JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חשיבה ומילים

האם החשיבה תמיד מבוטאת במילים?

חשיבה ומילים פרופסור יהושפט גבעון
מרץ 02
09:30 2020

בדיונים קודמים בבינה המלאכותית, התעוררה בין השיטין בעיה שלא נדונה במפורש. היא נוגעת לקשר של החשיבה עם מילים.

מצד אחד, אם אנו תמיד חושבים רק במילים, אז גם החשיבה שלנו היא טקסטואלית. אם הכלים הדיגיטליים הם טקסטואליים, והתהליכים שהם מבצעים הם תהליכים טקסטואליים, אזי קיים קשר טבעי בין החשיבה שלנו וביניהם. כך, אין בעיה עקרונית בתרגום תהליכי החשיבה לתהליכים של כלים דיגיטליים. ואכן, אנשים רבים מאמינים שחשיבה ניתנת להגדרה כ"דיבור מילולי פנימי". אנשים אלה יאמינו שלא קיימת בעיה עקרונית ביצירת בינה מתוכנתת.

מצד שני, אם איננו חושבים רק באמצעות מילים, או רק באמצעות ביטויים תוויים, אז ייתכן מאוד שחשיבתנו איננה ניתנת לביטוי באמצעות מילים ואיננה ניתנת לתכנות. עלינו לזכור שבינה דיגיטלית נוצרת אך ורק ממילים ומסמלים כתובים, כי היא מתוכנתת. לדוגמה, מה קורה כאשר אנו חושבים בתמונות ובמחשבות שמבטאות מצבים כאשר עדיין אין לנו מילים כדי לתארם?

לב ויגוצקי, באסופה העברית "מחשבה ותרבות" (בעריכת אלכס קוזולין וגבריאלה עילם, 2003) דן בבירור היחסים שבין חשיבה לבין דיבור. בפרק 3, "מחשבה ומילה", ויגוצקי הביא דוגמאות רבות המוכיחות כי "דיבור פנימי הוא במידה רבה, חשיבה באמצעות משמעויות טהורות" (בעמ' 256 באסופה העברית), כלומר, לא באמצעות מילים או סמלים. ולכן, הוא הוסיף וכתב, "אנו מגיעים למסקנה שמחשבה איננה חופפת לביטוי המילולי. מחשבה, בשונה מדיבור, אינה מורכבת ממילים נפרדות" (שם, עמ' 258). בין היתר, הוא הסתמך גם על הניסיון האישי המוכר לכל כותב, הרי "אנו נתקלים לעיתים קרובות בחוסר השלמות של המילים ואי-האפשרות להביע את המחשבה במילים" (שם, עמ' 259). כלומר, אם החשיבה הייתה דומה לדיבור, הבעיות הנפוצות בהבנת הנקרא וביכולת הביטוי בכתב היו שוליות. גם קריאת המילים בלבד הייתה מספקת לקורא את החשיבה המבוטאת בהן. סביר לטעון שקשיים רבים בכתיבה ובקריאה נובעים מן הפער העקרוני שבין המחשבות למילים.

בשלבים הראשונים של המצאה של רעיון חדש, החשיבה היא עמומה ומכילה רק רמזי תחושות של רעיונות לא ברורים. חוויה כזו מתרחשת גם כאשר מנסים לפתור בעיה מאתגרת. אנו חשים שהפתרון עומד "על קצה הלשון", אבל, אף שאיננו יכולים לבטאו במילים, אנו בטוחים שנמצא אותו. זה קורה למשל, כאשר אנו שוכחים שם של מכר. לעיתים קרובות, בחיפוש אחר פתרון, הפתרון מתגלה קודם כול, רק כתחושה של רעיון, יותר מאשר כביטוי מילולי של הפתרון השלם. חישבו על מי שממציא אלגוריתם. הוא מתחיל בכתיבת קוד. אם כי, רבים אינם מודעים לכך שאלגוריתמים הם פירות של חשיבה אנושית יצירתית ומאומצת, ולכן עבורם הטכנולוגיה (הדיגיטלית) פורצת ומתגלה, מופיעה מאליה ומתפתחת ללא שום התערבות אנושית. הם לא מודעים לכך שיוצרי האלגוריתמים והכלים החדשים מתלבטים שעות וימים עד שהם והן מצליחים לבטא את רצונם באופן מפורש ומדויק (קראו על כך במאמרי על הדטרמיניזם הטכנולוגי). התהליך ליצירת ביטויים מילוליים של מחשבות, הוא לעיתים קרובות התגוששות עם רעיונות שהם לא בשלים, אך הם עדיין רעיונות.

הפער העקרוני שבין חשיבה לדיבור מגדיר את אחד הקשיים העקרוניים בהוראה ובלמידה. קשיים אלה מוחרפים כאשר מדובר בתכנים שאין להם הגדרה מילולית. ויש כאלה, אפילו במדעים ובמדעי המחשב. לדוגמה, אחד המושגים החשובים והשימושיים ביותר בפיזיקה הוא מושג האנרגיה. והנה, באחת מהרצאותיו הפופולריות ביסודות הפיזיקה, "על שימור אנרגיה", הצהיר המורה המבריק ביותר לפיזיקה, ריצ'ארד פיינמן, ללא שום הסתייגות: "חשוב להבין שבפיזיקה היום, אין לנו ידע לגבי מה היא אנרגיה". כמובן, יש נוסחאות שונות לחישוב כמותי של אנרגיה בהזדמנויות שונות, אבל אין לנו הסבר שמקשר נוסחאות אלה עם מהות האנרגיה ("שש יצירות פשוטות: עקרונות הפיזיקה מוסברים על ידי המורה המבריק ביותר שלה" (1995) בעמ' 71). כרגע, אין ביטוי מילולי למהות האנרגיה וכל סטודנט מתקדם לפיזיקה חייב לחשוב גם על אנרגיה. חשיבה זו אינה מסתכמת בחשיבה על נוסחה זו או אחרת. כלומר, אין לחשיבה זו ביטוי מילולי.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. ש.
    ש. מרץ 02 2020, 09:56
    ברוח הבחירות

    אלה שלא יודעים לחשוב מדברים הכי הרבה.

    השב לתגובה
  2. איתמר קדם
    איתמר קדם מרץ 02 2020, 12:04
    נניח שטענתך נכונה

    חסרה לי המשמעות המעשית שלה.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון מרץ 02 2020, 14:01
      לאיתמר, מתי חסרה משמעות מעשית?

      1. אם נניח שאני צודק אז בטוח שלא הבנת מה שניסיתי להסביר וזה, כמו שאומרים באנגלית "הרע שלי";
      2. אתה מצטרף בזאת לשורה ארוכה של אלה הסוברים שניתן להבין משמעות מעשית של רעיון מבלי להבין את הרעיון;
      3. במילים אחרות, מבחינת היחס אל רעיונות ומשמעותם המעשית, לא הרבה השתנה מזה אלפיים שנה ועל כך אכתוב בקרוב מאמר נוסף;
      4. לפני כשבועיים נעולד לי נכד ושמו בישראל איתמר 🙂

      השב לתגובה
  3. צור
    צור מרץ 06 2020, 11:53
    שאלה קטנה

    חשיבה יש לה ערך אם היא מועברת גם לאחרים
    איץ אפשר להעביר יצירתיות אם לא במילים?

    השב לתגובה
  4. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון מרץ 20 2020, 22:05
    שאלה קטנה אך לא מובנת

    דנתי בחשיבה ולא רק בחשיבה בעלת ערך. ואתה צודק שכדאי מאד, בהזדמנויות רבות, להעביר את חשיבתנו לאחרים. אנו מנסים לעשות זאת בכל תקשורת שלנו.
    אבל, אינני מחדש לך דבר באמירה שזאת בדיוק הבעיה: כיצד להעביר את חשיבתנו לאחרים? אם החשיבה הייתה במקורה מילולית, אין כאן שום בעיה.פשוט נחשוב "בקול".

    לגבי העברת יצירתיות, אינני מבין את כוונתך. האם אתה מתכוון להעביר את יכולת היצירה (ללמד כיצד להיות יצירתיים)?

    כל תחום שיש בו יצירתיות, אינו מסתפק בהכשרה מילולית: מלמידת שיטות מחקר מדעי ועד ללמידת כישורים אמנותיים. הם תמיד חורגים מלמידת מילים. פיינמן אמר זאת במםורש בהרצאה המפורסמת ביותר שלו בטקס הגמר בקלטק 1974, יושרה מדעית חייבת להילמד מ"פעפוע", מנוכחות בסביבת מדענים למופת.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור