JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בכותרת הזאת לא פֺּעַל

על נפלאות שפת אנוש והחיפוש אחר מהות השכל האנושי

בכותרת הזאת לא פֺּעַל פרופסור יהושפט גבעון
מרץ 20
09:30 2020

הכותרת הראשית של מאמר זה נוסחה כתרגום להיגד של מרטין גרדנר. בסקירה שכתב, בחר גרדנר בהיגד זה כדי לבטא בתמצית את תוכן ספרו דאגלס הופשטטר, "גדל, אשר, בך", ושעליו כתבתי במאמרי הקודם "כנראה לא קל לראות את הנולד". במקור, ההיגד שבחר גרדנר היה "This sentence no verb". מתרגם נלהב היה אולי מתרגם אותו למשפט התקין בעברית "במשפט הזה אין פֺּעַל", והיה מחטיא את כוונתו של גרדנר ואת עבודתו של הופשטטר. הצעתו המקורית של גרדנר הצביעה על שתי תכונות חשובות הקשורות ביכולתנו כבני אדם. האחת, יכולתנו להבין גם היגדים לא תקינים. השנייה, האפשרות שהיגדים יכולים להתייחס אל עצמם ולהביע דברים על עצמם.

הופשטטר, אחרי שנים של התלהבות מרעיון הבינה המלאכותית, טען לאחרונה שהחולשה העיקרית של הבינה המלאכותית נובעת מזלזול ביכולות השכליות של האדם ומהיעדר מחקר מספיק ביכולות אלה. זלזול זה מתבטא גם בזילות השימוש במונח "שפה", כמו בביטוי "שפת גוף". כמדומני, במדעי החברה, כל מערכת שהפלט שלה דורש מאיתנו פענוח, נחשבת כשפה. ובדרך זו, מתעלמים מייחודיותן של שפות אנוש. יש להן תחביר ותכונות מיוחדות מאוד. תחביר של שפה קובע מתי היגד נחשב כבעל מבנה תקין בשפה ומתי לא. ב"שפת גוף" אין מבנים לא תקינים.

הופשטטר סבר שיכולת ההבעה שלנו באמצעות שפה מבטאת את המהויות העומדות ביסוד הבינה הטבעית שלנו. בשנות ה-80 הוא החל לפרסם טור בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן" שכותרתו "תֶּמוֹת מטא-מגיות". הטורים קובצו לספר שראה אור בשנת 1989, שכותרתו המשנית הייתה "מסע חיפושים אחר מהויות השכל והתבנית". לצערי, ספרו זה של הופשטטר, למרות עושר הרעיונות המובעים בו שתוקפם לא פג, לא תורגם לעברית.

בתחילת הספר הזה סיפר הופשטטר, שבחירתו של גרדנר בהיגד המייצג את ספרו הקודם הביאה אותו להרחיב את העיון בהיגדים שתוכנם מתייחס אל עצמם. שלושת הפרקים הראשונים של ספר מסע החיפושים עסקו באופן ממוקד בהיגדים המאזכרים את עצמם.

לפני שאמשיך, הנה אתגר להמחשת המיוחד שבדיון הנוכחי. מִצאו או המציאו סרטוט (ציור, או תמונה) המתייחס אל עצמו, כלומר, כזה שהאובייקט המוצג בו מכיל התייחסות חזותית אל הסרטוט עצמו. הדבר קל לביצוע בעולם המאפשר לנו לצייר ציורים אינסופיים. כפי שמייד נראה, שפות בני אדם מאפשרות, די בקלות, את קיומם של היגדים סופיים תקינים שמגידים על עצמם, מבלי שיצטרכו להיות אינסופיים.

להלן דוגמאות אחדות מעוררות מחשבה משלושת הפרקים הללו. כמה מהן הן פרי יצירתם של ידידיו שתרמו משנינותם למסע.

  1. הדוגמה הזו מחילה בדיוק שלוש שגיעות.
  2. אינך יכולה לאכול את "העוגה" ולכתוב אותה "כך".
  3. איך תתרגמי את ההיגד הזה, הנקרא על ידייך עכשיו, מעברית לאנגלית.
  4. אני עכשיו מבטא את המחשבה שאת/ה כרגע חושב/ת.
  5. ההיגד הדומם הזה הוא הגוף שלי, בשעה שמשמעותי חיה בעולם התודעה שלך ושלי.
  6. ההיגד הזא, למרות ש"הזא" איננה מילה בעברית, הוא לא תקין ובכל זאת ניתן להבנה כהיגד המתייחס אל עצמו.
  7. המשפט הזה שמופיע לעיניך, בילה כמה שנים טובות באנגלית, עד שתרגמתי אותו לעברית.
  8. .ךכ ותוא ת/ארוק תייה, תילגנאב בותכ היה הזה טפשמה םא.
  9. אורך ההיגד הזה היה בדיוק שבע מילים, אם היו מוחקים ממנו שש מילים.

הדיון בהיגדים אלה ודומים להם, הוביל את הופשטטר לדון גם בשירים המתייחסים אל עצמם וכן בכותרות של פרקים המתארות את עצמן. ראו, לדוגמה, את הכותרת הראשית של המאמר הזה. מכאן הוא עבר לשאול כמה שאלות בכיוונים חדשים. למשל, בכמה אופנים אפשר לנסח היגדים המבטאים הוראת ביצוע שביצועה מפיק את ההוראה עצמה? שאלה כזו הייתה נהוגה פעם בקורסים בסיסיים למדעי המחשב, כמטלת חידה. בקורסים אלה התלמידים נדרשו לנסח קוד שבעת הרצתו היה מרכיב ומפיק את עצמו. מקור החידה הוא בתובנה שאם נרצה לתכנת כלי דיגיטלי שביצועו מייצר עותקים של עצמו (תהליך של רבייה מלאכותית) נצטרך לכלול בתוכנית הכלי גם קטע המפיק עותק של התוכנית כולה (כדי שצאצאי הכלי ימשיכו באותו תהליך הרבייה).

בפרק השלישי בספרו על מסע החיפושים, הופשטטר דן בהרחבה בהיגדים וירליים, כלומר בכאלה שמייצרים עותקים של עצמם ובניצול אפשרויות אלה בפיתוח ביולוגיה מלאכותית. הופשטטר עבר לשאלה, האם יש שאלות שמשיבות על עצמן? כלומר, הרי לכם אתגר: נסחו שאלה שהתשובה עליה מנוסחת בשאלה עצמה. כל הדוגמאות האלה רומזות על היקף האוצרות הטמונים ביכולת השכלית שלנו ועל התחכום שאליו צריכה להגיע הבינה הדיגיטלית בטרם נוכל לראות בה כמתחרה לבינה אנושית.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

3 תגובות

  1. מ.
    מ. מרץ 20 2020, 18:06
    מתוחכם מעניין

    לא שיך למצב בו נמצא העולם כרגע
    וזה אולי טוב

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון מרץ 20 2020, 21:20
      תודה, מ.,

      המאמר הזה נכתב לפני משבר הקורונה, וזה אולי טוב גם כן, כי אחרת מחשבתי הייתה תפוסה ולא הייתי מסוגל להתרכז בכתיבתו… ובכל זאת, אחרי התלבטות, כתבתי, לפני ימים אחדים, גם מאמר קצר שהוא יותר אקטואלי ויעלה בקרוב…

      השב לתגובה
  2. אדם ממוצא
    אדם ממוצא מרץ 24 2020, 20:49
    אתה מדבר על תחכום השפה

    ואני בוכה על העילגות ההולכת וגוברת בהרבה ארצות ובמיוחד אצלנו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור