JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קשה באימונים קל בחיים

יש לשאוף ליעדים לא הגיוניים (במידה סבירה)

קשה באימונים קל בחיים ערן יורן
דצמבר 27
19:30 2019

לפני כמה חודשים חזרתי להתאמן בריצה. היעד – לרוץ ממשרדי "אלמנטור" בבני ברק עד לשפך הירקון בתל אביב. למה? כי זה נראה לי מרחק גדול ולא הגיוני אך עם זאת ישים.

במשך חודשיים התאמנתי לקראת הריצה ה"אמיתית". רצתי 16 ק"מ ואפילו 17 ק"מ. חשבתי לעצמי שאם הריצה לים תתארך בעוד 2–3 ק"מ מעבר לריצות האימונים, זה יהיה משהו שאוכל לעמוד בו. ואז ערב אחד פשוט יצאתי מהמשרד ורצתי עד הים… קצת יותר מ-7 ק"מ. אספתי חול בבקבוק וחזרתי למשרד. השעון עצר על 15.2 ק"מ. פחות מאשר הריצות באימונים. היעד, שמבחינתי היה לא הגיוני במידה סבירה, גרם לי להתאמן קשה יותר. ולכן הריצה האמיתית הייתה קלה בהשוואה לאימונים והחוויה שלי הייתה טובה. הרגשתי שאני רוצה עוד.

החלטתי לנסות וליישם את השיטה הזו של הצבת יעדים לא הגיוניים (במידה סבירה), פנימה בארגון לתוך פרויקטים ולתוך תוכנית העבודה שלנו. ו… זה עובד. בניגוד להצבת יעדים גבוהים ולא הגיוניים, אשר מדכאים את הרצון להתאמן להשגתם, פשוט כי אנשים לא מאמינים שהם יכולים להשיג אותם, הצבת יעדים לא הגיוניים במידה סבירה דווקא מעודדת את הרצון להשתפר ולבנות את היכולת.

יש לכך שתי סיבות. ראשית, אנשים אוהבים להצליח, והצבת יעדים לא הגיוניים במידה סבירה בונה את התחושה שלמרות שהיעד מאתגר, אפשר להשיג אותו. שנית, להשגת יעד לא הגיוני יש ערך פסיכולוגי רב השפעה, היא "גביע" ברזומה שלנו. אין מדובר בעוד הצלחה רגילה, אלא משהו מיוחד שאפשר להתגאות בו. משהו שכולם חשבו שהוא בלתי הגיוני, בלתי ניתן להשגה, אבל אתם עשיתם את זה. בשילוב הזה יש קסם והוא מייצר מוטיבציה גבוהה.

"תופעת לוואי" של הצבת יעדים לא הגיוניים (במידה סבירה) היא, שלאחר השגת היעד הלא הגיוני הראשון, תחושת המסוגלות מתחזקת ואנשים קובעים לעצמם יעדים לא הגיוניים (במידה סבירה) חדשים. בהכרח גבוהים יותר מהיעד הקודם. זהו מעגל קסמים שמניע את הארגון ודוחף אותו קדימה, להשגת יעדים שרק חודשים אחדים קודם לכן נתפסו כלא הגיוניים לחלוטין, ועכשיו הם מצריכים רק עוד מאמץ קטן וסביר להשגתם.

אם נחזור לתוכנית האימונים שלי. הצבתי לעצמי יעד חדש, לרוץ חצי מרתון. השבוע עברתי אותו, בטעות רצתי 25 ק״מ במקום ״רק״ 21. לפני חצי שנה זה היא יעד לא הגיוני. לפני חודשיים זה הפך ליעד לא הגיוני(במידה סבירה) ועכשיו זה כבר משהו שאני יכול לעשות שוב.

על המחבר / המחברת

Avatar

ערן יורן

יוזם ומוביל BUSINESS MONOTHEI$M ומנהיג השיווק של ELEMENTOR. בעבר סמנכ"ל שיווק בחברת תקשורת בינלאומית.

13 תגובות

  1. רחלי יפה
    רחלי יפה דצמבר 28 2019, 09:43
    אין דבר העומד בפני הרצון

    להציב יעדים ולהשיגם ולשאוף קדימה

    השב לתגובה
  2. פועה
    פועה דצמבר 28 2019, 18:05
    אני דוקא בעד שאיפות מתונות יותר

    למה צריך להציב מטרות קיצוניות. מי שמציב מטרות רראליות וסבירות נראה לי כמי שיש לו בטחון עצמי גבוה!

    השב לתגובה
  3. ערו יורן
    ערו יורן דצמבר 29 2019, 09:38
    הדרך היחידה להגדיל את איזור הנוחות היא בהשגת יעדים מחוץ לאיזור הנוחות

    הי פועה.
    אני מסכים איתך לחלוטין שהצבת מטרות קיצוניות היא בעיה. זו בדיוק הטענה של הפוסט. יחד עם זאת גם הצבת מטרות ריאליות וסבירות היא בעיה רצינית, מכיוון שאנשים לא יודעים למה הם מסוגלים ולרוב מעריכים את עצמם בהערכת חסר. כשאנשים מתבקשים להציב לעצמם מטרות ריאליות וסבירות, הם נסוגים אף מכך, ומוסיפים ״מרחב ביטחון״ שיבטיח את הצלחתם. רוב האנשים יסכימו להתחייב על 60% עד 80% ממה שהם מאמינים שהיא היכולת שלהם. בשורה התחתונה, באופן טבעי אנחנו מציבים את המטרות שלנו עמוק בתוך איזור הנוחות שלנו… ואז אנחנו לא באמת מתקדמים לשום מקום.

    הצבת יעדים לא הגיוניים (במידה סבירה) היא כלי עבודה מאוד אפקטיבי. אני בטוח שתסכימי איתי כי הגיוני לומר שרובנו מסוגלים ל-10% יותר. אז בואי נציב יעד של 15% יותר וננסה להשיג אותו. איזה כיף זה יהיה אם נצליח? וגם הסיכוי שנשיג ״רק״ 10% שיפור גדל משמעותית.

    השב לתגובה
  4. רותם פלאי
    רותם פלאי דצמבר 30 2019, 10:40
    כל אדם צריך לשאוף למעלה

    אבל לא פחות חשוב הוא צריך להכיר במגבלות יכולותיו.

    השב לתגובה
  5. ערן יורן
    ערן יורן דצמבר 30 2019, 21:34
    עדיף שתכירי ביכולות שלך ושתפתחי אותן.

    רותם, יש כל כך הרבה אנשים שמכירים במגבלות שלך וישמחו להזכיר לך אותן בכל הזדמנות, שבאמת חבל שגם את תשקיעי בזה אנרגיה. עדיף שתכירי ביכולות שלך ושתפתחי אותן.

    השב לתגובה
  6. אשל
    אשל"א דצמבר 31 2019, 11:51
    הצבת יעדים לעצמך מול יעדים לעובדים שלך.

    הצבת יעדים לעצמך מול יעדים לעובדים שלך.
    כל עוד היעדים הם לך עצמך – המאמר מבריק.
    יש המתבלבלים ונותנים יעדים לעובדים שלהם, ואז העובד, שרואה בזה הנחתה – לא מתחבר וההפך נכשל בכוונה, השאלה הגדולה, איך מאתגרים את אנשי הצוות?

    השב לתגובה
    • ערן יורן
      ערן יורן ינואר 01 2020, 11:11
      תשובה לאשל״א: חלק 1 מתוך 4

      וואוו איזה שאלה מצויינת. אנחנו יכולים להציב יעדים רק לשני גורמים. לעצמינו ו/או לאירגון שלנו (חברה, מחלקה צוות…). אנחנו לא יכולים לקבוע יעדים לאנשים אחרים. אף פעם, בשום תחום בחיים. אני מצפה מהאנשים שלי שיציבו לעצמם יעדים שיאפשרו את העמידה של הצוות שלנו ביעד שלו. אני מצפה ממנהלי הצוותים שלי שיציבו לעצמם יעדים שיאפשרו למחלקה לעמוד ביעדים שלה. ואני מצפה ממנהלי המחלקות להציב למחלקה שלהם יעדים שיאפשרו לחברה לעמוד ביעדים שלה.

      השב לתגובה
    • ערן יורן
      ערן יורן ינואר 01 2020, 11:12
      תשובה לאשל״א: חלק 2 מתוך 4

      עכשיו איך זה עובד?

      ברמת המנהלים: אתה יודע למה אתה מסוגל ואתה גם יודע למה הצוות שלך מסוגל. על זה אתה מציב יעד לא הגיוני (במידה סבירה). את היעד המשותף הזה אתה משתף עם העובדים שלך. הם יקבעו לעצמם את היעדים שלהם. המשימה שלך היא לתת דוגמא אישית של קביעת יעדים לא הגיונייים במידה סבירה והשגתם, בכל פעילות שאתה עושה. יש בהצלחות ״הקטנות״ האלו משהו מדבק ומהר מאוד תראה את העובדים שלך מתחילים לפעול באותה צורה (למידת חיקוי היא הלמידה האפקטיבית ביותר). תזכור שכמנהל אתה המנטור של העובדים שלך התפקיד הכי חשוב שלך הוא לתת להם מוטיבציה, להגדיל את תחושת המסוגלות שלהם. אתה חייב להאמין בהם באמת כדי שהם יאמינו בעצמם. ולכן הרבה ניצחונות ״קטנים״ בדרך לניצחון אחד גדול הם כלי עבודה מצויין עבורך.

      חשוב מאוד!
      במיקרה שאתה חושב שהציפיה ממך או מהצוות שלך אינה סבירה, קח את זה מול המנהל/ת שלך והסכימו על יעד בלתי הגיוני במידה סבירה.

      מאחר וזו טכניקת ניהול ועבודה שצריכה לחלחל באירגון, היא צריכה את הזמן שלה כדי להבשיל ברמה האירגונית, אבל את השינוי ב״אנרגיה״ אתה תרגיש מהר מאוד.

      השב לתגובה
    • ערן יורן
      ערן יורן ינואר 01 2020, 11:13
      תשובה לאשל״א: חלק 3 מתוך 4

      ברמת העובדים: אני לא מכיר את ה״חיה״ הזו שאתה מדבר עליה, עובד שנכשל בכוונה. במידה ויש לך עובד כזה אל תחשוב פעמיים ותעיף אותו. אתה לא רוצה וגם לא יכול לעבוד עם אנשים כאלו. אני מכיר עובדים שלא עומדים ביעדים שלהם מ-3 סיבות:
      1. לעובד יש את הכישורים הנדרשים אך היעד נתפס בעיניו כיעד שאינו בר השגה ולכן אין לו באמת מוטיבציה להשקיע ב״כישלון מפואר״. (העניין הזה נפתר כי העובד מגדיר לעצמו את היעדים. רק שים לב שהוא לא קובע לעצמו יעדים גבוהים מידי במטרה להרשים אותך.)
      2. לעובד יש את הכישורים הנדרשים והעובד עושה מאמץ אמיתי (בכוונה אני לא אומר את המקסימום) ולמרות זאת לא השיג את היעד. (זה עלול לקרות משתי סיבות:

      1- בתחלה, לפני שאנשים הפנימו את השיטה ולכן הגדירו לעצמם יעדים גבוהים מידי. זכור את הסעיף הקודם, זו האחריות שלך כמנהל לזהות את זה ולהתאים את היעדים, שיהיו ברי השגה.

      2 – בין מועד הצבת היעד למועד השגת היעד התרחש שינוי. זה יכול להיות שינוי בשוק, מלחמה, או משהו אישי כמו מחלה או משהו אחר ״שגנב״ את תשומת הלב של העובד. זה בסדר, כולנו בני אדם.

      3. לעובד אין את הכישורים הנדרשים כדי לעמוד ביעד. (עם כל הצער שבדבר, תצטרך למצוא עובד מתאים. במידה וניתן להעניק לעובד הכשרה ואת הכלים הנדרשים כדי להצליח זה מעולה, למרות שברור שלא תמיד ניתן).

      השב לתגובה
      • אשל״א
        אשל״א ינואר 02 2020, 12:36
        מנהלים שמתבלבלים

        אני אחדד – הכוונה היא למנהל שמנחית על עובד משימה לא אפשרית והולך לנוח, לא אני כמובן אלא מנהלים מסביבי משום מה הארגון מקדם…. העובד מסתכל משתהה על הארגון שנתן למנהל כזה לנהל… אבל ענית על זה בתשובה לעיל : "אנחנו יכולים להציב יעדים רק לשני גורמים. לעצמינו ו/או לאירגון שלנו (חברה, מחלקה צוות…). אנחנו לא יכולים לקבוע יעדים לאנשים אחרים. אף פעם, בשום תחום בחיים."

        השב לתגובה
    • ערן יורן
      ערן יורן ינואר 01 2020, 11:16
      תשובה לאשל״א: חלק 4 מתוך 4

      לסיום.
      מאוד חשוב לא להתבלבל בניתוח ההצלחה. היעדים שאתה קובע עכשיו הם יעדים לא הגיונייים (במידה סבירה). הם ממוקמים מעבר לתחושת המסוגלות הקיימת ולכן הם בהכרך גבוהים יותר מהיעדים ״הרגילים״ שהיית מציב. ברוב רובם של המיקרים, אי עמידה ביעד עדיין תהיה שיפור ביחס ליעד ״הטבעי״ שהיית קובע. ולכן יש הבדל גדול מאד בין אי עמידה ביעד הלא הגיוני (במידה סבירה) לבין אי הצלחה או כישלון.

      השב לתגובה
  7. פרשננו
    פרשננו ינואר 01 2020, 19:17
    והפרשנות שלי

    כל אחד צריך לשאוף קדימה וכאשר הוא משיג את היעד רצוי שישאף עוד קדימה. לשאוף מראש מאוד קדימה מעבר הגיון יכול להוביל להחמצה של כל ההישגים האפשריים. ובינתיים אנחנו רק בתיאוריה ולא במעשה.

    השב לתגובה
    • ערן יורן
      ערן יורן ינואר 02 2020, 08:50
      תגובה לפרשננו

      פרשננו, הרמת לי לי להנחתה.
      ברשותך אשתמש בתגובה שלך כדוגמא. היעד הרצוי מבחינתך היה לכתוב תגובה לפוסט שלי. והצלחת. אבל במקרה שלך יעד לא הגיוני (במידה סבירה) היה לעשות את זה תחת שימך האמיתי. לעמוד מאחורי הדברים שלך לטוב ולרע, ולקבל קרדיט אמיתי על מה שאתה מאמין בו. אתה מבין, בניגוד לתגובה שלך שהיא אכן תאורטית כי לא עומד מאחוריה אף אחד, הגישה שאני משתף בפוסט היא מאוד מעשית ומיושמת בהצלחה רבה.

      בקיצור פרשננו, מה שימך?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור