JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הגדה המערבית של "הנהר" – שלנו

לפתע התעורר דיון על סיפוח בקעת הירדן לישראל

הגדה המערבית של "הנהר" – שלנו ד"ר יצחק דגני
אוקטובר 07
09:30 2019

שתי גדות לירדן: זו שלנו – זו גם כן! – אלה היו מילות אחד השירים המוכרים ביותר של אחת המפלגות הפוליטיות הידועות בישראל. גם הביטאון הפוליטי המיתולוגי של מפלגה זו נקרא "הירדן", אגב העורך הראשון שלו היה אביו המלומד של ראש ממשלה מפורסם בישראל.

בצוק העיתים ישראל אינה יושבת על הגדה המזרחית של הירדן. עד 1967 ישבה ישראל על הגדה המערבית של הירדן רק ממוצאו מהכינרת ועד ממול לקיבוץ טירת צבי. מ-1967 ישראל יושבת לכל אורכה של הגדה המערבית של הנהר, ממוצאו מהכנרת ועד לים המלח.

כיום, בתוקפן של נסיבות רבות, ולא רק בשל צורכי ביטחון, נהר הירדן משמש בפועל כגבולה המזרחי של מדינת ישראל. דעת כותב שורות אלה היא כי בשום סיטואציה עתידית אסור לישראל לוותר על גבול זה. נקודה.

רצועת שטח שגבולה המזרחי הוא הנהר עצמו וגבולה המערבי הוא "כביש אלון", הנמשכת מעמק בית שאן עד לאזור קיבוץ קליה (קם לתחייה ים המלח), חייבת להיות מסופחת למדינת ישראל, ממש כמו שרמת הגולן סופחה רשמית למדינת ישראל. לאחרונה גם הממשל האמריקאי אימץ את עמדת ישראל בעניין סיפוח רמת הגולן – ותודה לראש הממשלה בגין ז"ל בעניין זה.

בקעת הירדן, פרט להיותה מגן אולטימטיבי כנגד פלישה של אויבים אל לב מדינת ישראל ממזרח, מהווה גם אוצר טבע חשוב ביותר של מדינת ישראל. בראש וראשונה הבסיס לאוצר טבעי זה מהווים הפרשי גובה של כ-400 מטרים בין פני הים (התיכון או ים סוף) ועד לפני ים המלח. הפרש גובה זה הוא מקור בלתי נדלה להפקת אנרגיה הידרואלקטרית.

על ידי הזרמת מים בגרביטציה מהים התיכון, תחילה במסלול הקישון ובהמשך בתעלה מלאכותית אל עמק בית שאן ומשם אל ים המלח, ניתן ליצור מספר רב של אגמים מלאכותיים ומפלי מים, שכל אחד מהם יכול להפעיל טורבינות לייצור חשמל. ליד האגמים המלאכותיים הללו ניתן להקים מפעלי התפלה, שיכולים לספק מי שתייה ליישובים שלאורך הפרויקט, כמו גם לתושבי איו"ש ואף לתושבי עמק הירדן המזרחי.

הנתונים האקלימיים של בקעת הירדן מתאימים לפיתוח חקלאות חורף, לגידול דגים, פירות ים ואצות. לאורך האגמים המלאכותיים אפשר לפתח תיירות חורף, ספורט ימי ותיירות מרפא לסוגיה. מתבקש גם לסלול מסילת רכבת מאילת דרך הערבה והבקעה, ולחברה אל מסילת הרכבת באזור בית שאן. כך יכול להיווצר מסלול עוקף תעלת סואץ, כאשר בתכנון מתאים אפשר לשנע ברכבת מכולות מנמל אילת לנמל חיפה בדרכן לאירופה וכיו"ב.

פיתוח אזורי ברמה ובהיקף כאלה עשוי לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, הרחבת יישובים קיימים והקמת עשרות יישובים חדשים. ראוי שפיתוח האזור יכלול גם הקמת תחנות מחקר להתמודדות עם סוגיות שייצור חקלאי ותעשייתי באזור זה עשויות לעורר. יש בישראל, אולי יותר מבכל מדינה אחרת, יכולת אקדמית להתמודד עם סוגיות מסוג זה.

כמעט מיותר לציין שחפירת תעלת מי ים מקבילה לירדן תהווה מחסום משמעותי ביותר כנגד פלישה משוריינת כלשהי ממזרח לירדן מערבה אל לב מדינת ישראל.

עוד יתרון חשוב מתמצה בפרויקט זה, באשר התִמְלַחַת שתופק במתקני התפלת מי הים תוזרם בגרביטציה בתעלה המלאכותית אל ים המלח. כך יהיה אפשר למעשה להציל את ים המלח ההולך ונמוג. המים שיוזרמו אליו יכללו ריכוז גבוה של מלחים לעומת מי הירדן או נחל יבוק, שזרמו אליו בעבר ולא הכילו כמות כל כך גדולה של מלחים. אומנם הרכב התמלחת שתיווצר במתקני ההתפלה לא יהיה זהה לזו המאפיינת את הרכב מי ים המלח, אולם ערך שונות זו מתגמד אל מול היתרונות של הזרמת מים חדשה אל ים המוות השוקע.

מעט לפני מועד ב' של בחירות 2019, החל לפתע ראש הממשלה נתניהו להטיף לסיפוח בקעת הירדן. ללא ספק הוא העלה עניין זה בשל רצונו להשפיע על קהל הבוחרים שלו. כותב שורות אלה אינו חושב שנתניהו מסוגל לטפל ביעילות בקידום "פרויקט בקעת הירדן" כפי שפורט לעיל – איפה הוא היה במשך שנותיו הרבות בראשות ממשלת ישראל?

הגם שכך, יש לקוות שהממשל החדש שיתארגן בישראל בימים הקרובים ייטול על עצמו משימה זו. ישראל, עוד בהיותה מדינה צעירה וחסרת ניסיון, ידעה לבצע פרויקטים מסובכים הרבה יותר באופן יחסי לעומת "פרויקט בקעת הירדן". למשל: מפעל ירקון נגב, המוביל הארצי, מפעל הטקסטיל בדימונה, הקמת תעשיית הייטק למופת ובניית עוצמה ביטחונית.

אם התעוררותו של נתניהו בעניין זה, ערב בחירות מועד ב' דנן, תגרום לאתחול שלב המחשב, בכיוון ייזום "פרויקט בקעת הירדן", הרי שכבודו של נתניהו במקומו יהיה מונח.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. רחל מרום
    רחל מרום אוקטובר 07 2019, 12:15
    סיפוח כן סיפוח לא - סתם צעד מיותר

    מה נותנת ההכרזה מה נותנת אפילו ההכרה של טראמפ. העובדות בשטח קובעות. ולדעתי האישית העובדות לא יהיו טובות ככל שנספח יותר אזורים מיושבים בפלשתינאים.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 07 2019, 14:31
      לרחל מרום היקרה

      מסכים אתך בהחלט. אסור לספח אזורים מיושבים בפלסטינים.
      לגבי בקעת הירדן – בשטח זה מתגוררים מעט מאד פלסטינים, למעט באזור יריחו שכבר נכלל ברשות הפלסטינית. מעט הפלסטינים המתגוררים בבקעת הירדן יקבלו אזרחות ישראלית ויהיו תושבי ישראל לכל דבר ועניין. מי מהם שלא ירצה יוכל לעבור לרשות הפלסטינית ולדעתי ישראל צריכה לסייע לו בכך – אם בכך הוא יחפוץ.
      ללא גבול הירדן מצבה של ישראל יהיה רע מאד וההסכמה לקלוט את הערבים תושבי בקעת הירדן היא תשלום מזערי לעומת היתרונות האסטרטגיים שיעלו לישראל מסיפוח הבקעה.

      השב לתגובה
  2. שמעון חורש
    שמעון חורש אוקטובר 08 2019, 12:14
    מי שתומך בסיפוח מיליוני פלשתינים

    כמו מפלגות הימין, יביא עלינו אסון ולא משנה אם נהר הירדן יהיה מוצהר כשטח ישראלי

    השב לתגובה
  3. יוחנן אילני
    יוחנן אילני אוקטובר 11 2019, 12:23
    ללא שליטה מוחלטת בגדה המערבית

    לכל אורך הנהר לא נצליח להגן על המדינה.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 14 2019, 18:32
      ליוחנן אילני

      אין צורך בשליטה מוחלטת על כל הגדה המערבית כדי לקבוע את הירדן כגבול המזרחי של ישראל (תכנית אלון). ערביי הגדה צריכים לנהל את עצמם ולשלוט על עצמם כאשר ישראל רק מפקחת על ענייני הביטחון, פחות או יותר כפי שהדבר נעשה כיום.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!