JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הביצועיזם ניצח את העקרונות

על מקורות הביצועיזם הישראלי

הביצועיזם ניצח את העקרונות ד"ר אורי מילשטיין
יוני 07
09:30 2020

שבעים ושתיים שנותיה של מדינת ישראל, הן סיפור אדיר של הצלחה ביצועית בכל התחומים, שאין לו מקבילה היסטורית, אך גם סיפור של אסטרטגיה לקויה ותכנון כושל. מדובר בשילוב פרדוקסלי המצביע אולי על מיוּתרוּת האסטרטגיה והתכנון, שהן נגזרות של האינטלקטואליזם, ואולי על אפשרויות שלא נוצלו. במבט לעתיד אין היום בישראל דילמה חשובה יותר שעלינו לפתור, שהרי שילוב בין מצוינות אינטלקטואלית למצוינות ביצועית יכול לנטרל את האיומים הצבאיים והמדיניים על המדינה, ויכול להבטיח סופית את קיומנו כ"עם סגולה" על פי חזונו של בן-גוריון. במאמר זה אבקש לתרום את תרומתי הצנועה להסבר ההצלחה המבצעית ולכשל התכנון האסטרטגי.

היישוב העברי והתנועה הציונית הגיעו למלחמת העצמאות בלי אסטרטגיה ברורה, בלי ניסוח ברור של מטרותיהם המדיניות והצבאיות, ובלי כל תוכנית להתאמת האמצעים הלאומיים למטרות אלה. במילים אחרות, למנהיגי היישוב לא הייתה תורת ביטחון לאומי, אם כי אחדים מהם הגדירו כך את תפיסותיהם בתחומים הללו.

למחדל הזה היו סיבות אחדות: האידיאולוגיה האנטי-ביטחוניסטית של הסוציאליזם הציוני; הפלורליזם הפוליטי והאידיאולוגי ששרר בתנועה הציונית ביישוב וגם במפלגות הסוציאליסטיות, וגרם לחילוקי דעות עמוקים בתוך המנהיגות הקואליציונית ולהקדשת מרבית האנרגיה האינטלקטואלית לנטרול היריב הפוליטי ולא לגיבוש אסטרטגיה רבתי לנטרול האיומים החיצוניים; הליקויים בהליכי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות, וכן חוסר ידע והיעדר מסורת של עבודת מטה אסטרטגית ברמה לאומית.

מצב זה קיים בישראל גם בעת כתיבת שורות אלה, שבעים ושלוש שנים אחרי פרוץ מלחמת העצמאות, בין היתר כי פרטי המחדל הוסתרו, לקחיו לא הופקו ומנהיגי המדינה ממשיכים להיאבק אלה באלה. בעשור שבין 2011 ל-2020 עוסקים המערכת הפוליטית והשיח הציבורי בישראל בתהליכי הפללתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועוד היד נטויה. עיסוק אינטנסיבי זה שאב אנרגיה אינטלקטואלית רבה שהייתה חיונית להבטחת שרידותה של מדינת ישראל. מדובר בתרבות העיירה היהודית המזרח אירופית בגולה שמנהיגיה הניחו כי את האויב החיצוני ינטרל הפריץ. את המחיר שילם עם ישראל בשואה. זאת התרבות שספגו בן-גוריון וחבריו בנעוריהם, אותה הם עיצבו ביישוב היהודי ובמדינת ישראל הצעירה ואותה הם הורישו לדור הפלמ"ח שירש מהם את ההנהגה.

על פי האידיאולוגיה הביטחונית המוצהרת של הסוציאליזם הציוני, לפני קום המדינה, שהובאה מרוסיה הצארית ומברית המועצות בלי ביקורת, ובייחוד של המפלגה הדומיננטית בו – מפא"י – הרי השגת מטרות לאומיות ומדיניות, באמצעות מלחמה, היא פסולה, ורק מלחמת מגן, מלחמת "אין-ברירה", היא לגיטימית.

שמו של ארגון ה"הגנה" העיד על אופיו: בחמש-עשרה שנותיו הראשונות היה זה ארגון מיליציוני-הגנתי, שנועד לשמור על הרכוש ועל הנפש, עד אשר יגיעו למקום התקרית כוחות צבא ומשטרה בריטיים. בשנים ההן לא בנתה ה"הגנה" יחידות בעלות יכולת התקפית. התיאום בין כל המחוזות והפיקוד עליהם היה רופף. ב-1936, שנת תחילת ה"מאורעות" (אינתיפאדה), נעשה ארגון ה"הגנה" התקפי ותוקפני יותר משהיה קודם וזאת בעקבות מהפכה מלמטה, אך גם אז לא נטש הפיקוד העליון שלו את האידיאולוגיה ההגנתית, לפחות רטורית. היחידות הנודדות ב-1936, הפו"ש (פלוגות השדה) ב-1937 והפו"ם (הפלוגות המיוחדות) ב-1939 צמחו כתגובה למצב הביטחוני וללחצים של המפקדים הקרביים, מלמטה.

בתחילת "המאורעות" לא מיהרו הבריטים לדכא את הפיגועים, והאקטיביסטים היהודים סירבו לספוג מכות בלא תגובה. לקצין הבריטי אורד וינגייט, שהפעיל טרור שלטוני נגד הטרור הערבי, הייתה השפעה רבה על ה"הגנה". גם הפיגועים היזומים הזעירים של ארגון אצ"ל הרביזיוניסטי, סייעו לאקטיביסטים של "הגנה", בוויכוח הפנימי – נראה שאחדים מראשי היישוב וממפקדי ה"הגנה" חששו שמא יערקו צעירים מהממסד ומה"הגנה" למפלגה הרביזיוניסטית ולאצ"ל, עקב מדיניות ההבלגה (דבר שאכן קרה).

כך או כך, בן-גוריון וחבריו, נסוגו, בתחום המעשה, מאחדים מעקרונותיהם, אף שלא ויתרו עליהם להלכה, וכך נמנעה עריקה רבתי משורות התנועה. כמו כן הקצינו היחסים בינם לבין הרביזיוניסטים שנחרדו מצביעותם של בן-גוריון וחבריו. זוהי אחת הסיבות לעוינות העזה בין שתי האסכולות הללו ביישוב, שהשוני ביניהן בנושא היחס לערבים לא היה רב, ואף הצטמצם במשך השנים; ראשי המפלגות הסוציאליסטיות הטיפו להבלגה ולתגובה צמודה, אבל פעולות התגמול של ה"נודדות" והפו"ש לא היו צמודות לפיגועים, ולא תמיד פגעו דווקא באנשי הכנופיות. פעולות תגמול אלה דרדרו את היישוב למאבק כולל נגד הערבים.

תופעה זו נשנתה, ואף החריפה ב-1945, כשהצטרפה ה"הגנה" למלחמת הטרור של אצ"ל ולח"י נגד הבריטים, והקימה – יחד עם שני ארגונים אלה – את "תנועת המרי העברי". החטיבה הסדירה של ה"הגנה", הפלמ"ח, הייתה פעילה מאוד בלוחמה זו. מהלך זה לא הגביר בהרבה את לוחמת הטרור בבריטים כי הפלמ"ח פגע במתקנים חיוניים ולא באנשים. לעומת זאת הוא פגע בהכנות הבלתי מתוכננות למלחמת העצמאות כי הפלמ"ח התמקד בלוחמה זעירה והזניח את הלחימה הסדירה. עם זאת הוא חשף את צביעות ביקורתם של בן-גוריון וחבריו במבצעי הטרור של אצ"ל ולח"י.

במחנה הסוציאליסטי וב"הגנה" התחולל תהליך לא מתוכנן של רביזיוניזציה ומיליטריזציה, אך לא נִלְוו לו חשיבה אידיאולוגית וביקורת עצמית. כשפרצה מלחמת העצמאות היה פער גדול בין ההלכה המתונה לבין המעשה התוקפני והטרוריסטי. "התורה שבכתב" של חבורת בן-גוריון נועדה לציבור ולפולמוס, ואילו "התורה שבעל-פה", שמאפייניה היו מיליטריסטיים, הייתה ידועה למעטים בלבד, ולא הייתה מובנת למבצעיה. במילים אחרות, הבנגוריוניזם סבל מדיסוננס קוגניטיבי ומסכיזופרניה בנושא הביטחוני.

לתנועת העבודה לא הייתה תורת ביטחון לאומית ריאלית. ברמה האידיאולוגית נקבעה הלכה: מותר להשתמש בכוח צבאי רק לשם הגנה, לכן אין לתכנן משימות צבאיות שאינן הגנתיות. לכאורה, הייתה זהות בין המטרה הלאומית – המשך הקיום, ובין המשימה הצבאית – הגנה על המשך הקיום (על הרכוש ועל הנפש); למעשה, יזמה ה"הגנה" פעולות צבאיות התקפיות, אך הן היו למען מטרות הגנתיות. השתלטות על שטחים ושינוי מצבים דמוגרפיים לא תוכננו כיעדי משימות צבאיות – כיבוש שטחים מידי הערבים וגירוש תושביהם – אלא קוטלגו בסעיף ההתיישבות האקטיביסטית.

הסוציאליסטים התעלמו מהקשר שבין ההתיישבות האקטיביסטית לבין היוזמה ההתקפית, ומנהיגיה היו מאשרים, לאחר מעשה, את הפעולות שנגדו את ה"תורה שבכתב", ותאמו ל"תורה שבעל-פה", וכך הפכה התקפה מקדימה ביוני 1967 למסע כיבוש שטחים ולמפעל ההתנחלויות אחרי המלחמה. רק לאחר המהפך הפוליטי ב-1977 החל השמאל הישראלי לחזור למקורותיו הפציפיסטיים והפוסט-לאומיים, ואז גם נחשפה העובדה שמשקלו הפוליטי בקרב יהודים בישראל הוא זעיר.

מפקדי ה"הגנה" הבחינו בדו-ערכיות זו של מנהיגי התנועה ושל מפקדיהם הבכירים, ולמדו לחיות איתה. רובם לא התמרדו ולא פרשו, אלא סיגלו לעצמם גישה אנטי-אינטלקטואלית ואנטי-תכנונית, בתחום הביטחוני. הם זלזלו במרות הלאומית ובמשמעת הצבאית, שהרי אנשי הפיקוד העליון אינם מתכוונים למה שהם אומרים, והתכנון והחשיבה האסטרטגית הם נחלת המנהיגים "הזקנים" ו"הצבועים", ולעומת זאת רחשו כבוד רב לחוכמת הביצוע, לפתרונות השכל הישר, לאלתור ולאינטואיציה, והאמינו שסגולות אלה – אשר סייעו ל"נודדות" ולפו"ש בשנות השלושים, ולפלמ"ח בשנות הארבעים – הן שתסייענה ל"הגנה" להשיג את יעדיה גם במלחמה הממשמשת ובאה.

מפקדי ה"הגנה" גם סברו שאין צורך בניתוח אסטרטגי ובתכנון לאומי כולל. המפקדים הקרביים מהפו"ש ומהפלמ"ח היו המפקדים הבכירים של ה"הגנה" לקראת מלחמת העצמאות. מי שהיו אנשי הדרג הטאקטי ב-1936 וב-1945, מילאו תפקידים אופרטיביים ואסטרטגיים ב-1948, אך המשיכו לחשוב ולהתנהג כמפקדים טאקטיים. ה"ביצועיזם" היה קנה המידה להערכת איש הצבא ב"הגנה", ואחר כך בצה"ל.

בגלל היעדר תפיסה ביטחונית ריאלית במפא"י – המפלגה הדומיננטית בתנועת העבודה וביישוב – משכה "התנועה לאחדות העבודה" האקטיביסטית, שפרשה ממפא"י, רבים מהלוחמים הצעירים שנטו לכיוון התפיסה הביטחונית הרביזיוניסטית, אבל ביקשו להישאר סוציאליסטים בתחום החברתי. באידיאולוגיה של "התנועה לאחדות העבודה" הייתה סתירה פנימית שהצעירים הביצועיסטים לא הוטרדו בגללה. הסיסמאות האקטיביסטיות של יצחק טבנקין דיברו אל ליבם יותר מהרטוריקה המתונה של מנהיגי מפא"י.

"התנועה לאחדות העבודה" התאחדה עם "השומר הצעיר" המרקסיסטי (אז) ב"מפלגת הפועלים המאוחדת" (מפ"ם) בינואר 1948. מפ"ם הייתה הסיעה השנייה בגודלה בכנסת הראשונה והאופוזיציה הראשית לממשלת בן-גוריון והזדהתה בכל תחום עם ברית המועצות. את שותפיה איחד העיקרון "רק לא בן-גוריון", בדומה למרכיבי "כחול לבן" היום, אחרי שבעים ושתיים שנים. לכן היא התפרקה והתפלגה אחרי שבע שנים, כפי שהתפרקה "כחול לבן". אז כמו היום: הביצועיזם ניצח את העקרונות.

על המחבר / המחברת

Avatar

אורי מילשטיין

ד"ר. פילוסוף ביטחוני וחוקר מלחמות עצמאי שלא השתלב בשום ממסד, לרבות הממסד האקדמי. "שובר מיתוסים". פרסם ספרים ומאמרים רבים.

30 תגובות

  1. נתן פורת
    נתן פורת יוני 07 2020, 13:19
    על חוסן תכנון אין חולק

    על ביצועים גבוהים אני לא כל כך מסכים. במה הביצועים שלנו טובים? בחינוך? בפריון העבודה? בניהול הפרויקטים הלאומיים?

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין יוני 07 2020, 22:56
      מדינה מודרנית

      בכך שנבנתה בארץ שראל מדינה מודרנית לפי כל הקריטריונים והנתונים ההשוואתיים, במשך 73 שנים.

      השב לתגובה
  2. אופירה הלוי
    אופירה הלוי יוני 07 2020, 16:43
    כבר מדינת חצי פלסטין

    אז כמו היום, יש לנו הרבה מזל יותר משכל!
    72 שנה שרדנו ואין מבטיח לנו שנמשיך לשרוד עם גישה שכזו, כבר היום, אתמול לייתר דיוק הונפו דגלי אש"פ בגאון לנגינת שיר ההמנון של מדינת אש"פ; בילאדי בילאדי, והיכן אם לא בכיכר רבין, האמנם?

    השב לתגובה
  3. נ.ט.
    נ.ט. יוני 07 2020, 19:08
    מעניין מאוד

    קראתי חלק בעיון. וכמובן שאמשיך, אך לעניות דעתי, "דור הפלמ"ח" לא "ירש מבן גוריון וחבריו את ההנהגה." היחיד שהבליח לפחות משלוש שנים היה רבין. השועלים הזקנים לא נתנו לאיש מדור הפלמ"ח דריסת רגל. 🙃

    השב לתגובה
    • ל- נ. ט. הקורא הביקורתי.
      ל- נ. ט. הקורא הביקורתי. יוני 07 2020, 19:38
      הייתה אסטרטגיה - היא הצליחה

      צודק הד"ר מילשטיין בקבעו שהביצועיזם ניצח. לא רק ביצועיזם אלא גם יוזמה, פטריוטיות, תושייה ומסירות.
      טועה בגדול ד"ר מילשטיין בקבעו שלא היו תכניות, אסטרטגיה וכדומה.
      האם ד"ר מילשטיין שמע על "מכון סונבורן? על הסמינר של בו גוריון? על תכנון והקמת התע"ש? על תכנון מדיניות הגרעין? על ההכנה של צה"ל למבצע סיני ומלחמת ששת הימים?
      על ישובי חומה ומגדל? על תכנון משק המים? על המוסד לעלייה ועל נתיב? על ההגנה על עשרות אלפי חבריה? על הפלמ"ח שעם כל הבעייתיות שבהפעלתו העמיד כוח בסדר גודל של אוגדת חיל רגלים שלמעשה הצילה את הישוב מתבוסה ב- 1948?
      ואפשר להביא עוד דוגמאות רבות.
      להצלחה האדירה שד"ר מילשטיין כותב עליה היו אבות רבים שהכינו תכניות, קבעו אסטרטגיה ברורה, בצעו אותה באדיקות ולכן מדינת ישראל היא סיפור של הצלחה.
      יש לתהות מדוע הד"ר מילשטיין בוחר בתזות שלו למתוח ביקורת, לעתים קשה, על האירועים שעמדו בבסיס הקמת וקיום המדינה.
      אולי זה עניין לברור בתחום מבנה האישיות ולא בתחום האסטרטגיה.

      השב לתגובה
      • אורי מילשטיין
        אורי מילשטיין יוני 07 2020, 22:53
        כדאי ללמוד את העובדות!

        א. "חומה ומגדל" היא יוזמה ביצועית מלמטה של חברי גרעין תל עמל ולא כתוצאה מתכנון.
        ב. "הסמינר של בן גוריון", חצי שנה לפני פרץ המלחמה, רק מוכיח שלא הייתה לו שום תכנית. אפילו את נושא הביטחון הוא לא טרח ללמוד קודם.
        ג. הפלמ"ח שרד למרות ניסיונו של בן גוריון לפרקו ב-1943.

        כדי ללמוד היטב את העובדות לפני שניגשים לביקורת. כל מה שציינת מבססים את התזה שלי. ולהבא אנא עזוב את אישיותי והפרך את טיעוניי באופן יותר רציני.

        השב לתגובה
        • לד
          לד"ר מילשטיין יוני 08 2020, 00:42
          שיעור קצר בהיסטוריה

          "חומה ומגדל" הייתה תכנית אדירה להקמת 52 ישובים בין השנים 1936 עד 1939. השתתפו בתכנית כל תנועו ההתיישבות. היה תכנון לקבוע גבולות למדינה עתידית. תל עמל היה הישוב הראשון שהוקם. לא רק שהיה תכנון אלא גם ניתן מימון למבצע כולו.
          ב"סמינר" בן גוריון הסתגר בביתו כדי לראיים עשרות אנשים שעסקו בביטחון על מנת ללמוד את המתרחש ולקבוע מדיניות. זה מה שהיה. על המדיניות שבן גוריון קבע יש חומר רב.
          הפלמ"ח נוסד ב- 1941. ההגנה הקימה 6 פלוגות במסגרת החדשה. ב- 1942 הפלמ"ח עסק בהכנות לקראת פלישה אפשרית של רומל (תכנון ביחד עם הבריטים) ב- 1943 בן גוריון לא ניסה לפרק את הפלמ"ח. ההפך הוא הנכון. הפלמ"ח עבר רה-ארגון, הוקמו 4 גדודים, התבסס בסיס האימונים בג'וערה, הוקמו יחידות מילואים מתוך מבט לטווח ארוך. שיטת המילואים שהתבססה בצה"ל אחרי קום המדינה התבססה בחלקה על השיטה שהתפתחה בפלמ"ח, כולל הקמת חיל הנח"ל.
          במחילה מכבודך אנא למד היטב את ההיסטוריה. לגבי ביסוס התזה שלך אין צורך להרחיב.

          השב לתגובה
          • אורי מילשטיין
            אורי מילשטיין יוני 08 2020, 22:49
            ספר הפלמ"ח

            קרא בספר הפלמ"ח, אולי תחכים?

            השב לתגובה
          • רבקה יער
            רבקה יער יוני 08 2020, 23:01
            אם התכנון רע איך הביצוע יכול להיות טוב?

            אין פה פרדוקס?

            השב לתגובה
            • לרבקה יער
              לרבקה יער יוני 09 2020, 01:42
              שאלתך נכונה ובמקומה

              היה תכנון. הייתה אסטרטגיה. לכן הביצוע היה טוב. כולל בהקמת ובניהול הפלמ"ח.

              השב לתגובה
            • אורי מילשטיין
              אורי מילשטיין יוני 09 2020, 08:22
              אלתור

              ביצוע באלתור, המפעיל כושר יצירתי-אינטואיטיבי, אך לא כושר אנליטי וראיה כוללת. כך התפתחנו למדינת סטרטאפ, אנחנו מוכרים את המצאותינו ולא מפתחים אותן בעצמנו.

              השב לתגובה
              • ליאור
                ליאור יוני 09 2020, 13:50
                יש כאן קושי מושגי

                אם אני מאלתר במקום לתכנן הביצוע שלי אולי פחות גרוע מאשר של מי שלא יודע לאלתר אבל הוא בטוח גרוע יותר לעומת מי שתכנן כראוי

                השב לתגובה
                • לליאור
                  לליאור יוני 09 2020, 21:22
                  מה זה קושי מושגי?

                  כנראה שאין לך ניסיון ביצועי\מבצעי. כל הישג הוא שילוב של תכנון וביצוע. כל תכנית היא בסיס לשינויים תוך כדי הביצוע. השינויים באים על פתרונם כתוצאה מאלתור. בסביבה שבה קיימים משתנים רבים כושר האלתור חשוב לא פחות מהתכנון.
                  קאפיש?

                  השב לתגובה
                • אורי מילשטיין
                  אורי מילשטיין יוני 09 2020, 22:48
                  נכון!

                  זה מה שכתבתי

                  השב לתגובה
  4. היפכא
    היפכא יוני 10 2020, 00:40
    לכך שאין תכנון - מסכים

    לכך שיש הצלחות אדירות בביצוע – לא כל כך

    השב לתגובה
  5. שרלוט אדלר
    שרלוט אדלר יוני 10 2020, 19:13
    תרבות הביצועיזם

    תרבות הביצועיזם ללא הישענות על תכנון ועל אסטרטגיה הולידה את תרבות ה"סמוך!" בפלמ"ח.

    השב לתגובה
    • לגב' שרלוט אדלר
      לגב' שרלוט אדלר יוני 11 2020, 00:17
      היה למדינת ישראל הצעירה מזל גדול

      שבפלמ"ח נולדה תרבות "הסמוך". ראי נא מה שכותב ד"ר מילשטיין – שמדינת ישראל היא הצלחה אדירה. כמו כן היו תכנון ואסטרטגיה. אנא תלמדי קצת היסטוריה של תקומת ישראל.

      השב לתגובה
      • בן דוד
        בן דוד יוני 11 2020, 12:23
        "תרבות הסמוך"

        "תרבות הסמוך" היא הילד הבלתי חוקי של הביצועיזם מבית מדרשו של דור הפלמ"ח, שבעיקר הצליח לתקוע יתד בזיכרון הלאומי הישראלי.

        השב לתגובה
  6. ר.
    ר. יוני 11 2020, 15:14
    איך אני יודע שהמאמרים שלך טובים

    אני רואה שאתה מצליח להרגיז כל מיני מתלהמים שמגיבים בטוקבקים כועסים

    השב לתגובה
  7. אורי מילשטיין
    אורי מילשטיין יוני 11 2020, 16:41
    חשיפת האמת

    חשיפת האמת שהוסתרה -מרגיזה!

    השב לתגובה
  8. לאורי מילשטיין
    לאורי מילשטיין יוני 12 2020, 08:28
    האמת - אין דבר כזה

    האמת של ישראל היום שונה מהאמת של הארץ. האמת של הפלסטינים שונה מהאמת של היהודים. כבר אמרו אנשי עולם המחר שאפשר לסדר את האמת על פי האינטרס. מה האינטרס שלך? לחשוף את האמת שהוסתרה?

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין יוני 12 2020, 10:25
      אמת

      אינך מדבר על אמת, אלא על פרשנות או תעמולה/סופיסטיקה. אכן לאמת האמפירית, כשהיא לעצמה, לא ניתן להגיע, (קנט) אך ניתן להתקרב אליה וזה מה שקורה במפעל המדעי. הטיעון שהאמת יחסית, משרת את מי שמבקש להסתיר את האמת הבלתי נעימה ואלה הרוב המוחלט של האנשים והוא נזזרת של עקרון השרידות המפעיל את כל מה שיש!

      השב לתגובה
  9. שמעון
    שמעון יוני 14 2020, 06:03
    הסבר לוגי ממוקד ומדויק

    אבחנה ממוקדת ומדויקת בזיהוי כוונות למעשים.
    יש בכך הסבר לחוסר ההבנה שמלחמה היא התקפית, מול האסטרטגיה של הגנה בלבד…שמהווים סתירה לוגית שנשארה עד היום אצל חלק מהמבצעים שהזקינו ,ולא הבינו את העקום המבלבל ,גם כשזה הצליח…למרות ההבנות המוטעות.

    השב לתגובה
    • לשמעון
      לשמעון יוני 14 2020, 17:10
      פגעת בול המטרה

      אצל חלק מהמבצעים שהזקינו, וזה נקלט גם בקרב חלק מהציבור, נותרה והתפתחה סתירה לוגית להבנת מהות ותוצאות מלחמת יום כיפור. הם נשארו עם בלימת ההתקפה ולא נותנים לעצמם דין וחשבון מה קרה כשצה"ל עבר באופן מתוכנן, ועל פי תרגיל שנערך חצי שנה לפני יום כיפור, מבלימה לתקיפה. נכון שהיו כישלונות (גורודיש למשל) אולם בשורה התחתונה הערבים והסובייטים חטפו מכה שהם לא ישכחו אותה עוד שנים ארוכות.

      השב לתגובה
      • אורי מילשטיין
        אורי מילשטיין יוני 15 2020, 09:26
        לא בדיוק

        לא בדיוק!
        גם אחרי שצה"ל כאילו חזר לעצמו ופעל כמותכן התחוללו הכישלונות החמורים במהלך גדוד 890 בחווה הסינית, בהתקפות "גולני" על החרמון והתקפת אוגדה 162 על העיר סואץ.

        השב לתגובה
  10. ירון חבוט
    ירון חבוט יוני 16 2020, 14:47
    מהי תפיסת ביטחון?

    מהי תפיסת ביטחון?
    דוגמא לתפיסת ביטחון רצויה לישראל?

    השב לתגובה
    • אורי מילשטיין
      אורי מילשטיין יוני 17 2020, 11:58
      תורת ביטחון

      תפיסת ביטחון היא איתור האיומים העיקריים, פנימיים וחיצוניים, על שרידותה של מדינה, ופיתוח דרכי פעולה לנטרול איומים אלה.

      הצעה איך לעשות זאת פרסמתי יחד אביתר בן צדף בפרק האחרון של ספרי "עלילת דם בדיר יאסין – הספר השחור".

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור