JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

האם אפשר להתבטא בלי הכללות?

השפה האנושית לא נועדה להסקת מסקנות לוגיות

האם אפשר להתבטא בלי הכללות? פרופסור יהושפט גבעון
דצמבר 16
09:30 2019

בסביבה התרבותית שלנו קיימים ציבורים שההתייחסות אליהם דורשת הרבה מחשבה והתחשבות. כאשר מביעים דעות ביחס אליהם, כדאי להשתמש בשפה עדינה כדי לא לפגוע בהם. ביחס למקרים אלה, במקום "תקינות פוליטית" ראוי להשתמש בביטוי "רגישות חברתית".

באירועים כאלה ואחרים נשמעת, לעיתים קרובות, ביקורת כנגד "שימוש בהכללות", ולרוב יימצא מישהו שיצהיר על עצמו ש"איננו משתמש בהכללות". טענה זו מעוררת כמה בעיות לוגיות: מה בעצם רע בשימוש בהכללות? האם הביקורת על שימוש בהכללות מוצדקת? ומנגד, האם בכלל אפשר להתבטא בלי הכללות, כלומר בלי שימוש במונחים בעלי משמעות מוכללת?

בשפה קיימים ביטויים שמתייחסים אל מושאים ספציפיים ללא כל הכללה, כגון "אני", "עכשיו", "כאן", "המספר אחת" וכדומה. לעומת זאת, כמעט כל שמות העצם בשפה מבטאים הכללות. הביטויים "שם עצם", "עץ", ו"שפה" אינם מתייחסים אל דברים ספציפיים. הביטוי "שם עצם" מצביע על כל שם עצם שהוא מכלל שמות העצם שקיימים בשפה נדונה ולא על שם עצם מיוחד. המילה "עץ" מצביעה על כל עץ שהוא מכלל העצים, ואילו "שפה" על כל שפה שהיא מכלל השפות. אפילו ה"א היידוע איננה מספיקה כדי להפוך שם עצם כללי לשם עצם קונקרטי.

כדי להימנע מהכללה הנובעת משימוש בשם עצם מסוים, אפשר להוסיף לשם העצם תארים מיוחדים שהופכים את הביטוי המוכלל בעל המשמעות הכללית, לביטוי בעל משמעות ספציפית. לדוגמה, במקום סתם "ספר", נוכל, אם נרצה, להשתמש בביטוי, "ספר זה שאת מחזיקה בידייך עכשיו". במילים אחרות, מי שרוצה להתבטא בלי הכללות חייב/ת להשתמש בביטויים מסובכים כדי שכוונתו תהיה ברורה. למען הדיוק, נראה שקשה מאוד, ואולי אף בלתי אפשרי, להתבטא ללא שימוש בשמות עצם או במילות תואר מוכללים.

הבעיה העיקרית בשימוש בשפה הרגילה שמתגלה כאן, היא שהשפה האנושית לא נועדה להסקת מסקנות לוגיות, אלא יותר לתקשורת וליצירת הסכמה בין בני אדם. כל ייעוד אחר או שימוש אחר, מחייב הנהגת כללי שימוש מיוחדים, סיבוך ההיגדים, שיפוץ של השפה, או החלפתה בשפה מיוחדת שנבנתה במיוחד לצרכים אלה. כך, לדוגמה, קרה כאשר חלוצי המדע ביוון הקדומה רצו להשתמש בשפה הרגילה כדי לבטא רעיונות הקשורים בתגליותיהם ולהבטיח מינימום של טעויות בהבנת הטקסטים שהם כתבו. הם הצליחו מאוד בביצוע המשימה. המהפכה המדעית והצלחת יישומי המדעים הן עדויות מרשימות להצלחה זו.

עיון בשימוש בשפה הרגילה יכול לחשוף את מורכבות סוגיית השימוש בהכללות. למשל, שמות עצם מוכללים, יכולים להופיע בהיגדים מסוימים מבלי שמשמעות ההיגדים תהיה טענה מוכללת. לדוגמה, ההיגד "בתערוכה מוצגים ספרים שנכתבו במאה הקודמת" אין פירושו "בתערוכה מוצגים כל הספרים שנכתבו במאה הקודמת". כלומר, במקרה כמו זה, אסור להסיק מטענה, הנטענת על קבוצה של דברים, מסקנות שחלות על כל איברי הקבוצה. אם בקבוצה של בני אדם יש סימנים למחלה, אין זאת אומרת שכל בני האדם שבאותה קבוצה הם חולים. אנו משתמשים בה"א היידוע גם כדי למקד את משמעות ההיגדים שלנו. כך ההיגד "בתערוכה מוצגים הספרים שנכתבו במאה הקודמת" שונה במשמעותו מן ההיגד "בתערוכה מוצגים ספרים שנכתבו במאה הקודמת", בדיוק כפי שהביטוי "במאה קודמת" שונה במשמעותו מהביטוי "במאה הקודמת". אות אחת עושה את כל ההבדל.

אבל כאשר מדובר בקבוצות מיוחדות בחברה שלנו, צריך להיזהר שמא טענה עליהן תיחשב כטענה על כל חבריהן. כך, טענה על בני קבוצה מסוימת על כך שהם נמנעים מגיוס או מעבודת כפיים נחשבת לטענה שכל בני אותה קבוצה נמנעים מגיוס ונמנעים מעבודת כפיים, וטענה על תרבות מסוימת על כך שיש בה סיב אלים, תיחשב כטענה שכל בני אותה תרבות הם אלימים. והרואה את הנולד, מוטב שיימנע מניסוח טענות כאלה או דומות להן, בוודאי כאשר מדובר בקבוצות מיוחדות, כי לעיתים קרובות יימצא שומע שיקפוץ למסקנות לא מוצדקות.

כך, מדי פעם, כאשר אני מתאר בעיות וקשיים בנושא הבינה המלאכותית במאמרים הנכתבים לקהל הרחב, יש קוראים שמסיקים מדבריי שאני טוען טענות מוכללות, "רק לא בינה מלאכותית", ולא רק "נהג בזהירות, בינה מלאכותית לפניך!". כמה מהם, שוב ושוב, מבקשים שאבטא דעה "מאוזנת", על יתרונות וחסרונות הבינה המלאכותית, ולא חוות דעת מקצועית הממוקדת בדברים שאיננו רגילים להתבונן בהם ואפילו באלה שביחס אליהם אנו עיוורים.

ההתחשבות בקוראים, על ידי יישום של רגישות חברתית, מוטלת על כתפי הכותבים, אף שמדובר בנקודות חולשה אפשריות של קוראים. של כמה קוראים ולא של כל הקוראים, אבל גם של כמה קוראות. אני מודה שלא תמיד נהגתי כך כאשר תיארתי נזקים או פגמים מיוחדים של תוכנות בינה מלאכותית. גם אם מדובר היה בכל תוכנות הבינה המלאכותית, היה מדובר בחלק מתכונותיהן. אבל, כאשר לפנינו אדם ההולך לקראת מכשול, אינו רואה אותו ומוּעד להיכשל, אנו צריכים לקרוא "היי! עצור!" ולא לתאר בפרוטרוט את מעלות וחסרונות הנוף.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. אבי טנא
    אבי טנא דצמבר 16 2019, 13:49
    המתקפה על הבינה המלאכותית נמשכת

    יש לה מגבלות, אבל הן נעלמות בקצב כזה או אחר. חייבים להכיר במיגבלות של הבינה המלאכותית, מסכים איתך. אבל אסור שמישהו יחשוב שעדיף בלי בינה מלאכותית. הרי היא מסייעת מאוד בידינו בהרבה תחומים.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון דצמבר 17 2019, 00:16
      מצטער, טעות בידך

      ראשית כול, המגבלות אינן נעלמות. גם אם תתעלם מהן. לכל הכלים הדיגיטליים יש מגבלות שלא נעלמות. ושנית, אינך מגיב כאן על דברי: "זהירות, בינה מלאכותית לפניך!". האם שלט המודיע "נהג בזהירות, סיבוב מסוכן לפניך!" הוא התקפה על משהו? וכיצד הגעת למסקנה ש"אסור שמישהו יחשוב.." כל רעיון שהוא?

      השב לתגובה
  2. צור שורר
    צור שורר דצמבר 18 2019, 18:57
    בהרבה מקרים אין צורך לדבר שלא בהכללות

    חרת ניאלץ לתת נוסח מדוייק שיהיה כמעט אין סופי ובני אנוש לא יוכלו לעכל אותו.

    השב לתגובה
  3. שמשון ו.
    שמשון ו. דצמבר 20 2019, 13:39
    חשוב שיש מאמרים מעוררי מחשבה באתר

    ולא רק אקטואליה והתנצחות פוליטית רדודה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!