JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

האם הטכנולוגיה מחברת או מנתקת?

פרטים על ההתפתחות הטכנולוגית חושפים מציאות מטרידה

האם הטכנולוגיה מחברת או מנתקת? פרופסור יהושפט גבעון
יולי 09
09:30 2020

ב-1964 פרסם מקלוהן ספר על "הבנת הטכנולוגיה, השלוחות של האדם". לפי תפיסתו של מקלוהן, המוסברת בהרחבה בספר, כל אמצעי מומצא כדי להרחיב את טווח ההשפעה והפעולה של לפחות חוש אחד, או איבר אחד, של האדם. מבחינה זו, כל הכלים הם שלוחות של המשתמשים בהם. הם מחברים את המשתמשים בהם למקומות שקודם לכן היו מחוץ לטווח הפעולה האנושית. מקלוהן הוא שהמציא את הכינוי "הכפר הגלובלי" לאפקט של השימוש בתקשורת האלקטרונית, שבאמצעותה כולנו מחוברים.

אבל בספרו משנת 1962, "הגלקסיה של גוטנברג", שאותו כתב במטרה המוצהרת של "הגדלה אמתית של האוטונומיה האנושית", מקלוהן העיר, "האדם, החיה הבונה-כלים, אם בדיבור או בכתיבה או ברדיו, היה מעורב בהרחבה של חוש זה או אחר שלו באופן שיפריע לכל שאר חושיו וכשריו." לדעתו, כל הרחבה של אמצעי זה או אחר מלווה, תמיד, ביצירת הפרעה "לכל שאר חושיו וכשריו". בפרט, כאשר בוחנים המצאות אלה, נגלה שהשימוש בכלים לא רק מחבר אותנו בחיבורים חדשים, אלא גם מנתק אותנו מחיבורים ישנים.

בעידן החקלאות התחלנו להשתמש בכלים לעזרה בביצוע משימות שונות, בעיקר משימות ביתיות וחקלאיות. באותה תקופה עצמים רבים אִפשרוּ לנו לבצע בקלות או ביתר נוחיות פעולות כמו בישול, עידור, דיש, טחינת קמח, כתישת עשבים יבשים ואפילו סיקול. כל שימוש בעצם כלשהו ככלי עזר בביצוע משימות אלה הגדיל את טווח השפעתנו ובו בעת הרחיק אותנו מהמציאות שבה התבצעה הפעולה. לדוגמה כאשר אדם עודר באמצעות מעדר, הוא נוגע בידית המעדר ולא בקרקע.

חשוב לציין שבזמנים אלה הומצאו גם כלים לניצול אנרגיה ממקורות השונים משרירי האדם: שימוש בחיות לרכיבה ולנשיאת משאות, ניצול כוח הרוח להסעת כלי שיט וניצול האנרגיה שאצורה במים זורמים לטחינת קמח. כלומר בכל המצאה שכזו שרירי האדם הורחקו ממעורבות בפעילות. בשימוש בכלים אלה המשתמש הפך יותר ויותר ממפעיל כלים לבקר המנווט את פעולת הכלים. במילים אחרות, גילינו את יסודות פיתוח הבקרה, יסודות ששנים לאחר מכן, בשנות ה-40 של המאה העשרים, פותחו על ידי נורברט ווינר לתורת הקיברנטיקה.

יש הטוענים שעידן התעשייה נפתח עם המצאת מנוע הקיטור. אל כלי עידן החקלאות צורפו מנועים שפעולתם סיפקה אנרגיה מלאכותית להפעלתם של כלים. והנה, לא רק שרירי האדם סולקו מרצפת בית החרושת. עם המצאת המנועים, יכולנו להפעיל אנרגיה כשאנו מרוחקים, באופנים שונים, ממקורותיה הפעילים. בבתי החרושת של המאה ה-19 הוצבו המנועים הרחק מהפלטפורמות שבהן האנרגיה שלהם באה לידי שימוש. כל הכלים המשמשים בביצוע של פעולה פיזיקלית, אם כך, מרחיקים את המשתמש מרכיבים שונים של הפעולה: מחומרי הגלם, מהאנרגיה שנדרשת לביצוע הפעולה ואפילו מהבקרה על הפעולה עצמה.

הכלים הדיגיטליים החדשים האלקטרוניים, מהטלגרף ועד למחשב, היו מכונות מסוג חדש. ממכונות עתירות אנרגיה עברנו להמציא ולנצל מכונות שעיקר פעולתן נסובה על הבקרה. המצאת מכונות הבקרה הייתה כרוכה ביצירת פער נוסף. זהו המרחק שבין האדם ובין הבקרה הדרושה לפעולת המכונות החדשות. אוטומציה, בייחוד אוטומציה ממוחשבת, אפשרה לאדם להתרחק מהבקרה על כליו. שושנה זובוף בספרה מ-1988 "In the Age of the Smart Machine: The Future of Work and Power" (הספר הוזכר במאמרי על דטרמיניזם טכנולוגי ובמאמרי על בינה מלאכותית, שניהם באתר הזה) סיכמה מחקר מקיף על הכנסת המחשבים אל תהליכי הייצור, הארגון והעסקים. בפרק הראשון של החלק הראשון של ספרה היא תיארה באופן דרמטי את התנהגות הפועלים שנדרשו להתרחק משליטה ישירה וגופנית בתהליכי הייצור של עיסת הנייר במפעל שלהם (שם: עמ' 19–22). הם פשוט לא היו מוכנים לוותר על הביטחון שמושג מהקִרבה הפיזית לחומרי התהליך שעליו הופקדו בעבודתם, והתקוממו בדרך יצירתית, אך אגרסיבית.

התקשורת האלקטרונית בכל ממדיה ושימושיה הדהימה אותנו והביאה אותנו לידי האמונה שמדובר בתקשורת איכותית שמקרבת אנשים. ובכל זאת, עיון יסודי בתקשורת האלקטרונית מגלה אפקטים מטרידים של הרחקה וניתוק.

בסוף ספרו האחרון של ניל פוסטמן (The End of Education: Redefining the Value of School. 1995) הוא מנסח עשרה עקרונות שלדעתו מבטאים את "הסיפור הטכנולוגי" (עמ' 192–193). העיקרון הראשון מסכם את תוכן המאמר הזה: "כל שינוי טכנולוגי הוא עסקה פאוסטיאנית; על כל יתרון שנקבל משימוש בכלי, נשלם בחיסרון מתאים לו." בעיקרון השלישי מבוטא הקושי שהעיר עליו מקלוהן בספרו מ-1962: בכל כלי מגולם רעיון אחד לפחות הקובע לנו את מה להעדיף וממה להתעלם. מקלוהן ב-1964 היה בוטה יותר כשטען שאי-הבנת האמצעים (המדיה) גורמת לנו לאטימות חושים. לכן רבים מאתנו מתקשים לראות את הכלים כמות שהם.

לסיכום, כל הכלים והאמצעים, מאז השימושים הראשונים בהם, אף שהם מרחיבים את הטווח והעוצמה של פעולותינו, מוליכים אותנו גם לניתוק, הן מסביבתנו הפיזיקלית והן מסביבתנו האנושית.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

11 תגובות

  1. YOSSI
    YOSSI יולי 09 2020, 10:04
    מנתקת לגמרי

    תסתכלו כל האינטרנט הסלולרי שמצוי בידי כל בן אנוש כמעט ומה הוא גורם.

    השב לתגובה
  2. טליה
    טליה יולי 09 2020, 23:03
    מעניין מאוד

    יש כל כך הרבה עניין בהתחדשות הטכנולוגיה במיוחד עכשיו כשמכונות יכולות להיות אחראיות על עצמן.
    אם אומרים שמכונה יותר חכמה מהאדם אך האדם ממשיך לשדרג אותה כדי שתהיה יותר חכמה ומהירה ממנו מתי כל זה יסתיים? הרי המשאב האנושי לא נגמר (לפחות לא בזמן הקרוב) והטכנולוגיה לא תוכל להשתדרג ללא האדם לאחר שייכחד (לפחות לא להרבה זמן) . עם זאת, האדם נתלה יותר ויותר על מכונות, אבל המכונות נהיות פחות ופחות תלויות באדם.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 11 2020, 08:16
      מעניין!

      מן המכונה הראשונה, כל הרעיון של המכונות הוא להיות בלתי תלויות באדם. אבל, מי שמאמין שמכונה יותר חכמה מן האדם, יאמין גם ש"הטכנולוגיה" יכולה להשתדרג בלי התערבות האדם. אבל הנה, הצבע חרג מהקווים ואנו חרגנו מנושא המאמר.

      השב לתגובה
  3. דב צור
    דב צור יולי 11 2020, 12:49
    גם וגם

    והדוגמא הכי ברורה בתולדות הטכנולוגיה
    האינטרנט

    השב לתגובה
  4. חכמי
    חכמי יולי 12 2020, 19:00
    שאלה יותר מתוחכמת

    האם טכנולוגית התקשורת מחברת או מנתקת?
    לי יש דיעה נחרצת

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 14 2020, 09:30
      נכון, לא כל טכנולוגיה נחשבת כטנולוגיית תקשורת

      אבל כל מה שכתבתי על טכנולוגיה (מכשירים ואמצעים) בכלל, חל גם על המקרה הפרטי של כלים הנקראים "טכנולוגיית תקשורת".
      הביטוי "טכנולוגיית תקשורת" מטעה, כי הוא מדגיש רק את הצד המחבר של כלים אלה.
      אינני יודע מה היא דעתך הנחרצת, אני מקווה שאתה מבסס אותה על עובדות בדוקות ולא רק על הצהרות בעלמא.

      השב לתגובה
  5. שלום מ.
    שלום מ. יולי 13 2020, 22:38
    לדעתי כל טכנולוגיה מחברת

    בין במישרין ובין בעקיפין
    תראו לי אחת שלא מחברת

    השב לתגובה
  6. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון יולי 15 2020, 09:07
    כל שימוש במכשיר שהוא הרחבה של גוף האדם מאפשר חיבור

    זה המובן מאליו. מה שלא מובן מאליו הוא מה שכתבתי במאמר: כל מכשיר מחבר ומנתק, ולכן עלינו לשקול האם בשורה התחתונה, מעבר לכל זמזומי השיווק, מה מחיר ההתנתקות שמשיר מסוים מספק למשתמשים.
    תראה לנו מכשיר שלא מנתק…

    השב לתגובה
  7. חנן יניב
    חנן יניב יולי 17 2020, 06:29
    החמצת הפוטנציאל

    שפי, אני חושב שכל סוג של התפתחות גורר אחריו ניתוק מגורם כזה או אחר (ולא תמיד לחיוב). הבעיה היא שלפעמים החידוש מעורר גל של הסחפות לשימושים שאינם אופטימליים (למשל השימוש הגורף בטכנולוגיה בחינוך) מה שגורר התנתקות מרעיונות חינוכיים חשובים (כמו היכולת לכתוב טקסטים איכותיים, למשל) שהולכת ונעלמת לנוכח שימוש במסרים מיידיים, במבזקי וידאו וכד'). תפקידנו, כשומרי הסף, אולי, הוא לנסות להציג סטיות בלתי מושכלות ולהציע דרכים למתן את החמצת העיקר.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 21 2020, 10:03
      לחנן יקירי

      מסתתרת כאן בעיה לוגית שאנשי חינוך רבים מתעלמים ממנה. רעיונות חינוכיים אינם יכולים להתחבר לכלים באופן חסר סטיות, מבלי שהרעיונות החינוכיים ינוסחו במפורש עם התיחסות לתכונות ממשיות של הכלים. זאת עובדה לוגית די ידועה, עובדה שאיננה מוכרת לאנשי חינוך ואיננה מוכרת על-ידיהם כרלבנטית למימוש תקוותיהם בשימושים באותם כלים.

      השב לתגובה
  8. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון יולי 17 2020, 22:00
    אינני יודע על איזה פוטנציאל אתה מרמז..

    מהו הפוטנציאל ומה מקורו? האמונה שקיים פוטנציאל בסוג זה או אחר של מכשירים היא אמונה ללא ביסוס.
    ואני לא הייתי מגדיר את עצמי כ"שומר סף" מכיון שאינני רואה את תפקידי בויסות הקהל העובר לידינו.
    אם לכלי יש תכונה מזיקה, שום שימוש לא יתחמק ממנה ללא הבנת האופן שבו התכונה המזיקה משתלטת עלינו. מקלוהן האמין שאי-הבנת הכלים היא שגורמת להשתלטותן עלינו.טרי ווינוגרד ראה בחשיבה הבירוקרטית את מקור הנזק שבשימוש עיוור בכלים הדיגיטליים. מהו הפוטנציאל של שימוש בכלים המבצעים תהליכים בירוקרטיים ללא הבנה, לא של הכלים ולא של המשתמשים?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור