JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

היכלי המזון הממוזגים

מפגשים וטיולים בימי קורונה

היכלי המזון הממוזגים אבי גולדברג
יולי 04
19:30 2020

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים שבאו לעולם, הוא ההוכחה לכך שיהודים, אם תתיר להם ללמוד ולהשתלב במדעים ובדיסציפלינות חוץ-אמוניות, יביאו לעולם תועלת רבה.

נראה ששמו של הפיזיקאי המנוח הפך למטבע עובר לסוחר ולמותג שמוצאים להתהדר בו. בחיפה, למשל, איינשטיין הוא שמו של מרכז מסחרי, בכפר מעיליא שבגליל מתנוסס שמו רק מעל בית אוכל המספק המבורגרים. בברלין איינשטיין הוא שם נרדף לקפה איכותי, וסניפי הרשת הנושאת את השם איינשטיין עולים כפורחים.

לאחרונה התקיימה תחרות הסיפור ההומוריסטי הקצר, השנייה, על שם אפרים קישון, על כן רבה הייתה שמחתי על כך שמצאתי עצמי נוהג בכיכר על שם אפרים קישון במעלות תרשיחא. השם ניתן לכיכר כנראה עקב הצטרפותו של קישון לעצומה הקוראת לאפשר עונש מוות למחבלים שפגעו בבני ערובה, וזאת לאחר אירוע הדמים במעלות, קריאה שזכתה לתמיכה רבה באותה עת. שמות יותר "מקובלים" שמצאתי בעיירה, היו רחוב הכנסיות ושביל המסגדים.

רציתי להקדיש מילים אחדות למרכול שהיה ל"כיכר העיר", מוקד פעילות ומפגש גם בשיא ימי הקורונה. בימים שבהם הכניסה למרכולים לא הייתה בבחינת יציאה למערכה (חבישת מסכה, עטיית כפפות ומדידת חום), ניסיתי ככל האפשר להימנע מביקור בם. אין לי עניין מיוחד בהשוואת מחירי פסטות או בשינון מותגי אפיפיות או בהבחנה בין מיני רקיקים. אלא שהימים אינם רגילים, והיציאה מהבית הותרה אך ורק לביקור אצל הרוקח או אצל החנווני, ניצלתי אפוא את הדרור היחסי והחלתי לשוטט במעברי המרכולים מדי יום, עד שהפכתי לפלאנר של סופרמרקטים, וכיום אני יודע עליהם דבר או שניים.

ייתכן שלא אחדש דבר למבקרי המרכולים המושבעים, אלה שמתוך כורח נאלצים לבקר במאגרי המזון האדירים הללו, אבל אותי הרשים ביותר הסיפוח ההפוך, דהיינו הסיפוח השקט של הסופרמרקטים, ליש"ע. מסתבר כי השפה הרווחת בהיכלי המזון הממוזגים היא הערבית. צעירים דוברי ערבית וקופאיות עטויות כיסוי ראש מנהלים את האתרים הללו ומשרתים את הציבור העברי במרץ רב. הוסף על כך את המשוריינים שבהם חימשו אותם: עגלות קניות מדגם משופר שעליהן הם עורמים הזמנות עבור לקוחות שהזמינו מצרכים באינטרנט, וכבר השתלבתי באווירת הסיפוח הבא עלינו לטובה, שבה אני דוחף עגלת קניות קונבנציונלית, מנסה לשפר עמדה ליד מדפי הגבינות כנגד עובד זריז המנווט במהירות עגלה כבדה משוריינית כנגדי.

עגלות הקניות, מסתבר, משמשות את הלקוחות במרכולים גם כפח אשפה לאחר שרוקנו את מרכולתם לאחורי המכונית שלהם. הם מסירים את הכפפות והמסכות המיוזעות ומותירים אותן על שבכת העגלה, מעין איתות למשתמש הבא, "אל תשכח חביבי, קורונה או לא, עלינו הישראלים לשמור על רמת הזוהמה בספֵרה הציבורית".

מרגע שהקלו במעט את ההגבלות והותר בצמצום הביקור בשמורות הטבע, הזדרזנו לנטוש את הביקורים התכופים בסופרמרקט ויצאנו לטייל בטבע מדי שבוע. לתדהמתנו, קשה היה למצוא טישו משומש מתנופף על חרולי האביב הפורחים, או שקיות ניילון ובקבוקי מים ליטר וחצי ריקים נישאים ברוח הנעימה. הטבע נותר בבדידותו המזהרת נטולת פלסטיק לאחר חודשיים נטולי מטיילים.

פטור בלא כלום אי-אפשי, פה ושם טרחו ניצני המטיילים שהגיעו, להשיל את כפפת הגומי הדקה ולהשליכה בשביל הסלעי, והיה במראיתה תזכורת רחוקה של מגיני הרבייה הלטקסיים ששימשו צעירים אגורי הורמונים בימים שמגע אנושי עדיין הותר.

ואם דיברנו באותו איבר (אפילו שהוא נחבא בלטקס) נזכיר את הסוגיה הבלתי פתורה, שלמרות פשטותה הלכאורית אין מי שמוכן לטפל בה, באשר איננה נחשבת למגפה פוליטית פופולרית כמו הקורונה – השתנה בדרכים!

כבר לפני שנים העליתי את הסוגיה הרצינית-קומית הזו – התפשטותו של ההומו פִּשֵׁר ישראליקוס בדרכי ארצנו. הנהג המשתין בכל שול בדרכי ארצנו. מפשילי מכנסיים, הנאלצים להטיל מימיהם בפרהסיה, הם חלק מהנוף, ולדעתי, צריך היה למנות לפחות מיניסטר אחד מכחול-לבן-צהוב לטפל בנושא. המלצתי למשתינים, בטווח הקצר, לפחות תעטו מסכה ותכסו ידיכם בכפפות ותרחיקו עצמכם משולי הדרך עד שהרשויות ימצאו לכם פתרון. המלצות לטווח הארוך ראו בתמונה.

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

מחבר הספרים: "מסדר קוזימה","חוף בלי ים" ,"רצח בטור דה פראנס", "אל תקרא לי סוחוי", "המדריך הקליל לחכמת הנדל"ן", ועוד.

6 תגובות

  1. לינוי גפן
    לינוי גפן יולי 04 2020, 22:24
    הדילוג הלא הגיוני בין נושא לנושא

    זה המיוחד במאמר שלך.

    השב לתגובה
  2. או במילים אחרות
    או במילים אחרות יולי 05 2020, 12:41
    סיפור בתחילתו באינשטיין

    וסיימו בעשר
    הולך ופוחת הדור

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 05 2020, 18:47
    אבי גולדברג היקר

    כאשר קוראים את הכותרת "היכלי המזון הממוזגים" אי אפשר שלא להיזכר בטיפוס מחורטט, נסיך דה לה שמאטע, שטען קבל עם ועולם שמה שקורה עכשיו הוא – חארטה. בכל מדינה נורמאלית בנדיט כזה היה מזמן מפוטר מהממשלה. או אולי יותר נכון שהוא בכלל לא היה מגיע לעמדה מנהיגותית. אזכיר לכם את שליי הסיד שהוא שפך על חיילים בעת פינוי ימית. אמרו אז שאחד החיילים נפגע קשות בעיניו. זה הוא צחי הנגבי. אם הוא לא היה בן של בוודאי היה מחפש תעסוקה כמאבטח בכניסה למצודה בתל אביב.
    הנגבי – לכלכת – ולא בפעם הראשונה. לך הבייתה.

    השב לתגובה
    • אבי
      אבי יולי 08 2020, 15:38
      חם ועצוב במחוזותינו

      יצחק שלום מעבר למסכת ההפרדה
      "אין מילים בפי" היא קלישאה.לכן לא אוסיף על התרשמותי מגלגל הענק המעלה ומוריד אותנו מעלה מעלה"המדינה החכמה ביותר בעולם" למטה מטה "חרטא"ובזה אסיים בלי ילומר כלום

      השב לתגובה
  4. צ.
    צ. יולי 07 2020, 12:51
    הומור מחוספס

    תוצאה של הדיכי

    השב לתגובה
  5. 1
    1 יולי 09 2020, 10:13
    טוב שאתה מסוגל לחייך

    אני כבר לא

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור