JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

העכברים נוטשים את הספינה הטובעת

מחשבות על מנהיגים ומנהיגוּת בעתות משבר

העכברים נוטשים את הספינה הטובעת אבי גולדברג
יולי 22
19:30 2020

סגר גבולות ארצנו נמשך ולא נותר לנו אלא לצאת אל המרחבים המצומצמים שבגבולות 67'. ישבתי לפוש על ספסל בשביל השדות של המושבה-עיר שלנו, ולפתע חלף לידי ארנבון או אולי הייתה זו ארנבת או שפן. כמי שילדותו עברה עליו בעיר הגדולה, ההתמצאות שלי בבעלי חיים מוגבלת. מייד עלתה בזיכרוני הפתיחה של הספר "עליסה בארץ הפלאות", שבה חולף ארנבון לבן ליד עליסה ומפתה אותה לרדת עימו במחילה אל עולם פלאי. ובכן החיה שחלפה לידי, יהא שמה אשר יהא, אצה רצה כדי לכבוש שיא במרוץ 500 מטר ולא פיתתה אותי להשתתף בהרפתקה כמו הארנבון הלבן. אולם היא משכה אותי להפליג בעולם הדמיון ולהיזכר בספרים שקראתי, בסרטים שראיתי ובהיסטוריה.

וכך נזכרתי בשחקנית והזמרת דוריס דיי, שהלכה לעולמה לפני שנה. היא כיכבה בצמרת הקולנוע האמריקאי בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה. שיריה הם פס-הקול של אמריקה ה"טהורה" באותה תקופה. שירה הידוע "הגבעות השחורות של דקוטה", הלקוח מהסרט "קלמיטי ג'יין", הוא שיר פשוט על געגועים לחבל ארץ שנקרא הגבעות השחורות, במדינת דרום דקוטה, ארצם של האינדיאנים משבטי הסו – שבטי הדקוטה והלקוטה.

השיר מכיר בכך שזוהי ארצם של האינדיאנים ושבהרים הדוממים יש מסתורין, כפי שהאינדיאנים החיים שם עד היום מאמינים, הרים קדושים לרוח הגדולה. זוהי התרסה פוליטית בקול רך, לבן כנגד הלך הרוח הרואה בילידים האמריקאים "pain in the ass" שהרי הוליווד כבר מיצתה אותם כנבלים בסרטיה, כורי הזהב ומתכות יקרות אחרות כבר סילקו אותם מעורקי העושר, תעשיית התחפושות מצאה לה דימויים אחרים להיתלות בהם, ועכשיו הם סתם תזכורת קשה לקיפוח ולנישול.

סילוקם של האינדיאנים וסיפוח אדמותיהם על ידי האמריקאים ממוצא אירופי, בא לידי ביטוי קיצוני דווקא בדקוטה הדרומית. בשנת 1890 ליד שמורת האינדיאנים בערוץ הנחל "הברך הפגועה" (wounded knee) נרצחו כשלוש מאות בני הלקוטה – גברים, נשים וטף – בטבח הגדול ביותר שנעשה בילידים באמריקה הצפונית. חיילים מצבא ארצות הברית שהשתתפו בטבח זכו לעיטור כבוד, ורק כעבור מאה שנים הביע הקונגרס האמריקאי "צער" על הטבח.

עשרות שנים לאחר מכן, החלה התגרות נוספת בבני הלקוטה – חציבה בהר ראשמור, בסמוך לגבעות השחורות של דקוטה, כדי שישמש אתר זיכרון לנשיאי האומה, ואתר תיירות על אדמה המקודשת להם. בשנות השלושים של המאה שעברה נחצב בהר הספינקס האמריקאי המגלומני, יאנוס בעל ארבע פנים: וושינגטון, ג'פרסון, לינקולן ותאודור רוזוולט. ארבעת הנשיאים האמריקאים הלבנים הללו תמכו בנישול האינדיאנים מאדמותיהם, ועל כן חציבת פסלי הענק הללו הייתה "הכנסת אצבע" בעין של האינדיאנים בני המקום, הלקוטה.

למרגלות אותו הר התקיים השנה הטקס המרכזי של יום העצמאות האמריקאי, בנוכחותו של נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ. הנשיא קרא לבוחריו לעמוד בפרץ נגד ה"שמאל הרדיקלי" המנסה להרוס את העבר האמריקאי. לא בכדי נאם טראמפ על רקע דיוקנאותיהם של הנשיאים האמריקאים שקדמו לו. בעת הזו מתגברת הדרישה לסלק את הסמלים של מדכאי המיעוטים מכיכר העיר. פסלו של הנשיא תאודור רוזוולט שניצב בחזית הספרייה העירונית בניו יורק כבר סולק, סמל הקונפדרציה הורד מדגלה של מיסיסיפי, פסלו של ג'פרסון דיוויס נשיא הקונפדרציה סולק. פסלו של נשיא בית המשפט העליון רוג'ר טייני ששפט במשפט הידוע של השחור דרד סקוט נגד סנפורד, ופסק כי לשחורים אין כלל זכויות, יסולק אף הוא מאכסדרת בית המשפט העליון.

טראמפ בא לדקוטה הדרומית, ארץ האינדיאנים, כדי לאשש את העליונות הלבנה, במקום לקרוא לפיוס בין לבנים לשחורים, ללטינים ולאינדיאנים. בנאומו המתסיס שיווע בעצם הנשיא לשמירת מסורות ישנות ופסולות של עליונות לבנה, בחסות הסמלית של הפסלים החצובים בהר השנוי במחלוקת. לא, אין מקום להרוס את הר ראשמור כמובן, למרות מיקומו המוזר והמחלוקת על אודות המורשת. הרס מונומנטים הוא חלק מהשכחה, וסופו שמשכיח את העוול מכול וכול.

ועניין נוסף על מנהיגים לקראת סיום, את פרשת בלק שקראנו לאחרונה, אבל מַטְבֵּעַ הלשון (בהיפוך) "בא לברך ויצא מקלל", ישמש אותי השבוע. ביידיש היו נוהגים לשבח אדם משכמו ומעלה, ולכנותו "מיניסטר קופ", ובעברית: ראש של שר. שהרי היו השרים ידועים כאנשים חכמים, בני דעת ומוכשרים לייעץ ולנווט מדינות לטובת אזרחיהן.  השר עם-בלי תיק הנגבי הוכיח, כי הקילוס "ראש של שר", הוא בעצם נאצה, שהרי איזה שר יכול להעלות על דעתו לקרוא לסבל של אזרחי המדינה "חרטא"? איזה שר יכול להציע לפתוח חלונות באוטובוס בחודש יולי במקום להפעיל מזגן ולהסיע בו רק עשרים אנשים שכל פרנסתם תלויה ביכולתם להגיע למקום עבודתם, ובהתעלם מהחוליגנים המאיימים על נהגי האוטובוס ומשוטטים בו ללא מיגון? מי הם ארבעים השודדים היושבים בממשלה ותומכים בעלי בבא שכבר מואשם בפלילים ומתנגד לכך שמשרד הביטחון יעשה את המיטב כדי לסייע למשרד הבריאות לחלץ אותנו המגפה? לא בעלי "מיניסטר קופ" הם, אלא חדלי אישים, נטל על קופת הציבור המתרוקנת, אטומי לב לחלוטין, אוי לנו שאלו שרינו.

התחלתי בארנבים ושפנים ואסיים בעכברושים ועכברים. העכברוש נודע כמי שהיה מגיח מבטנן של אוניות עמוסות סחורות ומזון מאיי הודו המערבית או מאפריקה, כשעגנו באירופה. העכברושים נשאו על גופם מחלות ומגפות מהעבר השני של האוקיאנוס והפיצו אותן באירופה. על העכבר נאמר כי הוא הראשון לחוש בנטיית הספינה על צידה והראשון לנטוש אותה כשהיא מתחילה לטבוע.

ה"עכבר האחראי", השר לענייני בריאות ליצמן, נטש את המאבק בקורונה בעיצומו. מנהל משרדו הנקרא בחיבה בקרב מקורביו "ברסי" פרש ב"הפוגה הראשונה" והגב' פרופסור סדצקי הודיעה אף היא כי קצה נפשה במתרחש סביבה, כשהכישלון במאבק בהתפשטות הנגיף היה ברור. הואיל ושלושתם יודעים מן הסתם יותר מאיתנו, והרי הם כאותם העכברים הנמלטים מספינה טובעת, טוב היה, לפני שנטבע כולנו, לסלק את הקפטן העומד על הסיפון ועינו צופייה במשקפת ואינו חש במתרחש מתחת לסיפון, אלא מחפש צוללות במרחבי הים…

על המחבר / המחברת

Avatar

אבי גולדברג

מחבר הספרים: "מסדר קוזימה","חוף בלי ים" ,"רצח בטור דה פראנס", "אל תקרא לי סוחוי", "המדריך הקליל לחכמת הנדל"ן", ועוד.

5 תגובות

  1. ברוך לוין
    ברוך לוין יולי 22 2020, 19:38
    אתה הולם ונעשה פוליטי קיצוני

    .

    השב לתגובה
    • אבי
      אבי יולי 24 2020, 05:36
      קצוניות

      ברוך שלום
      אכן מבעד למעטה הסטירה זיהית זעם הנובע מחוסר אונים של אזרח מהשורה לנוכח המתרחש. הפוליטי אינו מתבטא בתמיכה במפלגה זו או אחרת אלא באכזבה מהדרך שבה מתנהלת ההנהגה . באותה מידה הייתי כועס אם המוסכניק שלי היה מטפל ברכב שלי באותה גישה רשלנית או באם הרופא המשפחתי היה מתייחס אלי כך.
      מקווה שהבהרתי את ה״קיצוניות״ שזיהית בכתיבה

      השב לתגובה
  2. עכברון
    עכברון יולי 23 2020, 12:52
    העכברים זה אנחנו האזרחים

    שבוחרים שוב ושוב את האריות שאוכלים אותנו לארוחת בוקר

    השב לתגובה
  3. לא חמוץ
    לא חמוץ יולי 25 2020, 11:42
    די

    הספינה לא טובות
    אנחנו לא עכברים
    יש קברניטי טובים
    נגיע לחוף מבטחים

    השב לתגובה
  4. עדה סנה
    עדה סנה יולי 27 2020, 11:28
    הספינה כבר טבעה ולא מתפקדת

    היא פשוט נתקעה בדרך למצוות על שרטון ולכן נדמה שהיא עוד בסדר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור