JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עידן הקורונה

המוטציה הנוכחית מציבה לנו אתגר ניכר

עידן הקורונה ד"ר דוד אלטמן
מרץ 18
09:30 2020

עולם המדע סער כאשר מדען אירופי גילה את סוד הברירה הטבעית. את אחת התרומות החשובות ביותר לתרבות האנושית תרם המדען צ'ארלס דרווין, שגיבש את תורת האבולוציה. תורה זו הציבה אתגר עצום בפני העולם המשתנה כאשר הציגה בפניו תפיסת עולם חדשנית, לא של בריאה חד-פעמית אלא אבולוציה ומוטציות המשנות את פני עולם הטבע. בעוד שהעולם מאמץ את תורותיו של דרווין, התרבו ההוכחות לפעולת המוטציות בשינוי עולם הטבע והתגלתה תופעה נוספת הקיימת לצידן – תופעת המוטציה החברתית, המשנה גם היא את סדרי העולם החברתיים ואת החברה האנושית.

מנהיגים מסוימים שקמו, כמו אברהם, ישו, מוחמד ובודהה, גרמו למוטציות חברתיות אשר שינו סדרי עולם וחוללו מהפכות חברתיות, כמו המהפכה הטכנולוגית, מהפכת הקיטור, המהפכות החקלאיות, המהפכות האורבניות. אלה הציבו בפני העולם מוטציות אשר שינו את פניה של החברה בתקופות שונות ובמקומות שונים.

קצב השינויים הלך וגדל עם ההתפתחות הטכנולוגית, עם התפתחות המחשוב, עם התפתחות עולם התקשורת. לכל אלה הייתה השפעה על חיי היום-יום, השפעה על חיי קבוצות, פרטים, יחידים או חברות, וכל מוטציה הביאה למציאות חדשה בחיי האנושות, כל מוטציה בהתאם לגודלה, מיקומה ותפקידה. בדרך כלל המוטציות נשפטו בדיעבד – הן יצרו את השינוי ולאחר מכן נלמדו ההשלכות שלהן.

כיום ניצב העולם בפני מוטציה שונה מבעבר. נגיף הקורונה מעמיד את העולם בפני מצב חדש ומציאות חדשה והעולם אינו יודע כיצד לנהוג. בעבר עסקה החברה האנושית במוטציות שהרחיבו את תחומי עולמה, אך כעת מדובר במוטציה המאיימת על עתיד האנושות ומאלצת אותה להתמודד עם מגיפה המשפיעה על כל פרט, החל מסכנת חיים ממש וכלה במהפכות כלכליות ומשברים חברתיים. כל אלה מציבים אותנו בפני אתגר רחב ממדים המחייב אותנו להתמודד במישורים רבים ובמציאות משתנה ובלתי מוכרת.

המוטציות השונות הפכו את העולם של ימינו למאוחד יותר ומעורב בחלקיו השונים. התפרצות המגפה מציבה אתגרים חדשים – אתגרי התנהגות, אתגרי גילוי, שילוב של מדעי החברה עם מדעי הטבע, שיתופי פעולה, התנתקות והתחברות וחשש למשבר כלכלי עולמי, שבינתיים אינו מוליך לתוצאות חד-משמעיות. העולם הנוכחי מאבד את חוסנו בעיקר בגלל אובדן הוודאות, אובדן הביטחון ואובדן הדרך הברורה שבה יש לצעוד כדי להתמודד עם הסכנות הכרוכות באירועים המתרחשים לנגד עינינו.

מעבר לתכניות השונות המוטלות על ממשלות, מדינות ומוסדות, המצב העולמי מחייב התמודדות אנושית: משמעת, נכונות, הכלה של האחר, הקשבה וציות לכללים. אך עולמנו אינו בנוי למשמעת ולציות והוא עומד כרגע כעלם צעיר ובלתי מנוסה בסוג כזה של משבר. עם זאת, עליו להתמודד, לא רק להשקיף אלא להיות השחקן הפעיל והמשמעותי ביותר.

המוטציה הנוכחית הרובצת לפתחנו מציבה גם מגבלת זמן. היכולת להתמודד עם האתגר מחייבת ליכוד חברתי, אחדות מחשבתית ונכונות להושטת יד מאחדת לחברות השונות, כולל אלה שביסודן מהוות יריבות פוטנציאליות. האתגר הניצב בפני כולנו מחייב אותנו לסטנדרטים חדשים של יחד, עזרה וקבלה ונכונות לפתור אותו בצוותא.

בכל אחד ואחת מאיתנו טמונה החרדה מפני העתיד המצפה לנו מחר, ותקווה לעתיד טוב יותר ונקי יותר.

על המחבר / המחברת

דוד אלטמן

דוד אלטמן

עורך מדור: מוניציפאלי. ד"ר. סגן יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. בעבר סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה, מנכ"ל קרן תל אביב לפיתוח, מנכ"ל וסגן נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

5 תגובות

  1. לד
    לד"ר דוד אלטמן מרץ 18 2020, 17:13
    אנא שים לב.

    מוטציה היא שינוי בסדר הנוקלאוטידים בשרשרת ה- DNA אשר מתקבעת בגנום בעת יצירת זיגוטה. רוב המוטציות נכחדות ומיעוטן עובר בתורשה ומשפיע על האבולוציה. המוטציה היא רגעית בלבד.
    לעומת זאת שינויים חברתיים כדוגמת הופעת המונותאיזם בחברה האנושית, המהפכות החקלאית והתעשייתית וכדומה הן תהליכים שנמשכים מאות ואלפי שנים ואינן מוגדרות כמוטציות.
    ערבוב תחומים במקרה זה אינו לעניין ועלול להטעות.
    יתכן שוירוס הקורונה נוצר כתוצאה ממוטציה בגנום של וירוס השפעת. יתכן שנכנסו לאנושות יותר מסוג אחד של וירוס חדש. זאת עדיין לא יודעים. אולם ההתנהלות האנושית במקרה זה אינה מוטציונית בשום אופן. את המלחמה נגד הקורונה יש לנהל בעיקר במעבדות מיקרוביולוגיות עד להכנת קיט לזיהוי מי שנדבק ובעיקר הרכבת וקסינה לחיסון נגד הוירוס. זה רק עניין של זמן עד שזה יתארגן וימצא.
    בינתיים אין צורך לסייע למי שנמנה על אויבינו. קודם כל שנסייע לעצמנו ונראה שהממשלה מתנהלת נכון בעניין זה. יותר מכך, לעומת ארצות אחרות אין עדיין בישראל נפטרים בשל הקורונה. מה דעתכם – אולי זו אינדיקציה שמערכת הבריאות בישראל היא מהמתקדמות ביותר בעולם?

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין מרץ 19 2020, 01:35
      ידע.... ידע.....

      המגיב האנונימי לא כל כך מתמצא בנושא. נגיפי קורונה בדומה לנגיפי השפעת הם נגיפי RNA ולא DNA.
      אין מצב שנגיף שפעת עבר מוטציה לנגיף הקורונה הנוכחי שכן המבנה הגנומי שלהם מרוחק מאוד זה מזה. אם כבר אז יש דמיון לנגיף ה-SARS.
      זה שאין עדיין!!! נפטרים מהמגפה מעיד רק על מזל נןבע מהשיעור הנמוך של חולים קשים שאין לו ולאיכות מערכת הבריאות בישראל שום קשר.

      השב לתגובה
      • לפרופסור אלון ילין היקר.
        לפרופסור אלון ילין היקר. מרץ 19 2020, 13:37
        תודה והערכה על הערותיך.

        אולם העיקר בתגובה שלעיל היה להראות ששינויים חברתיים אינם מוטציה אלא התפתחות אבולוציונית. אם נגיף הקורונה קרוב יותר ל- SARS, כפי שאכן כך, הרי שאין זה משנה לגופו של עניין.
        בנוגע לאפס נפטרים בישראל = הגיעו לבתי החולים גם חולים קשים שסובלים ממחלות נוספות. אף אחד מהם לא הלך לעולמו בשל הטיפול שקיבלו בבתי החולים. לעניין איכות מערכת הבריאות בישראל – אתה הרי יודע שאיכות מערכת הבריאות שלנו (כמובן בממוצע כללי) עולה על אילו שבאיטליה, ספרד ואפילו בבריטניה.

        השב לתגובה
  2. Mina
    Mina מרץ 18 2020, 21:50
    לכידות חברתית זה הדבר האחרון שאפשר

    לצפות לו. לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הלאומית. והכל באדיבותם של המנהיגים המובילים.

    השב לתגובה
  3. ריטה
    ריטה מרץ 20 2020, 18:20
    האתגר היחידי הוא להפוך למדינה נאורה

    ודמוקרטית. וזה לא נראה באופק. ההיפך.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור