JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

יום כיפורים רפואי?

נקודות דמיון בין מלחמת כיפור למלחמת קורונה

יום כיפורים רפואי? אבי רוזנטל
אפריל 26
09:30 2020

ביום הכיפורים בשנת 1973 פרצה המלחמה בהפתעה. מצרים וסוריה תקפו את מדינת ישראל שלא הייתה מוכנה. מחסני החירום לא תוחזקו כראוי והיו חסרים ציוד לחימה וציוד לוגיסטי. ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, בחר להתעלם מאזהרותיו של קצין מודיעין צעיר שדיווח על פעילות חריגה בצד המצרי. זעירא לא עדכן את הרמטכ"ל דוד אלעזר ("דדו") בנוגע לידיעה על פינוי המשפחות הסובייטיות מסוריה ומצרים שפוענחה 21 שעות לפני פרוץ המלחמה. כוחות המילואים לא גויסו בזמן.

בתחילת המלחמה, בשתי החזיתות, זכו צבאות האויב בניצחונות וכבשו שטחים. מדינת ישראל הייתה בסכנה קיומית. לאחר קרבות קשים ועקובים מדם, הצליחה ישראל לגבור על כוחות האויב. 2,222 חיילים ישראלים נהרגו ו-7,251 נפצעו.

ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט, הטילה את האחריות על הדרג המבצעי. הוועדה לא מצאה דופי בתפקודם של שר הביטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר.

תנועת מחאה ציבורית, שאותה הוביל מוטי אשכנזי, הביאה בשנת 1974 להתפטרותה של גולדה מאיר. ראש הממשלה החדש, יצחק רבין, לא מינה את משה דיין לשר הביטחון בממשלתו.

קשה לא לראות את הדמיון בין מצבה של מערכת הביטחון של מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים למצבה של מערכת הבריאות הציבורית במגפת הקורונה. מובן שיש גם הבדלים בין שני המצבים.

ראשית, אירוע קשה ולא צפוי – בשני המקרים מדובר באירוע קשה, מתמשך, שבו איבדו את חייהם אנשים ואחרים נפצעו או חלו. במלחמת יום הכיפורים רוב ההרוגים והפצועים היו צעירים. איננו יודעים עדיין כמה אנשים יאבדו את חייהם במגפת הקורונה בישראל. אני מקווה שאף לא אחד נוסף, אבל אם להיות ריאלי, נראה שיהיו עוד לא מעט קורבנות. רוב המתים הם אזרחים ותיקים. הניסיון בעולם מראה שהאוכלוסייה היותר מבוגרת יותר פגיעה. גם רוב החולים הקשים הם בגיל מבוגר.

שנית, התרעה מקדימה זמן לא רב לפני התרחשות האירוע – להתרעה שקדמה למלחמת יום הכיפורים התייחסתי בקצרה בראשית המאמר. ההתרעה על הקורונה הייתה לא-פורמאלית ברגע שהמחלה התפשטה אל מחוץ לסין. מי שפעל באופן נמרץ במיוחד היו הטייוונים שלא האמינו להודעות הסיניות הרשמיות עוד כשהמגפה התמקדה רק בעיר ווהאן. הם שלחו משלחת לא רשמית לווהאן, ועם חזרתה לטייוון נקטו מיד אמצעים מחמירים.

אולם היו גם אזהרות כלליות יותר על מצבה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. כך למשל, אביב לוי, כתב העיתון "גלובס", מביא בכותרת מאמרו את דבריו של פרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל בית החולים שיבא, בוועידת ישראל לעסקים בשנת 2018: "המחאה הבאה בישראל תתעורר סביב מערכת הבריאות". פרופ' קרייס מצוטט שם כמי שאמר שנדרשים יותר תקציבים למערכת הבריאות. אזהרות שיטתיות על ההידרדרות במערכת הבריאות הציבורית של מדינת ישראל אפשר למצוא בדו"חות השוואתיים של ארגון מדינות ה-OECD.

פרופסור דב צ'רניחובסקי ממכון טאוב פרסם בדצמבר שנת 2018 דו"ח שכותרתו: "מערכת הבריאות מבט-על". לדבריו, ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל (7.4% מהתמ"ג בשנת 2017) נמוכה מההוצאה הציבורית הממוצעת במדינות ה-OECD ששיעורה הוא 8.9%. הפער מממוצע מדינות ה-OECD שבהן יש ביטוח בריאות גדול עוד יותר.

מההוצאה הנמוכה לאורך שנים נגזר מצב בעייתי בתחומים שונים, למשל: מספר המיטות הטיפוליות בבתי חולים ביחס לגודל האוכלוסייה, הנמצא במגמת ירידה. אני לא זוכר אף בית חולים חדש שהוקם בשנים האחרונות, למעט בית החולים "אסותא" באשדוד. האם זיכרוני בגד בי או שמא זה מצב האמיתי בשטח?

שלישית, חוסר בתנאים נאותים ובציוד – במלחמת יום הכיפורים היו חסרים בימ"חים ציוד רגיל וציוד לחימה, או שהציוד הוחזק במצב לא נאות. בבתי החולים של היום חסר, בין השאר, ציוד מגן לרופאים ולצוותים רפואיים וחסרות מכונות הנשמה. הידבקות של צוותים רפואיים בקורונה, מקשה על טיפול בחולים. בדרום קוריאה, שבה קיבלו הצוותים הרפואיים ציוד מגן ראוי מתחילת המגפה, לא נדבק אף רופא במחלה.

רביעית, התמודדות ראויה להערכה רבה של הלוחמים והצוותים הרפואיים – הלוחמים בחזית הלחימה והצוותים הרפואיים בחזית הקורונה ראויים להוקרה על תפקודם, חרף הסיכונים והקשיים.

האם גם הפעם יסתיים האירוע בוועדת חקירה ממלכתית? מגפת הקורונה עדיין בעיצומה, כך שמוקדם מדי להעריך את גודל האסון. ההזנחה המתמשכת של מערכת הרפואה הציבורית, בעיקר בגלל ההחלטה להקצות לה פחות מדי משאבים, עשויה לגרום להקמת ועדת חקירה כזו, אם חס וחלילה, האסון יהיה גדול.

אנסה להשוות בין ועדת אגרנט לוועדה עתידית כזו, אם אכן תקום. להלן כמה נקודות בהקשר להשוואה בין מלחמת יום הכיפורים ל"מלחמת הקורונה":

  1. מערכת הביטחון לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה תקציבים גדולים; במערכת הרפואה הציבורית היה מחדל מתמשך של הדרג המדיני שלא הקצה לרפואה הציבורית מספיק משאבים.
  2. הדרג הביצועי בשטח, כלומר הצבא, ביצע שגיאות רבות עד לפרוץ המלחמה. בין השאר בגלל האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים. שגיאות שהשפיעו באופן ישיר על ההיערכות לפני המלחמה; בהקשר הרפואי, הבעיה העיקרית התלויה בדרג הביצועי, היא חוסר האיזון בין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית. בעיקר שימוש במשאבים ציבוריים על ידי רופאים המועסקים בשני הסקטורים.
  3. ההתרעה לפני מלחמת יום הכיפורים הייתה בעיקר זמן קצר לפני התרחשות המלחמה; במערכת הבריאות התריע הדרג הביצועי הבכיר (מנהלי בתי חולים ומנהלים בכירים במערכת) על המצב זמן רב לפני התרחשות האירוע.
  4. מלחמת יום הכיפורים הייתה בעייתה של מדינת ישראל בלבד; הקורונה היא מגפה עולמית ובחלק ממדינות העולם יש אסונות לא פחותים ובחלקן אף גדולים בהרבה מהאסון בישראל. גורם זה עשוי לשחק לטובת אלו שלא הגדילו את תקציב הרפואה הציבורית, חרף אותות האזהרה.

לכאורה, נראה שאם תקום ועדה כזו, הפעם הדרג המדיני הוא שצפוי להיות במוקד ההאשמות. האם יצליחו בנימין נתניהו והרב ליצמן להימנע מהטלת האחריות עליהם, אם וכאשר תקום ועדה כזו? ואם יצליחו, האם יהיה "מוטי אשכנזי" חדש שיוביל את ההפגנות בדרישה להתפטרותם?

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

11 תגובות

  1. יצחק דגני
    יצחק דגני אפריל 26 2020, 11:25
    אבי רוזנטל מכובדי

    רק הערה "קטנה" אחת – במלחמת יום הכיפורים מדינת ישראל לא הייתה בסכנה קיומית.
    הקרבות בתעלה התנהלו 250 ק"מ מהמדינה. בגולן הסורים נבלמו ומיד אח"כ סולקו מהרמה וצה"ל פלש לסוריה.
    וכל זה כאשר עדיין לא הופעל נשק יום הדין.
    אני יודע שקשה להפנים עובדות אלה בעיקר כיוון שבמשך השנים התקבעו כל מני מיתוסים.
    היו "פאשלות" ונעשו שגיאות קשות שעלו במחיר יקר מאד.
    אבל חד משמעית – המדינה לא הייתה בסכנה קיומית.

    השב לתגובה
  2. הלל מוסרי
    הלל מוסרי אפריל 26 2020, 11:50
    בקורונה המחדל קטן יותר

    פחות יכולנו לצפות אותו.

    השב לתגובה
  3. אבי רוזנטל
    אבי רוזנטל Author אפריל 26 2020, 11:58
    לא פחות יכולנו לצפות

    הלל מוסרי, לא פחות יכולנו לצפות. כמובן שלא צפינו את האירוע הספציפי של הקורונה. לא צפינו גם אץ המלחמה הספצציפית של יום כיפורים. יכולנו לצפות שיהיו סיכונים בריאותיים שנתקשה לתת להם מענה בגלל הזנחה מתמשכת של מערכת הבריאות הציבורית. הדברים שאמר פרופ' יצחק קרייס בשנת 2018 ואני הזכרתי אותם במאמר, היו בהחלט אחד מפעמוני האזהרה שהיה צריך להתייחס אליהם.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אפריל 30 2020, 17:38
      קשה לי לקבל את ההקבלה הזו.

      למרות שאז והיום נופלים קרבנות, הנחת העבודה של צבא שמטרתו להגן על עם ומדינת ישראל, כאשר שכנינו לא מפסיקים לאיים עלינו, צריכה להיות, האויב מתכוון להשמיד אותנו ומתכונן להשמיד אותנו, אם רק תינתן להם ההזדמנות. היכן, מתי ואיך, הנגיף התכונן להשמיד אותנו?

      השב לתגובה
      • אבי רוזנטל
        אבי רוזנטל Author מאי 01 2020, 13:48
        ההקבלה אף פעם אינה מלאה

        יהושפט גבעון, תודה על תגובתך.
        מסכים עם הטענה שיש הבדלים. יש דימיון בהקשרים של ההתנהלות לפני האירוע. יש דימיון בתפקוד המיטבי של אנשים בשטח אחרי תחילת האירוע ויש סימני שאלה ביחס להתנהלות הדרג המדיני לפני האירוע ובמהלכו.

        השב לתגובה
      • יוסף
        יוסף מאי 01 2020, 16:14
        ידענו על הנגיף כשאיים על סין

        היכן ומתי הנגיף תיכנן להשמיד אותנו ? כשהוא החה בסין, מה מסובך להבין ומקביל יש הסטוריה של מגפות כגון שפעת החזריזים וכו-

        השב לתגובה
        • אריק
          אריק מאי 20 2020, 02:51
          יש גם הסטוריה של מגפות שלא הגיעו

          הסארס לפני 17 שנים לא הגיע לישראל.
          ה-MERS לפני 8 שנים לא הגיע לישראל.
          לשפעת החזירים מלפני 11 שנים היתה השפעה שולית מבחינת כמות חולים בארץ.
          לצעוק "זאב זאב" על כל מחלה שנהיית בין לאומית יגרום לכך שבסוף, כשתהיה מגפה עולמית אף אחד לא יאמין לך.
          מה גם שההוצאות הרפואיות בכל הערכות למגפה הינן גבוהות מאוד והן יבואו על חשבון הוצאות רפואיות רגילות.

          השב לתגובה
          • אבי רוזנטל
            אבי רוזנטל Author מאי 20 2020, 07:51
            קורונה היא מגפה עולמית

            אריק תודה על תגובתך. הפוסט הזה עוסק בעיקר בהזנחה המתמשכת של מערכת הבריאות הציבורית לאורך שנים. לדעתי, היו צעדים מוגזמים שננקטו ופגעו בכלכלה אבל הקורונה היא מגפה בינלאומית. ייתכן שהיא בדעיכה אבל ייתכן גם גל שני. אני מצטט ממה שנכתב בויקיפדיה על השפעת הספרדית: "הגל הראשון הכה באביב 1918, ולא היה קטלני משמעותית יותר משפעת עונתית רגילה. בקיץ 1918 נראה היה כי המגפה שככה, אולם בסוף אוגוסט הכה גל שני של המגפה, קטלני הרבה יותר, שאף התגבר בספטמבר ובאוקטובר. בשיאו של גל זה העריכו רשויות הבריאות הפרוסיות והשווייצריות כי שניים מכל שלושה אנשים חלו במחלה. המגפה פחתה בחורף 1918, בחודשים נובמבר ובדצמבר, אלא שאז פרץ גל שלישי שהכה מפברואר עד אפריל 1919. גל זה היה חלש מעט מהגל השני, "

            השב לתגובה
  4. נביא
    נביא אפריל 27 2020, 22:25
    וכעת יהיה יום כיפורים

    שיכוני

    השב לתגובה
  5. אבי פתאל
    אבי פתאל אפריל 28 2020, 11:48
    בקיצור שיטת הפרטאצ' הידועה

    ליצמן שר הבריאות זאת דוגמא ממחישה

    השב לתגובה
  6. גדי כץ
    גדי כץ מאי 01 2020, 13:41
    האחראי הממשי לא שם על אף אחד

    האחראי המשני עזב מרצונו לזירה טובה יותר עבורו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור