JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הממשלה החדשה בעידן הקורונה

המלצות לשיתוף פעולה אינטגרטיבי בין משרדי הממשלה

הממשלה החדשה בעידן הקורונה ד"ר גילי פורטונה
מאי 14
19:30 2020

אחת הבעיות המרכזיות שאנו רואים בממשלות ישראל כבר שנים רבות היא החוסר בגישה מערכתית. תוכניות רפורמה וחדשנות רבות אכן נכתבות, אבל הן ממומשות על ידי משרדי הממשלה בנפרד זה מזה, תוך הסכמה הדדית, גם אם אינה כתובה, שאף משרד אינו מפריע לאחר. ניסיונות לאינטגרציה מערכתית נדחים, ואלו המעטים שנעשו כדי לרכז מאמץ ממשלתי מלוכד – נכשלו.

לדוגמה, בפרויקט שדרוג המערכות הכלכליות והחברתיות בצפון, הוכנה בשנת 2015 תוכנית מפורטת על ידי המרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן (להלן: המרכז למצוינות תעשייתית) בשיתוף עם משרד הכלכלה. התוכנית, שכללה משימות למשרדי ממשלה רבים, נידונה ואושרה בממשלה בשנת 2017. ההתניה לאישורה הייתה ביטול סעיף הניהול המרכזי-מערכתי. בשנת 2017 אחרי יציאת התוכנית המאושרת והממומנת לדרך, מונה ראש פרויקט ברמת אלוף בצה"ל. לאחר שנה פרש ראש הפרויקט מהתפקיד משום שהבין כי אין נכונות לאינטגרציה. התוכנית מיושמת באיטיות וכל רשות לוחמת למימוש בגזרתה ללא תיאום ממוקד.

דוגמה נוספת, עדכנית מהתקופה האחרונה, היא הטיפול של משרד הבריאות במשבר הקורונה. המשרד לא ניצל את מערכות הממשלה ושלוחותיה ואת העיריות, אלא התמקד בהובלה מרכזית שחסרונה העיקרי היה אי-ראייה מערכתית של כלל המשמעויות למשק.

פה ושם אנו מזהים יוזמות ברוכות של שני משרדי ממשלה לתאם פעילויות של חדשנות, כמו למשל פרויקט יישום כלכלה מעגלית בכל מערכות המשק, ואכן יש תיאום יפה ומבורך בין משרד הכלכלה לבין המשרד להגנת הסביבה.

לאור זאת, הגדלת מספר משרדי הממשלה, יוצרת חשש לפיזור פעילויות דווקא בעידן שחיוניים בו אינטגרציה ומיקוד במשימות הדחופות. רבות נכתב בימים אלו על המשימות הדחופות שעומדות לפתחה של ישראל, הן על ידי המרכז למצוינות תעשייתית, והן על ידי ארגונים טובים ומעודכנים יותר מאיתנו.

מכיוון ששיקולים פוליטיים היו דומיננטיים בהרכבת הממשלה, אבקש להציע להלן כמה רעיונות לאינטגרציה יזומה ברמות הביצוע:

  1. הכנת רשימת משימות ראשיות ממוקדות לעידן שאחרי הקורונה, על רקע המשבר החברתי-כלכלי ועל רקע לקחים שנלמדו. הממשלה תדון ותאשר משימות אלו. לדוגמה, עדכון מחדש של מערכת הבריאות, פתרונות יצירתיים לבעיות התעסוקה במשק, חיזוק המגזר העסקי.
  2. תקצוב ולוחות זמנים מועדף למשימות אלו.
  3. הקמת צוות בין-משרדי בפורום מנכ"לים או סמנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים לכל משימה ממוקדת. בצוות ישבו נציגים בכירים מהמשרדים החיוניים להצלחת המשימה. הצוותים יגבשו תוכניות ויהיו מרכזי תהליך הביצוע של המשימה.
  4. מינוי מוביל אחד מתוך המשרדים הרלוונטיים לכל צוות משימה ממוקדת, שיהיה מוסכם על כל הצוות הבין-משרדי, ורצוי שיהיה מהמשרד הממשלתי שעיקר המאמץ מכוון לתחום משרדו. למשל, אם יהיה צוות לעדכון מחדש של מערך הבריאות, המינוי הבכיר יהיה ממשרד הבריאות.

בשלב הראשון, כדי למנוע בירוקרטיה ומורכבות, הצוותים ידווחו לממשלה ללא צוות ביניים. לחלופין, אפשר להרכיב צוות שרים בכיר מצומצם שירכז את אחריות הממשלה מול הצוותים, ויפתור דילמות וצווארי בקבוק שייווצרו בתהליך היישום.

על המחבר / המחברת

Avatar

גילי פורטונה

ד"ר, ראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן.

11 תגובות

  1. ישראל רוטמן
    ישראל רוטמן מאי 14 2020, 23:40
    משנה יפה, סדורה, משכנעת

    השאלה אם היעילות היא שמנחה את קובעי המדיניות
    לדעתי ממש לא

    השב לתגובה
    • גלעד פורטונה
      גלעד פורטונה מאי 15 2020, 17:09
      תגובה לישראל רוטמן

      שלום ישראל
      אתה כנראה צודק שהיעילות אינו השיקול היחיד אבל אני יוצא מהנחה שלפחות זה אחד השיקולים החשובים של קובעי המדיניות ובהנחה זו צריכים לאתגר אותם ולהציע בתקווה שייענו. אם הייתי יכול לשלוח את זה ישירות לקובעי המדיניות יהיה אולי עוד יותר מאתגר עבורם

      השב לתגובה
  2. שרון
    שרון מאי 15 2020, 08:40
    ניהול פרויקטים מערכתי על ידי אנשים המתמחים

    אין ספק שחיוני לפעול באינטגרציה בין המשרדים. חשוב לוודא שיש ניהול הפרויקטים מערכתי איכותי.

    השב לתגובה
  3. עמי הראל
    עמי הראל מאי 15 2020, 18:58
    שיתוף פעולה אינטגרטיבי - אופטימיזציה, האם תיתכן ובאיזו מידה?

    שלום גילי,
    תבורך על מאמרך הנכון והחיוני בעת הזאת.
    החשש של ישראל מטריד גם אותי. ראייה מערכתית הוליסטית דוגלת באופטימיזציה לאותם משתנים/גורמים משפיעים שייקבעו על ידי ראש פרויקט, ראש עיר, שר, ראש ממשלה. היתכנות המימוש תלויה ביכולת הקברניט לרתום את כל המשתנים להשפיע יותר או פחות על פי תכתיב הקברניט. The Art of Tradeoffs משרתת את האופטימום הרצוי בתהליך בחירתו.
    החשש הגדול שלי: האם תתאפשר בכלל אופטימיזציה תוך פיצול סמכויות ואחריות לרסיסי גזרות אחריות כשכל אחד מונע על ידי מניעים, שאינם מוכתבי האופטימיזציה הרצויה. עמי הראל

    השב לתגובה
    • גלעד פורטונה
      גלעד פורטונה מאי 16 2020, 07:03
      תגובה לעמי הראל

      תודה עמי . אנו חוששים שאכן עיסוק ביותר מידי משימות ימהל את היכולת לאופטימיזציה. לכן מומלץ שיקומו מעט צוותים ממוקדים בנשימות ושהם כן ינוהלו בראייה מערכתית כוללת.

      השב לתגובה
  4. דניאל בלכר
    דניאל בלכר מאי 15 2020, 22:17
    למה לא יותר פשוט להקטין בשני שלי את

    מספר השרים
    זו לא גזרה משמים

    השב לתגובה
  5. נ.
    נ. מאי 16 2020, 22:48
    אני מקווה שהעברת לגורמים הנכונים

    ולא מסתפקים במאמר

    השב לתגובה
  6. דנה רז
    דנה רז מאי 17 2020, 22:22
    עם פיצוחים ופעילויות כאלה

    אי אפשר להגיע ליעילות כלשהי

    השב לתגובה
  7. אהרון פוגל
    אהרון פוגל מאי 19 2020, 15:08
    הנה תפקיד לעוד שר

    המדרד לתיאום בין כל המשרדים והוועדות.

    השב לתגובה
    • גלעד פורטונה
      גלעד פורטונה מאי 20 2020, 21:08
      תגובה לאהרון פוגל

      הערכתי לך אהרון פוגל ולניסיונך בממשלה ובמשק, גדולה.
      כוונתי שלנושאים הבוערים חוצי המשרדים, שיש לממשם מיד ביציאה מהקורונה, ראוי לקיים ריכוז מאמץ. הנתון של ממשלה גדולה מידי הוא מחמיר, והפתרון שאני מציע מיועד להתגבר על הקושי הזה הלכה למעשה, אם יאומץ. אני מקווה שמישהו בכיר בממשלה יתעלה על הציניות ויאמץ משהו כזה. אנו נפיץ המלצות בימים הקרובים בתקווה שימחיש לאיזה מיקוד יש לחדד. אשמח אם תיקח את הפן החיובי ואולי תוסיף מניסיונך למצב שנוצר

      תודה רבה

      גילי פורטונה

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור