JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מיהו באמת מרשל מקלוהן?

נביא התקופה, או ליצן החצר שהתעלל בקוראיו?

מיהו באמת מרשל מקלוהן? פרופסור יהושפט גבעון
ספטמבר 04
19:30 2020

בכל מאמריי באתר הנוכחי הזכרתי את מקלוהן 13 פעמים לפחות, אך אינני יודע כמה מקוראינו יודעים מי היה מרשל מקלוהן. עם זאת, אני סמוך ובטוח שרובם שמעו את הביטוי "כפר גלובלי" ואת ההצהרה כי "המדיום הוא המסר". במגזין של WIRED , ביום 1 בינואר 1996, פורסם מאמר ביקורתי על מקלוהן ועל מעריציו שנכתב בידי גארי וולף על בסיס עשרות ציטוטים מקוריים מפי מקלוהן. מתוארת בו דמותו של מקלוהן, מי שהוכרז על ידי רבים כנביא המתקדם ביותר של התקופה שלנו, כאדם אחר לגמרי. במאמר ההוא נטען שכמעט כל מי שמשתמש בביטויים הנ"ל כסיסמאות, לא קרא את מקלוהן.

אני זוכר שב-1965, כששוטטתי במרכז העיר קיימברידג' שבארצות הברית, שמעתי לראשונה את השם מקלוהן מהדהד בשיחות בין ההולכים והשבים. רבים מהם היו מורים ותלמידים באוניברסיטת הרווארד הסמוכה. זה קרה בעקבות פרסום ספרו של מקלוהן על הבנת המדיה (ב-1964). פשוט כולם דיברו עליו. עברו שנים, וב-1994 הספר פורסם מחדש, בדפוס MIT. במבוא למהדורה זו צוין שגל חדש של התעניינות בתיאוריות של מקלוהן פרץ בקרב המתעניינים במתרחש במדיה החדשות. בשנת 2003 יצא לאור תרגום של הספר לעברית תחת הכותרת המאתגרת "להבין את המדיה" בהוצאת בבל (תרגום: עידית שורר). בשנים 2003 ו-2011 יצאו לאור, באנגלית, מהדורות מוערות של הספר מאת פרופסור טרנס גורדון, בלשן וחוקר מדיה קנדי. בספרו של מקלוהן (כפי שציינתי במאמרי על האמונות הטפלות של עידן הידע) הביטוי "המדיום הוא המסר" הוא הכותרת של פרק 1. המאמר שקראתי באתר של WIRED האיר את עיניי בהבנה טובה יותר של מקלוהן. אני חושב שכל מי שמתייחס בימינו אל "הכפר הגלובלי" או מצהיר כי "המדיום הוא המסר" כדאי שיבין לפחות כיצד מקלוהן עצמו התייחס אליהם.

הביטוי "הכפר הגלובלי" הוא יצירתו של מקלוהן, אף שלרעיון של התייחסות אל התרבות האנושית כאל כפר אחד יש שורשים בכתביהם של הוגים שקדמו לו. מושג הכפר הגלובלי בוטא על ידי כותבים כמו ג'יימס ג'ויס, למשל ב"פיניגנז ווייק", ועל ידי הוגי-דעות אחרים שאמנם לא השתמשו במונח, אבל התייחסו במפורש אל המאפיינים הכפריים המתפתחים של תקופתנו.

מעניין כמה מהמשתמשים כיום במונח "הכפר הגלובלי" יודעים מה מקלוהן חשב באמת על התפתחות הכפר שלנו. בריאיון עם ג'ראלד עמנואל סטירן, שפורסם בשנת 1967 בספר על מקלוהן, מקלוהן מצוטט (בעמוד 272) כאומר: "ככל שאתה מפתח תנאים של כפר אתה מפתח יותר היעדר רציפות, מחלוקת ושונוּת. הכפר הגלובלי בהחלט מבטיח אי-הסכמה מירבית בכל הנקודות. מעולם לא עלה על דעתי שאחידות ושלווה הן תכונות של הכפר הגלובלי." אין ספק שבימי הקורונה אנו נתקלים בתופעות רבות התומכות בדברי מקלוהן בדבר ההיבטים השליליים של הכפר הגלובלי.

עיון בהצהרה "המדיום הוא המסר" מעלה נקודה מעניינת נוספת ביחס לאישיותו של מקלוהן. כחוקר ספרות אנגלית וכמומחה ביצירות ג'יימס ג'ויס, לא נתפלא לגלות שמקלוהן השתמש בטכניקה ספרותית מיוחדת שאפיינה את היצירה "פיניגנז ווייק". המומחים יסבירו לך שג'ויס פרץ את מגבלות המדיום האלפביתי כאשר בנה היגדים משרשראות נמשכות של משפטים. בשבילו הנקודה, כסוף פסוק, לא הגדירה סוף של אמירה. רבים שניסו לקרוא את ספרו של מקלוהן על הבנת המדיה לא שמו לב לכך שהכותרת של פרק 1, "המדיום הוא המסר", היא המשך רציף של הרעיון שבוטא בסוף ההקדמה לספר. מי קבע שהסופר צריך לסמן לקוראיו סימני התראה כאשר הוא גולש מההרגלים הקבועים של הכותבים?

במחשבה נוספת עולה החשד שמקלוהן הראה לנו שהמדיום איננו המסר בדיוק ברגע שהציג את כותרת הפרק. למראית עין הכותרת איננה המשך של ההקדמה והיא, לכאורה, מצהירה שהמדיום הוא המסר. אבל אם נבין את מה שכתוב במשפט שקדם לכותרת, נבין שהנקודה בסוף המשפט משמעותה נקודתיים, ולכן ההצהרה שהמדיום הוא המסר היא הצהרה מותנית בהיעדר הבנת המדיה. כאשר לא מבינים את המדיום, המדיום הוא המסר. הטקסט הזה של מקלוהן הוא טקסט הכתוב בשני קולות. הקול הראשון מכבד את הגבולות שבין ההקדמה לגוף הטקסט. הקול השני יוצר סתירה בין מה שהטקסט, כמדיום, מראה לנו ובין התוכן, המסר של אותו מדיום.

מקלוהן הוא דוגמה להצלחה הנובעת מהטיוֹת ומהכשלות של הקוראים. בכותרת הריאיון עם סטירן שהוזכר לעיל תוכלו למצוא זוג מונחים שמקלוהן השתמש בהם כדי להתעלל בציבור קוראיו: "לוהט" ו"צונן" (או "קוּל"). הוא התחיל להשתמש במונחים אלה בהפתעה כבר בכותרת של הפרק השני, "מדיה צוֹננוֹת וקוּליוֹת", מבלי שטרח להגדיר אותם תחילה. וגם כאשר הסביר אותם, בדרכו הצורבת, הוא לא גילה את אוזני קוראיו שהוא שיבץ את הסלנג האמריקני במשמעות מיוחדת מִשלו, בתוככי דיון אקדמי מפותל בקשרים שבין התרבות ובין השימוש באמצעי התקשורת האלקטרונית. היצירות הספרותיות של מקלוהן נקלטו בשפה מבלי שדובריה יעמיקו בהן. שתי המילים הללו עוררו דיוני-פרשנות ומחלוקות שלא הסתיימו, עד עצם היום הזה, בהכרעה ברורה. זה לא מפריע למי שהיה ליצן במידה לא פחותה משהיה הוגה דעות מקורי.

אם תרצו לקרוא את מאמרו של גארי וולף, באנגלית, כדי להבין טוב יותר את דמותו של מקלוהן, חפשו ברשת את הביטוי "The Wisdom of Saint Marshall, the Holy Fool".

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. המגשר
    המגשר ספטמבר 06 2020, 17:50
    ואני חושב שגם וגם

    זה לא אפשרי?

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון ספטמבר 07 2020, 20:50
      אם למדת לוגיקה היית נזהר בתגובה שלך

      המילה "או" יכולה לשמש גם "וגם". כלומר, בכותרת (ואני מקווה שקראת לא רק את הכותרת) לא מושמעת הטענה "ולא שתי האפשרויות".
      בשפת הדיינים והחוזים, נזהרים בכיוון השני, ומשמשים בביטוי "או/ו" כדי לכלול במפורש את האפשרות של "גם וגם".

      השב לתגובה
  2. אריק אדלר
    אריק אדלר ספטמבר 08 2020, 11:47
    הרחבת את אופקי

    תודה

    השב לתגובה
  3. צבי דקל
    צבי דקל ספטמבר 09 2020, 12:49
    ואני חושב שלא זה ולא זה

    בן אדם אינטליגנטי

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון ספטמבר 12 2020, 20:38
      על סמך מה אתה מצהיר זאת?

      האם קראת את המאמר "The Wisdom of Saint Marshall, the Holy Fool" של גארי וולף. יש בו עדויות רבות להתעללות מגמתית של מקלוהן בקוראיו…
      או שאתה פשוט מאמין שכל כותב אינטליגנטי, בהיותו אינטליגנטי, מתעלל בקוראיו???

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור