשות ביותר הרווחות כיום בין האנשים, בולטת התכונה של היצמדות מוחלטת לטלפון. ברוח זו, כל שיחה נקטעת אין ספור פעמים, בגלל שמגיעה שיחה טלפונית "דחופה" לאחד המשוחחים והוא כמובן חייב לענות עליה באופן מידי. הטלפון הנייד הוא מכשיר נורא מבחינתי. אני לא מוכן לשוחח עם אדם שבכל רגע עונה לטלפון. כלומר אני לא רוצה לשוחח עם אנשים. נקודה.

אפילו רעייתי הנאמנה רותי, שסבורה שאני מטורף-על-כל-הראש, מסכימה אתי שאם הייתי משתתף במסיבה, הייתי ממש מטפס על הקירות מרוב שיעמום ועצבים. מובן שהייתי יכול להתבדח, כדרכי, ו"לעשות שמח". אלא שיש בכך בעיה חמורה מאד עבורי: תמיד יש לי חשש כבד שהאנשים האחרים חושבים בלבם ששוב יוסי האנטיפת, המשעמם והמעיק משתלט על השיחה וחושב שהוא מצחיק. מצד שני, אם אשתוק ואספור את הדקות לסיום הסיוט הזוועתי הזה, אזי האנשים יחשבו בליבם ששוב יוסי האנטיפת שותק כדג וגורם לאווירה עכורה. כלומר טוב אני לא יכול לצאת מזה, ולכן ברור שהמוצא הנכון הוא פשוט לא להיות שם.

אני גם לא נהנה משמיעת מוסיקה בחברת אנשים, וודאי שלא מאכילה בחברת אנשים. אני ממש שונא לאכול בחברת אנשים! אני נהנה מאוכל אך ורק כאשר אני אוכל לבד, ואז אני גם שומע את המוסיקה האהובה עליי וגם צופה בסרטים האהובים עליי. רק כך אני נהנה מאוכל. ברור שאני יכול לאכול כך רק בביתי, ולכן אני לא אוכל מחוץ לביתי.

בהחלט ברור לי שאיני פוגע בכל האנשים שלמסיבותיהם איני מגיע.הרי בכל מסיבה אני מרגיש כך, ולכן ברור שנוכחותי מיותרת לגמרי, ואף עלולה להזיק. הקהל הצוהל במסיבות ממש לא זקוק לי, ולי אין מה לחפש במסגרות כאלה. עדיף לסוציומט כמוני להתכבד ולהישאר בבית.

תגיות
שתף

על המחבר / המחברת

Avatar

יוסי שיפטן

ד"ר, מרצה במוסדות אקדמיים בנושאים: מחשבים, מתמטיקה וסטטיסטיקה. לשעבר מפקד ממר"ם.

3 תגובות

  1. גילי
    גילי מאי 27 2014, 15:05
    צריך אומץ להגיד דברים כאלה

    גילוי לב ויושר. כל הכבוד למרצה.

    השב לתגובה
  2. סיגלי
    סיגלי מאי 29 2014, 16:16
    גם אני לא מתלהבת מרוב החתונות

    אבל להגיד שאני שונאת מסיבות מכל סוג זה קצת קיצוני ואנטי חברתי

    השב לתגובה
  3. רות-לינדה
    רות-לינדה אוקטובר 08 2014, 19:04
    כתיבה זו נובעת מפגיעות ולא מאומץ....

    עדיין מנסה לפענח את הסיבה לכתיבת מאמר זה…….
    לא כל אחד אוהב סושי או חולצה אדומה או מרק אפונה אך בין זה לבין הגדרת אחרים כצבועים וכלא מסוגלים לשמוח בשימחתו של אחר נראית לי יותר כפגיעה ריגשית ואני מבחינה בסימני תוכחה וכעס בין השורות ומקווה שפריקת תיסכול ע"י כתיבת מאמר זה תביא רווח והצלה לשני הצדדים.
    זאת לא חובה לאהוב את כולם אך הבוז מיותר.
    מחכה למאמרך הבא בנושא אחר
    יישר כח
    רות-לינדה
    שפרלינג

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!