JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • הגיגים
  •  » כאשר הארכיטקטורה התרכזה בבניית בקתות מרופטות

כאשר הארכיטקטורה התרכזה בבניית בקתות מרופטות

משל דמיוני על אידיאלים ועל לימוד מעשי

כאשר הארכיטקטורה התרכזה בבניית בקתות מרופטות פרופסור יהושפט גבעון
יוני 12
09:30 2020

"פעם, לפני שנים רבות, כאשר העולם היה צעיר ובכלל, כאשר עוד לא בנו בניינים כראוי, קבוצה של מומחים התכנסה כדי להחליט על תכנית הלימודים שלדעתם תכשיר מומחים מובילים בארכיטקטורה. אחד הפרופסורים שהוזמן לפגישה חשב שאולי כדאי שהתכנית תתחיל בקורס בגיאומטריה. אולם הרעיון הזה עורר מיד מספר התנגדויות.

ההתנגדות הראשונה הייתה שהעולם הממשי איננו דומה לגיאומטריה. ואמנם, כאשר המומחים הציצו אל מחוץ לבקתה של משרד החינוך, הם לא ראו ולו קו ישר אחד, זווית ישרה או מעגל מדויק. קשה היה לסתור את ההתנגדות הזו.

התנגדות אחרת נגעה להיקף ולמורכבות של צורות הבנייה בשדה. הקורס שהוצע נגע רק בצורות גיאומטריות פשוטות וקטנות, שאותן ניתן לסרטט במכשירי הכתיבה הנפוצים. הבעיות הכרוכות בצורות אלה היו פשוטות וקל היה לפתור אותן. אלה לא היו בעיות אותנטיות. גם ההתעסקות בהוכחות נראתה מיותרת לחלוטין. אחת הבעיות שנכללו בהצעה של לימודי הגיאומטריה, הייתה להוכיח שבמשולש ישר-זווית ריבוע אורך היתר שווה לסכום הריבועים של אורכי הניצבים. הרי כל מי שעוסק בבנייה יודע שמספיק לדעת להשתמש בחבל בעל 13 הקשרים, אם בכלל מעוניינים בזווית ישרה. העולם הממשי, האותנטי, איננו כזה. בחוץ, בעיירה, נמצאים מכלולים עצומים של בקתות הנשענות זו על גבי זו, וביניהן משעולים מתפתלים בצורות שונות ומשונות. השאיפה בשדה הייתה לבנות עוד ועוד מבנים כאלה. גם הסקרים שנערכו בשדה הצביעו על כך שלא היה צורך ממשי בידיעת הגיאומטריה.

אחד הנוכחים, איש תעשייה ידוע, טען שהבנייה הקיימת מספקת את כל צרכיו, והוא איננו מבין מדוע מישהו צריך ללמוד על קווים ישרים כדי לבנות בניינים שבלאו הכי לא יהיו ישרים. פרופסור אחר שהשתתף במפגש טען שאין להעלות על הדעת הוכחה של משפטים ביחס לאלפי קווים לא סדורים, זוויות, פינות מעוקלות, משטחים ונפחים סבוכים ומסובכים כמו אלה הקיימים במציאות. לפיכך, רובם ככולם הסכימו שהשימושיות של הקורס בגיאומטריה מוגבלת ביותר. פרופסור אחר טען שגיאומטריה היא חלק תיאורטי של ארכיטקטורה מופשטת, ולא של הפרקטיקה המעשית של עיצוב בקתות ממשיות. כל אחד יכול להיות בנאי טוב ולא יהיה הוגן, ובוודאי לא מעשי, למנוע מבני אדם לעצב בקתות רק בגלל שלא עברו בהצלחה איזה קורס תיאורטי.

מומחה אחר הסב את תשומת ליבם של הנוכחים לעובדה שילדים ידעו לעצב בקתות וסככות במהירות רבה ללא השכלה מוקדמת. לכל היותר, כך טען המומחה, למבוגרים יש צורך בקורסים להכרת בקתות מגורים מסוגים שונים. קורסים אלה ניתנו כמובן רק ברחובות העיירה, והלומדים יכלו לצפות בהם ולגעת בידיהם במבנים ממשיים. בוגרי הכשרה שכזו נקלטו במערכת והיה להם ביקוש רב. הם ידעו לעצב מבני מגורים שעברו בהצלחה מבחני הערכה שהוגדרו לפי תפיסות חברתיות עדכניות. בנייה זו נחשבה כמשמעותית לצורכי הדיירים, ולא היה לה שום קשר למשפטים בגיאומטריה. מומחה בעל תפקיד בכיר במשרד הבינוי ציין שלדעתו, תכנית ההכשרה של הארכיטקטים צריכה להתמקד בפתרון בעיות דיור במבנים החדשים ולא בתיאוריות אקדמיות מופשטות.

רוב הנוכחים טענו שמוטב שהתלמידים יתנסו בעצם מעשה העיצוב וממש יזהמו את ידיהם בבוץ ויבנו מבני מגורים. מישהו ניסה להעיר בהיסוס שהנושא הנלמד איננו בנייה של מבני מגורים אלא עיצוב ותכנון של מבני מגורים. אולם הרוב טענו שאין טעם לתכנן מבנה שאין בונים אותו בפועל, וכי למושג "עיצוב" יש משמעות רחבה – מן התכנון ועד לעצם הביצוע של הבנייה. ובכלל, הם טענו שמן הניסיון שלהם הם יודעים שלא ניתן להעריך מבנה אלא אחרי שהוקם. כידוע לכול, קודם בונים, ואחר כך רואים מה מחזיק מעמד ומה לא, כדי לדעת היכן יש להוסיף תמוכה או שכבת בוץ נוספת, והיכן יש לחפור עמוק יותר.

כל זה היה לפני שנים רבות מאוד. היום אנו אומרים לציבור: אם כל מה שאתם מעוניינים בו הוא העולם הממשי כפי שהוא היום, אל תבואו אלינו. כאן אנו מלמדים לא על ממשויות מכוערות. תלמידינו אמורים לקחת את האידיאלים שלנו אל העולם הממשי, ולא לעצב את האידיאלים על פי העולם הממשי. וגם אם אינם מסוגלים תמיד לבנות בקווים ישרים מושלמים, בזויות ישרות מושלמות, או בפרבולות ואליפסות מושלמות, הם מנסים לעשות זאת. אף שהבניינים שהם בונים בשדה גדולים ומורכבים מן התרגילים שהם ביצעו אצלנו במעבדה, ההשפעה של קורסי המבוא שלנו בגיאומטריה ניכרת בהם ללא ספק. אנחנו עדיין מאמינים שדווקא האידיאלים הם הרעיונות המעשיים ביותר, כי לא היינו יודעים מה לעשות בלעדיהם".

זהו עיבוד מצומצם של מה שכתב אריק ק' ר' ההנר כפרק הסיום של ספרו "הלוגיקה של התכנות" (1984). הוא משקף מציאות רווחת של הגישה המקובלת היום במוסדות חינוך בכלל, ולא רק בתכנות. בדקו את הנעשה במכללות ובאוניברסיטאות, בהכשרה להוראת המדעים, בהכשרה בפדגוגיה דיגיטלית (או ב"טכנולוגיה בחינוך"), באוריינות חזותית ובבתי הספר לעיצוב. מקצועות שימושיים רבים, התלויים בלוגיקה ובמתמטיקה, נלמדים ללא שום הכשרה תיאורטית בלוגיקה או במתמטיקה.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. אלחנן עוזרי
    אלחנן עוזרי יוני 12 2020, 14:12
    כל ידע הוא חשוב בכל תחום

    אבל לא צריך שכולם ידעו הכל. מספיק אחוז קטן שמתמצא היטב בכל תחום. מה שחשוב שכולם ידעו בת שפה עשירה ונכונה, ערכים, דפוסי התנהגות, וכדומה. זה מה שיכול באמת לשנות את חיינו.

    השב לתגובה
    • אליהו בורוכוב
      אליהו בורוכוב יוני 13 2020, 09:09
      זה לא שלא צריך זה בלתי אפשרי

      1. הלימודים לכול המקצועות צריכים לכלול מקצועות יסוד תיאורטיים.
      2.עם כול הקושי צריך להשתדל להבין בהרבה נושאים, בגלל התפשטות דיס- אינפורמצחה u
      Fake-news.

      השב לתגובה
      • יהושפט גבעון
        יהושפט גבעון יוני 15 2020, 17:05
        לאליהו, בקשה לי אליך...

        כמובן שאני מסכים עם שתי טענותיך, אבל אינני מבין את הכותרת של דבריך. אשמח אם תסביר לי אותה.

        השב לתגובה
  2. שילה
    שילה יוני 15 2020, 22:38
    דוקא רוב מקבלי ההחלטות בעולם לא היו

    טובים בנוסחאות ובמתמטיקה מורחבת

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יוני 16 2020, 08:50
      מקבלי החלטות והוגי דעות

      כל בני האדם היו מקבלי החלטות, בתחום פעולה זה או אחר. ואם התכוונת למקבלי ההחלטות שהם בעלי השררה, או מחוקקים, כבר אפלטון קיווה שהם יהיו אוהבי חוכמה.
      המאמר דן בהכשרת אנשי מקצוע בתחומים מסוימים ולא בכל אנשי המקצוע, ומקצועות אלה פורטו במאמר ואין טעם לחזור ולמנות אותם כאן.
      דרך אגב, הגיאומטריה איננה עוסקת בנוסחאות ועיקר עיסוקם של התכנתים הוא בניסוח נוסחאות. ואכן, במקור, המשל היה על הכשרת תכנתים…
      והאם ידעת שהוגי דעות רבים ידעו ואף חקרו את המתמטיקה בהרחבה? כמו לייבניץ, דקרט, ראסל, ווייטהד ואחרים?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור