JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מנהיג מורם מעם

מדוע מנהיגים הם נרקיסיסטים וכיצד לזהות אותם?

מנהיג מורם מעם פרופסור ניצה נחמיאס
פברואר 21
09:30 2020

בימים אלו התגלגל לידיי ספר שיצא לאור לפני כשנתיים בניו יורק וכותרתו "השמוק במשרדי" (The Schmuck in my office). לתדהמתי התברר לי ש"שמוק" הוא מושג לגיטימי באנגלית המדוברת בארה"ב, ומשמעו: "הטמבל" או "הנודניק" או "הבחור המוזר והמעורער קמעא". את הספר כתבה ד"ר ג'ודי פוסטר, יועצת פסיכולוגית לחברות גדולות, בעיקר חברות העוסקות במסחר בוול סטריט, ואשר העובדים בהן נמצאים בלחץ נפשי כבד באופן קבוע ותמידי.

ד"ר פוסטר מאבחנת סביבות עבודה לוחצות ומלחיצות הגורמות לעובדים להתנהג באופן אגרסיבי ובלתי חברי, התנהגות הגורמת בסופו של יום נזק כלכלי המשפיע על פעילות החברה. כשקראתי את התיאור של ד"ר פוסטר על התנהגויות אופייניות לאנשים במצבי לחץ, מייד חשבתי על הבחירות המתקרבות. האם אפשר למצוא הסבר מדוע רבים מהמועמדים לכנסת ולראשות הממשלה מתנהגים בצורה מוזרה, ולעיתים אף בלתי מתקבלת על הדעת?

אני מתכוונת כמובן לשני פוליטיקאים, ובעיקר לביבי נתניהו. ללא ספק קשה להבין או להסביר את הדברים שהוא אומר, את ההחלטות שהוא מקבל, את המינויים שהוא ממנה, ואת הנסיעות השונות והמשונות שלו ברחבי העולם. נראה שרק העובדה שעדיין אין לנתניהו חללית, מונעת ממנו נסיעות לחלל החיצון.

הספר, "השמוק במשרדי", הוא מעין "חוברת עבודה" להבנת התנהגויות חריגות של אנשים, ובעיקר אנשים בתפקידים בכירים, ומטרתו לסייע גם להנהלות החברות וגם לעובדים להתמודד עם סביבת עבודה שוחקת, עמוסה, מלאת לחץ, אשר ללא ספק, יוצרת רעילות ושחיקה של העובדים וההנהלה כאחד. ד"ר פוסטר מציעה אסטרטגיות שונות לזיהוי ולטיפול באדם "השמוק", המושפע מסביבת העבודה והמשפיע עליה באופן שלילי ואף יכול להביאה לעיתים לידי פיצוץ.

אחד הפרקים החשובים בספר, לדעתי, הוא הפרק שכותרתו "נרקיסיזם", הדן בבעיה של אישיות נרקיסיסטית השולטת בסביבת העבודה. כותרת המשנה של הפרק היא "במרכז העניינים: מלך ומלכת הדרמה" (“In the Spotlight: Drama Kings and Queens”). אנשים נרקיסיסטים, אומרת ד"ר פוסטר, הם אנשים הסובלים מהפרעת אישיות המתבטאת בחוסר גמישות מחשבתית והתנהגותית, וחוסר יכולת התאמה לסביבה. תכונות אלו מפריעות לתפקוד השוטף של האדם, בעיקר המנהיג, ולכן נרקיסיזם נחשבת להפרעת אישיות (הגדרת האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית). צורת החשיבה של נרקיסיסטים והדרך שבה הם מביעים רגשות הן נוקשות, בלתי מתפשרות ובלתי ניתנות להשפעה. יש להם בעיה קשה בקשר עם אנשים, אינם חברותיים וחסרי יכולת ליצור קשר חברי אמיתי. נרקיסיסטים תמיד יטילו את האחריות לבעיותיהם על הסביבה ועל אנשים אחרים.

אבל נרקיסיסטים, אומרת ד"ר פוסטר, אינם מִקשה אחת. התכונה הזאת שנקראת על שם דמות מהמיתולוגיה היוונית – נרקיס, שהתאהב בעצמו, באה לידי ביטוי באופנים שונים. אני מוצאת עניין מיוחד בסוג המכונה "מלך ומלכת הדרמה" (B), הסוג הדרמטי. אנשים מסוג זה נוטים לייצר סביבם דרמות, הם מתנשאים, בלתי צפויים, הם מסוגלים להתבטא באגרסיביות מילולית והם חסרי כל התחשבות בזולת, במילים אחרות, חסרי אמפתיה.

הבעיות המאפיינות נרקיסיסטים מסוג זה הן היעדר יכולת לשלוט ביצרם, אימפולסיביות, וגרימת סבל ואי-נוחות לכל מי שבסביבתם. הם אינם מסוגלים להיות נינוחים, לשלוט על רגשותיהם, ומצבי הרוח שלהם משתנים באופן מהיר ותדיר. הנרקיסיסטים אוהבים לראות את עצמם במראה, בתמונות, במדיה, בפרסום וכדומה. הם רואים את עצמם כחכמים יותר מכולם, מוצלחים יותר מכולם, וכמובן חושבים שהם נעלים יותר מכל האנשים בסביבתם. האגו של הנרקיסיסט מנופח ומוגזם והוא רואה את עצמו תמיד במרכז, וכמובן בשליטה מוחלטת על כל הנעשה סביבו. עולמו של הנרקיסיסט נשלט על ידי האגו האדיר שלו.

ד"ר פוסטר קובעת שאין כל רע בלהיות "קצת נרקיסיסט". פסיכיאטרים טוענים שהערכה עצמית, אפילו מוגזמת מעט, היא תכונה חיובית. אדם צריך להאמין בעצמו, להעריך את עצמו, ולראות את עצמו מסוגל להשיג את מטרותיו בחיים. למעשה, הערכה עצמית היא תנאי להצלחה בחיים, אומרת ד"ר פוסטר. אם לא נאמין בכישורינו וביכולותינו להשיג את מטרותינו – לא נשיג אותן ולא נצליח בחיים.

הבעיה מתעוררת כשההערכה העצמית והאהבה העצמית נִהיות מוגזמות ופתולוגיות. כאשר הנרקיסיזם גורם לאגו להשתלט על אישיות האדם והוא מתחיל להאמין בעליונותו ולפתח תסביך "מגיע לי" (Entitlement) כי אני "מורם מעם". נרקיסיזם הופך להיות הפרעת אישיות כאשר האדם מתחיל להאמין בגדלותו ולראות את עצמו כמרכז העולם כל הזמן, כשהוא מתחיל לבוז לאנשים אחרים, וכשהוא מצפה מהחברה סביבו להעריץ, לשבח ולהלל אותו.

האגו המנופח שלו דורש "מזון" כל הזמן, המזון הוא הפרסום, המדיה, הצילומים, הכתבות, וכמובן, שירי ההלל והתשבחות שהם "מזון המלכות" של האישיות הנרקיסיסטית. אין צורך לרדת לפרטים או לנקוב בשמות של מנהיגים בישראל שאישיותם והתנהגותם מתאימה להגדרה של "אישיות פתולוגית-נרקיסיסטית". כל אחד יכול להסיק את מסקנותיו, וכמובן אפשר גם לחלוק על קביעותיה של ד"ר פוסטר, ואין כל חובה להסכים איתה. לי עצמי ברור מי מהמנהיגים שלנו הוא בעל אישיות נרקיסיסטית, והמודל של ד"ר פוסטר עזר לי רבות להבין את התנהגותם ואת המניעים שלהם. לדעתי, יותר מדי מנהיגים נרקיסיסטים-פתולוגים קובעים את דרך חיינו במדינה, וחבל.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

7 תגובות

  1. ל.
    ל. פברואר 21 2020, 12:31
    מסתבר אבל שגם העם שלנו אוהב מנהיגים

    כאלה. זה המצב.

    השב לתגובה
    • ניסים
      ניסים פברואר 21 2020, 20:51
      גם אני, גם אני

      מכיר מנהיג כזה בארץ
      והשם שלו מתחיל באות ב

      השב לתגובה
  2. צחי
    צחי פברואר 22 2020, 11:32
    זה קורה ומתאפשר באומות חסרות ערכים

    וערכים אין כיום ברוב הארצות
    ולא נוסיף הרבה

    השב לתגובה
    • לצחי
      לצחי פברואר 23 2020, 09:13
      באמת אין צורך שתוסיף הרבה

      ערכים בין אומות – כמעט אין דבר כזה. יש אינטרסים. כך היה גם בין קין והבל. כך כיום במזרח התיכון. ובאשר לנתניהו – הוא ראש ממשלה מעולה. הכי פחות נגוע בנרקיסיזם לעומת מנהיגים אחרים. נכון שיש לו בעיה קשה בבית הפרטי. ברם כל הכבוד לו על יכולתו לתפקד בהצלחה תחת המגבלה הקשה הזו.
      לבי לבי לכותבת המאמר. היא מנסה לשלב בטקסט המלומד (שמוק ?) את הפסקה השלישית – ללא כל קשר ענייני לנושא. ממש מעשה בלעם בן בעור. ממליץ לקוראים לעיין בפרשת בלק, הגם שהיא מגיעה לקריאה בבתי הכנסת בתמוז.

      השב לתגובה
  3. ס.
    ס. פברואר 24 2020, 21:06
    אבל הרבה אנשים אוהבים מנהיגים כאלה

    כי זה מתאים לרמה שלהם

    השב לתגובה
  4. המדריך
    המדריך פברואר 25 2020, 17:11
    לזה קוראים: מנהיג דעף על עצמו

    ויש לנו אלוף אולימפי בתחום

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור