JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שתהיה שנה חדשה טובה

חודש ראשון וגשום של שנת 2020

שתהיה שנה חדשה טובה אבי גולדברג
ינואר 31
19:30 2020

הכותרת מביעה את סלידתי משינוי נוסח הברכה שאליו הורגלתי מאז הולדתי, ומתפיסת מקומו על ידי הנוסח: "שנה אזרחית טובה". כאש בשדה קוצים אוסטרלי התפשטה הברכה החדשה בקרב בני ישראל והפכה למעין גדר חוצצת המגינה על טוהר ה"שנה הטובה" של תשרי, רק ליהודים כשרים.

כששמעתי לראשונה את האיחול המשונה: "שנה אזרחית טובה" חשבתי כי פקיד השומה התקשר לברכני על שהגשתי במועד את דו"ח המס לשנת הכספים שחלפה, ולעודדני לעשות כן גם השתא, אך מסתבר כי היה זה חבר ותיק שנדבק בנוסח החדש במקום בשפעת רווחת.

אבקש, אם כן, לומר כמה מילים כדי לחזק את אלו שעדיין מתבצרים (בצדק) ב"שנה טובה", כפי שרוסים אדוקים החזיקו באמונתם הישנה וסירבו להמיר את ספטמבר כמועד תחילת השנה, אף שפטר, הצאר הגדול, החיל אותה ברוסיה ב-1 בינואר 1700.

לוח השנה הגרגוריאני, שלפתע נקרא "אזרחי", קרוי על שם האפיפיור גרגוריוס ונחוג על ידי הנוצרים זה שנים רבות, הוא אינו אזרחי כפי שהאפיפיור אינו אזרח מן השורה, אלא איש דת נוצרי רם מעלה. מחמת היות הלוח הגרגוריאני נחלת הערלים ומניינו מיום הולדתו של ישו, נהגו היהודים המהדרין, משנאלצו לנקוב בתאריך גרגוריאני, להוסיף "לספירתם".

מוכרים לי כמה לוחות שנה אזרחיים, לדוגמה: לוח השנה העשרוני (עשרה ימים בשבוע, עשר שעות ביום) שאימצו האזרחים, ה-citoyen הצרפתים, שסילקו את האפיפיור והמלך מחייהם. לוח זה מניינו מתחיל ב-2 בספטמבר 1792 ומסמל את סילוקה של המלוכה ואת כינונה של הרפובליקה הצרפתית הראשונה. מכיוון שלוח זה אינו בתוקף לא מן הראוי לברך "שנה אזרחית טובה" גם בצרפת; והלוח האזרחי המהפכני הסובייטי שהונהג בברית המועצות ב-1931 שלא החזיק מעמד אף הוא. כל שנותר לעולם המערבי הוא הלוח הגרגוריאני הנוצרי.

החודש הראשון של שנת 2020 בישראל היה ספוג מים – מראה שלא נראה כמוהו ברחבי גוש דן זה שנים אזרחיות רבות. בכל מאורע אקלימי יוצא דופן שכזה מואשמת האנושות על שהפקירה את כדור הארץ ההולך ומתמוסס לעיני השמש, ככדור גלידה. אלא ששיטפונות והצפות בגוש דן הן יותר תולדה של מערכת ניקוז עלובה שאינה מתוכננת לקליטת משקעים אלא לנתזי ממטרות קיץ.

אני זוכר את הגשמים שירדו על תל אביב בשנות החמישים של המאה שעברה (במקום לרדת בעמק יזרעאל), גשמים שהציפו את רחובות דרום תל אביב. אחד הצמתים המוכרים והמרכזיים, רחוב הרצל פינת דרך יפו-תל אביב, היה מתמלא כגיגית ענקית וחצייתו הייתה בלתי אפשרית אלא לשאסונים שהתיזו גלי צונאמי על חסרי הישע שניצבו על גדות הצומת.

אלו היו הימים הטובים של סעדיה. בימים שחונים דוחף היה סעדיה תלת-אופן שעליו היה מעמיס חבילות וגלילי טקסטיל ומטלטל אותם מבתי המסחר שבבית רומנו למתפרות ששכנו בסמטאות שכונת פלורנטין. אחת לשנה, משנפערו ארובות השמיים שכוונו אל דרום תל אביב, היה סעדיה מגיח מפינת הרחוב, נעול במגפי גומי שחורים ועל גבו שכמייה, ומעביר על התלת-אופן את בני ישראל, מגדת חוזה המדינה לדרך יפו-תל אביב שמנגד, תמורת תשלום של חצאי לירות שהתנקזו כנטפים לכיסו היבש.

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

אבי גולדברג עורך דין, מנהל חברות וכותב ספרים.

2 תגובות

  1. ניר
    ניר פברואר 01 2020, 12:25
    לפי איך שהתחילה השנה

    היא הולכת להיות מוטרפת ולא דוקא חיובית

    השב לתגובה
  2. גל מירון
    גל מירון פברואר 03 2020, 15:10
    ממש לא בטוח שהשנה תהיה טובה

    יותר סביר שתהיה גרועה
    אבל כן בטוח שהיא לא תהיה משעממת

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור