JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

סיפור חייהם של בני דורי

צפירת יום הזיכרון

סיפור חייהם של בני דורי צילום: Damsow commons.wikimedia.org
אפריל 28
14:00 2020

במדינת ישראל, כמו במרבית מדינות העולם מנציחים את זכר הנופלים במלחמות לאורך השנים ב"יום זיכרון" ממלכתי. במרבית מדינות העולם מדובר בדורות של נופלים, שרוב בני משפחותיהם כבר אינם בחיים. אולם, לא כך הם פני הדברים במדינת ישראל. מבין 23,816 חללי מערכות ישראל, רבים הם בני דורי, כאלה שבני משפחותיהם עודם חיים וכואבים את הכאב גם היום.

צפירת הזיכרון עבורי איננה רק סמל. היא מעלה בזיכרוני שמות ופנים של חברים שעשו אותה דרך כמוני, שתחילתה בימי המאבק בממשלת המנדט, והמשכה בכל מלחמות ישראל, ממלחמת העצמאות ועד ימינו אנו. עבורי ועבור בני דורי אלה הם תולדות המדינה, זהו לא רק סיפור ההיסטוריה הלאומית, אלא סיפור חיינו.

הזיכרון הראשון שלי מילדותי בתל-אביב הוא ההלוויות של חללי ה"מאורעות" ברחוב אלנבי התל-אביבי, בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הזיכרון הראשון מנעוריי הוא זיכרון חבריי מימיי בפלמ"ח שנפלו בקרבות – חללי מלחמת העצמאות. במהלך חודשי המלחמה הידיעות על הנופלים לא פסקו מלהגיע, ובבית העלמין בקריית ענבים חפרנו קברים מראש מבלי דעת מי מאיתנו ייטמן בהם ביום המחרת.

במלחמת העצמאות איבדתי חברים רבים שיחד עשינו אותה דרך. עבורי מלחמת העצמאות היא בעיקר זירת הקרבות בירושלים והדרך אליה, והיום בבית העלמין שבקריית ענבים טמונים הטובים שבחבריי. במבט לאחור חברים אלה הם שהצילו את ירושלים היהודית. מקריית ענבים יצאו יום אחר יום למערכה, ולבית העלמין שבמקום הובאו גוויותיהם ונטמנו באדמה.

בישראל בתי העלמין הצבאיים של חללי הצבא הבריטי מאורגנים ומרשימים, אולם הם שונים במשמעותם מבתי העלמין הצבאיים שלנו, הפזורים לאורכה ולרוחבה של המדינה. בין בית העלמין של חללי מערכות ישראל לבין אזור הלחימה והנפילה בקרב יש זיקה ישירה. דם רב נשפך, אך הקשר של המצבה בקרבת מקום הלחימה הופך את הקבר לציון דרך של העם בישראל. זהו סיפור ההיסטוריה החדשה של היישוב היהודי במולדת.

אינני יודע מה תהיה המשמעות של צפירת הזיכרון לבני הארץ בעוד 50 או 100 שנים, אינני יודע אם ואילו מלחמות תהיינה עד אז, אך אני מקווה בכל ליבי לשנות רגיעה ושלום, ושיום הזיכרון יהיה עוד יום בהיסטוריה הלאומית, עוד אחד מציוני הדרך הרבים שעברו על העם בישראל, ושהצפירה תהיה רק תזכורת רחוקה בהיסטוריה הלאומית שלנו.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

2 תגובות

  1. אמנון אדרי
    אמנון אדרי אפריל 29 2020, 22:47
    לו יהי

    הלוואי

    השב לתגובה
  2. יהודה קוגל
    יהודה קוגל מאי 02 2020, 19:54
    דור שמסר את נפשו

    וכעת זונחים אותו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור