JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שותפה במחקר או רק עזר כנגדו?

האם גזל איינשטיין תהילה מדעית מאשתו? (1)

שותפה במחקר או רק עזר כנגדו? אלברט אינשטיין gabor5555 deviantART
דצמבר 22
19:30 2019

קיימת סברה שאלברט איינשטיין, המדען הגאוני שחולל מהפכה אדירה בפיזיקה, גזל מאשתו הראשונה, מִילֶבָה מַארִיץ', תהילה ופרסום שהיא הייתה ראויה להם. קיים ויכוח סביב השאלה האם ובאיזו מידה סייעה מאריץ' לפיתוח התאוריות פורצות הדרך שלו בכלל ולתורת היחסות בפרט.

מאריץ' נולדה ב-1875 בעיירה שנמצאת כיום בסרביה. הנשים בארצה לא הורשו ללמוד באוניברסיטה והיא נסעה ללמוד במכון הפוליטכני בציריך שבשווייץ. מאריץ' השלימה תוכנית לימודים מלאה במתמטיקה ובפיזיקה, הישג נדיר אז בקרב נשים, אבל במבחני הדיפלומה הסופיים היא נכשלה פעמיים.

אחד מהסטודנטים בכיתה של מאריץ' היה אלברט איינשטיין. הם התאהבו ונישאו ב-1903. לאחר נישואיהם תפקדה מאריץ' בעיקר כאם לשלושת ילדיהם, וויתרה על שאיפתה לקריירה אקדמית. המשפחה נדדה מעיר לעיר בהתאם למשרתו של איינשטיין – תחילה בברן, שם עבד במשרד פטנטים, ולאחר מכן בציריך, בפראג, שוב בציריך ולבסוף בברלין – בכולן הוא התמנה לפרופסור לפיזיקה. ב-1911 החלו להיווצר בקיעים בחיי הנישואין של בני הזוג. מאריץ' סבלה מכך שאיינשטיין הפך לאדם עסוק שאינו פנוי לחיי משפחה. נדודי המשפחה, העומס בגידול הבנים והתסכול מקטיעת הקריירה האקדמית שלה גרמו לה להתקפי דיכאון. ב-1914 התאהב איינשטיין בבת דודתו אלזה, ומאריץ' החליטה להיפרד ממנו ולשוב לציריך עם הבנים.

במשך חמש השנים שבהן היו פרודים חלה הידרדרות במצבה הנפשי והפיזי של מאריץ'. איינשטיין ניסה לשכנע אותה להתגרש והיא הסכימה רק לאחר שהתחייב לתת לה את כספי פרס הנובל (שלא היה ספק שהוא עתיד לקבל). הם התגרשו ב-1919 וכעבור זמן קצר התחתן איינשטיין עם אלזה. כאשר זכה איינשטיין בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1921, הוא אכן העביר למאריץ' את סכום הכסף הגדול. מאריץ' התייסרה מהידרדרותו הנפשית של בנה הצעיר שבגיל עשרים אושפז לצמיתות במוסד פסיכיאטרי. אסונות משפחתיים נוספים פקדו אותה והדיכאון שלה הלך וגבר. לאחר שעברה סדרה של מקרי שבץ היא נפטרה ב-1948 בציריך.

לאחר מותו של איינשטיין ב-1955 התפתח נָרָטִיב (להלן "הקונספירציה") שלפיו מאריץ' תרמה משמעותית למחקריו החשובים ולא זכתה להכרה על כך. הנרטיב הזה השתלב בביקורת הפמיניסטית שהתגברה באותה תקופה. ביקורת זו טענה שההיסטוריה הסטנדרטית נכתבה בתוך תרבות פטריארכלית שבה הוסתרו מעשיהן של נשים ומעורבותן בתחומים שונים. באותן שנים נוסדה תנועת ה"היא-סטוריה" – her story – בניגוד כביכול ל-his story שהיא ההיסטוריה שמייצגת את זווית הראייה הגברית. רבים ראו במאריץ' דוגמה מייצגת לתופעה של מדעניות שהיו קרובות משפחה של מדענים מפורסמים ותרומתן להישגיהם הודחקו ו"נבלעו" בתוך מחקריהם של הבעל, האב או האח.

הוויכוח בין תומכי הקונספירציה לבין מתנגדיה התעצם לאחר שבשנים 1990-1987 פורסמו "כתבי איינשטיין" ו"מכתבי האהבה" (54 מכתבים אישיים בין איינשטיין לבין מאריץ'). מי שהובילו את התומכים היו פיזיקאי אמריקאי (ווקר), מרצה סרבית למדעים (גוריץ'), בלשנית גרמניה (טראומל) ועיתונאית אמריקאית (גאבור). בראש המתנגדים עמדו פיזיקאי ופילוסוף מדע אמריקאי (סטצ'ל) ומתמטיקאי-פיזיקאי אמריקאי (אסטרסון).

בחלקו השני של המאמר יובאו הטיעונים העיקריים של שני הצדדים.

על המחבר / המחברת

יצחק קאופמן

יצחק קאופמן

עורך מדור: חידות. דוקטור לפיזיקה. היה חוקר בכיר במכון מחקר ממשלתי וכן באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. ספרו "חידות.קום" נמצא באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת".

8 תגובות

  1. שמחה
    שמחה דצמבר 22 2019, 19:40
    היה סרט על מישהו שזוכה בפרס נובל

    ומסתיר את העובדה שבעצם אשתו היתה עיקר המוח
    אולי ההשראה באה מהמקרה של אינשטיין

    השב לתגובה
  2. ליצחק קאופמן הנכבד
    ליצחק קאופמן הנכבד דצמבר 22 2019, 21:33
    מאמרך על איינשטיין

    מילנה מאריץ', אשתו הראשונה של איינשטיין נכשלה פעמים אחדות בבחינות ההסמכה לתואר. היא לא הייתה מדענית. למעשה היא הייתה חולנית, צולעת, בעלת נפש לא מאוזנת. לא הייתה יהודיה. איינשטיין נאלץ להינשא לה נגד רצון הוריו כאשר היא נכנסה להריון והחליטה ללדת את הצאצא כדי לקשור את איינשטיין אליה.
    בספר "איינשטיין" (774 עמודים) מאת וולטר איזקסון, תורגם לעברית בידי דוד מדר, יצא לאור בספריית ידיעות אחרונות בשנת 2011, מופיע תאור מפורט ומדויק, כולל רשימת מקורות, על חייו הפרטיים והמקצועיים של איינשטיין. הרושם המתקבל הוא שנישואיו למילנה מאריץ' רק הפריעו לקריירה שלו. כל ניסיון לספר שאיינשטיין גזל תהילה מדעית מאשתו הראשונה יהיה הבל ורעות רוח. למעשה הקריירה המדעית המשמעותית שלו התחילה לפרוח אחרי שנפרד ממילנה מאריץ'.

    השב לתגובה
  3. יצחק קאופמן
    יצחק קאופמן דצמבר 23 2019, 00:25
    תגובה למגיב האלמוני

    אילו היתה לך יותר סבלנות לחכות לחלק השני היית מבין שבתגובתך הפזיזה בעצם פרצת לדלת פתוחה. מה שכתבתי בחלק הראשון הוא שקיימת סברה שאיינשטיין גזל מאשתו (לידיעתך, שמה הפרטי מילבה ולא מילנה) תהילה, אך לא טענתי שזוהי דעתי. בחלק השני יובאו הנימוקים לכך שהסבירות של הדעה הזו היא נמוכה. כמובן שקראתי את ספרו של איזקסון (775 עמודים ולא 774) ובנוסף כ- 50 ספרים ומאמרים על הנושא כך שאינני זקוק להסבריך. ודרך אגב, גם מי שהוא חולני, צולע ובעל נפש לא מאוזנת יכול להיות מדען מזהיר.

    השב לתגובה
    • ליצחק קאופמן הנכבד
      ליצחק קאופמן הנכבד דצמבר 23 2019, 12:14
      מהמגיב האלמוני

      אני מעריץ את תגובתך לתגובתי. בעיקר את זה שאינך זקוק להסבריי.
      כל הכבוד.

      השב לתגובה
    • ל.
      ל. דצמבר 23 2019, 16:08
      אני במקומך הייתי מסביר לו

      מי תמיד קופץ בראש
      אל תתרגש ותמשיך בדרכך המכובדת

      השב לתגובה
  4. ל- ל. עלום השם
    ל- ל. עלום השם דצמבר 25 2019, 09:35
    בוא ותלמד דבר או שניים

    כאשר, בעקבות שאלה האם איינשטיין גזל תהילה מדעית מאשתו, על פניו, קיימת היתכנות שכותב כזה או אחר יספר שאיינשטיין גזל תהילה מאשתו, דבר שהוא מופרך לחלוטין, מי שקופץ בראש חייב להיכנס לדיון ולהעמיד דברים על מכונם. לשמחת הקופץ בראש כותב המאמר מאשר שבחלקו השני הוא יראה שאיינשטיין לא גזל תהילה מאשתו וכו'. כך צריך להיות. כך מונעים שגיאה אפילו אם הכותב התכוון לכך אבל מהכותרת של המאמר הראשון ניתן להתרשם אחרת.
    ל. היקר – אתה הבנת את זה?

    השב לתגובה
  5. עודד חזון
    עודד חזון דצמבר 26 2019, 20:44
    השילוב של המאמר והתמונה

    גדול

    השב לתגובה
  6. חחחחח
    חחחחח דצמבר 27 2019, 13:15
    הצילום של אלברט

    מתאים לצילומי הסלפי של ימינו
    עם הלשון בחוץ

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור